במחקר חדש נטען שמי שהסגיר את משפחתה של אנה פרנק היה ככל הנראה הנוטריון היהודי ארנולד ואן דר ברך (Arnold van den Bergh). הוא הלשין עליהם כדי להציל את משפחתו.
צוות בינלאומי של כ-30 חוקרים הכוללים היסטוריונים וקרימינולוגים מפרסם גילויים חדשים לגבי אנה פרנק. הצוות התייעץ במומחים חיצוניים כדוגמת מומחה לכתב יד, חוקר התנהגותי, חוקר FBI בדימוס ופסיכולוג מומחה להתנהגות פלילית. בחקירה השתמשו בטכנולוגיות חדישות על מנת לחקור מי בגד באנשים שהסתתרו באמסטרדם. המחקר מומן בעזרת מימון המונים, ובסיוע מענקים מעיריית אמסטרדם, ממשקיעים פרטיים וממוציאים לאור.
בשנת 2017 תייס באינס (Thijs Bayens), מפיק סרטי תעודה, חשב לחקור מחדש את אחת התעלומות הגדולות של מלחמת העולם השניה, והפעם בשיטות חקירה מודרניות. כעת מתפרסמות תוצאות החקירה. צוות החקירה אסף 66 גיגאבייט של מידע וניתח אותם בעזרת בינה מלאכותית. המידע הנאסף כלל ראיונות ישנים וחדשים, יומנים, רשימות כתובות ותיקי מלחמה מהארכיב. הצוות חקר כ-30 תיאוריות. הם בחנו חשדות ישנים, הם חיפשו הוכחות למניע ואפשרות לביצוע. הם חקרו האם היה מישהו עם המידע הנדרש כדי לבגוד במשפחת פרנק ובדיירים האחרים שהסתתרו עם משפחתה. תוצאת המחקר היא חשוד חדש, הנוטריון היהודי ואן דר ברך וספר ׳הבגידה באנה פרנק׳ המתאר את החקירה. הספר שנכתב על-ידי הסופרת הקנדית רוזמרי סאליבן יצא לאור ב-23 מדינות.
אולי יעניין אותך גם:
בית הספר היהודי שמחולל קסמים באמסטרדם
אנטישמיות בהולנד? יש מי שפוקח עין
לאחר תשעה חודשים: ממשלת רוטה הרביעית נולדה
רשימת כתובות המסתור
ארנולד ואן דר ברך היה חבר במועצת היהודים, הגוף שבו השתמשו הגרמנים כדי לקבוע את רשימות הגירוש. הוא השתתף בפגישות שבועיות עם מחלקת ההגירה שהרכיבה את רשימות הגירוש הללו. כחבר מפתח במועצת היהודים הייתה לואן דר ברך גישה לרשימת כתובות המסתור. בנוסף, היו לו קשרים מתאימים כדי להעביר את הרשימה.
ואן דר ברך עשה הכל כדי למנוע את הגירוש שלו ושל משפחתו. הוא שיכנע עובד ציבור גרמני להסיר את האות 'J' מתעודת הזהות שלו מאחר ויש לו רק הורה יהודי אחד. קולגה שלו התנגד למחיקה ומנע אותה. הוא קיבל דחיה לגירושו כחבר במועצת היהודים. הוא סידר מקום מסתור לבנותיו אך כל זה לא עזר. בשנת 1944 דחיית הגירוש שלו הסתיימה וזה היה הרגע שבו, לפי השערת החוקרים, הוא מסר לגרמנים את רשימת כתובות המסתור.
ואן דר ברך ומשפחתו שרדו את המלחמה. החוקרים איתרו את נכדתו שלא ידעה היכן סבה היה בשנה האחרונה של המלחמה.
פתק אנונימי
זמן קצר לאחר תום המלחמה, אוטו פרנק, אביה של אנה, קיבל פתק המאשים את ואן דר ברך. צוות החקירה מצא עותק של הפתק הזה בארכיב המשפחתי של שוטר. ״מקום המסתור שלך באמסטרדם הועבר, בזמנו, למשרדי הנאצים באמסטרדם, על-ידי א. ואן דר ברך, שגר אז ליד ונדלפארק. הנאצים קיבלו ממנו רשימה שלמה של כתובות.״ אוטו פרנק לא שיתף את תוכנו של הפתק עד שנת 1964 בעת שהתקיימה חקירה שניה בסוגיית מי הסגיר את כתובת עליית הגג. החקירה הפורנזית גילתה שהעותק של הפתק הודפס במכונת הכתיבה של אוטו פרנק.
למרות הפתק ואן דר ברך לא נחשב חשוד בשעתו. סברו שהוא היה במחנה ריכוז בשנת 1944 ולא יכול היה להעביר משם את הכתובות. השינוי ביחס אליו כחשוד ארע כשהתברר שהוא בכלל לא היה במחנה ריכוז.
השאלות הפתוחות
החוקרים סבורים שנשארו עדיין שאלות פתוחות. לא ניתן לדעת בביטחון איך ולמה ואן דר ברך בגד במשפחת פרנק – הוא נפטר בשנת 1950 מסרטן. בכל מקרה הם לא מעוניינים שהוא יצטייר כאדם רע. הוא עשה מה שעשה – כדי להציל את משפחתו.
רונלד לאופולד, המנהל הכללי של בית אנה פרנק, סבור שיש צורך בחקירה נוספת של התיאוריה הזו. ״צריך להזהר מאד לפני שדנים מישהו בהיסטוריה כמי שהסגיר את אנה פרנק אם לא בטוחים בכך במאה או מאתיים אחוז״. הוא אמר שחקירת הצוות הייתה טובה וזהירה, אך עדיין חסרות חתיכות חשובות בפאזל. לאופולד אומר שהפתק שהתגלה משמעותי אך הוא עדיין משאיר שאלות שלא נענו: ״איפה המקור? מי כתב אותו ומה כוונתו?״. בנוסף יש לו תהיות לגבי רשימת כתובות המסתור שלפי החשד ואן דר ברך מסר לגרמנים. ״אנחנו לא יודעים בוודאות שהייתה רשימה כזו, ולכן אנו לא יודעים שהיא הייתה ברשותו.״
מדוע אוטו פרנק לא התאמץ יותר לחקור את השאלה האם ואן דר ברך בגד במשפחתו? החוקרים סבורים שהוא לא רצה לפגוע בילדיו של ואן דר ברך. הוא אמר לאחיינו, באדי אליאס, שזו הסיבה שהוא לא רצה שיפעלו נגד האשמים. בנוסף לכך הוא היה עסוק באנטישמיות שעלתה מחדש לאחר המלחמה. הוא חשש שיאמרו: ״תראו היהודים הללו עשו את זה לעצמם״.
כשנשאל החוקר הראשי, ואן טוויקס האם נכון עכשיו לפרסם את הסיפור הוא אמר שהם התלבטו. בין היתר הם התייעצו עם רב. ״הרב אמר: האמת היא בעלת החשיבות העליונה״.
