הבית של יעל, סניף הולנד

תמונה ראשית: מחווה לכבש השישה עשר בבית הכנסת הליברלי בהאג. צילום: זוהר בלומברג

ענבל רגב דרוקר ביקרה בחג הספר העברי הרביעי בהאג, שם התרחשו מעגלים ספרותיים, שעת סיפור, שירים,יצירה ועוד, שחגגו את השפה העברית וחיברו בין הקהילה הישראלית לקהילה היהודית המקומית.

חג הספר העברי הרביעי בהאג נערך השנה בבית הכנסת הליברלי, והפך למפגש מרגש בין הקהילה היהודית המקומית לבין הקהילה העברית־ישראלית בהולנד. למשך ארבע שעות התמלאו המרחבים השונים במוזיקה, ספרות, תנועה, טעמים ביתיים, יצירה ושיח. חגיגה עברית אחת גדולה, רב־תחומית ובין־דורית, שחוגגת את השפה והתרבות העברית.

הוזמנתי על ידי המארגנות מורן אביב דביר ויערה נסאו לפתוח את האירוע ולנגן בפסנתר שירי ילדות וקלאסיקה ישראלית בפני הילדים וההורים שהתקבצו באולם. במהרה התמלא החלל בתנועה: הילדים רקדו במעגל לצלילי “עוגה עוגה עוגה”, קיפצו ב“פרש (רוץ בן סוסי)” של ביאליק, ונועה שמשוני ליוותה בתיפוף על הקחון. פנינה שופר הובילה את הילדים בחן לשיר אמא אווזה, לצעוד כמו אווזים ואף להתעטש כמו השפן הקטן ששכח לסגור את הדלת.

את אוסף התרגומים לשירים הקלאסיים ניתן למצוא בספר שהוצאתי, שירים הם גם גשרים.

קלאסיקות ילדות, ענבל על הקלידים. צילום: זוהר בלומברג

חוויה לגוף וללב – דרך העברית

לפני ההופעה עליתי לקומות העליונות, ושם נפרשו חדרי פעילות מגוונים שחוגגים את השפה העברית. כל חדר הציג עולם בפני עצמו: יוגה וסיפור, תיאטרון בהשראת מתכון, משחקי שפה ויצירה עם אותיות של בית הספר המקוון "עבריתלי". כל הפעילויות הונחו על ידי אנשי הקהילה ומדריכי בית החינוך צבעוני בהאג.

לאחר ההופעה נכנסתי לחדר הקוקיה (החדרים נקראו בהשראת דירה להשכיר של לאה גולדברג) למפגש שנקרא “תרגילים בהגירה”, שהנחתה קריסטינה סלמן. ישבנו במעגל קטן ואינטימי בחדר הספרייה המיוחד והקשבנו לסיפורי ההגירה שהרכיבו את זהותה של קריסטינה: ההגירה לישראל בילדות, הנעורים בארץ וההגירה להולנד בבגרותה.

כדוקטורנטית לשעבר שחקרה דו־לשוניות מהיבטים חברתיים ופסיכולינגוויסטיים, הרבה לפני שגם חיי נעו בין ארצות הברית, גרמניה והולנד, מצאתי את עצמי נסחפת לתוך דבריה. היא תיארה כיצד השפות בחייה הפכו לגשרים בין משפחה למקום, בין זיכרון מהעבר לפעולות בעתיד. לשיחה נשזרו קטעי שירה שעוסקים בהגירה, ולמשך שעה ישבנו במעגל של מהגרים, והדברים שקריסטינה שיתפה הדהדו בלבנו ועוררו חשק להמשך שיח ושיתוף.

חוויה לגוף וללב – דרך העברית

לפני ההופעה עליתי לקומות העליונות, ושם נפרשו חדרי פעילות מגוונים שחוגגים את השפה העברית.  כל חדר הציג עולם בפני עצמו: יוגה וסיפור, תיאטרון בהשראת מתכון, משחקי שפה ויצירה עם אותיות של בית הספר המקוון "עבריתלי". כל הפעילויות הונחו על ידי אנשי הקהילה ומדריכי בית החינוך צבעוני בהאג.

לאחר ההופעה נכנסתי לחדר הקוקיה (החדרים נקראו בהשראת דירה להשכיר של לאה גולדברג) למפגש שנקרא “תרגילים בהגירה”, שהנחתה קריסטינה סלמן. ישבנו במעגל קטן ואינטימי בחדר הספרייה המיוחד והקשבנו לסיפורי ההגירה שהרכיבו את זהותה של קריסטינה: ההגירה לישראל בילדות, הנעורים בארץ וההגירה להולנד בבגרותה.

