פליטים באמסטלפיין – החלטה סופית

פליטים סורים בווינה, ספטמבר 2015 (Josh Zakary, Flickr, CC License)

העירייה הודיעה כי מבקשי המקלט יגיעו לעיר באפריל וכי לא ניתן להגיש התנגדויות לכך. היא הבהירה כי מדובר במקלט זמני וכי ראשת העיר תיוועץ בארגונים היהודיים. ומי יהיו הפליטים?

למרות החשש מצד תושבים יהודים וישראלים, הודיעה החודש עיריית אמסטלפיין כי כמה מאות פליטים ישוכנו בקרוב בבניין בעיר, וכי רבים מהם צפויים להיות מסוריה. בהודעות רשמיות באתר העירייה נכתב כי כמה מבקשי מקלט היו אמורים להגיע לעיר כבר בפברואר, אולם הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט (COA) לא הצליחה לעמוד ביעד הזה ותאריך היעד החדש להגעתם הוא סוף אפריל.

לידיעה הקודמת על הפליטים באמסטלפיין והסערה בקרב הישראלים בעיר

על פי הודעת העירייה, לא יותר מ-400 פליטים, "גברים, נשים וילדים", ישוכנו באמסטלפיין, בבניין משרדים ריק שמוכשר לכך בימים אלה, ברחוב לאן ואן קרוננבורג 2 (Laan van Kronenburg). העירייה הדגישה כי לא מדובר ב"מרכז מבקשי מקלט" (AZC) אלא במקלט זמני. "משמעות הדבר היא שלפליטים יינתן מקלט למשך כמה שבועות עד כמה חודשים, בהתאם להתקדמות תהליך בקשת המקלט שלהם. פליטים יעברו מכאן למקומות אחרים בהולנד. הבניין ישמש למטרה הזו למשך תקופה שבין שנה לשלוש שנים", נכתב. ככל הנראה, ייערך "בית פתוח" בבניין לפני שיכון הפליטים באפריל, ובאמצע מאי ייערך אירוע פתיחה רשמי.

העירייה גם הזכירה את הפגישה שנערכה בנושא באוקטובר שאליה הוזמנו התושבים והגדירה אותה כ"אינפורמטיבית". אך תושבים ישראלים סיפרו אז לדאצ'טאון כי הם חשים תסכול וכעס, ומרגישים שהעירייה לא באמת קשובה לצרכיהם ולחששותיהם. כעת צוין בהודעת העירייה כי הוקמה ועדה המורכבת מתושבים, נציגי משטרה, עירייה וארגוני רווחה כדי לדון בנושא באופן קבוע. הוועדה נפגשה לראשונה בינואר ושוב בפברואר (להחלטות). כמו כן הוקמה ועדה מייעצת לראשת העיר מרים מרים ואן אט ואלט (Mirjam van 't Veld) שבה חברים נציגים יהודים, נוצרים ומוסלמים.

מתוך המפגש באמסטלפיין (לימור לוי)
מתוך המפגש באמסטלפיין באוקטובר (לימור לוי)

במסמך "שאלות ותשובות" באתר העירייה ניתן למצוא התייחסות ספציפית לתחושות העולות מהקהילה היהודית: "אין תגובה יחידה מהקהילה היהודית. התגובות מגוונות ונעות מחשש לגבי הגעת הפליטים להצעת עזרה לאנשים הללו. במקרה הצורך תתייעץ ראשת העיר עם נציגים מהארגונים היהודיים השונים באמסטלפיין". כזכור, כאשר הכוונה לשכן פליטים בעיר הועלתה לראשונה, המועצה היהודית המרכזית (Centraal Joods Overleg), ארגון גג של הארגונים היהודיים והציוניים בהולנד, הביעה דאגה מכך. דובר הארגון אמר אז כי ארגונו תומך בקליטת פליטים, אך הבחירה לשכן אותם באמסטלפיין, מקום בו הקהילה היהודית היא בעלת נראות גבוהה, היא "בחירה מצערת". 

בנוגע לביטחון ציינה העירייה כי מאבטחים פרטיים יאיישו את המקלט 24 שעות ביממה, ינהלו את משרד הקבלה ויפקחו על הפליטים, הצוות והמתנדבים. המשטרה תגביר את סיוריה באזור.

ומה לגבי הרכב האוכלוסיה הצפויה להגיע? "ייעשה ניסיון להגיע לייצוג פרופורציונלי של גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, רווקים ומשפחות. ההרכב המדויק תלוי בפליטים שמגיעים להולנד", נכתב במסמך. "כדי לתת לכם רעיון כללי: במחצית השנייה של 2015, היו בין הפליטים סטודנטים, נגרים, עיתונאים, רופאים, אמנים ויזמים. אנשים מלאומים שונים, בעיקר סורים, אריתראים, עיראקים, סומלים ואפגנים. באותה תקופה, משפחות היוו 25% עד 35% מהפליטים במרכזי הסיוע. השאר היו זוגות ללא ילדים, רווקים ורווקות. בין 10% ל-15% היו ילדים בני ארבע עד 12".

