באירוע מרגש מעין כמותו, הגיעו ישראלים ויהודים רבים אתמול למפגש עם קרוביהם של ארבעה מהחטופים בעזה. נציגי דאצ'טאון היו באירוע וערכו ראיון עם אחיו של איציק אלגרט מקיבוץ ניר עוז, אשר סיפר על אחיו, על אירועי היום הארור ועל הפגישות של הימים האחרונים במדינות אירופה.
המשפט הקבוע שלנו כישראלים בהולנד "אנחנו כאן אבל הלב שלנו בישראל" הפך לאנדרסטיימנט מטורף בשלושת השבועות שעברו מאז השבעה באוקטובר. ההתגייסות הכללית שנראית בישראל, לתת כתף בכל מה שרק אפשר מורגשת גם כאן וישראלים רבים נרתמים לעזור בכל דרך שהיא. אתמול (שלישי) נרשמה נקודת שיא של איחוד המאמצים האלה. באמסטרדם נערך מפגש עם קרובי משפחה וחברים של ארבעה מהחטופים בעזה – אופיר אנגל, איתי סבירסקי, איציק אלגרט ונועה ארגמני. 400 אורחים, ישראלים ויהודים, הגיעו לבניין JCC, בדרום אמסטרדם, להפגין תמיכה ולשמוע את סיפוריהם. האירוע אורגן על ידי מכבי הולנד, ביוזמת שגרירות ישראל בהולנד, בשיתוף עם נציגי משפחות החטופים ועם ארגון Stand with Us. דגלי ישראל נתלו בצידי האולם, ולגב כל כיסא הוצמדו תמונות החטופים המוכרות לנו כבר מן ההפגנות ומן העיתונות.
המשפחות אשר הגיעו להולנד במסגרת מסע במספר מדינות באירופה, החלו את הביקור שלהם כאן עם מפגשים עם ראש הממשלה, שגריר ישראל בהולנד, עיתונאים הולנדים.
פגישה עם דני אח של איציק אלגרט
לפני האירוע הראשי שבו עלו נציגי המשפחות על הבמה ניתנה לנו הזדמנות לשוחח בפרטיות עם דני אלגרט, אחיו של איציק אלגרט שנחטף מקיבוץ ניר עוז. לשבת עם דני בחדר ולשמוע את סיפורו היה לא רק מרגש באופן מיוחד, אלא גם מחזק ועורר בנו עוד יותר את התחושה של שותפות הגורל. דני התגלה כאיש חזק ורגיש. למרות שסיפר את סיפורו של אחיו כבר פעמים רבות, הוא עושה זאת בצורה טבעית וחברית, שהכניסה אותנו מיד לאירוע הבלתי נתפש שכולנו שותפים לו.
שבת בבוקר בקיבוץ ניר עוז
בבוקר שבת התקשר איציק לדני, שגר בראשון לציון, וסיפר לו שהוא בממ"ד. דני דאג מאד מאחר ואיציק, אחותם של השניים, שלושה אחיינים וילדיהם מתגוררים בניר עוז. דני שמע כבר את השיגורים בבוקר והניח שמדובר באחד הסבבים המוכרים. גם כאשר איציק התקשר שוב ואמר שהוא נפצע ביד מהדלת של הממ"ד לא התברר עדיין גודל האירוע. איציק עצמו לא הבין עדיין את המתרחש, מספר דני. הוא המעיט בגודל העניין וחשב שהוא זה שפצע את עצמו כשסגר את הדלת הכבדה. הוא לא הבין שלמעשה הוא נורה בידו והחל כבר לאבד דם רב. רק כאשר דני התקשר לאחותם, שגם היא גרה בקיבוץ וביקש ממנה לצאת ולבדוק מה קורה עם איציק, הוא התחיל לבין שמדובר באירוע אחר. אתה לא מבין, אמרה האחות לדני – מי שיוצא מת. הקיבוץ מלא במחבלים.
