פעם בחודש בהאנגר באזור הנמל של אמסטרדם, מתקיים שוק יד שנייה ענק המונה כ-750 דוכנים. בשנים האחרונות גיליתי את הקסם שביד שנייה, מעבר למחירי רצפה אפשר למצוא הרבה אוצרות מעניינים ובתור מישהי שמחפשת כל הזמן עניין חדש בבגדים גיליתי את הגן עדן הפרטי שלי (לא צריכה 70 בתולות).
מראש קבעתי עם חברתי הרגילה לקניות, ומאוחר יותר הצטרפה חברה נוספת שגם כן התלהבה מהקונצפט.
מכיוון שהשוק מתקיים בסופ"ש זה דורש חשיבה יצירתית, איך לספר לבן-זוג שהוא אמור להשאר לבד עם הילדים בכדי שאני אוכל להסתובב לי בכיף עם חברות ולבזבז כסף. אומרים שהכל זה טיימינג, צודקים.
שבוע קודם לכן הפכתי פתאום לבת זוג הכי מפרגנת כשהוא רצה לבלות יום עם החברים, באותו הבוקר לפני שהוא יצא, ראיתי שהוא הרגיש לא נעים להשאיר אותי לבד עם הילדים שקיטרו ללא הפסק, זה הרגע הנכון! זרקתי ברכות ששבוע לאחר מכן מתקיים השוק ואני מעוניינת ללכת לבדוק את השטח בתור סטייליסטית לעתיד ויתרה מזאת, במידה ויש עניין אז בחודש הבא אעשה סדר בארון (מילת הקסם), אשכור דוכן ואנסה להפטר מהערמה . יש, עבד! הכי פירגן. פינה ראשונה סגרתי.
בינתיים, החברה הראשונה מתקשה בהחלטה האם תוכל להצטרף אלינו: אירגון זמן, אישור מהבעל, שאריות עבודה וכו'… בסופו של דבר נאלצה לוותר (היא עוד תתחרט ברגע שתשמע על השלל, בפעם הבאה היא כבר לא תסרב).
נותרנו שתיים, מגיעות למקום, תור ארוך משתרך לקופה, הכניסה עולה 5 יורו ולילד 2 יורו (חנייה 1.30 יורו לשעה), לרגע תהינו למה ילד כרוך בתשלום, לא מספיק שהוא צריך להגרר אחרי ההורה המתלהב ולמות משעמום, הוא צריך גם לשלם על כך? קצת תמוה.
נכנסות, איפה להתחיל? אחרי מחשבה מרובה החלטנו על צד שמאל, כבר בהתחלה, בכדי להיכנס לאווירת היד שנייה, דוכנים מדליקים של מוצרים מהעבר הרחוק, אופניים (כולל באק-פיטס עתיק), עגלות וסוגים שונים של עתיקות. וואו.
לאט לאט מתחילים לצוץ להם דוכני הבגדים, שמה עין על חולצה מעניינת, שואלת בחשש את הבחורה מה המחיר, 2.5 יורו היא עונה, מיד לוקחת ומכניסה לתיק לפני שתתחרט, איזו מציאה על ההתחלה, אני נכנסת לאקסטזה, עדיין לא מודעת שמחיר זה הוא הממוצע בסל הקניות שלי בשוק.
את שלוש השעות שלאחר מכן העברנו בשוטטות נלהבת בין הדוכנים, גילינו כי אופנת הנשים מקבלת הכי הרבה תשומת לב (נקודה לזכור), ילדים דווקא פחות ועתיקות אמנם מאוד מדליק להסתכל אבל המחירים מאמאמיה.
שירותים במקום- יש, מעדני אוכל הולנדיים (צ'יפס, פרופטצ'ייס, "סנדוויץ' בריא" הכולל גבינה צהובה, האם, עלה חסה ופלח עגבנייה) – יש, תרבות מיקוח – יש.
טיפ: הדברים היקרים שמצאו חן בעיניכם ניתן להגיע בסוף היום לפני הסגירה, במידה ולא מכרו אותם סיכוי טוב שהמחיר יירד פלאים. כך עשתה חברתי ששמה עין על איזה דלי ישן נושן ממתכת. חשיבה חכמה קוראים לזה.
הנזק הכלכלי ליום זה כולל כניסה, חנייה, אוכל, 7 פרטי לבוש לי, שתי שרשראות ו-4 פרטי לבוש לקטנצ'יק (כולל שני ג'קטים) היה כ-40 יורו !!
בפעם הבאה אספר על החוויה מהצד השני של הדוכן.
לאתר השוק לחצו כאן