בין יזמות ישראלית למערכת הולנדית: כנס דאצ׳וורקינג חיבר בין קהילה, ידע והזדמנויות

בערב מיוחד שנערך באמסטרדם, התכנסה הקהילה העסקית הישראלית לכנס דאצ׳וורקינג מבית דאצ׳טאון, הפועל כבר מעל לעשור ליצירת בית לישראלים החיים בהולנד. האירוע הציב במרכז את המפגש המרתק שבין ה"חוצפה" הישראלית לבין הדיוק והרגולציה של המערכת ההולנדית. בתקופה ביטחונית מורכבת, בחר הכנס להתמקד במה שמחבר: קהילה, תמיכה הדדית והיכולת להמשיך לבנות יחד עתיד משותף.

כנס דאצ'וורקינג מבית דאצ'טאון נפתח בדבריה של לימור לוי, מנהלת דאצ׳טאון, שהדגישה את חשיבות החיבור הקהילתי דווקא בעת הזו. לדבריה, הארגון הפועל כבר מעל לעשור, חרט על דגלו להנגיש לישראלים החיים בהולנד כלים, קשרים וגם הזדמנויות עסקיות. והוסיפה "הקהילה הישראלית בהולנד הולכת וגדלה משנה לשנה, והכנס הנוכחי מהווה צעד נוסף בבניית רשת עסקית חזקה שתאפשר ליזמים ולבעלי עסקים להכיר, להתחבר וליצור שיתופי פעולה עתידיים. המטרה שלנו היא לא רק לחבר אנשים – אלא לבנות רשת שתעזור לעסקים לצמוח יחד.”

בהמשך, ויקטור דה פאלק מהנספחות הכלכלית של ישראל בהאג, הציע את תמיכת הנספחות ליזמים המבקשים לצמוח מעבר לגבולות המקומיים.

המנטליות ההולנדית: "אין נסתדר"

את הפן המעשי של הערב פתח עו״ד דורון שמיר, מייסד ומנכ״ל ETM – International Corporate Services. דורון, המלווה חברות בינלאומיות מזה עשורים, הציף את אחד האתגרים המרכזיים של היזם הישראלי באירופה: המעבר מתרבות ה"סמוך" לתרבות התיעוד.

"בהולנד אין 'נסתדר'. יש תהליך, יש סדר, ויש חוקים – ואם לא פעלת לפיהם, אתה משלם על זה", הוא הסביר. עוד הדגיש כי במערכת המקומית, כל פעולה שאינה מתועדת, כאילו לא קרתה מעולם, והמליץ ליזמים להשקיע בתכנון מקדים במקום בפתרון בעיות תוך כדי תנועה.

דורון גם נתן פרספקטיבה מעניינת על הבדל מהותי בין ישראל להולנד בעוד שבישראל נוטים להתחיל מהר ולפתור בעיות תוך כדי תנועה, בהולנד משקיעים זמן רב בתכנון, אך הביצוע לאחר מכן מדויק ומהיר יותר. הוא המחיש זאת באמצעות דוגמאות של פרויקטים שנראו איטיים בתחילתם, אך התקדמו במהירות מרשימה לאחר שלב התכנון.

זווית משפטית: החוק חזק מהחוזה

עורכות הדין אלזה פרישמן-ינסן ומרייה ואן דה-ריט ממשרד JFR Legal, הדגישו את המורכבות של הרגולציה ההולנדית, במיוחד בכל הנוגע לניידות גלובלית. הן הזהירו כי יזמים רבים נוטים להסתמך על אינטואיציה, אך בהולנד טעות כזו עלולה לעלות ביוקר. המערכת המשפטית ההולנדית דורשת הבנה מוקדמת, תכנון קפדני וציות מלא לחוקים. הפרזנטציה שלהן התמקדה בשני תחומים מרכזיים: דיני עבודה ודיני הגירה לעובדים.

בכל הנוגע לדיני עבודה, הן הדגישו כי המערכת ההולנדית מעניקה הגנה משמעותית הרבה יותר לעובדים בהשוואה לישראל. פיטורי עובד שאינו מתפקד כראוי אינם עניין של מה בכך: התהליך דורש תיק מתועד היטב, תוכנית שיפור מובנית ובמקרים מסוימים אף הליכים פורמליים מול הרשויות. נקודת מפתח חשובה שעלתה היא שאפילו הסכמות הדדיות בין הצדדים אינן יכולות לגבור על חוקי המגן של דיני העבודה בהולנד.

