"ביצירה שלי אני תוהה על המקום שלנו, בני האדם, ועל הפעולות שאנחנו עושים כפרטים ואיך הן משפיעות על העולם״

צילום תמונה ראשית: Connie trommlitz

עושים קונצים – מורן אביב דביר פוגשת אמנים ישראלים פעילים שחיים בהולנד. והפעם היא פוגשת את המוסיקאית והשחקנית רוני דותן.

רוני דותן הגיעה להאג לפני כשלוש וחצי שני בעקבות בנה ואביו ההולנדים. למרות חששותיה לעזוב את הארץ והקריירה שבנתה בה, היא דווקא גילתה בהולנד הזדמנויות רבות. בשיחה עם מורן אביב דביר היא משתפת בדרך שעשתה מאז הגיעה לכאן.

ביוני 2022, חודשים ספורים אחרי שסאגת הקורונה הגיעה לסיומה, הגעתי למועדון Paard cafe בהאג להופעת הבכורה בהולנד של רוני דותן או בשם הבמה שלה Roni Dot. זו היתה חווית התרבות הראשונה שלי בהולנד (עברנו לכאן ישר למגפה בה כל עולם התרבות דמם). זה היה חלל הופעות אינטימי, במה קטנה, תאורה ורודה, רוני על הקלידים ושירה לצידה ניגן מתופף מתולתל. מופע שהוא פנינה מיוחדת, שנפתח בחגיגיות והכניס אותי לעולם עשיר של צלילים ומרקמים, כזה שגם מספר סיפור. רוני היא שחקנית, זמרת ובעלת חוש אופנתי משובח ונועז. השילוב הזה הופך את היצירה שלה לחוויה רב חושית, מוקפדת וצבעונית. בסוף המופע הקהל קיבל מזכרת: צעיף משי קטן ומנומר (כזה של דיילות) שמיד העלה חיוך והפך אותנו לחלק מהסטייל והיופי שרוני מביאה איתה לעולם.

מי ומאיפה?

רוני דותן מוסיקאית, כותבת, זמרת, שחקנית. במקור מיבנה, אבל את חיי הבוגרים חייתי בתל אביב. למדתי שירה, פסנתר, תאטרון. אני יוצרת מוסיקת אינדיפופ מקורית שנעה על התפר בין חלומי ומהורהר לקצבי ואלקטרוני.

מתי ולמה הגעת להולנד?

אני גרה בהאג כבר שלוש וחצי שנים. עברתי מתוך החלטה משפחתית. הבן שלי ואבא שלו שניהם אזרחי הולנד והחלטנו שיהיה טוב לנסות את החיים כאן . למען האמת במשך זמן רב לא התחברתי לרעיון של מעבר כי הרגשתי שכל מה שבניתי ועבדתי עליו מבחינת קריירה נמצא בארץ.

ממש לפני שעברנו זו היתה תקופה בה הופעתי הרבה, התחלתי אפילו להופיע עם המוסיקה שלי מחוץ לישראל וההרגשה הייתה של פריחה במישור האישי – מקצועי. מנגד, הקשיים עם החיים בישראל היו בהחלט מורגשים, מערכות בחירות חוזרות ונשנות, הפגנות, חוסר תפקוד של הממשלה שפגע משמעותית גם במגזר האמנותי. כשהקורונה הגיעה היא טרפה את הקלפים באופן סופי. היה נראה שבין כה וכה מה שהיה, מה שבניתי כבר אין ויהיה קשה לשקם ובנקודה הזו החלטנו לעבור.

אולי יעניין אותך גם:

״תגן על חלשים ומיעוטים״: אנדרטה לזכרו של פטר ר. דה פריס
המחאות באוניברסיטאות בהולנד: לקראת שנת הלימודים האקדמית החדשה
הסתיו חוזר להולנד: פרחים, תפוחים, קופים וכדורים פורחים

האם פעלת בישראל כאמנית/יוצרת/ מוזיקאית?

בהחלט! הופעתי עם המוסיקה שלי בכל מיני פסטיבלים ומקומות בישראל, בדרום ובצפון, בתל אביב וירושלים, גדולים כקטנים. הוצאתי שלושה אלבומים של מוסיקה מקורית. בתור שחקנית עבדתי בכמה תיאטראות במקביל, "הסמטה" ביפו (עם ההצגות "גאווה ודעה קדומה", "נראה אותך"), אורנה פורת ("פטר והזאב") הקאמרי ("קזבלן"), "האינקובטור" בירושלים ("בית מטבחיים חמש") וגם בכמה תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה.

