פסטיבל SERET: קולנוע ישראלי איכותי בהולנד

פסטיבל הקולנוע הישראלי SERET מגיע להולנד בפעם השמינית! הפסטיבל יתקיים בין 27 באוקטובר ל-1 בנובמבר 2022 ויציג באמסטלפיין ובאמסטרדם. ערב הפתיחה, ייערך בקולנוע אמסטלפיין ב-27 באוקטובר. בפתיחה יוקרן הסרט "בוטיק פריז" בו מככבת השחקנית נלי תגר, שתשתתף האירוע.

פסטיבל SERET מנוהל ומופק על-ידי אודליה הרוש ופאטי הוכמן, שמביאות קולנוע ישראלי איכותי לעולם. הפסטיבל שהחל את דרכו באנגליה ומתקיים גם בגרמניה צ'ילה וארגנטינה.

אודליה הרוש, מייסדת ומנכלית הפסטיבל סיפרה לי כי השלכות תקופת הקורונה מהוות אתגר לפסטיבלי סרטים בעולם. "נראה שאנשים התרגלו לצפות בסרטים בבית. העולם מוצף בתוכן וזה לא פשוט להוציא אנשים מהבית לבתי הקולנוע". פסטיבל SERET פועל במתכונת היברידית בשלוש השנים האחרונות. הקרנות בבתי הקולנוע לצד הקרנות אונליין דרך הפלטפורמה שלנו. בעיננו היופי של צפייה בסרט בבית הקולנוע היא עוצמתית ונפלאה פי כמה מצפייה ביתית, אך למי שמעדיף עדיין לצפות בבית יש אפשרות במהלך הפסטיבל, לצפות בחלק מהסרטים".

פאטי הוכמן ואודליה הרוש

 

זרקור על יוצרים צעירים

הפסטיבל גודל ומתפתח כל הזמן, השנה הושקה תוכנית חדשה – THE NEXT GENERATION, שתיתן חשיפה לבמאים צעירים. איך זה עובד? אודליה: "פנינו למרבית בתי הספר והאוניברסיטאות לקולנוע בישראל ובקשנו שישלחו לנו את מיטב היצירות האחרונות של בוגריהם. קבלנו עשרות סרטים קצרים, ומתוכם בחרנו ארבעה סרטים נהדרים שאותם אנו מקרינים בכל הפסטיבלים שלנו השנה". היא מוסיפה כי התוכנית תמשיך גם בשנים הבאות, "פסטיבל SERET גאה לתת במה ליוצרים צעירים".

מה עוד אפשר לראות השנה? "אצרנו סדרה של סרטים דוקומנטריים המספרים את סיפורם של אייקוני תרבות ישראליים. בפסטיבל בהולנד נקרין את הסרט הדוקומנטרh על היוצרת ענת גוב – On this happy note והסרט הדוקומנטרי על הסופר עמוס עוז – The fourth window".

שאלתי את אודליה על איזה סרט היא ממליצה: "אני אישית מאוד אהבתי את קריוקי, את הסרט הדוקומנטרי על ענת גוב ואת הסרט המצויר והעשוי ברגישות רבה – איפה אנא פרנק".

הסטורי חשוב מהסטורי

אורחת הפסטיבל השנה תהיה נלי תגר, שמשחקת בתפקיד הראשי בסרט "בוטיק פריז". זה הסרט שיוקרן באירוע הפתיחה החגיגי והיא תהיה אורחת באירוע. נפגשתי עם נלי לשיחת זום על הפסטיבל ובכלל.

את מגיעה לפסטיבל SERET באמסטרדם בפעם השנייה, איך ההרגשה?

"אני מאוד מתרגשת! השתתפתי בפסטיבל כבר מספר פעמים כל פעם עם סרט אחר. לפני שנתיים היה בפסטיבל סרט נפלא בהשתתפותי, "בשורת טובות", ובגלל הקורונה לא יכולנו להגיע. אחרי שהסרט יוצא בארץ, ולפעמים אפילו לפני, יש לו עוד אדוות ברחבי עולם. לא יצא לי לפגוש בשנים האחרונות את הקהל הבינלאומי צופה בסרטים ישראליים. זו היא חוויה אחרת לגמרי מלהוציא סרט בארץ ואני מחכה לה."

