היום בהסטוריה: שביתת פברואר – Februaristaking – הגלידריה שהציתה את האש

בתחילת מלחמת העולם השניה עובדי אמסטרדם שבתו במחאה על גירוש היהודים מעירם. ב-25 בפברואר 1941 עצרו הרכבות ואלפי עובדים שבתו. זו הייתה המחאה ההמונית הלא יהודית היחידה כנגד גירוש היהודים על ידי הנאצים באירופה הכבושה.

רשת הגלידריות קוקו הייתה מוסד ידוע באמסטרדם ולא רק בגלל הגלידה. בעלי הגלידריה היו חברים פעילים במחתרת היהודית. אפילו אנה פרנק ביקרה בסניף שהיה ברחוב ריינסטראט וכתבה על כך ביומנה.

ארנסט קאהן ואלפרד כהן (יושב שני מימין בתמונה הראשית) ברחו מגרמניה להולנד בשנות ה-30. הם הקימו את קוקו, רשת גלידריות פופולארית עם סניפים ברחוב וואסטרט, ריינסטראט, יאן אוונסטראט ורחיולירססטראט.

ב-19 בפברואר 1941 פשטה המשטרה הנאצית על הסניף ברחוב וואוסטראט. כהן וקאהן התנגדו לפשיטה ויחד עם מספר לקוחות קבועים ניסו למנוע מהגרמנים להכנס למקום. ישנן גרסאות סותרות למה שקרה בזמן הפשיטה. לפי גרסה אחת. בזמן הפשיטה אחד מבעלי הגלידריה זרק עליהם בקבוק אמוניה והשוטרים החלו לירות. לפי גרסה אחרת השוטרים ירו על צינור אמוניה וזה שיחרר את האמוניה. הסוף, למרבה הצער, ברור. בערב עצרה המשטרה את כהן וקאהן שנמלטו מהמקום. קאהן היה ליהודי ההולנדי הראשון שהוצא להורג על ידי הנאצים וכהן נרצח ב-1945 באושוויץ.

אולי יעניין אותך גם:

עושים קונצים: קרן אור על קרן לוי 
היום בהיסטוריה: אסון המים הגדול בתולדות הולנד 
האם ישראל היא באמת מעצמת חדשנות? ומה עם הולנד? ואיך זה קשור לל"ג בעומר?

האות לפרוץ השביתה

המשטרה לא הסתפקה במעצרם של כהן וקאהן, ובעקבות האירועים פשטה על שכונת היהודים (יודנבורט) באמסטרדם. ב-22 וב-23 בפברואר 1941 נעצרו כ-425 יהודים, שגורשו למחנה הריכוז מאוטהאוזן דרך סכרול.  ביום השני לפשיטות, הולנדים רבים חזו בפשיטות שהיו בסמוך לשוק גדול של יום ראשון. האמסטרדמים זעמו על התנהגות הנאצים, והזעם הזה הצית את שביתת פברואר.

אחד מיוזמי השביתה היה וילם קראן. פועל כבישים וחבר במפלגה הקומוניסטית ההולנדית. ב-23 בפברואר 1941 הוא ביקר את הורי אשתו בניומרקט, ליד שכונת היהודים. הוא חזה בנאצים אוספים באלימות מאות יהודים, וסיפר על כך לחברו למפלגה, פיט נאק. יחד הם הגו תוכנית מחאה. המפלגה הקומוניסטית ההולנדית אירגנה את השביתה. וילם קראן ופיט נאק נאמו בכנס מחתרתי גדול שארגנה המפלגה בנורדמרקט והכריזו על השביתה. חברי המפלגה שכנעו עובדים רבים בחברות גדולות לשבות והדפיסו כרזות.

ב-25 בפברואר, עשרות אלפי אמסטרדמים שבתו במחאה נגד רדיפת היהודים על-ידי הכובש הנאצי. מוקדם בבוקר שבתו המפקחים והקופאים ברכבות, הקופאים בביינקורף, עובדי מבשלת אמסטל ועובדי אלברט היין בזנדאם, עובדי הכבישים ומנקי הרחובות. לאחר מכן השביתה התפשטתה במהירות לשאר העיר. בעיריה, במפעלים, במשרדים ובחנויות – בכל מקום עצרו האמסטרדמים את עבודתם.