האם הזהות הישראלית ו/או היהודית היא חלק מיצירה שלך? באיזה אופן?

אני באה ממשפחה חילונית מאוד/ ההורים שלי קיבוצניקים מיד מרדכי, כך שזהות יהודית ואמונה באלוהים היא לא הצד החזק שלי. מה שכן, ביצירה שלי אני תוהה על המקום שלנו, בני האדם, בעולם ועל הפעולות שאנחנו עושים כפרטים. מה המשמעות של הפעולות הללו ואיך הן משפיעות על העולם. משהו אקזיסטנציאליסטי קצת. לגבי הזהות הישראלית שלי, זה משהו שאני גם שואלת את עצמי לגביו כל הזמן וכל הזמן נמצאת בבירור פנימי בנוגע לאיפה זה נכנס ואיך.

בשנים יותר מוקדמות שלי ככותבת שירים כתבתי בעברית. יכולתי להרגיש בכתיבה בעברית גם את הכובד וגם את היופי שלה, היה לי חיבור להסטוריה העשירה של העבר. הרגשתי קצת יותר קרובה ליוצרים ויוצרות קאנוניים שאני מחוברת אליהם מאוד:תרצה אתר, רחל המשוררת, רחל שפירא, מתי כספי. מאז שאני כותבת באנגלית, כבר שנים, משהו בקשר הזה הטשטש. אולי אני עוד אחזור לכתוב בעברית, מי יודעת?

דבר נוסף שאני עושה כאן מאז שעברתי להולנד הוא לקחת חלק פעיל בצוות שמוביל את הקהילה – גם בארגון של פעילויות קהילתיות כמו חנוכה, ראש השנה או קמפינג קהילתי, וגם בהדרכה והובלה של בית החינוך "צבעוני" של הקהילה הישראלית במחוז זאוד-הולנד. אני פוגשת את הילדים פעמיים בחודש לפעילויות בעברית, שפה, טיולים, סיפורים מאת אומנים ישראליים. סיפורת זה תוכן שאני דואגת להכניס כל שנה כדי לחשוף את הילדים ליצירה עברית.

איך והאם החיים בהולנד משפיעים על האמנות שלך?

הדבר הראשון שעולה לי הוא החורף הארוך והקשה. יש לו ללא ספק השפעה רגשית חזקה. בחורף הראשון שלי בבית החדש כתבתי את השיר one tone deeper שיכנס לאלבום הבא שלי אוטוטו! שיר העוסק בתחושה של הכובד, של השקיעה שמביא איתו החורף והנסיון שלי להלחם בזה. מאז שכתבתי אותו כבר קצת התרגלתי לחורף ההולנדי. התחושה המדוכדכת עודנה מגיעה כל חורף, אבל לפחות אני יודעת שהיא תעבור.

מה הם לדעתך ההבדלים בין עולם התרבות של ישראל לזה של הולנד?

ההבדל המשמעותי ביותר שאני מרגישה כמוסיקאית אינדי, כלומר, יוצרת עצמאית שאין מאחוריה לייבל או מימון, הוא במקום המכובד שנותנים פה ליצירה. הולנד משופעת יותר בתקציבים וזה מאוד מחייה, לא רק במובן הכלכלי והפשטני יותר, אלא במובן עמוק יותר. יש רצון ביצירה חדשה, צורך והכרה בתרבות כמשהו שאינו מותרות אלא בעל חשיבות אמיתית. אחת המלגות שקיבלתי מעיריית האג הייתה לצורך העמקת היכולות שלי כיוצרת. קשה לי כמעט לדמיין מלגה כזו בישראל.

שנית, מדובר בלוח משחק גדול בהרבה מישראל. יש הרבה יותר פסטיבלים, יותר מקומות להופעות, יותר אנשי קשר להכיר כדי לייצר נטוורקינג מוצלח. מה שמייצר המון  עבודה! המיקום של הולנד באירופה, בעיקר הקרבה לגרמניה, מאפשרת לי חירות מבחינת הופעות.עשיתי כבר שלושה סיבובי הופעות בגרמניה מאז שעברתי. ישראל היא "סגורה" וקטנה יותר, קשה להרחיב את הקהלים  וגם לרוב דלה במשאבים לפרויקטים של תרבות.