הסיפור בניר עוז, אומר דני, הוא שהצבא לא הגיע בזמן ההשתלטות. כאשר הגיעו חיילים, מחבלי החמאס כבר לא היו שם. אחותו של דני שרדה את המתקפה לאחר שהחזיקה בכח את דלת הממ"ד כשבע שעות רצופות. דני מראה לנו תמונה של היד של אחותו אוחזת בדלת הממ"ד וכעשרה סנטימטר מתחת לידית יש חור של קליע. בעלה של אחייניתו של דני ניצל בנס, כאשר יצא החוצה עם נשק וכמעט נורה על ידי חיילי צה"ל. הוא החל לקרוא שמע ישראל והצליח לשכנע את החיילים ברגע האחרון שהוא ישראלי ולא מחבל.
כאשר נכנסו בני המשפחה לחפש את איציק בחדרו בקיבוץ, הם דווחו לדני המודאג בטלפון שהחדר ריק. איציק לא היה שם רק שלולית גדולה של דם ליד דלת הממ"ד, שהבהירה שהפציעה של איציק היתה רצינית מאד. בעזרת קשרים אישיים, דני הצליח לאכן את הטלפון של איציק, ורואה שהוא חצה את הגבול לתוך הרצועה. כאשר המדינה נכנסה לסיפור, רק כמה ימים אחר כך, הוא קיבל אישור רשמי לכך שהטלפון של איציק אוכן לאחרונה בעיר עזה.
נישואים לאישה דנית וחזרה לקיבוץ ניר עוז
סיפורו האישי של איציק מוכר לרבים מאיתנו, החיים בהולנד. כבחור צעיר, התאהב איציק באישה דנית שעבדה בקיבוץ כמתנדבת. הם התחתנו ולאחר מספר שנים עברו לגור בדנמרק ונולדו להם שני ילדים. איציק חי בדנמרק כ-15 שנים אבל אז החליט לחזור לבדו לארץ ולחזור לגור בקיבוץ. הוא אמר שהיה לו קר שם – מחייך דני, ואנחנו מהנהנים בהבנה רבה. לאיציק יש אזרחות דנית (היחיד מבין החטופים). דני ביקר בדנמרק לפני שהגיע להולנד ושוחח עם עיתונאים ונציגי ממשל שהבטיחו לעזור. אמרתי להם "יש לכם בן יחיד", דני מחייך שוב, אז תעשו הכל בשבילו. דני נפגש גם עם ילדיו של איציק שחיים בדנמרק.
משפחות החטופים על הבמה
את המפגש פתח שגריר ישראל בהולנד מודי אפריים. הוא הבטיח למשפחות ולכולנו שהשגרירות תעשה ככל יכולתה לתרום למאמצים לשחרור את החטופים. הוא ביקש מכל אחד מהנוכחים לאחוז בידו תמונה של אחד החטופים, ולקרוא ביחד – Bring them home now.
אחריו עלו לדבר קרובי משפחתו של אופיר אנגל, הצעיר בעל האזרחות ההולנדית, שנחטף על ידי חמאס. הם סיפרו על אופיר, תלמיד תיכון שנסע לבלות בסוף השבוע עם חברתו שגרה בקיבוץ בארי. בבוקר שבת הוא התקשר לאביו ואמר לו שהם תחת התקפה. אביו, יואב אנגל, ביקש ממנו שישלח לו הודעה בכל עשר דקות. ההודעה האחרונה התקבלה בשעה 12:30 – אנחנו מפחדים. ההודעה הבאה שקיבלנו היתה בשמונה בערב מאמה של בת זוגו, שסיפרה שאנשי חמאס נכנסו לבית וחטפו איתם את כל הבנים שהיו שם, ובניהם אופיר. סבו של אופיר, יוסף אבי יאיר (ג'וחה) אנגל, ריגש את הקהל כשדיבר בהולנדית (במבטא ישראלי). הוא סיפר שהוא חי בקיבוץ רמת רחל וכיצד קיבל את ההודעה האיומה. אחרי זמן קצר הצטרף לבנו – אביו של אופיר וביחד הם עקבו בחרדה אחרי התפתחות האירועים. מאז עברו כבר 25 ימים, אין לנו ימים ואין לנו לילות.