בנושא דיני הגירה (ניידות עבודה), הן הסבירו כי העסקת כישרונות מחוץ לאיחוד האירופי (Non-EU) מלווה בחובות מחמירים. מעסיקים חייבים לעמוד בדרישות כ"ספונסר מוכר" (Recognized Sponsor), הכוללות ספי שכר מינימליים, חובות דיווח ועמידה בתנאי רישיון השהייה. אי-ציות עלול להוביל לקנסות כבדים, אובדן מעמד הספונסר והשלכות חמורות הן למעסיק והן לעובד.

הן גם הדגישו כי ל"חופש החוזי" יש גבולות ברורים. מה שסוכם בחוזה לא תמיד קובע – החוק ההולנדי רשאי לבטל סעיפים בחוזה אם הם מתנגשים עם חוקי המדינה המחייבים.

"טעויות קטנות יכולות להפוך מהר מאוד לבעיות גדולות ויקרות", הן סיכמו. "הרבה יותר נכון  ולרוב הרבה יותר משתלם כלכלית, למנוע בעיות משפטיות מראש מאשר לנסות לתקן אותן בדיעבד".

מימין לשמאל: עורכות הדין אלזה פרישמן-ינסן ומרייה ואן דה-ריט, עו״ד דורון שמיר, רו"ח ומשפטן נמרוד ירון ועו״ד ומגשר בינלאומי מורלי פרישמן

תקשורת וגישור: למנוע את המשבר הבא

זווית שונה אך משלימה הציג עו״ד ומגשר בינלאומי מורלי פרישמן, שהתמקד בניהול קונפליקטים בסביבה רב-תרבותית. פרישמן הסביר כי קונפליקטים עסקיים רבים בהולנד נובעים למעשה מפערי תקשורת, כמו הישירות הישראלית מול האיפוק ההולנדי.

עוד הדגיש כי כאשר קונפליקט מגיע לשלב משפטי: העלויות כבר גבוהות, הקשר העסקי נפגע ולעיתים אין דרך חזרה. לעומת זאת, שיחה בזמן יכולה לשנות הכול.

אם כבר המצב הגיע לקונפליקט, פרישמן הציג גישה פרקטית לניהול קונפליקטים: לשאול במקום להניח, להקשיב במקום להגיב ולהגדיר ציפיות בצורה ברורה

"הבעיה האמיתית היא לא הקונפליקט, אלא הדחייה בטיפול בו", ציין פרישמן. הוא הציג גישה פרקטית המעדיפה תקשורת פתוחה והגדרת ציפיות מוקדמת על פני הליכים משפטיים יקרים ומתישים, המפרקים שותפויות שניתן היה להציל בשיחה נכונה.

מי צריך קשרים? כולם!

לאחר רצף הרצאות לקחו המשתתפים חלק בספיד דייט עסקי ומיוחד שהנחה עוז מרון, יועץ לקידום ברשתות חברתיות לבעלי עסקים, מצוות דאציטאון. כלל הנוכחים, כולל המרצים התחלקו לזוגות ובכל שתי דקות התחלפו ביניהם. המשתתפים הציגו עצמם, חלקו ידע והחליפו פרטי תקשורת לשיתופי פעולה עתידיים.

לאחר מכן המשיכו כולם לארוחת ערב מבית "Wok to Walk".