ספרי על החוויה של המפגש עם הקהל הבינלאומי בהקרנות בחו"ל.

"זה מאוד תלוי במה עוסק הסרט, סרטים ישראלים הן מאוד מגוונים. יש סרטים משפחתיים כמו "בשורות טובות" שגם בתוך הסיפור הקטן והמשפחתי של טיפולי פוריות, ברקע היו טילים ואזעקות. המעטפת הישראלית היא מעין קליפה מסביב לסיפור הקטן של הסרט. ה"סטורי" הוא חשוב יותר מה"סטורי" שלך, הסיפור הגדול מתגבר על הסיפור הקטן.

כיף לבוא, לחשוף את הסרט לראות את התגובות. האנשים מתחברים לסיפור, שאת חושבת שהוא סיפור מקומי, ובסוף את מגלה שהוא בכלל לא רק סיפור מקומי. העולם צמא לסיפורים וחשוב להמשיך לספר אותם. סיפור טוב שנשאר איתך זה כמו מתנה, את מבינה משהו על עצמך, על החיים. בזמן הסרט את בעולם של הסרט, לא חושבים על דברים אחרים – כסף, התחממות גלובלית, בעיות אישיות. ממש מתנה שבן אדם נותן לעצמו.

לאנשים תמיד יש להם מה להגיד על דברים שבאים מישראל. הקולנוע הישראלי הוא ערוץ תקשורת מופלא, לספר שישראל זה לא רק מלחמות וחדשות ושמתחת לכל אלה יש חיים עשירים מלאים, תרבותיים ליברליים ספקנים, שואלים שאלות, סקרנים, מלאי כשרון.

כשאני מגיעה להקרנות בחו"ל מול קהל קשה פרוגרסיבי שמנסה להטיף, למשל בלונדון, אני מגיעה עם הידע ואני יכולה להדוף את הדברים ולהעמיד דברים על דיוקם. אני לא חושבת שצה"ל הוא קדוש אבל הוא לא קדוש פחות מצבאות אחרים, הוא מתמודד עם דברים פי אלף יותר קשים. דברים קורים בעולם ואף אחד לא מתעסק עם זה, כמו המלחמה בסוריה. בסופו של דבר אני בטוחה במדינה שלי ובציונות שלי, ומרגישה נוח לבטא את הדעות שלי.

בהקרנות בחו"ל יש גם מפגש עם ישראלים שעברו לגור בחו"ל, בהתחלה הם עדיין קשורים מאוד לארץ, מאוד מחוברים. עם הזמן הילדים שלהם גדלים והם כבר בני המקום. הסרטים במקרה הזה הם חשיפה לתרבות הישראלית, לשפה, סלנג לאירועים. הדברים בארץ משתנים במהירות, וצפייה בסרט ישראלי מאפשרת הכרות של כל מה שקרה בארץ בשנים האחרונות בתרבות ובכלל."

ספרי על הסרט "בוטיק פריז" שישתתף בפסטיבל.

"בוטיק פריז מאיפה להתחיל –  זה היה כמו הריון ארוך ממש  ולידה ארוכה ארוכה. הוא צולם לפני הקורונה והיה אמור לצאת בשנת 2020. כשמשהו מאוד מתעכב נוצרים יחסים מורכבים איתו, יש חששות אולי זה לעולם לא יצא. נוצר פחד להתחבר.

אז בוטיק פריז הוא פרויקט שעשיתי ממש במאה הקודמת, ככה זה מרגיש. לפני הבחירות הראשונות… ומאז היום עוד מספר סבבים. אני מסתכלת על הסרט ושואלת מי זו שם… כל כך הרבה דברים קרו מאז.

הסרט מיוחד גם מבחינה אישית. בסרט משתתפת השחקנית הצרפתיה דוזפין דריי, שאליה התחברתי מאוד. אנחנו בקשר עד היום, היינו בהריון במקביל היא ילדה מספר שבועות לפניי, ביקרנו אחת את בשנייה, זה לא משהו שקורה הרבה אחרי צילומים של חודש וחצי. הציפייה ליציאת הסרט תרמה מאוד לחיבור ביננו.

