"הקשר עם הישראלים בהולנד אינו בעדיפות ראשונה – אבל הוא חשוב לנו"

שגריר ישראל החדש קיים בשבוע שעבר פגישה עם נציגי ארגונים ישראליים הפועלים בהולנד ועם הקהל (הישראלי) הרחב. הוא שבר את הקרח בהולנדית, דיבר על התפקיד שהולנד רוצה למלא במזה"ת, על הסברה, על BDS, ועל איך הישראלים שחיים כאן יכולים לסייע

בתחילת אוקטובר נכנס לתפקידו שגריר ישראל החדש בהולנד, אביב שיר-און, ששימש בעבר כסמנכ"ל אירופה במשרד החוץ, וכשגריר באוסטריה ובשווייץ. ביום ראשון שעבר נפגש באמסטרדם עם פעילים בקהילה הישראלית המקומית, ולאחר מכן עם הקהל הישראלי הרחב.

רוב נשי מוחץ

השגריר שבר את הקרח והרשים את הקהל כשפתח במשפט בהולנדית, כולל gezellig ו-lekker כמובן. הוא אינו דובר הולנדית, אבל הגרמנית שבפיו בוודאי תעזור לו להבין את הנאמר סביבו. אגב גרמנית, שיר-און סיפר על גיחותיו להולנד בעת ששימש בשגרירות ישראל בגרמניה בשנות ה-80, כשהוא נוהג במכונית בעלת לוחית רישוי גרמנית. למרבה האירוניה, הוא זכה לקריאות "תחזירו לי את האופניים" מצד ההולנדים, והיו גם מי שגרמו נזק למכונית. 

שיר-און נדרש לסוגיית מספר הישראלים החיים בהולנד והודה כי לשגרירות אין מידע חד-משמעי בנושא וכי למעשה איש אינו יודע לבטח. לדבריו, ההערכות הלא רשמיות נעות בין 5,000 ל-15,000. לשגרירות אסור למסור כמה ישראלים רשומים אצלה וממילא לא כולם נרשמים. 

בפגישה המצומצמת, שהתקיימה ביוזמת ציפי הרסמן-ספי מארגון "צוותא", נכחו מיכאל הס, שליח הסוכנות ותנועת הבונים דרור; אביחי מאיר מתנועת בני עקיבא; אמיר אביטל, אדמין קבוצת הפייסבוק "ישראלים בהולנד"; אילנה לנג-שומרוני, מקימת הספרייה העברית בהאג; רותי שלו וניר גבע, ממקימי "קהילה"; נציגות הצופים הילית סקוט-שני (ממקימות העמותה), שיר אייסמן השי"נשינית וליאת שושן, מרכזת השבט; וכמובן נציגות דאצ'טאון לימור לוי וגילי גוראל. כבר בתחילת הפגישה הבהיר השגריר כי "לשגרירות אין אמצעים מיוחדים לטפח את קשר עם הקהילה הישראלית המקומית, למרות שהמדינה אומרת שזה חשוב. לא הקשר עם הישראלים הוא שניצב בראש סדר העדיפויות של השגרירות, אלא הקשר עם ההולנדים. הקשר עם הישראלים הוא 'על הדרך' אבל הוא חשוב גם לנו". הוא סיפר כי בחודשיים האחרונים התחלף כל צוות השגרירות, כולל הציר, הקונסול, והדיפלומטית הציבורית. בפגישה דנו בשיתוף פעולה אפשרי בין הארגונים לשגרירות, אולם אחת מתוצאותיה המיידיות היא דווקא הגברת שיתוף הפעולה וחיזוק הקשרים בין הארגונים עצמם. הדבר כבר בא לידי ביטוי ביוזמה לעריכת טקס משותף ביום הזיכרון ובהקמת מאגר מידע זמין על הארגונים הפועלים בהולנד.   

בפגישה הפתוחה לקהל הרחב נכחו כ-30 אישה ואיש, בנוסף לנציגי הארגונים. מעניין לציין שרוב הנוכחים היו נשים (יותר מ-20). כמו כן, נראה שרובם מעל גיל 40 לפחות. 