מהלך השביתה

ביום הראשון של השביתה הנאצים כמעט ולא התערבו. הם דרשו מהרשויות ההולנדיות לעצור את השביתה וראו בראש העיר אחראי לה באופן ישיר. הנציג הנאצי באמסטרדם איים בנקיטת צעדים קשים, אם השביתה לא תסתיים מהר. גם ביום למחרת המשיכה השביתה, ואז הנאצים נכנסו בהם בכל הכוח.

וילם קראן המשיך להיות פעיל בהתנגדות גם לאחר השביתה. הוא נעצר ב-16 בפברואר, וכשנה לאחר מכן הוא הוצא להורג, בגיל 33, יחד עם עוד 32 אנשים בשדה התעופה שוסטרברג. במרשם האוכלוסין רשום שהוא ״נפטר״ ב-19 בנובמבר 1942 בסוסט.

עובדי ציבור רבים השתתפו בשביתה. הם שבתו ברכבות, במחלקת העבודות הציבוריות, בשירותי ניקיון של העיר, בחברת האנרגיה, ובמשרד הרווחה העירוני. בסך-הכל השתתפו יותר מ-4,400 עובדי ציבור בשביתה.

במכתב ב-25 בפברואר, דרש ראש העיר מהעובדים השובתים לשוב מיד לעבודה. הוא הבהיר שהעובדים השובתים מסתכנים בעונש או בפיטורין. לאחר השביתה ניכו לכל השובתים חודש שכר, ופיטרו 27 עובדים שעודדו אחרים לשבות. כמו כן פוטרו 47 עובדים בכירים שהשתתפו בשביתה.

שלט הזיכרון שנמצא בכתובת הגלידריה Van Woustraat 149 Amsterdam

 

השביתה והזכרון

דינה ואן סויטן, פוטרה מעבודתה כפקידה בעיריית אמסטרדם ב-17 ביוני 1941. היא השתתפה בשביתת פברואר מתוך אמונתה הדתית ותחושת מחויבות חברתית. היא חשבה שלעמוד מנגד זה מעשה פחדני ונטען נגדה שקראה גם לאחרים להשתתף בשביתה. ״אני דמות לוחמת. ואולי הבעתי את דעתי בצורה נחרצת,  אבל לא לחצתי על אף אחד לשבות.״ מבחינתה זה היה עניין מצפוני.

ראש העיר ניסה לדבר אל לב הרשויות הנאציות כדי למנוע את פיטוריה אך ללא הועיל. דינה הייתה אלמנה עם שני ילדים. מיד לאחר השחרור ב-7 במאי 1945 היא חזרה לעבודה.

השוטר קורנליס דה פריס סיפר שהמפגינים הפכו קרון טראם במולוקנסטראט ביום השני של השביתה, מאחר וכעסו על כך שהטראמים חזרו לפעול. השוטרים הגרמניים ירו והיכו עוברי אורח חפים מפשע. הקצין הגרמני נזף בשוטרים ההולנדים: ״יש לכם אקדחים כדי לירות בהם!״, אבל דה פריס וחבריו לא התכוונו לציית לפקודה ולירות על בני ארצם. הם הרי הסכימו עם מעשיהם. רבים משוטרי אמסטרדם תמכו בשובתים ונמנעו מלהתערב. אם כי לדבריו היו כמה שוטרים שסייעו לנאצים ועצרו יהודים.

השביתה הגדולה נמשכה יומיים וביום השלישי דוכאה ביד רמה על ידי הגרמנים. תשעה אנשים נהרגו על ידי המשטרה, כעשרים נפצעו ועוד רבים נעצרו על ידי הגרמנים. מאז סיום המלחמה ועד היום מציינים בכל שנה באמסטרדם ב-25 בפברואר, אחר הצהריים את שביתת פברואר בטקס המתקיים באנדרטת פועל הרציף (Dokwerker).

השנה מציגה עיריית אמסטרדם תערוכה בנושא הפשיטות של 22-23 בפברואר 1941. התערוכה פתוחה לקהל הרחב בחינם בתאריכים 18 בפברואר עד 8 במאי. פרטים בקישור.

לכל הכתבות של לילך

‎עורכת דין ורופאה וטרינרית מומחית לבריאות הציבור. נהנית מהשלווה והיופי של הולנד. בזמני הפנוי אוהבת לטייל, לצייר, לקרוא, ולהתאמן.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.