בית אחד, שני סיפורים: הזיכרון שחזר אל כיכר הנריק דה קייזר

שיחה אקראית של לינה כהן עם שכניה החדשים בשכונה אמסטרדמית הביאה להתפתחות אישית מפתיעה. בתקופת מלחמת העולם השניה, בדירה ששכרו, התגוררו זוג יהודים שנשלחו אל מותם.  מרגע שגילתה את הסיפור, לינה פעלה במשך כחמש שנים להנחת אבני הנגף והשבוע סגרה מעגל כאשר הונחו האבנים בחזית הבניין. 

כשהמשפחה הישראלית עברה להתגורר בדירה שבקומת הקרקע בכיכר הנריק דה קייזר (Hendrick de Keyser) באמסטרדם, בית בבניין חדש שנראה כאילו עדיין לא צבר זכרונות, הם לא ציפו שיכנסו אל תוך סיפור שנקטע באכזריות שמונים שנה קודם לכן.

הגילוי הגיע במקרה. שיחה עם שכנים ותיקים העלתה פרט שנאמר כמעט כלאחר יד: “את יודעת, בתקופת המלחמה גרו כאן יהודים.” המשפט הזה לא עזב את לינה. השכנים סיפרו לה שבני משפחתם גרים בבית הנוכחי עוד מלפני המלחמה, ולכן ידעו על בני הזוג הצעירים בטסי ופיליפ, שנישאו בזמן המלחמה וגרו בדירה הזו זמן קצר בלבד.

זוג צעיר מהתנועה הסוציאליסטית

פיליפ סלאוס (Philip Sluis) היה בן למשפחה יהודית אמסטרדמית ותיקה. הוא גדל בשכונה שנבנתה ברוח סוציאליסטית, מתוך אמונה שחיים טובים, תרבות וביטחון סוציאלי צריכים להיות נחלת הכלל. הוא היה פקיד צעיר ומוכשר, שלמד שפות וחלם על עתיד יציב. מחלת האסתמה שלו מנעה ממנו שירות צבאי, אך לא מנעה ממנו לבנות לעצמו חיים אזרחיים מסודרים.

בטסי ואן דר ליין (Betsie Van Der Lijn) הגיעה מהעיר הארלם (Haarlem). היא גדלה בבית של מסחר ועבודה קשה, וסייעה, ככל הנראה, בעסק המשפחתי. כשהיא ופיליפ נישאו בנובמבר 1940, המלחמה כבר הייתה כאן, והחוקים האנטי־יהודיים החלו לחלחל לכל תחום חיים. למרות זאת, הם ניסו לחיות כזוג צעיר- לרכוש דירה, לסדר רהיטים, לדמיין עתיד ולהיות חלק מהתנועה הסוציאלית.

הדירה בכיכר הנריק דה קייזר הייתה אמורה להיות התחלה. כיכר שתוכננה כמרחב משחקים, מוזיקה וקהילה, מקום שבו ילדים רצו חופשי והחיים אמורים היו להיות פשוטים ויפים. אבל הזמן לא עמד לצידם. בתוך פחות משנתיים מנישואיהם, פיליפ ובטסי נקראו להתייצב, גורשו לווסטרבורק ומשם לאושוויץ. הם נרצחו בתוך חודשים ספורים. הבית נותר מאחור דומם, ריק, ללא המשך.

האם זה המקום הנכון?

ככל שהזמן עבר, לינה הרגישה מועקה ושאלות החלו לצוץ. "הגענו לכאן כדי לבנות חיים חדשים, להתנסות בהרפתקאות חדשות, האם זה המקום הנכון? כל הסרטים והסיפורים שגדלנו עליהם הרגישו כל כך רחוק עד עד שזה היכה בי, האם זה צעד נכון שאנחנו בונים כאן את חיינו? וכמובן שאי אפשר להפסיק לחשוב על הזוג הצעיר בזמן הגירוש, האם היינו עושים החלטות אחרות אם היינו במקומם?"

בשבילה זה כבר לא היה סיפור היסטורי רחוק. זה היה כאן, מתחת לרגליים שלהם. "זה גרם לי לחשוב על המשפחה הצעירה שלנו, ולדמיין את אותם אירועים שבני הזוג חוו, ואיכשהו להשליך את זה עלינו כיהודים בגולה."

מתוך התחושות הללו נולדה ההחלטה להנציח והזדמנות לסגירת מעגל. לינה פנתה לארגון Stichting Stolpersteine. תהליך קבלת אבני נגף (Stolpersteine) מתחיל ביוזמה אישית של קרובי משפחה או מכרים. אין כמעט מקרים בהם אזרחים מבקשים להנציח קורבן שואה מרצונו החופשי מאחר והתשלום על כל אבן הוא 150 יורו.

לאחר הפנייה הקרן מבצעת תיעדוף לפי קרבה מאחר ואת האבנים מייצר אמן גרמני בשם גונתר דמינג (Gunter Demnig) על פי לוח זמנו. בנוסף לכך, לפני כחצי שנה העירייה הפחיתה באופן משמעותי את הקצאת המשאבים להנחת אבני הנגף ולכן רשימת ההמתנה אפילו התארכה. כאשר האבנים מוכנות ובאישור העירייה, נשלח מכתב לבעל הנכס על תאריך ושעת הנחת האבנים.

אנדרטת עד

לאחר חמש שנים קיבלה לינה במפתיע אישור על הנחת אבני הנגף ובנוסף הסתבר שהאישה שהתנדבה ללוות אותה בתהליך, אן האוצינג (An Huitzing), באופן רחוק הכירה את המשפחה ועזרה במחקר היסטורי מעמיק על המשפחה ככל שיכלה.

לינה בחרה ביום השואה הבינלאומי ויום שחרור מחנה אושוויץ החל ב-27 בינואר, לקיים טקס צנוע בנוכחות מכרים שלה ושל ילדיה, ברחוב Henrick de Keijserplein 13. לינה נשאה דברים, הביעה את דאגתה לעתיד אירופה והדגישה "האבנים כאן כדי להזכיר לנו שבזמנים של שינוי אף אחד לא מוגן! בכל גל קם מנהיג אשר מכתיב לעם אידיאולוגיה ומי שנפגע מהאדוות הם המיעוט והאזרחים הבלתי מעורבים. לכן חשוב לזכור שכולנו בני אדם".

הרב דובי מבית חב"ד אמסטרדם נשא תפילת "אל מלא רחמים", והמשיך במילותיו העוצמתיות להזכיר לכולנו שאחריותינו לדאוג להמשכיות של מי שכבר לא יכול. שמותיהם של בטסי ופיליפ נחרטו במדרכה, לא כאנדרטה גדולה, אלא כחלק מהיומיום. 

עבור המשפחה הישראלית, הבית בכיכר הנריק דה קייזר הוא היום הרבה יותר מארבעה קירות. הוא מקום שבו עבר והווה נפגשים, שבו חיים חדשים מתקיימים לצד זיכרון של חיים שנגדעו. אבני הנגף בפתח הבית אינן רק מחווה לעבר, הן התחייבות: לא לשכוח, ולא לתת לבית ולרחוב הזה להיות אילם שוב.

קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!

תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.