בית מדרש יהודי חופשי באירופה – לימוד, חוויה וזהות יהודית לכולם

הדס רוזנצוייג מחדשת את בית המדרש היהודי החופשי Freies Jüdisches Lehrhaus שהקים סבא-רבא שלה, הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצוייג בעיר פרנקפורט בשנת 1920. הרעיון של רוזנצוייג הפילוסוף היה להנגיש את היהדות ולעודד חשיבה עצמאית ללא הכתבת דוקטרינה או דוֹגמה כלשהי, בדיוק ברוח זו פועל בית מדרש יהודי חופשי שיזמה נינתו של הפילוסוף. 

כאמא לילדים שהתחנכו במערכת החינוך בגרמניה, הרגישה הדס רוזנצוויג צורך לפטור את ילדיה משיעורי הדת, או מה שנקרא בגרמניה "רליגיון", כבר מכיתה א'. יחד עם זאת, מהר מאד היא הבינה שהיא צריכה לצקת בעצמה תוכן למגירת ה 'יהדות' שלהם. רק שעבורם, כמשפחה ישראלית-חילונית, זה היה נושא מאתגר. משפחתה לא עורכת קידוש או סעודת שבת, ויום שישי הוא כמו כל יום אחר. החגים שהם חוגגים: ראש השנה, חנוכה ופסח, הם כמעט כל מה שיש בבית מהפרקטיקה היהודית.

למלא את מגירת היהדות החילונית

באופן אינטואיטיבי החליטה הדס, שהסיפור של העם היהודי, הוא הוא התוכן שהיא רוצה להכניס לאותה מגירה. הדס התחילה לספר לילדיה את הסיפורים, לקרוא מתוך התנ"ך עצמו ולהעביר את החוויה במילים שלה. כל זה קרה במהלך תקופת הקורונה, כשבה התקיימו מפגשי לימוד אונליין רבים. "ביתי הגדולה ליאור הציעה שאספר את סיפורי התורה לילדי הקהילה שלהם באזור דיסלדורף, שהיו נפגשים גם כך בזום לפעילויות שונות". אלה היו המפגשים הראשונים של חוג הילדים שנקרא בתחילת הדרך 'פרשה כל שבוע'.

המטרה הייתה ברורה: הדס, רצתה שהילדים לא רק יכירו את הסיפורים, אלא גם ירגישו שייכים לעם הזה מהסיפור, לתרבות ולמסורת שלו. היא כיוונה לכך שהם יחוו את הסיפורים לא רק כמידע היסטורי, אלא כחלק מהחיים שלהם, כחלק מהזהות שלהם. כבר מההתחלה היה חשוב לה שהמפגשים יתקיימו בימי שישי אחר הצהרים, כדי שיהיו הזדמנות לייצר חוויית ערב שישי מיוחדת, בייחוד בבתי משפחות חילוניות (כמו המשפחה שלה) שחיות באירופה.

מאזינות בסתר

במהלך הזמן, הדס שמה לב שאימהות רבות מאזינות למפגשים של הילדים, "קראתי להן בהומור המאזינות בסתר", היא אומרת בחיוך. אבל האמת היא, שכבר ידעה בתוכה שהנושאים העולים מסיפורי המקרא יכולים בקלות להתפתח לשיחות רלוונטיות גם בימינו, במיוחד לשיח נשי. נושאים כמו יחסים במשפחה, אתגרים בעולם הערכים שלנו, ודמויות נשים חזקות הובילו אותה, ביחד עם ריקי נודלר-רחמים, להקים את בּוֹאנָה, מעגל נשים ללימוד תכנים יהודיים שסיסמתו: "לימוד חופשי ללא השגחה".

כך, מפגשי הילדים ומפגשי הנשים קרו במקביל והפכו להזדמנות לשיח בתוך המשפחה, שיח בין-דורי על המורשת שלנו ועל מה שמחבר בינינו כיום.

בהמשך, באופן מאד טבעי, ביחד עם ד"ר יעל נוריק, הוקם המיזם השלישי שפונה לנשים ולגברים כאחד, ומציע תכנים בקשת רחבה מאד של נושאים הקשורים בתרבות היהודית ומועברים על ידי מרצים חיצוניים בתחומי ידע שונים. "'קבוצת לימוד – פשוט יהדות כתרבות' היא קבוצה המאפשרת לא רק לימוד, אלא גם דיון והכרות חוצת קהילות בין ישראלים מרחבי אירופה, מתוך אותה תפיסת העולם שהניעה אותי בתחילת הדרך, והיא ביסוס הזהות היהודית על ידע, חוויה וחיבור אישי" היא אומרת.

