בגל הקורונה הראשון היה מחסור בציוד מגן לצוותים הרפואיים והממשלה הקימה מנהל רכש מיוחד לציוד רפואי כדי לספק את כל הצרכים. בשיא תקופה זו התגייס משפיען מוכר, מעצב דעת קהל שהציג עצמו כפילנטרופ שמקדיש את זמנו ומרצו לטובת המדינה, וטען שהוא יכול להשיג ללא כל רווח עצמי מסיכות להגנה על הצוותים הרפואיים שבחזית.
סיוורט ואן לינדן, דמות ציבורית, חבר מפלגת CDA שהשתתף בכתיבת מצע המפלגה, אמר שמצוקת הציוד המגן של הצוותים הרפואיים נגעה לליבו והוא הקים ארגון ללא מטרות רווח כדי לעזור במשימה הלאומית.
אולי יעניין אותך גם:
טסים לישראל? מגיעים להולנד? המדריך לכל מה שצריך לדעת
עדן ברדה פותחת מסעדה וסוגרת מעגל
המדריך המלא לגנים ובתי ספר יסודיים בהולנד
אבל לאחרונה נחשף, באתר Follow the money, שמה שהוצג כמעשה פילנטרופי ללא רווח, הביא למעשה רווחים של מיליוני אירו לואן לינדן ולשותפיו. ואם לא די בכך, המסיכות שהם מכרו למדינה בעשרות מיליוני אירו היו מיותרות ועדיין שוכבות במחסני משרד הבריאות ללא שימוש.
ככה הכל התחיל
הכל החל כאשר במרץ 2020, בגל הקורונה הראשון, משרד הבריאות, הרווחה והספורט לא הצליח להביא מספיק מסכות להולנד.
ואן לינדן סיפר שהוא היה מתוסכל מכך שעובדי הרפואה מסתובבים ללא מסכות והחליט להשיג מסכות עבור הולנד בתמיכת חברות גדולות.
לאחר שהמשלוח הראשון הגיע להולנד מסין, הוא העביר את הפעילות לארגון סיוע ללא מטרות רווח ששמו Hulptroepen, שהקים עם שני שותפים, ברנד דאמה וקמיל ואן חסטל.
כעבור זמן מה, התברר שהארגון הנ״ל יכול לספק עוד משלוחי מסכות גדולים עבור הממשלה, ומשרד הבריאות הזמין מהם 40 מיליון מסכות בשווי של מעל 100 מיליון אירו.
ואן לינדן ושותפיו לארגון הסיוע הקימו חברה פרטית, Relief Goods Alliance, שהייתה צד להסכמים עם משרד הבריאות, הרווחה והספורט.
כתוצאה מכך הם גרפו רווח ניכר לכיסם, למרות שעד החשיפה הם סירבו לחשוף את היקף הרווח.
המשרד הניח שיש קשר בין החברה הפרטית לארגון ללא מטרות רווח מאחר ואותם אנשים היו מעורבים בעשייה.
ממשרד הבריאות נמסר שהעובדה שהחוזים נחתמו עם חברה מסחרית ולא עם ארגון ללא מטרות רווח היא חסרת משמעות.
דובר המשרד הדגיש שהדברים החשובים היו המחיר, האיכות והכמות.
ואן לינדן תיקשר כלפי חוץ כאילו הוא עושה הכל בחינם. במאי שנה שעברה הוא צייץ, ״יש לי פה אפס רווחים. אני עושה את זה ללא תמורה וכל העבודה שלי נדחקת הצידה.
רואה החשבון מפקח״. הציוץ נמחק מאז וואן לינדן מסר שהוא מוחק מדי פעם ציוצים מסיבות של פרטיות. ואן לינדן מסר שהוא היה כנה עם שותפיו, ״לא כלפי חוץ, אבל לא הייתה סיבה לכך.״
אף לא אחת מ-40 מיליון המסכות שנרכשו ממנו הגיעה לצוותים הרפואיים. הן נותרו ללא שימוש כיוון שנרכשה כמות גדולה מדי.
בנוסף דווח כי ה- RIVM דחה חלק מהמסכות שסיפק ואן לינדן היות והן הכילו גראפן המהווה סיכון בריאותי למשתמשים אם כי בסופו של דבר החליט משרד הבריאות לאחר בדיקת הנושא שניתן להשתמש במסכות.
