לאחר שכבשו את לונדון ורגע לפני שהן מסתערות על סנטיאגו, נשות פסטיבל Seret International מביאות לאמסטרדם סרטים ישראלים עטורי פרסים ויוצרים מוערכים שלא כדאי להחמיץ
הרגע הזה, כשהמסך הגדול עולה, ועל הבד עולות דמויות מוכרות, דמויות שמדברות בשפה שלי, במחוות שלי, שמסתובבות ברחובות המוכרים של ירושלים או תל אביב שכמו הופכים גם הם לדמות בסרט, דמויות שנושמות אוויר מדברי שלא קיים כאן, לובשות את המדים שאני כבר פשטתי ומספרות בדיחה טובה. בעברית. בקיצור, לראות סרט ישראלי על המסך הגדול, בארץ אחרת, לאחר חודשים שלא הייתה לי הזדמנות לכך – פשוט תענוג. ואת התענוג הזה מביאות כעת להולנד שלוש נשים שכבר הוכיחו את עצמן בזירת הקולנוע הבינלאומית. ענת קורן, פטי הוכמן ואודליה הרוש (הפעילה גם בצוות דאצ'טאון) הפכו את "Seret International", פסטיבל הקולנוע והטלוויזיה הישראלי, לשם דבר בלונדון, ועתה מסמנות את היעד הבא – אמסטרדם.
בחודש הבא (16-14 בנובמבר) נוכל ליהנות מהקרנות של שישה סרטים ישראליים עכשוויים על המסך הגדול באמסטרדם, ומשיחות עם יוצרים מוערכים ומסקרנים. ואפשר יהיה גם להביא את החברים ההולנדים, שכן כל הסרטים מלווים בכתוביות באנגלית. הפסטיבל, שמגיע לראשונה להולנד לאחר ארבע שנים מוצלחות באנגליה, עדיין אינו נרחב כמו מקבילו הלונדוני, המונה עשרות הקרנות, אך הוא מציג קשת נאה של ז'אנרים, נושאים ויוצרים.
"הסרטים הישראלים משקפים כור היתוך של תרבויות, דתות ורקעים חברתיים, ומעודדים את הקהל לבחון מחדש את דעותיהם", אומרות מארגנות הפסטיבל. ואכן על המסך עולה דמות מגוונת של החברה הישראלית, ובאופן מרענן ומסקרן, דמות נשית למדי. רבים מהסרטים בפסטיבל מעמידים במרכזם דמויות נשיות: מחיילות השלישות ב"אפס ביחסי אנוש", סרט שגם בוים ונכתב על ידי אישה, טליה לביא, שמציג את החוויה הצבאית הישראלית המוכרת כל כך מזווית אחרת; עבור בצעירה החרדית ואמה ב"תפוחים מן המדבר", פרי עטה של סביון ליברכט; וכלה ב"גננת", שבמרכזו אישה בתפקיד "נשי" שהופך אפל, וב"יונה", שמציג את חייה של המשוררת יונה וולך, דמות נשית נועזת ויוצאת דופן.
הפסטיבל נפתח בסרט עטור כוכבים ישראלים מוכרים וחדשים ובאירוע גאלה חגיגי. "זינוק בעלייה" (Hill Start) הוא קומדיה-טרגית משפחתית שבמרכזה משפחת גבע הירושלמית המבוססת – והמתפרקת. האב, מיכה (שלמה בראבא) הוא מנתח פלסטי רודני ומצליח שאינו שלם עם בחירתו של בנו, ארי (איתי טיראן), מנתח פלסטי אף הוא, להינשא לרלי (רותם זיסמן כהן). אם המשפחה היא אורה (עידית טפרסון), מורה להתעמלות בבית ספר תיכון, שמשתתפת מדי שנה במרתון המיועד למורים ומנצחת בו. באותו בית ספר עובדת גם בת המשפחה שלומית (מלי לוי גרשון) חסרת המחזרים. שלומית היא מורה לערבית שסוגדת לתרבות הערבית, ובמיוחד לשחקן הקולנוע הנערץ עליה (יוסי סוויד). מוטי (יוסי מרשק) הוא נכה צה"ל שמתאהב בה, אך שלומית מאוהבת בזמר שאליו היא עורגת בזמן שיעורי הערבית. ביום החתונה נקלעת המשפחה לתאונת דרכים, האם אורה נכנסת לתרדמת ממושכת, האב מיכה נאלץ לקחת שיעורי נהיגה מליאת (רומי אבולעפיה), שלומית ניצבת בפני משולש אהבים יהודי-ערבי, וכל המשפחה נאלצת להתמודד עם המציאות החדשה, להעיר את האמא וגם להוציא לפועל את החתונה. זהו סרט הביכורים של הבמאי אורן שטרן (על פי תסריט שלו ושל ריקי שולמן).
