הבחירות מתקרבות, והישראלים בעלי זכות ההצבעה בהולנד מתכוננים ליום הבוחר – ומקווים לשינוי, חלקם לכאן וחלקם לשם.
הקהילה הישראלית בהולנד מעולם לא היתה מעורבת יותר – בעל כורחה – במערכת בחירות מקומית, מאשר בזאת שתתנהל ב-29 באוקטובר. הפגנות הענק של מתנגדי מדיניות ממשלת ישראל מתקיימות באמסטרדם ובכל רחבי הולנד לא רק עקב ההתרחשויות בלבנט, אלא גם ואולי בעיקר לאור הבחירות המתקרבות. הנושא הישראלי-פלסטיני בסבב הזה הוא כבר ממש לא נושא פרינג' שמעסיק קבוצות קטנות, אלא עומד בראש סדר היום הציבורי ההולנדי, ובמקרים רבים מכריע עבור המצביעים את החלטתם לגבי איזה פתק לשים בקלפי.
ומה עם הקול הישראלי? כלומר, לא זה שמופיע בחדשות או בהודעות לעיתונות, ולא ארגון HAKOL, אלא ממש הקול הישראלי, בקלפי? יש בהולנד קהילה ישראלית לא קטנה, אבל רק חלק ממנה הוא בעל זכות הצבעה בבחירות הכלליות (מי שהינו אזרח הולנד). ובכל מקרה, המספרים הקטנים לא עושים מאיתנו כוח פוליטי משמעותי. לי אישית אין זכות הצבעה בבחירות (צרפתי מצד תוניסיה). אבל דיברתי עם כמה ישראלים שמתגוררים כאן שכן הולכים להצביע.
כשהנושא הישראלי מכריע את מי לבחור
אז האם הנושא הישראלי שמציף את הכותרות בעיתונים ההולנדיים, משחק תפקיד משמעותי בבחירות בכלל ובשיקולי הבוחרים הישראלים בפרט? “זה בודאי משפיע על השיקולים”, אומרת הילה דיין, שמצביעה מאז שיש לה זכות הצבעה בהולנד. “אני פעילה פה כדי לעשות הכל להפסיק את המלחמה, את הגירוש והטיהור האתני ואת צעדי הסיפוח, כי הם אסון לישראל. אני רוצה להיות גאה במדינה שלי – כי יש לי שתי מדינות – כאזרחית הולנד, שתהיה מדינה ששומרת על החוק הבינלאומי ומבינה את המחויבויות שלה לעצור ולמנוע רצח עם”.
עבור ג'ניה קים מאוטרכט, הנושא הישראלי הפך ל”אחד השיקולים החשובים ביותר בבחירות הנוכחיות. אני מחפשת מפלגה שמביעה עמדה מוסרית ברורה לגבי רצח העם בעזה, פלוס תוכניות לפעולות מעשיות להפעלת לחץ על ישראל כמו אמברגו נשק, ביטול הסכמי סחר וסנקציות אחרות”.
כמובן, לא כולם מסכימים עם נקודת המבט שחולקות דיין וקים, ובכל מקרה אינם מסכימים שהנושא הישראלי עומד בראש סדר העדיפויות בבחירות הקרובות. “למרות שזה נושא שעולה כל דקה במדיה ההולנדית, אני לא חושב שהנושא הישראלי הוא משהו קריטי במהלך מערכת הבחירות הקרובה”, אומר רונן מנדלוביץ. “יש נושאים חברתיים שיותר חשובים, כגון בעיית ההגירה. כשאני בא לבחור, לי חשוב שמפלגה לא תייצג קצוות קיצוניים”.
גם אלון, שמתגורר שנים רבות בהולנד, רואה את תפקידו של הנושא הישראלי בפרופורציות שונות. “הנושא הישראלי לדעתי אינו מהווה נקודה חשובה במערכת הבחירות ההולנדית, אם כי המהגרים המוסלמים הם כן נקודת דיון”, הוא מסביר. עבורו, ההחלטה היא הרבה יותר אישית: “השיקול שלי הוא אישי – איזה עולם הייתי רוצה להשאיר לילדיי, באילו דברים אני מאמין ואיזו צורת חיים משותפים ועם מי הייתי רוצה לראות”. לדבריו, הוא מתכוון להצביע BBB, מפלגת החקלאים שנתפסת כמרכז-ימין.