 

התנדבות והתנגדות

כשרק נודע על התוכנית של העירייה לשכן פליטים סורים במרחק קצר ממרכזי הקהילה היהודית, עורר הנושא דיונים סוערים ברשתות החברתיות. רבים הביעו חרדה מכך שאירועים שמתרחשים בימים אלה בארץ ישפיעו על מבקשי המקלט הסורים. אחרים חוששים שמא בין הפליטים נמצאים פעילי טרור.

"אני חושבת שישנם אנשים שמחוברים יותר לתגובה של ההולנדים יפי הנפש, ובמקום הזה אני יכולה להבין שזה מה שעושים כשמגיעים פליטים", כתבה אז גולשת בקבוצת הפייסבוק "ישראלים בהולנד", "אבל סוריה? אויבת של ישראל שנים. לך תדע, אולי הם כועסים שישראל לא עזרה להם במלחמה? אל תשכח שלא כולם פליטים, ולכולם יש טלפונים והם עוקבים אחרי החדשות וכו'. המצב בארץ על הפנים, בעוד שבוע שבועיים יהיה כאן הפגנות זועמות נגד ישראל, ואתה חושב שהפליטים ישבו בשקט? מחכים לנו ימים לא נעימים והלוואי ודיברתי שטויות הזויות".

ואילו אחרים התקוממו נגד מה שחלקם כינו תגובות "גזעניות" למצב, וקראו לנקוט צעדים שונים: "יש אנשים שמפנים לפליטים מקום בביתם. יש כאלה שנותנים להם פרחים ועוגות ואומרים להם ברוכים הבאים. יש אנשים שמבינים שהפליטים האלה הגיעו ממקומות איומים. רק קבוצה של יהודים / מהגרים ישראלים, הולכת לעירייה לדרוש שלא חלילה ישימו אותם בקרבתם. מאוד נחמד! זוהי בדיוק ההתנהגות האופיינית שמביאה איתה אנטישמיות", התרעמה גולשת.

פליטים סורים בווינה, ספטמבר 2015 (Josh Zakary, Flickr, CC License)
פליטים סורים בווינה, ספטמבר 2015 (Josh Zakary, Flickr, CC License)

העירייה מצדה הודיעה כעת כי לא ניתן להגיש התנגדויות תושבים להחלטה להקים את מקלט החירום, אך ניתן להתנגד לאישור שנתנה העירייה להשתמש בבניין (לפרטים נוספים).

לעומת זאת ניתן להתנדב ולעזור לפליטים דרך ארגון המתנדבים ההולנדי. העירייה תארגן פעילויות הן לילדים והן למבוגרים בשיתוף ארגוני הסיוע, ותודיע למתנדבים כיצד ביכולתם לסייע (להתנדבות).

ובתוך כך ממשיך משבר ההגירה לטלטל את אירופה. היום פרצו מבקשי מקלט את גדר הגבול בין מקדוניה ליוון ומשטרת מקדוניה הגיבה בפיזור גז מדמיע לעברם. כ-7,000 מבקשי מקלט שוהים סמוך לגבול בצדו היווני ומבקשים להמשיך את מסעם צפונה, לעבר מרכז אירופה ומערבה. יוון הודיעה אתמול כי בין 50,000 ל-70,000 פליטים צפויים להגיע לגבולה בחודש הקרוב. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה אתמול כי מדינות אירופה לא יכולות לסגור את גבולותיהן ולהרשות לאתונה "לשקוע לכאוס" בשל משבר הפליטים. ואילו סגן שר המשפטים ההולנדי הודיע בתחילת החודש על חידוש מיידי של סיורים של המשטרה הצבאית ההולנדית על גבולות המדינה. "זוהי שיטה לראות במהירות אם הגל פונה להולנד. הגבולות לא נסגרים. הצעד רק כולל סיורים מוגברים ובדיקות מוגברות של אנשים".

בהכנת הידיעה השתתף רועי בנט, יועץ משפטי במשרד עורכי הדין Eisenmann & Ravestijn Advocaten ועוזר פרלמנטרי בסנאט ההולנדי.

קרדיט תמונה ראשית: פליטים סורים בווינה, ספטמבר 2015 (Josh Zakary, Flickr, CC License

גילי גוראל

גילי כותבת ועורכת תוכן, בעלת ניסיון עשיר בעריכת חדשות ובתרגום (ynet, וואלה!, nrg). נשואה להולנדי חובב עברית, וחובבת הולנדית בעצמה. אימא לשתי בנות שנולדו בליידן שבהולנד וגדלות בהרי ירושלים. עובדת כיום בשגרירות הולנד בישראל.
בנוסף לתפקידי הצוות המשותפים, גילי עורכת ראשית במערכת דא׳צטאון

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.