מה חסר לך/מתגעגעת אליו בעולם האמנות והתרבות הישראלית?

האמת היא שאני מתגעגעת לשירים עבריים ישנים ברדיו בערב שישי. זה משהו שנתן לי תחושה של בית, של חג, שחסרה לי פה. מלבד זאת אני מודה שאני מתגעגעת לתאטרון: לחוויה של להציג כל ערב או כמעט כל ערב, לשטויות ובדיחות מאחורי הקלעים, לאילתור על הבמה שיצא ממש טוב, לנסיעות בוואן עם השחקנים. אלה חיים מאוד תוססים שאני מתגעגעת אליהם לפעמים.

מקום בהולנד שמעורר בך השראה?

נסיעות רכבת ארוכות מעוררות אצלי השראה. להסתכל על כל הירוק השטוח המוקף במים הזה. וחשוב שלא יפריעו לי. שילוב שמבחינתי הוא חלום. זה אחד מזמני הכתיבה שאני הכי אוהבת.

מה היחסים שלך עם השפה ההולנדית?

ממש אחלה. התחלתי ללמוד קצת לפני שעברתי, עוד מעט מבחן B1. בעיני חשוב ללמוד את השפה המקומית. זה עושה חיים קלים יותר בהמון סיטואציות. ההולנדים מעריכים את זה ובצדק. אני מאמינה בהשתלבות בסביבה, בלהפוך, לפחות במובן מסוים, לחלק מהמקום החדש. לא מאמינה בליצור בועות של מהגרים שכולם לא דוברים את השפה המקומית.

האם ואיך השנה האחרונה (השבעה באוקטובר והמלחמה בישראל) השפיעה על החיים והיצירה שלך בהולנד?

בטח, השנה האחרונה הייתה רבת השפעה. יש לי סיוטי לילה שחזרו כמה פעמים, בהם ניגשים אלי אנשים כשאני יושבת באיזה בית קפה ומכים אותי, או גרוע מזה, כי מזהים שאני ישראלית. שמסמנים את הבית שלי בצלב קרס וכו׳. לא העליתי בדמיוני תחושות כאלה כשעברתי לפה. התחושה של מרחב בטוח מקבלת הרבה טוויסטים אחרי אירועים כמו אלה שהיו באוקטובר בארץ וכל ההדים בעולם שבאו בעקבותיהם. אני מודה שמאז כשאני מגישה מועמדות להופעות שונות אני נמנעת לפעמים מלספר מאיפה אני באה, לא רוצה שתהיה השפעה או דעה קדומה עליי שלא קשורה למוסיקה שאני יוצרת.

בנוסף, השיח עם חברים וקולגות התחיל לכלול הרבה יותר פוליטיקה. מצד אחד מצאתי את עצמי לפעמים "מייצגת" את ישראל, מסבירה שדברים שרואים מכאן, נראים אחרת לגמרי משם ובעיקר מזכירה שדעה מאוד מוצקה על משהו שהם אף פעם לא היו חלק ממנו – אולי צריכה להיות פחות מוצקה… במקביל, הרגשתי שנמאס לי קצת לייצג, שלפעמים ממש מתחשק לי לא להיות חלק כפוי מהסכסוך הזה, מההיסטוריה הזו, מכל הפלונטר הדתי-מדיני הזה שאני מרגישה שנכפה עליי מתוקף ארץ המוצא שלי והלאום שרשום לי בתעודת הזהות.

באיזשהו שלב בער לי מאוד לשים את ההרגשה הזו בתוך שיר ואכן כתבתי שיר שמדבר על זה. הוא נקרא CODE RED (טייק אוף על אזעקת "צבע אדום"). הנהקישור סודי לשיר כי הוא עוד לא מוכן באופן רשמי אז אל תגלו לאף אחד:

אמן.ית מקומי שהיית רוצה לשתף איתו פעולה ולמה?