גם המאפרת של הסרט נורית ברקן ז"ל, ישראלית לשעבר שגרה בפריז, אותה הכרתי בצילומים של חטאים. היא נפטרה מסרטן בתחילת תקופת הקורונה וזה למעשה הסרט האחרון שהיא השתפה בעשייה שלו.

הסרט מספר את הסיפור על מישל, חתולת רחוב, שמנסה לעשות לשרוד, היא עושה קומבינות, מנסה להביא את המכה. במקביל לכל זה ברקע יש פיגוע, וקונפליקט בין שלושת הדתות. הדברים מנורמלים, הכל מעורבב האישי הוא הפוליטי והפוליטי הוא האישי.

התפקיד ששיחקתי שונה מתפקידים שאני עושה. לא חשבתי על זה בזמן הצילומים, פתאום עכשיו אני מרגישה שהיא דמות שאין הרבה כמוה בסרטים, היא חתולת רחוב במובן של שורדת ברחוב, דמות של מישהי שנאלצת להתמודד עם חובות, בשוק מחנה יהודה הירושלמי היא סוג של פרח השכונות שבטוחה שהיא יכולה לפתור את הבעיות בזכות האטרקטיביות שלה. היא רוצה שיתסדר לה, ולא מבינה איך זה לא קורה. יש לה מאבק מול הגורל.

אחד הדברים כייפים בלגלם את הדמות שלה היה שיכולתי לדבר באנגלית גרועה, זה היה מאוד משחרר."

מה למדת מכל התקופה הזו של הציפייה ליציאת הסרט?

"תעשיית הקולנוע היא אחת התעשיות שהכי נפגעו בקורונה. הספידו את הקולנוע כבר הרבה פעמים, כשהומצאה הטלוויזיה עם הוידאומטים. הקולנוע הוא כמו עוף חול הוא מוצא את הדרך לחזור. הוא עדיין מלקק את פצעי הקורונה. אנשים בזמן הקורונה התרגלו לצפות בסרטים בדלת אמותיהם, לוקח זמן לאנשים לחזור ולהיזכר בחוויה של צפייה בסרט בקולנוע, את הניתוק האמיתי, צפייה עם אנשים אחרים, הקולנוע הוא מעין חדר בריחה. הסרטים שיוצאים עכשיו הם סרטים שהעבודה עליהן נעשתה לפני המגפה או במהלכה. עכשיו הקולנוע נמצא בתחילתו של עידן חדש, המאה ה-21 התחילה עכשיו. זה כולל עידן שהוא יותר זום-אי של פחות מפגשים פיזיים והקולנוע יהיה צריך להמציא את עצמו מחדש, והוא יצליח. ברגע שחוזרים נזכרים בחוויה הקולנועית של הביחד הרוח האנושית זקוקה לתחושה הזו.

תעשיית הקולנוע הישראלית מאוד מוכרת ומצליחה בעולם, לעומת מדינות אחרות באותה סדר גודל שהתקציב שלהן הרבה יותר גדול. בישראל התקציב הוא קטן אך יש דחף גדול לצור, הוא הישרדותי וזה חלק מהדנא שלנו. זה סוג של נס. בישראל קורים המון דברים ולכן יש יצירה ותרבות מאוד עשירה.

זו מדינה קטנה וכדי להצליח על היוצרים להיות מאוד חרוצים, חדורי מוטיבציה וגם להסתפק במועט. תעשייה מאוד רעבה. לעשות קולנוע ולטוויזיה בישראל זה נס גלוי.

יש שינוי בעולם, נטפליקס חשף את הקהל הרבה שפות ואנשים שהיו רגילים לראות סרטים מדובבים לשפה המדוברת אצלם, נחשפו לעוד שפות. היום יש סדרות וסרטים בעברית שמאוד מצליחים כמו פאודה ושטיסל. לסיפורים בישראל יש מקום, לא רק למה שרואים ב-CNN."

זו פעם שניה שאת מגיעה לאמסטרדם לפסטיבל SERET, את עוקבת אחרי הפסטיבל?