15288461_1825978124347189_372837883991114463_o
בפגישה הכללית. "אם שמעתם מישהו שאומר משהו שלא מוצא חן בעיניכם הגיבו מיד"

קשר מורכב ומתוח

השגריר שב והדגיש כי הקשר עם הקהילה הישראלית אינו בראש סדר העדיפויות של השגרירות, "אבל גם בהחלט לא בתחתית הרשימה". הוא המשיך והתייחס למשימות העומדות בפני השגרירות: בראש ובראשונה השגרירות פועלת לקדם את האינטרסים המדיניים-כלכליים-ביטחוניים של מדינת ישראל בהולנד. השגרירות גם שואפת לחזק את תמיכת הולנד בעמדות ישראל בכל תחום, למשל בארגונים בינלאומיים. בהקשר זה ציין שיר-און כי הולנד תמכה בעמדת ישראל כשהצביעה נגד קבלת הרשות הפלסטינית לאינטרפול בחודש שעבר.

"היחסים שלנו עם אירופה היום הם אמביוולנטיים", הסביר שיר-און. מצד אחד הוא הזכיר את הקשר ההיסטורי-מדיני-תרבותי ההדוק בין ישראל לאירופה, אך ציין כי "כיום הקשר מורכב ויש מתח מתמיד בנושאים המדיניים". לדבריו, הולנד אינה יוצאת דופן מבחינה זו, ולמעשה היא שואפת למלא תפקיד משמעותי במזרח התיכון וביחסים בין ישראל לפלסטינים. ואמנם, הסכסוך הישראלי-פלסטיני נוכח בכל סוגיה. שיר-און סיפר למשל כי באותו שבוע היה דיון שגרתי בפרלמנט על תקציב משרד החוץ ההולנדי. כחצי מהשאילתות בנושא היו קשורות למזרח התיכון, ומתוכן כחצי עסקו בישראל. בנוסף הזכיר השגריר כי לאחר החלטת האיחוד האירופי על סימון מוצרי התנחלויות היו ההולנדים הראשונים להצהיר כי יכבדו החלטה זו (וכאן הואיל מישהו מהקהל להסביר בקול כי "ההולנדים ממושמעים ואוהבים בירוקרטיה"). שיר-און אמר כי הולנד גם הייתה גם הראשונה להביע דרישה לפיצויים פוטנציאליים על הרס מבנים בשטחי C בגדה (דרישה שהוסרה מאז). השגריר התייחס גם לביקורו של בנימין נתניהו בהולנד בספטמבר ואמר, כפי שפורסם גם בתקשורת, כי נתניהו ומרק רוטה הגיעו להסכמה על פרויקטים לשיפור מצב הפלסטינים (הנחת צינור גז, ניהול מים, שיפור מעברי הגבול).

הסברה, ביקורת ופרופורציות

נראה שהנושא הבוער ביותר בקרב הנוכחים היה סוגיית ההסברה הישראלית. ניכר היה כי יש ציפייה בקרב הקהל שהשגרירות, כנציגת מדינת ישראל, תספק כלים זמינים ואפקטיביים שיאפשרו לאנשים החיים כאן להתמודד עם טענות אנטי ישראליות. בקרב הנוכחים הורגשה נכונות כללית להתגייס למטרה זו אולם לא לגמרי ברור מדוע דווקא על השגרירות לספק מענה לכך. ואמנם, אמיר אביטל קרא לנוכחים לפעול עצמאית – למשל לבדוק  את ספרי הלימוד של הילדים, להתעדכן לגבי חוקי ההפגנות ולפנות למשטרה כאשר מפגינים נגד ישראל עוברים עליהם, לכתוב מכתבי מחאה וכו'. השגריר הדגיש אף הוא את החשיבות של פעולה פרטית: "כל דבר שאתם תעשו בתחום ההסברה הוא חשוב מאוד. אם שמעתם מישהו שאומר משהו שלא מוצא חן בעיניכם הגיבו מיד". הוא הסביר כי לשגרירות נדרש זמן לבדוק את הדברים ולהגיב בצינורות המקובלים. לפיכך, התגובה המיידית והכנה של אנשים מן השורה יכולה להיות חשובה ומשפיעה.

israels-ambassador-to-the-netherlands-and-the-opcw-aviv-shir-on-picture-by-rotapool-remko-de-waal-610x357
שיר-און מגיש את כתב ההאמנה למלך וילם-אלכסנדר (Rotapool, Remko de Waal)

