דו"ח חדש שפורסם ב-24 לאפריל 2025 על ידי המרכז למידע ותיעוד ישראל (CIDI) מצייר תמונה עגומה לגבי מצב האנטישמיות בהולנד. מנתוני דו"ח המוניטור השנתי אותו מפרסם המרכז עולה כי מספר האירועים האנטישמיים בהולנד זינק בשנת 2024 ב-11%. על פי המרכז מדובר ה"שיא מדאיג" במספר התקריות נרשמו.
בשנה החולפת התקבלו 421 דיווחים על תקריות אנטישמיות – עליה של כ11% לעומת 2023. מספר התקריות שנרשם הינו הגבוה ביותר מאז שהחל המרכז לתעד נתונים אלה לפני 40 שנה, כך לפי מנכ"לית נעמי מסטרום (Naomi Mestrum).
בעשור שבין 2012 ל-2022 עמד הממוצע השנתי על כ-183 תקריות אך בשנים האחרונות, על רקע המלחמה בעזה, חלה עלייה של כ-305% במספר התקריות המדווחות למרכז. לא מדובר בחריגה מקרית, אלא בטרנד מתמשך שמעיד על התדרדרות במצב הביטחוני, החברתי והתרבותי של יהודים בהולנד. הדו"ח קובע כי אנטישמיות הפכה לשגרתית – הן ברחוב והן ברשת.
היכן מתרחשות התקריות
המוקדים העיקריים בהם נרשמות התקריות האנטישמיות הן בערים הגדולות, אמסטרדם, רוטרדם, והאג – ערים עם נוכחות יהודית בולטת. יחד עם זאת מצויין כי התופעה אינה מוגבלת לאזורים אלו – דיווחים התקבלו מכל רחבי המדינה.
הדו"ח מציין עלייה חדה של 45% במספר התקריות שהתרחשו במרחב הציבורי נגד יהודים עם סממנים יהודיים גלויים שהותקפו בקללות איומים והפחדות. כמו כן נרשמה עלייה של 44% במקרי ונדליזם לעומת השנה הקודמת נגד מטרות יהודיות, כגון תלישת מזוזות, עקירת אבני נגף, השחתת בתי עלמין, ואנדרטאות יהודיות.
עוד צויין בדו"ח כי כתוצאה מאווירה המאיימת, סטודנטים יהודים נמנעים יותר ויותר מהגעה לקמפוסים. באוניברסיטאות רבות מתקיימות הפגנות שבמהלכן נשמעות קריאות אנטישמיות. עם זאת מדגישים במרכז כי ביקורת על מדינת ישראל כשלעצמה אינה נחשבת לאנטישמית ועל כן אירועים מסוג זה לא נכללו בדו"ח.
מגמות לשנת 2024
תופעה חדשה יחסית שמודגשת בדו"ח היא תגובות אנטישמיות ברשת. לפי הדו”ח 51% מכלל התקריות כללו ביטויים אנטישמיים בכתב – בעיקר בהודעות פרטיות, מיילים, ופוסטים. בעוד אנטישמיות ברשת אינה תופעה חדשה, בשנת 2024 בולט שפרסומים ותגובות ברשת אינם מוגבלים יותר לנושאים פוליטיים הקשורים במדינת ישראל וממשלתה, אלא גם בהקשרים יהודים תרבותיים וקהילתיים.
כמעט כל פוסט הקשור לחגים יהודיים, אירועים קהילתיים וסמלים יהודיים – מושך אחריו תגובות שנאה. בתגובתה לעיתון הטלגרף ציינה מסטרום כי "האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מעצימים ומאיצים את התפשטות של רעיונות אנטישמיים". לדבריה "יש לחייב את הפלטפורמות הגדולות לנתר תגובות מסיתות ברשת, כמו שנהוג בתקשורת המסורתית, ולא לאפשר אנונימיות מוחלטת.
מגמה מדאיגה נוספת שצוינה בדו"ח היא הפצת תיאוריות אנטישמיות במסווה של אנטי ציוניות. אחת המסקנות המרכזיות של הדו"ח היא השימוש הגובר במונח "ציוני" כדי להסוות תכנים אנטישמיים. הדבר מאפשר לעקוף סינון אלגוריתמי – אך ההקשר, המטרה והשנאה נותרו זהים במקרים רבים נעשה שימוש במונח "ציונים" במקום "יהודים" כדי להפיץ רעיונות אנטישמיים, וזאת מבלי להיתקל בהתנגדות מצד הפלטפורמות. תיאוריות קונספירציה אנטישמיות "מסורתיות" כגון שליטה במשאבים, כסף, ובכלי התקשורת, שהיו מיוחסות בעבר כלפי יהודים כעת מיוחסות לציונים.
קריאה למדיניות ממשלתית תקיפה
בנוסף קורא המרכז לממשלת הולנד לנקוט במדיניות ברורה ונחושה לעצירת הגל האנטישמי, על ידי השקעה בחינוך, אכיפה נוקשה בבתי הספר וברשתות החברתיות, ביטול מימון ממוסדות שמחרימים אמנים יהודים, איסור על פעילות ארגונים קיצוניים המסיתים לשנאה, ואכיפה קפדנית של החוק נגד פשעים אנטישמיים.
