אריק איינשטיין ז״ל המליץ לשתות קפה טורקי ולהתעורר – אבל אני על פחות מקפה הפוך טוב לא מתפשרת. בישראל הקפה טוב כמעט בכל מקום. בהולנד אפשר למצוא בכל מקום קפה, אבל הטעם? יש עוד לאן לשאוף.
היום אפשר להתחיל את הבוקר כמעט בכל מקום בעולם עם כוס קפה – זה עולמי! אבל מהיכן הגיע הקפה?
גילוי הקפה: האגדה מספרת על רועה צאן באתיופיה ששם לב שהעיזים שלו שמחות ונמרצות אחרי אכילת פרי מסויים. הוא טעם את הפרי והרגיש מלא אנרגיה. הוא סיפר לראש מנזר סמוך על פירות הפלא שהעיזים שלו גילו. ראש המנזר שפך מים רותחים על הפירות. הוא גילה שלאחר שתייתם יכולים הנזירים שלו להתפלל כל הלילה בלי להירדם.
מים שחורים
במאה ה-16 התפשט השימוש בקפה בעולם הערבי והיה פופולארי בתימן, מצריים ובטורקיה. במאה ה-17 הגיע לאירופה ואמסטרדם הייתה בלב הסחר העולמי בקפה. הרבה קפה הגיע לאירופה דרך נמלי אמסטרדם ורוטרדם.
הסוחר ההולנדי Pieter van den Broecke, היה מהאירופאים הראשונים ששתו קפה. בשנת 1616 תיאר את המשקה כ״סוג של פולים שחורים שהופכים מים לשחורים ויוצרים משקה ששותים חם״. הוא גנב מתימן שתילי קפה והיה לאירופאי הראשון שהוציא שתילי קפה מתימן. הוא הביא אותם לגנים הבוטנים באמסטרדם, שם הצליחו לגדלם.
ההולנדים הם שהפכו את הקפה למשקה עולמי. חברת הספנות ההולנדית VOC הביאה לראשונה קפה לאירופה בשנת 1620. בתחילה ההולנדים לא היו מאד מעוניינים בסחר הקפה. הוא היה יקר מדי, והם לא אהבו את המונופול הערבי עליו. הם רצו מטעי קפה משלהם. במאה ה-17 הם החלו לגדל קפה בג׳אווה, והיו לאירופאים הראשונים בעלי מטעי קפה. משם הקפה יצא לאירופה דרך מוחא שבתימן ומכאן שם תערובת הקפה הידועה מוחא – ג׳אווה.
בהתחלה, ניתן היה לרכוש קפה, באירופה, רק בבתי קפה. בית הקפה הראשון באמסטרדם נפתח בשנת 1663. אולם הקפה לא היה פופולארי באוכלוסיה הכללית. עיקר המבקרים בבתי הקפה היו סוחרים וימאים שכפי הנראה כבר הכירו את המשקה במסעותיהם.
במהלך המאה ה-18 מספר בתי הקפה באמסטרדם גדל והופיעו בתי קפה מפוארים שמיועדים לקהל עשיר ומפונק יותר. את טרנד הקפה השיקי הובילו הסטודנטים ובעקבותיהם הצטרפו לטרנד האינטלקטואלים והפוליטיקאים. עד מהרה עשירי הממלכה הצטרפו לאופנה החדשה. התפתחה כאן תרבות קפה שקיבלה השראה משתיית הקפה בעולם הערבי. בתי העשירים עוצבו בהשראה טורקית עם שטיחים, כלי פורצלן לשתיית קפה והם אף התלבשו בסגנון טורקי עת התארחו האחד אצל השני לשתיית קפה. שתיית הקפה הפכה לסמל סטטוס.
עם כזו מורשת קפה, באמת שאין להולנדים תירוץ לקפה המאכזב בבתי הקפה והמסעדות.
״עוד כוס קפה, זה אוחז ולא מרפה, קח עכשיו ספר טוב, שם ודאי תמצא על מה לחשוב״
אוהבים ספרים? רוצים לדעת יותר על המסחר בקפה במאה ה-17 באמסטרדם ועל הדרך על חיי הקהילה היהודית המשגשגת? אני ממליצה על הרומן ההיסטורי של דיוויד ליס, ״סוחר הקפה״.
״הוא לגם לגימה והתענג על הקפה שנכנס לפיו כמו נשיקה. הוא ריחרח את הכוס והסתכל עליה באור המנורה. לפני שהוא סיים הוא כבר ידע שהוא יכין לעצמו על מנה. כשהוא מזג את הקפה הוא כמעט צחק בקול. הוא הכין לעצמו ספל אחד, רק אחד, וגרוע – זה היה לו ברור כי הוא טעם טובים ממנו – ועדיין הוא לא יכל לעמוד בפיתוי לשתות עוד כוס קפה.״
תכינו לעצמכם כוס קפה ותצללו לסיפור עלייתו של הקפה בהולנד, השזור בסיפורה של הקהילה היהודית באמסטרדם במאה ה-17. הסיפור מובא דרך עיניו של סוחר קפה יהודי שברח מפורטוגל, מאימת האינקוויזיציה, והשתקע באמסטרדם. הוא מעניק לנו צוהר לחיי הקהילה היהודית, שזכתה לחופש רב מהשלטונות אך למגבלות רבות מבפנים, על ידי מועצת ״המעמד״ שחרצה גורלות ודנה אנשים לחרם ולנידוי חברתי. הספר עוסק גם בתרבות הקפה בהתהוותה באירופה, ומציג לנו את הבורסה הוותיקה של אמסטרדם וחיי המסחר שפיתחו ההולנדים המהווים בסיס למסחר המוכר לנו כיום.
בתי קפה בהולנד – המלצות
לצערי, אין לי המלצה על בית קפה מפואר בו שתו עשירי המאה ה-17 אבל יש לי המלצות על פינות חמד לשתיית קפה טוב.
לחובבי אמסטרדם – קפה Gartine
בלב אזור עירוני סואן, במרחק הליכה קצר מהאופרה ומכיכר רמברנדט (ממש ליד אנטרדת השואה החדשה) מתחבאת גינה קסומה ובליבה בית הקפה הזה הוא פנינה של ממש עם קפה איכותי וארוחות קלות מצויינות.
למי שרוצה לצאת קצת מהעיר אני ממליצה על בית הקפה שבגינת מוזיאון סינגר לארן. רק חצי שעה ברכב מאמסטרדם ואתם בעיר המקסימה לארן. אפשר לשבת ולהנות מכוס קפה ומארוחה קלה טעימה, בתוך גינה פורחת יפיפיה מלאה פסלים ואם אתם חובבי אומנות מומלץ גם להנות מהמוזיאון הקטן והמקסים.