ומה קורה כשהערכים מתנגשים? אחת המשיבות, שנשארת אנונימית, מתארת קונפליקט פנימי: “עקרונית הייתי רוצה להצביע למפלגה שטובה להולנד וגם מפלגה ליברלית וטובה לאיכות הסביבה. אבל מכיוון שהנושא הישראלי-פלסטיני כל-כך משמעותי כרגע, וגם עניין האיסלמיזציה והאנטישמיות פה בהולנד, הפעם אחפש מפלגה שטובה לישראל וליהודים. לצערי זה לא ממש הולך ביחד עם מפלגה שגם טובה לאיכות הסביבה ולקידום האמנות והתרבות”.
משיבה אחרת, ליסה ש. הגיעה להחלטה ברורה יותר. “הפעם החלטתי לבחור ב-PVV (מפלגת הימין של חירט וילדרס, שידועה בעמדות נוקשות נגד הגירה מוסלמית ותמיכה חזקה בישראל; ד”א)”, היא אומרת בפשטות. “אני אזרחית הולנדית, חיה כאן כבר כמה שנים טובות, ובן זוגי הולנדי עם דעות הרבה יותר ימניות משלי. אנחנו מדברים על זה הרבה, והתחושה המשותפת היא שהולנד של היום איננה הולנד שהכרנו”.
עבורה, בעיית ההגירה עומדת במרכז שיקוליה. “המדינה הפכה למקלט לפליטים שמקבלים כמעט כל זכות אפשרית, בזמן שההולנדים עצמם – אלה שנולדו כאן, עובדים ומשלמים מיסים – מתקשים למצוא דיור, ביטחון ועבודה. אני רואה את זה ביומיום: בתחבורה הציבורית, ברחובות, ובשוק העבודה. כבר כמעט לא שומעים הולנדית”.
אבל גם עבורה, הנושא הישראלי ממלא תפקיד מרכזי. “אירועי אוקטובר 2023 השפיעו עליי מאד. מעבר לזעזוע האנושי, נחשפתי גם לגילויי אנטישמיות מדאיגים ברחוב, ברשתות החברתיות, ואפילו בשיחות יומיומיות. זה גרם לי להבין עד כמה חשוב לשמור על חברה עם גבולות ברורים, זהות חזקה וערכים שאינם מתמוססים מול קיצוניות או שנאה”. היא מוסיפה: “הנושא הישראלי מבחינתי הוא לא רק פוליטי, הוא נוגע בלב הערכים האנושיים: ביטחון, זהות לאומית, והיכולת לעמוד מאחורי עקרונות של חופש, שוויון וסולידריות אמיתית”.
משיב אחר מגדיר קו אדום ברור: “זה באמת סוריאליסטי שהבחירות במדינה פה מתמקדות בפעולות של צה״ל, זה כמעט מרגיש כמו בבית”, הוא אומר וצוחק. “אני לא אצביע למפלגה שאומרת שישראל מבצעת רצח עם או שקוראת לאמברגו נשק או חרמות על ישראל”.
בין אדישות להתעוררות
הנושא הישראלי מפלג את המצביעים הישראלים – כנראה באותו אופן שהוא מפלג את החברה ההולנדית הכללית. ומהי רמת המעורבות שלנו בפוליטיקה ההולנדית? גם כאן לכל אחד סיפור שונה.
“אני מתעניינת בפוליטיקה באופן אינטנסיבי”, אומרת דיין, שהגיעה להולנד בשנת 2003. “ככה אני מחווטת מגיל מאד צעיר, להיות ג׳אנקית של חדשות. בשנה שהיגרתי לפה היתה שרת הגירה מפלצתית, ריטה ורדונק, שהתעללה במהגרים, בדיוק כשאני עברתי את תהליך האזרוח. ניסיתי להבין מה הבעיה שלה בדיוק”. מצביעות מסוגה של דיין, שנותרות מעודכנות וקוראות חדשות לאורך כל השנה, כנראה ההחלטה למי להצביע מגיעה באופן טבעי. אבל למי שצריך סיוע, ישנם כלים אונליין שיכולים לתת כיוון.
אלון מתאר רמת מעורבות דומה: “אני מעורב פוליטית כל הזמן, אבל כמובן ששנת בחירות מעלה הרבה יותר דיונים. זה מגיע מתוך רצון להבין לעומק את האפשרויות השונות שמציעה המפה הפוליטית ההולנדית ברגע הנתון של הבחירות”, הוא אומר.