"צריך גם לשמור על פרופורציות", אמר שיר-און כשעלתה סוגיית ההפגנה הדי קבועה נגד ישראל בכיכר דאם באמסטרדם. "יש דברים שקשורים לחופש הביטוי. אני יכול לחיות עם הפגנה של כמה אנשים מחוץ לתיאטרון שבו מועלית הצגה מישראל. אבל אם יש פעילות של האנשים האלה בניסיון למנוע את ההצגה כי היא מישראל, זה כבר לא חופש הביטוי. כאן יש לנו ויכוח עם ממשלת הולנד שרואה כל פעילות של BDS (תנועת החרם על ישראל) כקשורה לחופש הביטוי. זו פעילות פוליטית ולעתים גם גובלת באנטישמיות". השגריר גם הדגיש את ההבדל, לפחות כפי שישראל רואה אותו, בין ביקורת לגיטימית על עמדותיה של ישראל לבין אנטישמיות. "לנו כיהודים וכישראלים יש נטייה לזרוק את כולם לסיר אחד כי זה נוח לנו, כי אז לא צריך להתמודד עם הביקורת", אמר שיר-און, "אבל לצערנו הקו היטשטש ויש אנטישמים שמסתתרים מאחורי הביקורת. הדחייה של קיום מדינה יהודית היא אנטישמיות".

יום הזיכרון

נושא שעלה שוב ושוב, הן בפגישה המצומצמת של נציגי הארגונים והן בפגישה הפתוחה לקהל, הוא הצורך בציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל באופן משותף ורחב. כמה מהנוכחים קבלו על כך שבעבר ערכה השגרירות טקס שאליו הוזמנו ישראלים רבים אולם הטקס נערך כיום במתכונת מצומצמת. השגריר אמר כי יבדוק את הנושא. בינתיים החלו הארגונים הישראליים לשתף פעולה מתוך כוונה לקיים טקס זיכרון שיהיה פתוח לקהל הרחב. דאצ'טאון יעדכן בפרטים בהמשך.  

דרושים: מידע וקשרים

לסיום, התבקש השגריר מהקהל להגיד חמישה תחומים שבהם יכולים הישראלים החיים כאן לסייע לשגרירות בפעילותה (חמישה דברים שחשוב לך לקבל מאיתנו", כפי שניסחה זאת השואלת). שיר-און השיב:

  1. מידע על פעילות שקשורה לישראל, הן חיובית והן שלילית.
  2. מידע על אנשים שכדאי לשגרירות להיות בקשר איתם או שחשוב לדעת לעמוד מולם.
  3. מידע על פעילות BDS בהולנד, בעיקר פעילות שקטה, מאחורי הקלעים.
  4. קשרים שימושיים לקידום האינטרסים של מדינת ישראל, כגון אנשי קשר בתקשורת ובכלכלה.
  5. הזמנות לפעילויות (אף ששיר-און הבהיר מראש כי אנשיו לא יוכלו להגיע לכל פעילות).

ניתן ליצור קשר עם השגרירות בעמוד הפייסבוק שלה, דרך אתר האינטרנט, או במייל info@hague.mfa.gov.il

הכירו את השגריר

אביב שיר-און נולד ב-1952 בישראל, גדל והתחנך באשקלון. שירת כמ"מ שריון במלחמת יום כיפור. בעל תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים מהאוניברסיטה העברית. ב-1978 הצטרף למשרד החוץ ושירת מאז במגוון תפקידים. בין היתר היה יועץ, דובר וראש מחלקת תקשורת בשגרירות ישראל בגרמניה, ראש מערך המידע במשרד החוץ, חבר בצוות הדוברות בשיחות השלום במדריד, דובר המשלחת הישראלית לשיחות השלום עם ירדן, דובר המשלחת הישראלית לשיחות עם הרשות הפלסטינית (1997-1996), יועץ מדיני לשר יוסי ביילין (במשרד הכלכלה והתכנון), דובר משרד החוץ וראש מערך התקשורת במשרד, הממונה על ענייני הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, שגריר ישראל בשווייץ ושגריר ישראל באוסטריה. בתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל אירופה במשרד החוץ. דובר גרמנית וצרפתית. נשוי לארנונה ואב לשלושה.

 

גילי כותבת ועורכת תוכן, בעלת ניסיון עשיר בעריכת חדשות ובתרגום (ynet, וואלה!, nrg). נשואה להולנדי חובב עברית, וחובבת הולנדית בעצמה. אימא לשתי בנות שנולדו בליידן שבהולנד וגדלות בהרי ירושלים. עובדת כיום בשגרירות הולנד בישראל.
בנוסף לתפקידי הצוות המשותפים, גילי עורכת ראשית במערכת דא׳צטאון

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.