אולי יעניין אותך גם:

חזרה לבית הספר, איך לעזור לילדים (ולנו ההורים) במעבר
בין דורות – על השותפות הקסומה בגן "פרפר"
המדריך המלא לסטודנטים ישראלים בהולנד

זהות מבוססת ידע

במהלך השנה האחרונה גדל המיזם, והתקיימו שיתופי פעולה שהעשירו את התכנים והגדילו את הקהל של התוכנית. ביום השואה התקיים במסגרת המפגשים של  בּוֹאנָה מפגש השיתוף ארגון זיכרון בסלון. במהלך השנה התקיימו מפגשי גיבורות במסגרת חוג בת-מצווה של שלי וסרמן מאמסטרדם, והתקיימו מפגשים במסגרת חג הספר מסביב לעולם. הדס: "אחד הארגונים המלווים את המיזם הוא מכון קהילות, שיש לו חלק גדול במתן השראה וכלים כיצג להפוך חזון למציאות."

בשנה הקרובה תחל תוכנית חדשה בשם הַסִּפּוּר שֶׁאֲנַחְנוּ – מַתְחִילִים, המיועדת לילדים וילדות מגיל חמש עד שבע, במפגשים שיתקיימו פעם בחודש ותנחה אותם זיו חורב מהארלם,

הדס: "אנחנו מאמינות שלכולם/ן יש את הזכות לגשת ליהדות, כולנו שייכים לסיפור הזה. תפקידו של בית מדרש יהודי חופשי לאפשר ללמוד, ולו כדי לבחור ביהדות שמתאימה לכל אחת ואחד, מתוך גישה של זהות מבוססת ידע."

הכל נשאר במשפחה גם אחרי דורות

בית מדרש יהודי חופשי הוא סוג של סגירת מעגל, הדס רוזנצוויג היא הנינה של פרנץ רוזנצווייג (1886-1929), אבי הפילוסופיה הקיומית במחשבה היהודית. 

בשנת 1920 הוזמן רוזנצווייג להיות המנכ"ל של "המכון היהודי לחינוך מבוגרים" בפרנקפורט. הצעד הראשון שעשה עם כניסתו לתפקיד היה לשנות את השם. בעוד שהמונח "מכון לחינוך מבוגרים" Volkshochshule, לקוח מתרבות החינוך הגרמנית, הרי שהמונח "בית מדרש" Lehrhaus לקוח מהיהדות. הוספת המילה "חופשי" משמעה, ששערי בית המדרש יהיו פתוחים בפני כל אדם – אורתודוקסי או ליברלי, אתאיסט או מאמין, ציוני או מתנגד לציונות – ומבלי שיאלץ לוותר על השקפותיו או להכחיש אותן. בנוסף, "חופשי" התייחס גם לחופש העיון והמחקר, וחופש הביקורת והדיון.

התוכניות של בית במדרש היהודי חופשי

• הַסִּפּוּר שֶׁאֲנַחְנוּ – חוג לילדים בני 8-10 או 11-14, במסגרתו נערכים מפגשים שבועיים בימי שישי אחר הצהרים. מועד המפגשים יוצר סוג של קבלת שבת – ברוח חילונית ומכניס הביתה אווירה של יום שישי.
• הַסִּפּוּר שֶׁאֲנַחְנוּ מַתְחִילִים – חוג לילדים בני 5-7, בו מתקיימים מפגשים אחת לחודש, עם סיפור והפעלה מותאמת לקטנים.

גם למבוגרים סקרנים יש לבית מדרש יהודי חופשי מה להציע:

• בּוֹאנָה – מפגשים לנשים בהם אנחנו לומדות ומלמדות יחד יהדות ללא השגחה, קוראות טקסטים יהודיים מודרניים ועתיקים שמתחברים לחיינו כישראליות שמתגוררות באירופה.
• 'קבוצת לימוד – פשוט יהדות כתרבות' – סדרת של מפגשים המעניקים הצצה מעניינת למרכיבים שונים בתרבות היהודית, ספרות, פילוסופיה, מנהגים, הומור, קהילה יהודית, טקסים, שפה ועוד.

באתר האינטרנט של המיזם תוכלו לקרוא על הפעילויות בהרחבה, וכמובן להירשם לכל אחת מהתוכניות.

יש לכם שאלות? צרו קשר דרך האתר.

אפשר לעקוב אחרי הפעילות בפייסבוק ובאינסטגרם.

קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!

תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.