המפה ברורה: הולנד היא אחת המדינות האחרונות באירופה להתחיל לחסן את אזרחיה נגד קורונה, והאחרונה מבין מדינות צפון-מערב אירופה. בעוד שבישראל פורסם הערב (יום ד') כי כחצי מיליון ישראלים כבר קיבלו את מנת החיסון הראשונה, הולנד צפויה להתחיל במבצע רק ב-8 בינואר. זאת, על אף שהמשלוח הראשון של חיסונים של חברת פייזר כבר הגיע להולנד. הביקורת על אזלת היד הזאת הולכת וגוברת, הן בתקשורת והן ברב מומחים. "אסטרטגיית החיסון ההולנדית מבישה", אמר השבוע רואל קוטיניו, לשעבר מנהל ה-RIVM, לתוכנית האקטואליה Nieuwsuur. "כל שבוע נחשב" הדגיש והסביר כי עיכוב תחילת מבצע החיסון פירושו כי "עומס היתר על שירותי הבריאות יימשך זמן רב. יש לכך השפעה לא רק על אנשים שנדבקו בנגיף קורונה אלא גם עבור אחרים, מכיוון שלא ניתן לקבל טיפול רפואי ויש לדחות הליכים רפואיים". אכן, בתי החולים בהולנד כבר הודיעו כי הם דוחים הליכים רפואיים לא דחופים.
עוד כתבות מעניינות:
- קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
- לדבר גלויות: נוער, מיניות והדרך ההולנדית
- שכחו אותי בבית, לפחות אלמד הולנדית
- שוקולד! מזון האלים
הלחץ על הממשלה מגורמים שונים גובר, בדרישה להתאים את האסטרטגיה ולהתחיל מוקדם יותר. אתמול, בפגישה שבועית של השרה תמרה ואן ארק עם מומחים רפואיים, הם דרשו שצוותי בית החולים יחלו להתחסן הרבה יותר מוקדם מהמתוכנן. זאת בכדי למנוע היעדרות גבוהה עוד יותר ולחץ על הצוותים בבתי החולים. העיתון Trouw פרסם הבוקר כתבה ביקורתית שבוחנת חמש סיבות שממשלת הולנד מספקת לשאלה "למה הולנד איטית יותר משכנותיה" ומסבירה למה הן לא מדויקות, לכל הפחות.
1. "הולנד עושה את זה בזהירות ובבטיחות"
שר הבריאות הוגו דה יונג טוען באופן קבוע שהולנד נוקטת משנה זהירות, כשההנחה המובלעת היא שבמדינות אחרות לא מקפידים על כך. ואמנם, השבוע התברר כי בגרמניה מספר אנשים קיבלו מנת יתר של חיסון וכי באנגליה הרישום לא תמיד חלק. מצד שני, מדינות אלה מונעות מקרי מוות ומחלות על ידי התחלת החיסונים מוקדם יותר. דה יונג טוען שהנקודה איננה מתי יתחילו החיסונים, אלא מתי יסתיימו. אבל מתי זה יקרה בהולנד? המשרד לא מספק לוח זמנים ברור עד כה.
2. "הלוגיסטיקה לא מוכנה"
מועצת הבריאות יעצה להתחיל לחסן את הקבוצה הפגיעה ביותר, דיירי בתי האבות. אבל הממשלה לא עושה זאת. ראשית מתוכננים להתחסן עובדי בתי אבות ומוסדות אחרים. לא כי זה טוב יותר, אלא בגלל בעיות לוגיסטיות. הולנד לא מצליחה להעביר את החיסונים של פייזר לבתי אבות, מכיוון שהם צריכים להיות מאוחסנים במינוס 70 מעלות וכי הם ארוזים במגשים של אלף מנות, מספר לא הגיוני למוסדות הללו. לא ניתן היה למצוא לכך פיתרון בטווח הקצר.מדינות אחרות מתמודדות עם אותן בעיות, אך עם זאת הן התחילו עם הקבוצות הפגיעות ביותר. הגרמנים, למשל, שולחם צוותי חיסון ניידים לבתי אבות.
הולנד הייתה יכולה לדבוק בעצתה של מועצת הבריאות ולהתחיל עם האוכלוסייה הפגיעה ביותר, אך אז הייתה צריכה להתחיל בהכנות מוקדם יותר. על כך בנקודה הבאה.
3. "המידע מגיע באיחור"
מנהל שרותי הבריאות העירוניים הצהיר באמצע דצמבר כי עלון השימוש בחיסון, שמפרט את ההנחיות המדויקות למתן החיסון בבטחה, יגיע רק ב-24 בדצמבר, וכי לפני כן לא ניתן לדעת אילו קבוצות ניתן לזמן לחיסון.ואכן, עלון השימוש הרשמי מגיע דרך סוכנות התרופות האירופית EMA. זה המסלול הרשמי. אך המידע שנכלל בעלון כבר היה ידוע למעשה מכיוון שהרשויות בארה"ב ובבריטניה כבר בדקו את החיסונים. הולנד לא חיפשה את המידע באופן פעיל. ולכן התחילה מאוחר יותר עם הכנת הצוותים הרפואיים והתדריכים. השר דה יונג שמע רק בסוף נובמבר כי החיסונים יגיעו במגשים של כאלף יחידות. אנדרה רובוט, ראש שרותי הבריאות העירוניים (GGD) ידע על כך רק בתחילת דצמבר. זאת, בעוד שהמידע הזה כבר פורסם בקיץ.
4. "האסטרטגיה משתנה"
מגשי החיסונים הגדולים הם אחת הסיבות לכך שדה יונג שינה את התוכניות, ושינויים אלה הם בדיוק סיבה נוספת לאסטרטגיית החיסון ההולנדית האיטית. כאמור, הכוונה המקורית באסטרטגיית החיסון שפורסמה בסוף נובמבר הייתה שהקששים בבתי האבות יהיו הראשונים להתחסן. התוכנית הייתה להשתמש במערכת הקיימת לחיסון נגד שפעת. עד 8 בדצמבר, אז עלו תוכניות חדשות. לא תושבי בתי האבות יהיו הראשונים להתחסן, אלא העובדים, וזאת בגלל בגלל הבעיות הלוגיסטיות. המעידות סביב הדחייה של החיסון מזכירות את ההתנהלות בנוגע לבדיקות הקורונה בקיץ שעבר: הולנד היתה אחת המדינות האחרונות במערב אירופה, שהחלה במדיניות בדיקות מקיפה.
5. "מדינות אחרות עושות זאת לצורכי פרסום"
דה יונג טען בעבר כי החיסונים הראשונים במדינות אחרות הם סמליים ונעשו בעיקר לצורך צילום ויחסי ציבור. תוכניות החיסון במדינות רבות אינן ממש בעיצומן. אך המספרים מספרים סיפור אחר: גרמניה כבר חיסנה כמעט 22,000 איש ביום ראשון, באנגליה המספר כבר עמד על 800,000 בערב חג המולד, ובישראל כאמור כחצי מיליון בתום פחות משבועיים.