כדוקטורנטית לשעבר שחקרה דו־לשוניות מהיבטים חברתיים ופסיכולינגוויסטיים  – הרבה לפני שגם חיי נעו בין ארצות הברית, גרמניה והולנד – מצאתי את עצמי נסחפת לתוך דבריה. היא תיארה כיצד השפות בחייה הפכו לגשרים בין משפחה למקום, בין זיכרון מהעבר לפעולות בעתיד. לשיחה נשזרו קטעי שירה שעוסקים בהגירה, ולמשך שעה ישבנו במעגל של מהגרים, והדברים שקריסטינה שיתפה הדהדו בלבנו ועוררו חשק להמשך שיח ושיתוף.

תרגילים בהגירה עם קריסטינה סלמן. צילום: זוהר בלומברג

במקביל התקיימה בחדר אחר סדנה בשם “הפלייליסט העברי שלי”, אותה הנחתה היוצרת והכוריאוגרפית אילית מרום. לפי החיוכים על פניהם של המשתתפים, נראה שהייתה זו חוויה מיוחדת לגוף וללב – דרך העברית.

בהמשך היום השתתפתי במעגל ספרותי בהנחיית הסופר יונתן ברג. קראנו יחד שירים של סבינה מסג, מחלוצות השירה האקופואטית בישראל, לצד שירי מפה ומקום של המשורר ישראל נטע והמשורר האמריקאי גארי סניידר. ברג פתח חלון רחב לסוגה הספרותית והרחיב על הקשרים בין נוף, שפה ושירה. בסיום המפגש סיפר על סדנאות הכתיבה שהוא מנחה, הן פיזית (באמסטרדם ואוטרכט) והן אונליין.

בין הולנדית לעברית

הילדים שלי כבר גדולים, והקטנה שבהם שקדה בבית לקראת מבחנים, ולכן לא נכנסתי לשפע הפעילויות שהוצעו לילדים ונערים בגילאים שונים: מפגש עם המאייר עומר הופמן, שעת סיפור מוזיקלית עם נעה שמשוני, שירים נודדים בין הולנדית לעברית עם ג׳ניה קים, שעת סיפור בכל שעה בסלון הסיפורים בהובלת “כתום”, ומפגש חווייתי של “מבוכים ודרקונים” לנוער בהנחיית שקד כהן.

לאורך האירוע בחלל המרכזי יכול היה הקהל ליהנות מחומוס ביתי חם וטרי שהכין אוריה, ומ'מעשה בחמישה מאפים' שנוצרו באהבה בביתם של שחר ורוני. עוד במרכז ההתרחשות היו דוכני קח־תן של ספרים בעברית, אפשרות לשתות קפה עם הספרניות של הספרייה העברית המתחדשת בהאג, ובצד השני של החלל — שולחן צבעוני עם ספרים מחנות הבוטיק The Book Nook של פולי מאמסטרדם. בנוסף היה דוכן עמוס חוברות של אצבעוני, עיניים, ספריית פיג'מה, עבריתלי ועברית, שנשלחו הישר מהארץ במתנה לכל באי החגיגה.

יערה נסאו, ממארגנות חג הספר ושתי בילביות בסדנת יצירה עם עבריתלי. צילום: זוהר בלומברג

במה והשראה למגוון קולות

לקראת סיום היום התמלא האולם המרכזי בצלילי מחווה ל"הכבש השישה עשר". שמונת חברי ההרכב יצרו אווירה חמה ובין־דורית, שבה ילדים, הורים וסבים שרים יחד. הייתה זו חוויה שהבליטה מחדש עד כמה התרבות והמוזיקה הן “חוט לארץ”, כפי שניסחה מורן דביר אביב – חוט דק אך יציב המחזיק קהילה חיה ומחבר בין כאן לשם, בין שפת המולדת לבין המקום בו אנו חיים היום.

חג הספר העברי הוא אירוע בין־דורי המבוסס על הכוחות והכשרונות הקיימים בקהילה העברית בהולנד, ומעניק במה והשראה לקולות וסיפורים מגוונים. אני שמחה להיות חלק מהמרחב הזה ומזמינה אתכם לעקוב אחרי העלילות ולהצטרף ליצירה המשותפת. תודה רבה לשותפים ולתומכים של חג הספר העברי בהאג: הבית הישראלי, הסוכנות היהודית, מכון קהילות וכתום.  

 

חג הספר באינסטגרם 

חג הספר בפייסבוק 

קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!

תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.

אמא, חברה, ובת זוג. ביום יום אוהבת לנגן בסלון הביתי עם מוסיקאים, גם בפני קהל, ללמד בני נוער נגינה בפסנתר, לשחות, לרוץ בדיונות של האג יחד עם הסכת מעניין, לתרגל משחקי שחמט, לקרוא רומנים היסטוריים בארבע שפות, ובכל כמה שבועות שמחה להצטרף למעגלי קבוצות הלימוד למבוגרים של בית מדרש יהודי חופשי באירופה "בואנה" ו"קבוצת לימוד - פשוט יהדות כתרבות", ולשיר יחד עם נשות הקהילה בדלפט.
מאמינה בכוחן של האהבות הגדולות האלה לרפא בשנים כואבות, וליצור חיבורים אנושיים מיטיבים.

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.