גרף מיליונים לכיסו
לפי תחקיר שפורסם באתר Follow the Money הרוויחו ואן לינדן ושני שותפיו לארגון הסיוע Hulptroepen כ-20 מיליון אירו.
ואן לינדן הרוויח כ-9 מיליון אירו ושותפיו ברנד דאמה וקמיל ואן חסטל הרוויחו כ-5 מיליון אירו, כל אחד. דאמה הסביר שואן לינדן קיבל את הסכום הגבוה ביותר בהתאם להסכמים ביניהם, ״למרות שכולנו בעלי מניות המחזיקים שליש מהמניות, הרווחים מחולקים בצורה שונה״.
בסוף שנה שעברה הקימו השלושה מבנה תאגידי מורכב אשר, לדברי מומחים, מיועד להסתיר כספים מעיני הציבור. למשל, במקרה של יזם שלא רוצה שידעו כמה כסף יש לו.
סוג התאגיד שהקים CV אינו חייב לפרסם דו״חות שנתיים, בניגוד לBV, ולכן הנכסים שבו נסתרים. הוא אינו נותן יתרון מיסויי.
ואן לינדן, הפקיד את המיליונים שהרוויח בחברה שהקים ב- 28 בדצמבר 2020, Duyfken CV, שיש בה שותף מנהל אחד, וזו עמותה שהוקמה באותו היום בשם ’t Nut ואשר ואן לינדן הוא הדירקטור היחיד שלה. בעל העניין היחיד בחברה Duyfken CV, הוא ואן לינדן והוא זכאי לכל נכסיה. ואן לינדן מכחיש שזו הייתה כוונתו, ״ה- CV פשוט רשום בכתובת המשרד של הארגון שלנו. זה ברור ושקוף שאני בעל עניין וההון ההתחלתי הופקד בלשכת המסחר. לדבריו הוא לא חשף זאת קודם לכן בגלל הסכמי סודיות עם משרד הבריאות, אבל זה כבר לא רלבנטי. המבנה התאגידי נועד ״ליצור הפרדה בין האדם הפרטי סיוורט ואן לינדן וההון שנצבר״.
לדבריו, בקיץ 2020 התברר שהרווחים של ארגון העזרה שלו עולים בהרבה על המצופה.
לדברי ואן לינדן הוא מעוניין להשקיע את רווחיו במטרה חברתית לטווח ארוך אך הוא מסייג את הבטחותיו: ״האם זה ניתן לביצוע תלוי בחלקו בהשלכות של הסערה התקשורתית ההרסנית הזו על הקריירה (שלי)״.
ברנד דאמה הקים את עמותת De Ruyter ב- 31 בדצמבר, 2020, ובה מופקדים רווחיו. לדבריו מרבית הכסף ישמש לפרויקטים חברתיים, חדשניים וברי קיימא. בנוסף, לדבריו הוא תורם 10% מרווחיו למטרות טובות.
ואן חסטל ואשתו הקימו את החברה NoMi ב-3 בנובמבר, 2020, שם מנוהלים נכסיהם. ״אני מודע לכך שזה סכום עצום״. לדבריו הוא ישתמש בו לפנסיה שלו וחסכונות לילדיו.
העובדה שואן לינדן הקים ארגון ללא מטרות רווח (Hulptroepen), כדי לוודא שלהולנד יהיו מספיק מסכות, הקנתה לו גישה למשרדי מנהל הרכש. גישה זו נתנה לו גישה למידע שנתן לו יתרון בתמחור המסכות שמכר. רוב ואן דר קולק, לשעבר מנהל במנהל הרכש אמר, ״אני חושב שהם ידעו את מחיר המקסימום שלנו. הוא הוא היה 2.50 אירו למסכה.
אם מצרפים את שתי העסקאות שלהם מגיעים ל-2.52 אירו למסכה. זה נראה הבדל קטן אבל זה מצטבר ל- 800,000.״ הוא אישר שואן לינדן יכל להשיג את המידע הזה מהמצאותו במשרדי מנהל הרכש.