"פאטי ואודליה זה חברות ואהבה. מה שהן עושות זה בגדר מצווה וקדושה. אני הכרתי אותם בשנת 2014, כשיצא הסרט "אפס ביחסי אנוש" ומאז כמעט כל שנה יש לי סרט שמשתתף בפסטיבל. הייתי באירועי הפסטיבל גם בלונדון, ואני שמחה לקחת חלק בדבר הנהדר הזה."

על איזה סרט את ממליצה בפסטיבל?

"קריוקי מדהים! אחד הסרטים הכי יפים שיצאו השנה, ששון גבאי משחק מעולה. מה שמרגש אותי בסרטים השנה שאלו כבר סרטים של אנשים מהדור שלי. העורכת של הסרט דפי פקבמן היא חברה שלנו, למדנו ביחד.

הלפיד עבר לדור הבא, בטקסי פרסי אופיר שנערך לאחרונה רוב הסרטים הזוכים הם של יוצרים מהדור הבא של הקולנוע הישראלי. אנשים שגדלו על זה שהקולנוע הישראלי הוא לא משהו מוזר. חוק הקולנוע, שנחקק בשנת 2001, שינה את התעשיה: סוף העולם שמאלה, בופור, הרבה צופים הגיעו לראות את הסרטים בקולנוע. הסרטים השתתפו בפסטיבלים בכל העולם וזכו בפרסים. הדור שלנו נולד לתוך קולנוע ישראלי איכותי. זה סבבה לגמרי לבוא לסרט שמדבר בעברית."

את עושה המון דברים, ומוצאת את הזמן גם למעורבות חברתית ואקטיביזם.

"כשאנשים לא יודעים להתבטא זה לא יוצא טוב, אני יודעת להתבטא ואני מבינה בנושאים שאני מדברת עליהם. אנחנו חיים בתקופת של דעתנות קשה, לגיטימי להשמיע כל דיעה כל הזמן. אני משתדלת להיות נאמנה לעצמי ולאמת שלי, בגלל שאני מלאת אהבה למקום הזה, משם מגיעה הביקורת שלי.

אם אני רוצה לומר משהו על מישהו אני אנסה לכתוב את זה במחשבה על מי שיקרא, כך שהוא ירצה לקרוא והמסר יגיע אליו. אני לא אכתוב בדרך שתגרום לו להעיף את זה ולהיסגר למה שאני רוצה להגיד.

המטרה שלי היא לשנות. אני כותבת טור שבועי בידיעות אחרונות, וכשמקבלת הודעה מראש הממשלה לשעבר שהוא נהנה לקרוא אותו, הצלחתי. זה לא מישהו שהצבעתי לו אבל הצלחתי לגרום לו לחשוב. בסך הכל על זה בנויה המסורת היהודית, על החלפת דיעות, יושבים על דף גמרא, כל פרשן אומר את דעתו רמב"ם רש"י. יש ריבוי דיעות, שונות אחת מהשנייה וכולן מתקבלות. צריך להרבות דיעה ולפתוח את הראש לדעות של אחרים. אם אנחנו רוצים שדברים ישתנו אנחנו צריכים לדבר. הדרך היחידה לפתור דברים היא רק על-יד שיח. זאת הסיבה שאני לא מאמינה בחרם, אני תמיד אגיע ואדבר."

קראתי שיש לך דרכון אירופאי, האם שקלת לעבור לגור בחו"ל?

"אני רואה ישראלים וישראליות שמצליחים/ות בעולם, כמו גל גדות, זה קסום. אני מקווה שיצא לי לעבוד באירופה. אבל השפה שלי היא הכלי שלי, הכישרון שלי מבוסס על הביטוי בשפה, וזה קשה מאוד לאבד את היתרון הזה. אני מכורה, ומחוברת למה שקורה בארץ, אני מהאחרונים שיישארו כאן. אם לא הייתי מחוברת לא הייתי לוקחת חלק בכל המאבקים האלה. העולם משתנה כל הזמן וצריך לשמור על הבית הזה שהוא נס. השיחה הזו שמתקיימת בעברית, היא נס – שפה שהייתה מתה, ואנחנו היום יוצרים בה, וכובשים את העולם – סרטים וספרים אף אחד לא יוצר היום באכדית או לטינית…"

מה הדבר הבא?