“אני מתעניינת בפוליטיקה הולנדית ומעורבת באופן שוטף”, אומרת קים, ועדיין – היא נעזרת בשאלוני דעה, כדי להחליט איזו מפלגה תתאים באופן הקרוב שביותר לדעותיה. “אני משתמשת בכלים כמו kieskompas או stemchecker כדי לקבל החלטות מושכלות”.
לעומתה, ליסה ש. מודה בכנות: “אני לא עוקבת על בסיס יומיומי, אבל בהחלט מתעניינת, קוראת ומקשיבה. ככל שהמציאות משתנה, קשה להתעלם ממה שקורה סביבנו. זה גורם לי לחפש מנהיגים שמדברים ישירות, בלי פוליטיקלי קורקט מיותר, ושמים את טובת אזרחי הולנד לפני הכול. וילדרס בעיני אדם אמיץ, ישר, ריאלי ולא מתנצל על אהבתו ודאגתו למדינה שלו”.
אחרים, מגיעים עד קרוב מאוד ליום הבחירות כדי לגבש כיוון להצבעתם. “אני מתעוררת לרוב כמה ימים לפני הבחירות”, מודה אחת המרואיינות בפשטות. משיב אחר, שגר בהולנד כבר שבע שנים, “מודה בבושה שאני לא מעורב מספיק ולא מכיר מספיק את המפה הפוליטית ההולנדית. בישראל דווקא הייתי אדם פוליטי ומעורב. השנים הראשונות שלי פה הוקדשו להסתגלות, ללמידה ולהתמקמות. וגם, צריך להגיד שהיתה הרגשה שבמדינה שקטה ורגועה כמו הולנד, לא צריך להכיר לעומק את השחקנים הפוליטיים. עכשיו זה נראה אחרת”.
תקווה, חשש, ואי-ודאות
ומה הציפיות לקראת הבחירות, והיום שאחריהן? דיין מנסחת את התקווה של השמאל: “אני מקווה שתהיה לנו קואליצית שמאל-מרכז שתוביל את המדינה קדימה, נגד הזרם העכור של הימין הקיצוני. אני מאחלת שחירט וילדרס יצא לפנסיה, או לפחות יחזור להתייבש במדבר הפוליטי של האופוזיציה לעוד הרבה שנים טובות”.
מנדלוביץ לא מביע תקוות, אך בהחלט צופה תוצאה שונה: “מסקרן אותי לדעת אם התוצאות יהיו שונות בהרבה מהבחירות של נובמבר 2023. אני מאמין שהממשלה תהיה יותר ימנית ממה שהיא כיום”. הוא מוסיף תצפית מעניינת: “במהלך 20 שנות חיי כאן הרגשתי שפוליטיקה היא יותר שולית בהולנד מבחינת השיח היומי, אך אולי השינויים של השנים האחרונות באמת יגרמו ליותר אחוזי הצבעה, מתוך מחשבה על העתיד”.
ליסה ש. מנסחת את תקוותיה אחרת: “אני מאמינה שהולנד צריכה לחזור לשפיות ולבסיס שלה – מדינה שמגנה על אזרחיה, על תרבותה ועל השפה שלה. זו לא עמדה של שנאה או הדרה, אלא של אהבה למדינה הזו ולמה שהיא אמורה לייצג: ביטחון, כבוד וערכים”.
אחת המרואיינות מנסחת תקווה זהירה: “המחשבות לעתיד הן תקווה שיקרה כאן משהו טוב. שיהיה שינוי משמעותי כלשהו בשיח מול ישראל והיהודים. אני חושבת שההולנדים לא אומרים הכל בקול רם, אבל אולי הבחירות עוד יפתיעו”.
מה שברור מהשיחות האלה הוא שהקהילה הישראלית בהולנד אינה גוש אחיד. יש כאן קולות שרואים בהצבעה כלי למחאה על מדיניות ישראל, וקולות שרואים בה כלי להגנה על ישראל. יש מי שהנושא הישראלי מכריע עבורם את כל השיקולים, ויש מי שמעדיף להתמקד בנושאים מקומיים. אבל דבר אחד משותף לכולם: התחושה שהפעם זה שונה. שהפעם הבחירות האלה חשובות יותר. שהולנד השקטה של פעם כבר לא קיימת, ושהקול שלהם – קטן ככל שיהיה – חשוב יותר מתמיד.
קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!
תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.
