האם יכול להתפתח לנו מבטא זר בעברית?

אני לא נעלב בקלות, אבל בזמן האחרון זה קורה יותר ויותר. כאשר בביקורי בארץ אנשים שואלים אותי מאיפה אני במקור, או מה זה המבטא הזה. בני המשפחה והחברים הוותיקים מרגיעים אותי שהכל בסדר – הם לא שומעים את השינוי. כמה מהם מוסיפים הרגעה נוספת אפילו ואומרים – "תמיד דיברת מוזר".

האם אפשר לפתח מבטא בשפת האם, אחרי שנים של חיים במדינה אחרת? התשובה היא כן – אבל יש גורמים שיכולים להאיץ או להאט את התהליך המעצבן הזה.

השפעה פונטית של שפות זו על זו היא נושא מוכר וידוע. כולנו מכירים ומזהים אותה מיד. אבל בדרך כלל ההשפעה הזו היא חד כיוונית. שפת האם שלנו יושבת חזק במוח שלנו. התרגלנו כבר לעיצורים ולתנועות שלה. ההרגל הזה משפיע ומגביל את היכולת שלנו לבטא מילים מעצבנות בהולנדית כמו kuiken, muur, leuk. בהולנדית – הקשיים שלנו הם בדרך כלל עם התנועות (vowels, או klinkers בהולנדית) הרבות שאינן קיימות בעברית. עם עיצורים, כמו ה-ח המפורסמת אין לנו בעיה. אם כי הבדלי ההגייה בין ה-V ל-F או ל-W יכולים להיות בעייתים ולהקשות על המבטא. בישראל אנו מזהים מיד את שפת האם של עולים חדשים – על פי המבטא שלהם בעברית.

השפעה בכיוון השני – מהשפה השנייה לשפת האם, היא הרבה יותר נדירה. אחרי הכל – המבטא של אנשים בוגרים הוא אחד הדברים היציבים והעקשניים ביותר. אך התופעה קיימת – בעיקר אחרי שנים רבות של שימוש יומיומי בשפה זרה.

מלמולים במבטאים שונים

מחקרים עם תינוקות בני יומם מראים שבחודשי החיים הראשונים תינוקות מזהים את כל העיצורים וההברות. גם אלה של שפת אימם, וגם של שפות אחרות. תקופת הינקות שבה תינוקות ממלמלים (bubbling), מראה גם היא שתינוקות מסוגלים לבטא עיצורים ותנועות (שביחד נקראים 'הגאים' או 'פונמות') ממבטאים שונים (למרות שעוד לא נמצא התינוק שממלמל ב-ח ו-ע).

החוקרת פטרישיה קול (Patricia Kuhl) מכנה תינוקות בשלב זה – 'אזרחי העולם' מבחינה פונטית. אולם לאחר זמן קצר יחסית, כבר בשנת החיים השנייה, היכולת של התינוקות לזהות ולבטא הגאים שאינם שייכים לשפת האם שלהם הופכת מוגבלת יותר ויותר. המבטא שלנו הולך ומתקבע – ולמידת הגאים חדשים הופכת למשימה מתסכלת שדורשת אימון רב.

מי זה יוהן קרויף?

כפי שלכל שפה יש אוצר מילים, יש לה גם אוצר הגאים אשר כולל מספר קטן של עיצורים ותנועות. כל המילים בעברית, אלה שקיימות ואלה שעוד יתווספו, הן קומבינציות של 25 הגאים. 20 עיצורים (בערך – תלוי אם מבדילים בין ח לכ, ת ל-ט, ואם מחשיבים את ה-וו של דאווינים וה-צ' של צ'ונט לעברית תקנית) וחמש תנועות.

מספר התנועות בעברית הוא קטן מאד יחסית וכולל רק את חמש התנועות הבסיסיות ביותר – A, O, I, E ו-U. מאחר ואנחנו רגילים לתנועות האלה, אין לנו בעיה עם מילים בשפות זרות אשר כוללות אותן. אבל כאשר אנחנו מתמודדים עם שפה כמו הולנדית, שיש לה 16 תנועות (זה המון אבל אפשר יותר גרוע – בגרמנית יש 20, ובדנית – 32!), אנחנו מתחילים להצטער על הילדות העשוקה שלנו. פתאום כל מילה שניה הופכת לאתגר פונטי. בנוסף ל-16 התנועות יש בהולנדית גם שלושה דיפטונגים – תנועות שהן שילוב של שתי תנועות שנהגות ברצף. אלה הן ה-EU, ה-EI, וה-UI הקשה מכולם (כמו בשמו של הכדורגלן המפורסם יוהן Cruijff – ולא קרויף).

כך נגזר עלינו להמשיך ולתרגל במשך שנים את התנועות שאינן קיימות בעברית, ולאט לאט אנחנו משתפרים. כמו מי שלומד לגלוש סקי בגיל מאוחר. הגוף לומד וניתן להגיע לשליטה טובה, גם אם לא דומה לזו של מי שעושה זאת מילדות. למעשה, מי שלומד ומתאמן הוא לא הגוף, אלא המוח שמפעיל את השרירים. ידעתם שכדי לבטא מילה אחת אנחנו עושים שימוש בסביבות כ-100 שרירים? בשפתיים, לשון, לחיים, לסת ובגרון. המוח אמנם הופך פחות ופחות גמיש עם השנים – אולם ניתן, במאמץ ואימונים, לרשת תאי עצב מחדש.  אפשר ללמד אותו בכל זאת להפעיל שרירים בצורות חדשות.