"יש לי מופע סטנד אפ חדש, אבל הכי חדש הוא פרויייקט טלוויזיוני עם אמא שלי! היא בת 70 ואנחנו מחפשים לה אהבה, התהליך מתועד וממנו יצא סרט דוקו שבוא נבדוק האם אפשר למצוא אהבה אחרי גיל שבעים."

אתר פסטיבל SERET בהולנד – הזדרזו לרכוש כרטיסים כי הם אוזלים המהירות!

הסרטים שיוקרנו בפסטיבל SERET 2022

בוטיק פריז – ערב פתיחת הפסטיבל

לואיז, עורכת דין מפריז ונטע, ישראלית שחולמת על מלון במחנה יהודה, נפגשות. שתי הנשים יוצאות להרפתקה בעקבות משאלה שמסתתרת בתוך חומת הבכי בעיר העתיקה בירושלים. קומדיה של טעויות בלב ירושלים הקסומה, וסיפור על חברות בין שתי נשים בשלב קריטי בחייהן. בהשתתפות: נלי תגר, ג׳וזפין דריי, בת-אל מוסרי, מוריס כהן, אנחל בונני ואריה צ׳רנר.

הסרט יוקרן ביום חמישי, 27.10.22 בשעה: 19:30 בקולנוע באמסטלפיין.

קריוקי

הסרט מתרחש בבניין מגורים באחת משכונותיה החדשות של חולון. מאיר וטובה בני השישים חיים בבניין בתחושת פספוס והחמצה לא מדוברות. כשלדירת הפנטהאוז בבניין המנומנם נכנס איציק מרציאנו (ליאור אשכנזי), סוכן דוגמניות לשעבר ממיאמי, רווק, נהנתן ומוחצן, המקיים מסיבות קריוקי בביתו, מאיר (ששון גבאי) וטובה (ריטה שוקרון) מתמלאים בתחושת חיוּת מפתיעה. העניין באיציק הופך במהרה לאובססיה של ממש, כשהשניים מבינים שהם אינם השכנים היחידים בהם איציק מוצא עניין.

הסרט יוקרן ביום ראשון, 30.10.22 בשעה: 18:30 בקולנוע באמסטלפיין, וגם בחבילת הצפייה הביתית.

זרים מושלמים

עיבוד ישראלי לסרט האיטלקי המצליח. שבעה חברי ילדות עם היסטוריה וחוויות משותפות מעברם נפגשים לארוחת ערב. האירוע מקבל תפנית כשהם מתחילים לשחק במשחק שישנה את חייהם: כל הודעה, שיחה או התראה שהם מקבלים בטלפון שלהם חשופים לעיני כולם. בגידות, שקרים, סודות וחשבונות בני 20 שנה עולים וצפים על פני השטח ומעמידים בסימן שאלה את החברות רבת השנים ומערכות היחסים הפנימיות בה. סרטו הראשון של ליאור אשכנזי כבמאי, בהשתתפות חנן סביון, רותם אבוהב, יוסי מרשק, מורן אטיאס, גיא עמיר, שירה נאור ואבי גרייניק.
הסרט יוקרן ביום שלישי, 1.11.22 בשעה: 20:00 בקולנוע באמסטלפיין. וגם בחבילת הצפייה הביתית.

שאיפה לחיים

דב, אלמן בן 79, מגיע לבית אבות חדש שאליו משפחתו הכריחה אותו לעבור. מאז איבד את הפנסיה אין לו גרוש. בבית האבות הוא מרגיש כמו בכלא. הוא חולם לקנות בחזרה את ביתו הישן, לחזור אליו  כדי לסיים שם את חייו בשקט. כשהוא מבחין שכולם בבית האבות צורכים קנאביס רפואי, המחולק להם מידי המדינה, עולה בראשו רעיון: להשיג כמה שיותר קנאביס ולמכור אותו. מאחורי הגב של בני משפחתו הוא חובר לדנה, בת הזוג של נכדו. יחד עם אבנר ויהודה, חבריו מבית האבות, הוא פותח עסק לסחר בקנאביס. כשאהבה, משטרה ועולם תחתון נכנסים לתמונה העסק מסתבך. בהשתתפות: שלמה בראבא, ג‘וי ריגר, גדי יגיל, דב גליקמן, אלון נוימן, אודליה מורה־מטלון ואבי קורניק.