כל מי שנכנס למבנה היה צריך לחתום על הסכם סודיות שגם כלל הצהרה שזה לא למטרות רווח. כולם חוץ מואן לינדן ושותפיו.
״הלכתי אליהם ושאלתי: חתמתם על המסמך, והם ענו ,כן. אבל כשיצאתי חשבתי: זה לא נכון. האנשים האלה משקרים, הם לא ישרים ואמרתי את זה.״ מאוחר יותר כשואן לינדן ושותפיו הקימו חברה פרטית הם כן חתמו על המסמך ומרגע זה הם נתפסו כספקים. מנהל הרכש התנגד לעסקה עימם היות וכבר נרכשו מספיק מסכות אבל כפי הנראה נכנע משרד הבריאות ללחץ הציבורי שנוצר בעקבות תשומת הלב התקשורתית שנבעה מהופעותיו בתקשורת של ואן לינדן שהעביר ביקורת על הממשלה."
כיצד יתכן שמשפיען, לוביסט, שהציג עצמו כפילנטרופ הרוויח באופן אישי 9 מיליון אירו מהממשלה על מסכות?
באנדרלמוסיה שהשתררה באביב שעבר, העסקה עימו לא הייתה יוצאת דופן, הסבירה שרת הטיפול הרפואי תמרה ואן ארק בדיון שהתקיים בנושא.
היה מחסור חמור במסיכות, בית הנבחרים היה לחוץ להשיג מסיכות וואן לינדן היה אחד ממציעים רבים. ״לא יכולנו להרשות לעצמינו לסרב לו״ אמרה ואן ארק לבית הנבחרים. למרות שאחר כך היא הודתה שהתדמית הציבורית של ואן לינדן אולי השפיעה.
היא הבהירה שהצעתו נבחנה ואושרה כמו כל הצעה אחרת על ידי הרכש הממשלתי לפי קריטריונים של מחיר, איכות וודאות האספקה.
אולם התחקיר העיתונאי של Follow the Money חשף שזה לא מדויק. ואן לינדן ושותפיו לא נחשבו למציע אמין, וודאות האספקה הייתה מוטלת בספק.
בנוסף, היו הצעות אמינות טובות יותר, וכן הוזמנו כבר מספיק מסיכות ולכן הרכש הממשלתי המליץ לממשלה שלא לעשות עסקים עם ואן לינדן.
למרות זאת, במשרד הבריאות התעקשו על העסקה לאור גודל ההזמנה והחשש ממחסור בציוד מגן.
הזמנת 40 מיליון המסכות שולמה מראש על ידי משרד הבריאות, מה שמזער את סיכוניו של ואן לינדן. באמצע מרץ 2020, נפגש ואן לינדן לראשונה עם מנהל הרכש הלאומי החדש לאחר שפנה לשר דה יונג בשאלה למי הוא יכול לפנות כדי להציע מסכות. מומחי מנהל הרכש הקימו שרשרת אספקה כדי לספק מהר ככל האפשר ציוד מגן לצוותים הרפואיים. לואן לינדן הייתה כנראה אג׳נדה אחרת, הוא רצה לנצל את העסקה כדי לקדם את החנות האינטרנטית שלו וחשדו שהוא מנסה להרוויח מזה. מנהל הרכש התנגד לזה, היות ופיצול שרשרת האספקה היה על חשבון מהירות האספקה והיה צורך דחוף לספק מיגון לצוותים רפואיים. ״הבהרנו לו שלא נשתמש בחנות האינטרנטית שלו. אבל ואן לינדן התעקש״.
במשרד הבריאות, הרווחה והספורט איפשרו לואן לינדן להכתיב את תנאי העסקה לרבות המחיר ודרישות סודיות. ואן לינדן פנה לממשלה בשם החברה שלו, עוד בטרם הוקמה ואף דרש לבצע בעצמו את בקרת האיכות לסחורה. עוד הוא דרש שמועדי האספקה יקבעו על ידו ללא התערבות מנהל הרכש. משרד הבריאות ביצע את העסקה בניגוד לעמדת מנהל הרכש והמסכות שנרכשו מואן לינדן לא היו נחוצות בסופו של דבר ועדיין נמצאות במחסני משרד הבריאות.
מקורות: nu.nl/ nos/ trouw/ ad.nl