"אני בן 77", סיפר הסב, "ההורים שלי ניצולי שואה שעלו מהולנד לישראל כיוון שלא הרגישו בטוחים יותר באירופה. הסיפורים מהטבח החזירו אותי לסיפורים מהשואה. מה שמנחה את החמאס הוא אותו רעיון שהנחה את הנאצים. כל היהודים צריכים למות. דיברנו עם מארק רוטה ראש הממשלה. זו היתה פגישה מצוינת. היינו אמורים לקבל עשר דקות, אבל הוא לא רצה לסיים את הפגישה. הוא הבטיח לנו שיעשה ככל שביכולתו למען אופיר והחטופים."
איתי… חלק ממשפחה גדולה מקיבוץ בארי
אופיר וינברג מרעננה בת דודתו של איתי סבירסקי, חטוף מבארי סיפרה על איתי: היו אזעקות ברעננה ורצנו למקלטים. אחרי זה התחלנו לנסות ליצור קשר עם המשפחה בקיבוץ בארי. אמא שלי גדלה שם ויש לי שם יותר מעשרה בני משפחה. יצרנו קשר עם חלקם. כל אחד מהם היה בביתו שלו. שמענו מכולם על היריות, הם ביקשו שנזעיק עזרה. אורית אמרה לנו שמתקיפים אותם ושלחה לנו לב. זאת היתה ההודעה האחרונה. הם נרצחו.
גרייסי המטפלת הפיליפינית של סבתי בת ה-96 כתבה – הם אצלנו בבית. היא נרצחה – באכזריות כה רבה שלקח שבועיים וחצי ללזהות את הגופה שלה. לא ידוע מה קרה לאיתי רק שהטלפון שלו אוכן בעזה. סבתא שרדה אך היא מאד מבולבלת ודמנטית. אנחנו לא רוצים לספר לה כמה בני משפחתה נרצחו ושהנכד האהוב שלה נחטף.
עוד עלו לבמה עמית פרפרה ואופיר תמיר, חברים של נועה ארגמני שנחטפה ממסיבת הטבע ב"רעים" ביחד עם בן זוגה אבינתן אור. אופיר סיפר שהיה במסיבת טבע אחרת לא רחוק משם. הוא התעורר בבוקר ודיבר עם נועה ועם חברים אחרים שהיו במסיבה. נועה סיפרה שהם מותקפים וכולם בורחים ומנסים להתחבא. ההודעה האחרונה שקיבלתי ממנה היתה שיתוף של מיקום חי. המשכתי לעקוב אחרי המיקום וראיתי איך היא חוצה את הגבול נבהלתי שהיא הולכת לכיוון הלא נכון. בשעה אחת בערך ראינו בין הסרטונים שהופצו סרטון שלה נלקחת על אופנוע כשהיא מבוהלת וקוראת לבן הזוג שלה שנחטף גם הוא. תוך שעתיים התארגנו קבוצה של 400 חברים שמכירים טוב את נועה והתחלנו להפיץ את התמונות כדי שכמה אנשים ידעו וינסו לעזור.
אמה סחיפר זמרת הולנדית צעירה ביצעה את השיר "שמע ישראל" של שרית חדד ואחרי כן שיר שכתבה והלחינה בעצמה "תפילה של אמא".
בסיום המפגש עלה הרב כץ וביקש מהקהל לעמוד ולשאת איתו תפילה, לאחר מכן שר הקהל את "התקווה" וניפרד מנציגי המשפחות בתקווה לבשורות טובות והשבת החטופים בשלום