הסרט יוקרן ביום שבת, 29.10.22 בשעה: 20:90 בקולנוע באמסטלפיין. ביום שני, 31.10.22 בשעה: 19:00 בקולנוע Rialto de Pijp באמסטרדם וגם בחבילת הצפייה הביתית.

ויהי בוקר

קופרודוקציה ישראלית/פלסטינית עטורת פרסים, המבוססת על רומן מאת הסופר והעיתונאי הפלסטיני המוערך סייד קשוע. הזמנה לחתונת אחיו מאלצת אדם ומשפחתו לחזור לכפר הערבי בו גדל. לאחר החתונה, ללא הסבר, הכפר נסגר על ידי חיילים ישראלים.
קומדיה מרה ומתוקה על מצב של מצור, פנימי וחיצוני. בימוי: ערן ריקליס, בהשתתפות: אלכס בכרי, ג'ונא סולימאן, סלים דאו איהאב ואליאס סלאמי.
הסרט יוקרן ביום שישי, 28.10.22 בשעה: 19:00  בקולנוע Rialto de Pijp באמסטרדם.

עוד סיפור אחד

ירדן גת היא עיתונאית שלא מאמינה באהבה. היא שולחת את החבר הרומנטי חסר התקנה שלה לדייטים, כל יום עם אישה אחרת במשך חודש שלם. ירדן מנסה להוציא מזה כתבה משעשעת לעיתון שלה אבל התוכניות שלה משתבשות כאשר חברה מתאהב בבחורה הכי לא צפויה. קומדיה מבריקה, בבימויו של אחד הקומיקאים האהובים בישראל, גורי אלפי. בהשתתפות: דינה סנדרסון, גורי אלפי, מעיין בלום, דניאל גל, ליאור אשכנזי, עדי חבשוש וגאיה באר גורביץ'.

הסרט יוקרן ביום ראשון, 30.10.22 בשעה: 17:00 בקולנוע Rialto VU באמסטרדם, וגם בחבילת הצפייה הביתית.

אהבה זו לא היתה

סיפור אהבה טרגי בין אסירה לסוהר. זוהרת ומלאת חיים, הלנה ציטרון נלקחת לאושוויץ כאישה צעירה, ועד מהרה מוצאת נחמה בלתי סבירה בהדרכתו של פרנץ וונש, קצין אס-אס בכיר שמתאהב בה ובקול השירה המגנטי שלה. תוך סיכון הוצאה להורג מסוימת אם תתפס, מערכת היחסים האסורה ביניהם נמשכה עד לשחרורה המופלא. אבל כשמגיע מכתב מאשתו של וונש, שלושים שנה מאוחר יותר, המתחנן בפני הלנה שתעיד עבור וונש. היא עומדת בפני החלטה בלתי אפשרית: האם היא תעזור לאיש שהתאכזר בכל כך הרבה אנשים, אבל הציל את החיים שלה, ושל כמה מהאנשים הקרובים ביותר לה? כתוביות בהולנדית.
הסרט יוקרן ביום שלישי, 1.11.22 בשעה: 15:30 בקולנוע באמסטלפיין.

ענת גוב, על החיים ועל המוות

ענת גוב, מהמחזאיות המשפיעות של עולם התאטרון, מתכוננת למותה. היא מבקשת מאריק קנלר, סוכן אמנים, לדאוג לעיזבון שלה. בשיחתם המתועדת האחרונה, מתקשה אריק לעכל את ההומור ושלוות הנפש שלה ביחס לסופה הקרב. ענת שכבר נמצאת בתודעת סוף, מבקשת להוריש לאלה הנשארים אחריה צוואה רוחנית: יש סוף טוב. כמעט עשור לאחר מותה, מנסים קרוביה למלא את החלל העצום שהותירו מילותיה, במילים משלהם. דרך קטעים ממחזותיה ופיסות חיים מעולמה המשפחתי והפוליטי, נכתב תסריט חדש שבו הגבול בין המחזה למציאות מטשטש.
הסרט יוקרן ביום שבת, 29.10.22 בשעה: 18:30 בקולנוע באמסטלפיין.