קארו אמרלד (שם הבמה של Caroline van der Leeuw) הייתה סוג של אייקון הולנדי לפני עשור בערך. היא שרה מוסיקת רטרו, בגוונים של שנות החמישים והגיעה לשיאים של פופולריות. מתישהו היא קצת נעלמה. לפני שנתיים בערך היא עשתה מהפך רציני, עזבה את כל התדמית שהייתה לה, את הסגנון הרטרואי וכל מה שהיה המיתוג הדומיננטי מאוד שלה. היא התחילה ליצור מוזיקה שהיא כותבת בעצמה תחת השם  The Jordan. היא יוצרת דרים-פופ שאני מאוד אוהבת. אני חושבת שלשתף איתה פעולה יכול להיות חלום: הייתי שומעת קארו בלופ כשהייתי בישראל, אבל אני גם ממש מעריכה את המוסיקה החדשה שלה ואת האומץ לבעוט במשהו שהיה ממש ממש מצליח בשביל האמת שלה.

היה מעניין אותי גם ליצור מוסיקה לסרט אם היה יוצר.ת סרטים מקומי.ת שהייתי מאוד מעריכה פסקול או וידאו עם מוסיקה, אני עדיין לא מכירה מספיק.

אם לא היית מתעסקת באמנות , מה היית עושה?

אין סיכוי כזה. אם לא מוסיקה או תאטרון, הייתי אומנית ויזואלית או מעצבת או צלמת. או סטייליסטית. אלה התחביבים שלי, תכלס, זה מה שאני עושה כשאני בחופש מה"עבודה"

אם לא הולנד, איפה היית גרה ולמה?

מקום עם שקט נפשי ומים סביב אבל קצת פחות קר… אולי בורה בורה אם יש שם קליטה?

איפה תהי בעוד עשר שנים?

לא יודעת איפה על הכדור, אבל יוצרת. שמחה. בקבלה. יותר רגועה, אני מקווה. אמא טובה. בזוגיות טובה אני מקווה. יוצרת כבר אמרתי?

טיפ לאמנים שרק נחתו?

להבין שזה לוקח זמן. הרבה זמן. יותר זמן ממה שנראה לכם, כנראה. וגם – תיצרו את ההזדמנויות, אל תחכו להן.

בבית הספר לאומנויות הבמה "סמינר הקיבוצים" בו למדתי הכניסו לנו שוב ושוב לראש – לא לחכות להזדמנויות. ליצור הזדמנויות. כשהגעתי להאג אחד הדברים שעשיתי הוא לחפש את הפלטפורמה Sofar sounds כדי להופיע בה. זו פלטפורמה בינלאומית שמתמקדת ביוצרים שאינם מוכרים באופן מסחרי. יש תמיד קהל נאמן להופעות האלה וחשבתי שזו יכולה להיות נקודת התחלה טובה בשבילי כי עשיתי איתם כמה הופעות כבר בארצות אחרות כמו שוודיה, גרמניה, ישראל.

לא מצאתי את Sofar בהאג וניסיתי לפנות דרך האתר להבין למה אני לא מוצאת. גיליתי שאין כי הצוות של האג עבר למקומות אחרים ואף אחד לא המשיך את הפרויקט. אז הרמתי את הכפפה. כבר שנתיים כמעט שאני מפיקה ועושה בוקינג למוסיקאים אחרים לאירועי המוסיקה של Sofar sounds בהאג. דרך זה אני גם בשיתוף פעולה וקשר עם אמנים וגם עם מנהלי סופר סאונד בערים אחרות הולנד ובעולם.

למה את עושה קונצים? (למה את עוסקת באמנות)

אין ברירה! יש לי צורך ממשי בידיים ובלב ליצור. רגשות הופכים למילים שאני חייבת לכתוב שהופכות לשירים שאני פשוט חייבת לשיר. ככה זה.

איפה אפשר לראות יצירות/עבודות/הופעות שלך?

אני מופיעה בהולנד ובגרמניה בעיקר, אין זמנים קבועים. לא מזמן חזרתי מטור קטן בגרמניה אז עד התאריך הבא אפשר לצפות בהופעות אונליין

לגבי מוסיקה חדשה, אני יוצרת כל הזמן. המוסיקה משתחררת לפלטפורמות סטרימינג, אפשר ואשמח מאוד אם תעקבו אחרי בספוטיפיי/אפל מיוזיק/דיזר וככה תקבלו התראה כשיוצא שיר חדש.

• Instagram
• Facebook
• Youtube
• Website
• Spotify