כוכבת הסרט, השחקנית רותם זיסמן כהן, היא אורחת פסטיבל "סרט" ותענה על שאלות הקהל בתום ההקרנה החגיגית.
לרכישת כרטיסים ל"זינוק בעלייה"
הפסטיבל ממשיך עם הקרנת בכורה הולנדית של "אפס ביחסי אנוש" (Zero Motivation), הקומדיה השחורה שהייתה הזוכה המרכזית בטקס פרסי אופיר האחרון (תסריט ובימוי, שחקנית ראשית, עריכה, מוזיקה וליהוק) וזכתה גם בפרס תא המבקרים הישראלי (הסרט הטוב ביותר) ובפסטיבל טרייבקה (הסרט הטוב ביותר, במאית מצטיינת). הוא הפך לאחד הסרטים הנצפים והרווחיים ביותר בישראל בשנים האחרונות, וחלק מן המבקרים זיכו אותו בתואר "סרט פולחן".
עלילת הסרט מחולקת לשלושה פרקים שמתייחסים זה לזה, ויחדיו יוצרים תמונת מצב מצחיקה ועגומה של משרד שלישות בבסיס מדברי מרוחק. הסיפור הראשון מגולל את קורותיה של דפי הנואשת (נלי תגר) שעושה הכל כדי לעבור לשרת בקריה בתל אביב. כאשר היא נתקלת בחיילת חדשה שהגיעה לבסיס (יונית טובי), דפי בטוחה שמדובר במחליפה שלה, אלא שטוויסט בלתי צפוי משנה את התוכנית. הסיפור השני עוקב אחר ניסיונותיה של זוהר (דאנה אבגי), חברתה המרדנית של דפי למשרד המכורה למשחק המחשב "שולה מוקשים", לאבד את בתוליה. ואילו במרכז הפרק השלישי עומדת המפקדת הישירה שלהן, קצינת השלישות רמה (שני קליין), שרצונה לזכות בקידום מאותגר על ידי שתי החיילות נטולות המוטיבציה.
גם במקרה זה השחקנית הראשית, נלי תגר, היא אורחת פסטיבל "סרט" ותענה על שאלות הצופים בתום ההקרנה.
לרכישת כרטיסים ל"אפס ביחסי אנוש"
הקרנת בכורה נוספת היא של "תפוחים מן המדבר" (Apples from the Desert) המבוסס על הנובלה מאת סביון ליברכט, שגם חתומה על התסריט. רבקה אברבאנל (מורן רוזנבלט) היא בת צעירה למשפחה חרדית, המתגוררת עם הוריה בשכונת נחלאות בירושלים. כשאביה (שלומי קוריאט) מורה לה להתחתן עם אלמן מבוגר שיביא לה פרנסה טובה, היא מסרבת לקבל את רוע הגזירה. דודתה (עירית קפלן) מסייעת לה בחשאי והיא חומקת לחוג ריקודי עם. שם היא פוגשת את דובי הקיבוצניק (אלישע בנאי) ובורחת איתו למדבר. אמה (ריימונד אמסלם) נשלחת להחזירה מחיי ההפקר החילוניים, אך המפגש עם הזוג הצעיר בקיבוץ הדרומי מביא אותה לחשבון נפש בעצמה. זהו סרטם של צמד הבמאים אריק לובצקי ומתי הררי.
והפתעה קטנה – לפני ההקרנה השנייה של הסרט, יוקרן הסרט הקצר "חרדת שחקים" של אלון נוימן, מוקומנטרי שצולם כולו בתוך מטוס. ליורם יש 24 שעות כדי לטוס ללונדון ולהשיג את כספי הירושה שהשאירה לו דודתו. אם לו יגיע בזמן יועבר הכסף לצדקה, רק שלפני כן עליו להתגבר על הפחד שלו מפני טיסה.
בתום ההקרנה הראשונה ייערך דיון בהנחיית מאיה פונר.
לרכישת כרטיסים ל"תפוחים מן המדבר"
לא רק שחקנים יתארחו בפסטיבל, אלא גם הבמאי המוערך ניר ברגמן ("כנפיים שבורות", "הדקדוק הפנימי") עם סרטו "יונה" (Yona), סרט עלילתי על חייה של המשוררת החד-פעמית יונה וולך. "יונה" נפתח בהצגתה של וולך (נעמי לבוב) כבת כפר צעירה המבקשת לפרוץ ולפלס את דרכה בסצנת השירה העברית, הנשלטת בעיקר על ידי גברים. הסרט ממשיך בתיאור מערכות יחסיה עם המשורר יאיר הורביץ (מיכאל מושונוב) והעורך הספרותי גבריאל מוקד (שלום מיכאלשווילי) תוך התמקדות במחלת הנפש שלה. אנחנו מלווים את וולך במהלך שני אשפוזים בבית החולים לחולי נפש בטלביה, הראשון – במחלקה הפתוחה, השני – בסגורה. במהלך האשפוז הראשון וולך משתוקקת להתנסות במסע LSD, וזוכה בכך, בשני היא נאבקת במשבר כתיבה.