החלון הרביעי – עמוס עוז

מאחורי סיפור ההצלחה הבינלאומי של הסופר הידוע עמוס עוז, סמל המצפון הישראלי וסופר שתורגם ל-45 שפות, הסתתרה טרגדיה כפולה. כשהיה בן 12 אמו התאבדה, וכמה שנים לפני מותו האשימה אותו בתו באלימות פיזית ונפשית, והפסיקה כל תקשורת עמו. בסרט זה מוצגות סדרת שיחות עם הביוגרף האחרון שלו, השוזרות קטעים ביוגרפיים, ספרות ושיחות עם האנשים המרכזיים בחייו.

הסרט יוקרן ביום שני, 31.10.22 בשעה: 19:00 בקולנוע באמסטלפיין, וגם בחבילת הצפייה הביתית.

איפה אנה פרנק?

הסרט מספר את סיפורה של משפחת פרנק, ובראשם אנה, דרך יומנה שקם לתחייה בדמותה של החברה הדמיונית שלה, קיטי. הסרט מתרחש במציאות של היום, עשרות שנים לאחר סיום המלחמה. באמסטרדם, בבניין שפעם היה בית המסתור של המשפחה והיום הוא המוזיאון המפורסם לזכרם. קיטי עוברת בין זכרונותיה בבית פרנק ובין המציאות היום, בה הכל נקרא על שם אנה פרנק. מוזיאון, בית חולים, בית ספר. הסרט מתרחש באירופה, הוא מתאים מאוד לילדי הדור השלישי/ הרביעי, לאלו שגדלו ויגדלו אל תוך עולם אחר, שבו בשלב מסוים לא יוותרו עוד שורדים. כתוביות בהולנדית.
הסרט יוקרן ביום שבת, 29.10.22 בשעה: 19:00 בקולנוע Rialto VU באמסטרדם.

THE NEXT GENERATION – סרטים קצרים

ג'ק וג'טה

לפני כשנתיים נכנסה לחייו של ג'ק ג'טה, מטפלת ממולדובה, אלמנה בת 90. החיבור ביניהם היה מאוד טבעי והביא איתו הרבה שמחה, הומור, צחוק אבל גם רגעי משבר. בימאי: נתנאל יוסף.

נעורים

משב רוח של חשק חודר לשגרת השיקום היומיומית כאשר מתפתחת מערכת יחסים חדשה בין אור, משתמשת בכסא גלגלים בת 30, לבין הפיזיותרפיסט החדש שלה. בימאית: שילי עטרי

מחוץ למשחק

בר, בת 12, מתעוררת ליום שבו היא תיאלץ להרוויח את מקומה בקבוצת הכדורגל של הכיתה. ככל שהיום מתקדם היא מבינה שהבעיה האמיתית היא מחוץ למגרש. בימאית: רומי מנחם

סוויץ'

זוג חסידי טרי בדרך לחגיגת ברכת חתונה מסורתית, כשהם מגלים שמכוניתם נגנבה. פגישה בסוכנות הביטוח מאלצת את בני הזוג להחליט אם ישקרו או ישמרו על הרמוניה זוגית. במאי: גדעון דיין פורס
הסרטים יוקרנו ביום ראשון, 30.10.22 בשעה: 15:00 בקולנוע Rialto VU באמסטרדם, וגם בחבילת הצפייה הביתית.

 

Avatar photo

ריקי מתגוררת בעיר מאסטריכט עם בני משפחתה משנת 2004.
פעילה בקהילה הבינלאומית בעיר והקהילה הישראלית יהודית. בעלת עסק להפקת ארועים.
ריקי אוהבת לעסוק בכל הקשור ביצירה - נייר, קרמיקה, רקמה ובכל מה שאפשר בתחום.
ריקי מנהלת את הדיגיטל במערכת דאצטאון.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.