"הרגשנו שאין אפשרות אחרת מלבד לארגן משהו ומהר"

תמונה ראשית: מימין נעמי ואן חלדר והגר נטר, צילום: קריס ואן האוט

במקביל להפגנות בישראל ובעולם, גם בהולנד נערכות הפגנות כנגד פעולות הממשלה בארץ. לקראת ההפגנה באמסטרדם ביום ראשון הקרוב, מספרות המארגנות לדאצ'טאון על הדרך שעברו, ההתלבטויות ועל ההצלחה של ההפגנות. ומה הן חושבות על הטענה ש"אסור להתערב"?

לכולנו יש דעות, לפעמים הן אפילו בוערות בתוכינו. בימים אלה, אפילו יותר מתמיד, ישראלים בארץ ובחו"ל מרגישים שצריך "לעשות משהו". משפטים כמו "צריך שמישהו יארגן…" או "אם מישהו יארגן אז אני בטוח מצטרף…" מופיעים בקבוצות ווטסאפ רבות.
נעמי ואן חלדר והגר נטר החליטו שהפעם הן יהיו אלה ש"עושות משהו". בעקבות החדשות מישראל על תכניות הממשלה לשינויים במערכת המשפט וההפגנות הנרחבות בארץ, הן החליטו לארגן הפגנות באמסטרדם. הפגנות תמיכה בדמוקרטיה ובמערכת המשפט, שישתתפו בהן גם ישראלים המתגוררים בעיר, וגם יהודים הולנדים.
שוחחנו איתם על ההחלטה, הקשיים, שיתוף הפעולה מצד שני הקהלים השונים, והתוצאות עד כה.

אולי יעניין אותך גם:

ישראלים ויהודים הולנדים בהפגנה למען הדמוקרטיה בישראל 
ככה למדתי לבחור חלב בהולנדית 
נצפו בקהילה: ההייטקיסטים בהולנד, יוסף חדד והתערוכה של יעל

ספרו קצת על עצמיכן ועל הקשר לארץ ולהולנד

נעמי: משפחתי במקור מהולנד. אמא שלי שבזמן המלחמה הוחבאה בזנדם, עלתה לישראל בשנות ה-50 וגרה שם כ-30 שנה. לפני יותר מ-40 שנה היא חזרה להתגורר בהולנד. ביום השואה הקרוב היא תהיה הדוברת באחד מאירועי 'זיכרון בסלון', שיערך באמסטלוויין. אני נולדתי בארץ ולמדתי בבצלאל במחלקה לצורפות. לא היו לי כוונות בכלל להשתקע בהולנד אבל לפני 30 שנה הגעתי לשנת לימודים כאן והשאר היסטוריה. יש לי פרטנר הולנדי ושני בנים, רז ותומר. אני עוסקת בעיצוב תכשיטים בעיקר למגזין Happinez.
הגר: נולדתי באילת להורים הולנדים ניצולי שואה, הערך הראשון שקיבלתי מהורי בעיקבות השואה היה – לתת. להתחלק במה שיש, להיות אדם ״טוב״ ולא לפחד לעשות את הדבר ה״נכון״. כשהייתי ילדה חיינו בארה"ב כמה שנים, בעקבות לימודים של אבא שלי שעבד ברפא"ל. חזרתי מארה״ב על מנת להתגייס והייתי בצבא חשמלאית מטוסים, שנתיים בקבע. ישראל היתה ועדיין חשובה לי. עברנו להולנד לפני כ-21 שנה, רציתי לתת לארבעת הילדים שלי את העושר שהרגשתי כשחזרתי ארצה. לאפשר להם להכיר תרבות אחרת, להרחיב את האופקים. רציתי לתת להם את הרוגע שיש כאן ואת הנימוסים. אני חושבת שבעקבות זה שהייתי כמה שנים מחוץ לארץ ראיתי שניתן לחיות אחרת. רציתי מאד שדברים מסויימים ישתנו. אמי, אחותי והרבה מחברי חיים בארץ כך שהקשר חזק.

אם תמיד הייתן פעילות פוליטיות ומארגנות של מפגשים/אירועים/פעילויות?

נעמי: בישראל היתי פעילה בהפגנות נגד הכיבוש בתנועת ״יש גבול ״ וגם בבחירות לפני ארבע שנים. אני כבר לא זוכרת מרוב שהיו כל כך הרבה בחירות. הפגנתי עם קבוצה קטנה נגד ביבי כאן באמסטרדם.
הגר: לא אירגנתי אף פעם ארוע פוליטי אבל כן ארועים אחרים. כאן הרגשתי שאין ברירה פשוט חייבים לארגן משהו, מהר ואיכותי כדי להשפיע.

איך התקבלה ההחלטה אצלכן לקום ולארגן?

נעמי: לפני כחודש וחצי דני רשף יזם הפגנה בהאג נגד מה שקורה עכשו בארץ. היו כ-80 משתתפים ונשמעו קריאות ״מה עם אמסטרדם?״. אז הגר ואני שהפגנו יחד על הגשר בשנים הקודמות התחלנו להזיז ולפעול שתהיה הפגנה באמסטרדם.
הגר: ההחלטה נבעה מההבנה של נעמי ושלי שהאג רחוקה לנו, שהקהל שאנחנו רוצות להביא גר באזור אמסטרדם. חשבנו שהדוברים שאנחנו רוצות לגייס יעדיפו להגיע לאמסטרדם. בחרנו מקום אסטרטגי ליד המוזיאון היהודי, ליד בית הכנסת הפורטוגזי, הסימבוליות של ה-Dokwerker ושל הכיכר. הרגשנו שאין אפשרות אחרת מלבד לארגן משהו ומהר.

האם נתקלתן בקשיים? בארגון דוברים, בגיוס משתתפים, בהפצה?