תכנון מס כאסטרטגיה עסקית

את הכנס חתם נמרוד ירון, רו"ח ומשפטן ובכיר לשעבר ברשות המסים בישראל, שהציג גישה אסטרטגית לתכנון מס גלובלי וקרא לשינוי קונספציה: כישראלים, אנו נוטים לחשוב במונחים מקומיים, אך עם מעבר לסביבה משפטית שאנחנו לא מכירים כללי המשחק משתנים – ולעתים באופן משמעותי.
נמרוד הדגיש כי שאלת תושבות המס (של יחידים וחברות) אינה עניין טכני בלבד, אלא החלטה שמשפיעה על כלל הפעילות הכלכלית של היזם – החל מחבות המס וחובות הדיווח ועד חשיפה לכפל מס. הוא הסביר כי בעולם גלובלי, שבו פעילות עסקית חוצה גבולות, סוגיות כמו תושבות מס ומוסד קבע הופכות למרכזיות, ויכולות להשפיע על אופן מיסוי ההכנסות, היקף הדיווחים והסיכונים הרגולטוריים.
בהמשך הרחיב נמרוד על החשיבות של תכנון מס מראש, לרבות היערכות לנושאים שאינם חלק מהשיח הישראלי הרגיל, כגון מס ירושה ומס מתנות, והציג דרכים לתכנון נכון שמאפשר חיסכון משמעותי כבר בשלבים מוקדמים. הוא התייחס גם למשמעויות של בניית סטרקצ'רים בין ישראל להולנד – בעיקר בהקשר של סטארטאפים – והסביר כיצד מבנה משפטי ומיסויי נכון עשוי להשפיע על היכולת לגייס הון, לצמצם חשיפות ולשפר ודאות לאורך חיי החברה. עוד הדגיש כי תכנון מס מוקדם מונע תקלות ובעיות שעשויות להתעורר בבדיקות דיו דיליג'נס בעת כניסת משקיעים או לקראת אקזיט, וכן התייחס להטבות מס אפשריות בעת חזרה לישראל ולצעדים שכדאי לשקול מבעוד מועד.
נמרוד שילב בהרצאה סיפורים ותובנות מתוך עבודתו ברשות המסים ומחוץ לרשות המסים, ועמד על כך שחילופי המידע בין רשות המסים הישראלית לבין רשות המסים ההולנדית הם משמעותיים ומגבירים את היכולת של הרשויות לאתר פערים ואי-התאמות. בהקשר זה ציין כי קיימת כעת הזדמנות להסדיר בעיות מול רשויות המס באמצעות נוהל גילוי מרצון, אשר תקף רק לעוד מספר חודשים, וכי במקרים המתאימים כדאי לבחון את האפשרות לפעול בזמן.

סיכום ותובנות 

בסיום ההרצאות, התגבשה תמונה אחת ברורה עבור המשתתפים: הצלחה עסקית בהולנד דורשת שילוב של היזמות הישראלית עם צייתנות למערכת המקומית.

  • תכנון מעל הכל: אל תפעלו לפני שאתם מבינים את כללי המשחק.
  • תיעוד: כל החלטה, ישיבה והסכם חייבים להיות מגובים בכתב.
  • ייעוץ מוקדם: בניית צוות מקצועי (עו״ד, רו״ח) היא השקעה שחוסכת הוצאות משפטיות כבדות בעתיד.

כנס דאצ׳וורקינג העניק למשתתפים כלים להתמודדות עם המורכבות העסקית בהולנד, אך מעבר לידע המקצועי, הוא הוכיח שוב כי הקהילה הישראלית המקומית היא רשת תמיכה חזקה עבור כל מי שבוחר לבנות את עתידו בממלכה ההולנדית.

קרדיטים:

  • הפקה וניהול: לימור לוי, מורן רובנוב
  • ניהול אסטרטגיה: שי ניסנבאום
  • צוות קריאייטיב: אייל כרמי, עוז מרון, שרון צרור 
  • נטוורקינג: עוז מרון
  • צילום: עידן חמו
צוות דאצ'טאון: ליטל דור-דויטש, שרון צרור, מורן רובנוב, ריקי נוסלר-רחמים, לימור לוי, עוז מרון, אייל כרמי ושי נוסבאום

קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!

תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.

Avatar photo

מומחית בעולם שרשראות האספקה והלוגיסטיקה. מאוהבת בהולנד במיוחד בחודשי האביב והקיץ. בזמני הפנוי מתנדבת בפרויקט moestuin שמתמקד בגידול צמחים ועצים קהילתי ובקיימות. בנוסף מנהלת את קהילת הפייסבוק Israelis in Haarlem.

  • אביתר בוכמן
    31/03/2026 at 19:59

    שלום
    ארצה לדעת מתי יהיה המפגש הבא של Dutch working?

    • Avatar photo
      ריקי נודלר-רחמים
      03/04/2026 at 07:35

      הי, כל העדכונים מתפרסמים בניוזלטר שלנו ובסושיאל, מוזמן לעקוב!

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.