בלעת את הלשון?

ואז נופלת עלינו צרה חדשה. מרוב אימונים בגלישת סקי במורד, אנחנו שוכחים ללכת. ההיגוי ההולנדי שהשתפר שוחק את תבניות ההיגוי שלנו בעברית. אנחנו כבר יודעים להגיד "יוהן קראויף" כמו שצריך, אבל פתאום יוצא לנו "שלמה ארצי" מוזר!

עם התנועות אין לנו בעיה כי בעברית כאמור יש רק חמש והן קיימות גם בהולנדית. אבל העיצורים בכל זאת שונים בשתי השפות. פתאום מתפלקת לנו ריש מוזרה, ח רכה, ש שורקת. שימו לב גם לאות ל – שבמקום ליצור אותה עם קצה הלשון כמו בעברית, אנו מצמידים בטעות את החלק המרכזי של הלשון לחיך העליון כמו בהולנדית. התוצאה היא לא מבטא הולנדי דווקא – אלא מעין שעטנז מוזר ובלתי ניתן לזיהוי.

מחקרים על שחיקה של מבטא בשפת האם אצל מהגרים, מראים שהתופעה שכיחה למדי. במחקר אחד הקליטו החוקרים 57 מהגרים גרמנים שחיים כבר מעל 30 שנה בקנדה ובהולנד. לאחר מכן השמיעו את ההקלטות לגרמנים שחיים בגרמניה וביקשו מהם לתת ציון למבטא מאחד (שפת אם) עד חמש (מבטא של שפה זרה). הם נתנו למהגרים ציונים גבוהים יותר מאשר לקבוצת ביקורת של גרמנים החיים בגרמניה.

עם זאת, קשה מאד לנבא מתי זה קורה, לאיזה אנשים ובאילו מילים. ברור שככל שהמהגר מדבר פחות בשפת האם ויותר בשפה החדשה, הסיכוי לשחיקה גבוה יותר. לא מספיק להמשיך לשמוע עברית – חשוב להמשיך ולדבר בעברית בסיטואציות שונות וטבעיות. קשה לדעת גם אילו מילים או הגאים בעברית צפויים להיפגע ראשונים. אחת התיאוריות אומרת שאם עיצור מסויים הוא שכיח בשפה החדשה ופחות שכיח בשפת האם, הוא יהיה הראשון להישחק. כלומר אם יש יותר מילים בהולנדית עם ל מאשר בעברית, אז יש סיכוי רב יותר שמדי פעם תצא לנו למד הולנדית מוזרה כשנדבר עברית.

תסמונת המבטא הזר

אחת התופעות המוזרות ביותר הקשורה למבטא – היא הפרעת הדיבור שנקראת 'תסמונת המבטא הזר' (foreign accent syndrome). זוהי תופעה שאינה קשורה להגירה או למידת שפה שניה. אך היא מראה עד כמה מבטא טבעי נשלט על ידי המוח ושרירי הדיבור. התסמונת הזו מתרחשת במקרים נדירים מאד. לאחר תאונה או שבץ אשר גרמו לנזק מוחי לצד השמאלי במוח, אשר בו נמצאים אזורי הדיבור.

ישנם מקרים ספורים אשר מתועדים בספרות הרפואית. הסובלים מתסמונת זו חוזרים לתפקוד מלא לאחר התאונה ואינם סובלים מבעיות שפה אחרות. אך להפתעת הסובבים אותם הם מדברים במבטא זר ולא מזוהה. הם שומרים על עקביות במבטא המוזר ולא מסוגלים לחזור ולדבר כמו שדיברו פעם. ההסבר לתופעה הזו, משווה אותה למקרים אחרים של פגיעה מוחית. פגועי מוח לעיתים צולעים או חווים קושי בתנועות ספציפיות כמו הזזה של אצבעות מסויימות. בדומה לכך תאים מוחיים שאחראים על תנועת הפה והלשון נפגעים, והחולה מוצא מסלולים עצביים אלטרנטיביים להזיז אותם. התוצאה היא 'צליעה' של השרירים האלה. הם מפיקים את הצליל הרצוי, אך בצורה מעט שונה אשר נשמעת כמן מבטא זר.

אז איך נשמור על המבטא שלנו?

אם אתם כבר מעל 15 שנים בהולנד וסביר שתהיו כאן גם ב-15 השנים הבאות ויותר, אתם בקבוצת הסיכון!בעיקר אם בני הזוג שלכם אינם ישראלים ואתם לא מדברים עברית בבית באופן קבוע.

מה אפשר לעשות?

• דברו עברית מדי פעם, אבל באופן קבוע – ולא רק עם הילדים. חשוב ממש לדבר ולא רק לשמוע או לקרוא עברית
• אם אתם חושבים שיש שינוי במבטא שלכם, או שבארץ מעירים לכם – נסו לשים לב באילו מילים, אותיות, או הגאים זה קורה. בדקו את עצמכם מול חברים ובני משפחה במילים האלה שנראות 'רגישות' יותר
• ספרו לנו בתגובות, שלא נרגיש לבד