נעמי: הרבה ישראלים ויהודים עוזרים לקיים את ההפגנות. יש לנו כמה קבוצות ווטסאפ, ואנחנו מנסות להגיע לכמה שיותר מקומות, כדי שכל מי שרוצה להביע סולידריות יוכל לבוא. אבל זה לא פשוט. הרבה ארגונים לא רוצים לפרסם את ההפגנות כי הם ״לא פוליטיים״. זה מאוד מאוד מאכזב כי מבחינתינו זה לא ענין פוליטי הפעם.
הגר: כל אחת מאיתנו התחילה להפעיל קשרים ולחשוב מי יכול לתרום להפגנות. המטרה היתה להפגיש אנשים עם מטרה דומה לתת להם תוכן איכותי, שיגרום להם לרצות להגיע. אני חושבת שזה עובד טוב. אנחנו לומדות כל יום. יש לנו קונספט של דוברים הולנדיים, דוברים ישראלים וקטע מוזיקלי. בהפגנה הקרובה יופיעו Lucette van den Berg שתשיר ביידיש, ויוני אביטל – מוזיקאי ישראלי מוכשר. גם בהפצה יש שיפור – בהפגנה הראשונה באמסטרדם היינו 150 איש ובשניה בין 360-400.

איך היתה התגובה בשני הקהלים השונים (ישראלים והולנדים)?

נעמי: עם היהודים שגרים כאן יש לי גם קצת אכזבה. אני לא רוצה לעשות הפרדות בינם לישראלים אבל מרגישה שזה פחות בוער להם או שהם לא מבינים את העוצמות והסכנות שבדרך.
הגר: יש אנשים שמאמינים שאת ״הכביסה המלוכלכת״ לא מכבסים בחוץ. אנחנו חושבות שאין מה להסתיר כלום, לחלוק זה המצב והוא חייב להראות. רק כך ניתן להשפיע. ההולנדים מורכבים מכמה סוגים: חלקם לא מעיזים לבקר את מדינת ישראל. רבים סוחבים טראומות מהשואה וזה אומר – חייה את חייך בשקט בלי להתבלט יותר מידי. חלק אחר, בגלל השואה, מרגישים שחייבים לצעוק חזק כדי שישראל תישאר דמוקרטית, כמו פלורי נטר (Flory Neter), שהייתה הדוברת בהפגנה הראשונה באמסטרדם.

יש כאלה שטוענים שלישראלים או יהודים החיים בהולנד, אין זכות להתערב בנעשה בארץ. ושאם הם רוצים אז "שיבואו למחות בארץ". מה אתן עונות להם, או לעצמכן בנקודה הזו?

נעמי: היהודים בהולנד תורמים המון לישראל. גם כסף וגם זמן. אי אפשר להגיד להם, ולישראלים כאן – אתם יכולים לתת, אבל לא להעביר ביקורת. מי שמרגיש שאין לו זכות להתערב כמובן שזה בסדר, אבל מי שרוצה מוזמן לבוא ולהפגין איתנו. לי אישית גם חשובה מאוד ההרגשה של סולידריות עם חברים ומשפחה בארץ שמאוד מעריכים ומתחזקים מה גיבוי.
הגר: אני יהודיה, ישראלית והולנדית. ארץ ישראל אמורה להיות בית לכל היהודים. כשמתרחקים קצת ניתן לראות דברים בפרספקטיבה אחרת. כמו שאני עושה למדינה שירות נפלא כצריך, אני מרגישה שיש לי זכות מלאה להעביר ביקורת כשיש. מה גם שהעיתונות בארץ הרבה פעמים מוטה ומראה רק את הצד הישראלי.

איך אתן בוחרות את הדוברים?

נעמי: אנחנו רוצות לתת במה לישראלים והולנדים שישתפו את הסיפור האישי שלהם. אנחנו מאמינות שאם נשתף כמה שיותר דוברים, וניתן תוכן רחב, נגיע לקהל רחב יותר. ביום הראשון הקרוב ישתתפו גם מוזיקאים מוכשרים וידועים כך שהמפגש גם יקרב לבבות.
הגר: הדוברים שבחרנו עד עכשיו, כולל להפגנה הקרובה הם אנשים איכותיים שיודעים לדבר ויש להם מה לומר. אנחנו משתדלות להביא גיוון רחב של נקודות מבט, ישראלים, הולנדים, ימין, שמאל, צעירים, מבוגרים, וכדומה.

איך ההרגשה שלכן עכשיו, אחרי ההפגנות שהיו ולקראת ההפגנה של יום ראשון הקרוב?

נעמי: אני מרגישה שעכשיו אין ברירה. אנחנו משתדלות להיות ממלכתיות יותר כדי להכיל את כולנו. בימים רגילים אני תקיפה יותר בדעותי, אבל עכשו מנסה להיות עם כולם למטרה אחת ומשותפת למען ישראל דמוקרטית.
הגר: הרגשה טובה! לעשות! זאת הדרך היחידה בעיני. לא הייתי רוצה להסתכל בעוד תקופה ולחשוב שהיינו יכולות לעשות יותר. אנחנו מקבלות משוב חיובי מהאנשים שמגיעים. לפני כל הפגנה אני מקווה שיגיעו יותר אנשים ושנוכל לספק להם מקום להביע את החרדות מפני ההפיכה המשטרית בארץ. אני מקווה שעוד אנשים יבינו את החשיבות להפגין ולהשמיע את קולם, לצערי לדבר בחדרי חדרים לא עוזר. צריך פשוט להגיע!

ההפגנה הקרובה תערך ביום ראשון ה-9 לאפריל ב Jonas Daniël Meijerplein , אמסטרדם, בשעה 14:00.