הבמאי ניר ברגמן יתארח בסוף ההקרנה ויענה על שאלות הקהל.
סרט נוסף שנוגע בשירה ומציב במרכזו אישה הוא "הגננת" (The Kindergarden Teacher), שגרף שבחים בישראל ובעולם. "אחד הסרטים הישראליים הייחודיים, המקוריים, המורכבים ואף המרגשים ביותר", תיאר אותו המבקר אורי קליין, עמיתו שמוליק דובדבני כינה אותו "נדיר ונהדר", והמבקר אבנר שביט כתב כי הוא "מרתק ומעורר מחשבה". עלילתו התמציתית של הסרט מביאה את סיפורה של גננת (שרית לארי) המזהה בגן ילד בעל כישרון נדיר לשירה שאמו נטשה אותו, ומטפחת עמו קשר ייחודי. נירה נפעמת מיכולתו הספונטנית של יואב (אבי שניידרמן) לחבר שירים תוך כדי הליכה מונוטונית אנה ואנה שבסופה הוא מכריז "יש לי שיר". היא לוקחת אותו תחת חסותה ויוצרת עמו קשר אימהי-אינטימי, אך גם מקריאה את שיריו בסדנה, כאילו היו שלה. אביו המסעדן (יחזקאל לזרוב) מעוניין בחיים נורמליים עבור בנו ולא רוצה לפתח את הנטיות האמנותיות שלו ואפילו דודו (דן תורן) משורר בעצמו, מסרב לעזור. בהדרגה מפתחת נירה אובססיה לכישרון הצעיר ול"הצלתו", אך האם היא דווקא מסוכנת לו? בתפקיד המטפלת של יואב מופיעה הזמרת אסתר רדא, שגם מבצעת את אחד משיריו של הבמאי נדב לפיד, שכתב כילד. זהו סרטו השני באורך מלא של לפיד ("השוטר").
ולבסוף, כמובן שמקומו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא נפקד מהפסטיבל, והוא זוכה ליייצוג יוצא דופן בדמות סרטו התיעודי של נדב שירמן, "הנסיך הירוק" (The Green Prince). זהו כינויו של אחד מהמקורות המודיעיניים החשובים ביותר של ישראל בשנות ה-90 וה-2000, מסעב חסן יוסף – לא אחר מבנו של אחד מבכירי חמאס. הסרט מבוסס על ספרו המצליח של חסן יוסף, "בן החמאס", שבו הוא מגולל את השינוי האידיאולוגי והאישי שעבר לאחר שישב בכלא הישראלי. בנוסף להפיכתו לסוכן עבור ישראל, חסן יוסף גם המיר את דתו לנצרות. הסרט מסופר משתי נקודות מבט, זו של חסן יוסף עצמו, השוטח את קורותיו כנער ואז כיד ימינו של אביו וכסוכן סמוי; וזו של איש השב״כ לשעבר גונן בן יצחק, מפעילו של חסן יוסף במשך שנים ארוכות והאיש שגייס אותו לעבודה. מדובר בדוקומנטרי שנחווה כסוג של מותחן ריגול, וכולל ראיונות לצד שחזורים מבוימים.
זהו סרטו השלישי של שירמן, שעוסק באופן קבוע בריגול, טרור, וחיים כפולים. סרטו התיעודי הראשון, "מרגל השמפניה" (2007), הביא את סיפורו של וולפגנג לוץ, מרגל ישראלי שפעל במצרים בשנות ה-60. סרטו השני, "חדר חושך" (2013), סיפק ראיון אינטימי עם מאהבתו הגרמניה של הטרוריסט הבינלאומי קרלוס. "הנסיך הירוק" זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל סאנדנס האחרון.
בתום ההקרנה השנייה ייערך דיון בהנחיית מאיה פונר.
https://www.youtube.com/watch?v=KvJHgNEA7w0
בנוסף לפן האמנותי ולחשיפה של התרבות הישראלית, פסטיבל Seret הוא גם עמותה רשומה העוסקת בצדקה, והשנה היא תומכת בארגון הישראלי "חיבוק ראשון – העמותה לטיפול בתינוקות נטושים". מתנדבות ומתנדבי "חיבוק ראשון" מעניקים חום ומגע אנושי לתינוקות שננטשו בבתי חולים, מתוך הכרה בחשיבות החיבוק, המגע, השירה והמשחק להתפתחות התקינה של תינוקות אלה.
