הפעם ב"עושים קונצים" מורן פוגשת את קסם יהב, מעצבת קרמית מוכשרת שמתגוררת באמסטרדם מזה כחמש עשרה שנים.
הליכה קצרה מתחנת אמסטרדם סנטראל דרך רחובות יפים ושקטים של בוקר יום שני הובילה אותי לסטודיו המואר של קסם יהב. בחלון הראווה מוצגים כלי קרמיקה וביניהם שזורים ענפים עדינים מהיער מלופפים בסרטי בד. תצוגה עדינה המזמינה עוברי אורח להיכנס פנימה לעולם אותו קסם יוצרת כבר חמש עשרה שנה באמסטרדם. נכנסתי פנימה, בחוץ החל לרדת גשם משולב בשלכת של סוף הסתיו. בפנים זכיתי לשיחה נפלאה, סיפורי כלים ותהליכי יצירה וכוס תה מפנקת, גם טעימה וגם יפיפה. חזרתי עם הרבה מחשבות על תהליכי יצירה והאטה, על הקשר בין הידיים הלשות גוש חימר לנפש שלנו ואיך לא, עם כוס לקפה פרי יצירתה של קסם. כעת, בכל פעם שאני שותה בה אני נזכרת בשיחה ובעולם היפה שקסם מביאה בעבודותיה. מוזמנים גם אתם לקפוץ פנימה.
מי ומאיפה?
קסם יהב, מעצבת קרמית בוגרת בצלאל, מאמנת אישית המתמחה בעבודה עם יוצרים ומטפלת בתרפיה בחימר (clay therapy). אני בת 46, נשואה ליונתן ואמא לאלמה. במקור ממטולה שבגליל. העבודה שלי נעה בין עבודה בחימר כמעצבת קרמית, וכמאמנת בליווי יוצרים ואנשים בתהליכי התפתחות אישיים ומקצועיים. כמעצבת אני יוצרת ומלמדת קרמיקה בסטודיו שלי במרכז אמסטרדם בשכונת Nieuwmarkt.
מתי ולמה הגעת להולנד?
עברתי לאמסטרדם בשנת 2008 עם יונתן בן זוגי אותו הכרתי בארץ בתקופה שבה ניסה לחיות בישראל (משפחתו עברה להולנד כשהיה נער וכאן הוא חי את מרבית חייו). בדיוק סיימתי את השנה הראשונה בתואר השני באקדמיה בצלאל והחיים בארץ הרגישו לי צפופים וחנוקים מדי. כשיונתן החליט לחזור לחייו באמסטרדם, לאחר ניסיון לגור בישראל כבוגר, החלטתי להפסיק את מסלול הלימודים ולעבור איתו, חשבתי שאתאוורר קצת בהולנד ואחזור אבל מאז אני כאן.
ההתאקלמות כאן היתה מאתגרת, בעיקר להתרגל לחורפים הקרים והחשוכים. למזלי הייתי שקועה בעיצוב קרמי ממש מההתחלה והיתה לי הרבה אמביציה. מיד כשעברנו סידרתי לי שולחן בנגרייה של בן זוגי בנורד אמסטרדם (שם היא נמצאת עד היום), ומיד התחלתי ליצור. עד לפני מספר שנים עבדתי b2b (business to business) ומכרתי את העבודות שלי בכל אירופה. כל שנה הייתי מעצבת ומייצרת בעבודת יד ומסתובבת בירידי b2b ומוכרת את העבודות שלי לחנויות שונות, כמו חנויות עיצוב, חנויות מוזיאונים ועוד. אילו היו בעיקר חפצי קרמיקה קטנים בין עיצוב לאומנות וקראפט. זאת הייתה עבודה מרתקת אבל מאוד קשה ומאתגרת, לייצר כמויות גדולות של קרמיקה בעבודת יד. בשנים האחרונות הפסקתי עם זה בהדרגתיות. כיום אני מתרכזת בייצור מצומצם יותר, בסדנאות, ובעבודתי כמאמנת ומנטורית לתהליכי יצירה והתפתחות.
האם פעלת בישראל כאמנית?
כן, בדיוק התחלתי. לאחר שסיימתי את התואר הראשון בבצלאל פתחתי סטודיו בו זכיתי במלגת ״סטודיו ראשון״ מבית בנימיני. בסטודיו התחלתי ליצור וללמד. לאחר מכן התחלתי את התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, ובתקופה זו הייתי בעיקר עסוקה בלימודים ובתפעול הסטודיו עד שעברתי לאמסטרדם. מאוד אהבתי ללמוד בבצלאל בתואר הראשון, היה שם מבחינתי איזון מוצלח בין תאוריה לפרקטיקה. את התואר השני עזבתי לאחר שנה כשעברתי לאמסטרדם.
האם הזהות ישראלית ו/או היהודית היא חלק מיצירה שלך? באיזה אופן?
בדרך כלל אני לא מתעסקת בישראליות וביהדות שלי אלא יותר בשאלות של זהות, שייכות והתפתחות אישית הקשורים לעצם העובדה שאני מהגרת. מהגרים הרבה פעמים מרגישים תלושים, שהם לא פה ולא שם. תחושת הזרות משכה אותי להתחבר למקום בו אני גרה, לסביבה האורבנית כאן באמסטרדם ולטבע. יש לי סדרה של עבודות השואבות השראה מהעיר ומהטבע, בשיטוטי בטבע וביער של אמסטרדם צילמתי תמונות של צמחייה אותם הדפסתי על כלי קרמיקה. כמו כן אספתי ענפים מהיער והחוף ושילבתי אותם בכלים שיצרתי על האובניים.
בקשר לזהותי היהודית, לאורך השנים יצרתי שיתופי פעולה עם ארגונים יהודיים כמו Oy Vey Amsterdam ו-Jmw ועיצבתי להם אובייקטים בהזמנה כמו צלחת סדר לפסח שעיצבתי עם פרשנות ואיקונוגרפיה מודרנית. פרויקט מיוחד היה עם אוי ווי Oy Vey The Uilenburgersjoel בית כנסת משנת 1766 שנמצא לא רחוק מהסטודיו שלי, שנהרס במלחמה העולם השנייה ושוחזר בשנת 2015. עיצבתי מיניאטורה קטנטנה בשיחזור כמעט מדויק של בית הכנסת לפי תמונות ושרטוטים, אותה הדפסתי במדפסת תלת מימדית, לפרוטוטייפ המודפס הכנתי תבנית גבס ולתוכה יצקתי חימר נוזלי. את מיניאטורות הקרמיקה זיגגתי והוספתי פרינט דקאל של פרטי בית הכנסת.
איך והאם החיים בהולנד משפיעים על האמנות שלך?
כשחייתי בישראל הרבה פעמים החיים הרגישו לחוצים ומחניקים. גם המצב הבטחוני, הילדות בצל הקטיושות והמלחמות בגליל, החיים כסטודנטית בירושלים בזמן האינתיפדה השנייה, ובכלל הקושי להיות סטודנטית בארץ, ללמוד ולהצליח להתפרנס. כשעברתי לאמסטרדם הצלחתי למצוא שקט ונורמליות והתפנתי להתעסק באמת בעיצוב ובהתפתחות האישית והמקצועית שלי. בתחילת הדרך כאן היה לי סטודיו מסובסד דרך ארגון שעזר למעצבים ואמנים בתמורה לעבודה בקהילה המקומית. בתמורה לסטודיו המסובסד לימדתי קרמיקה וסדנאות בבית הספר השכונתי ליד הסטודיו.
אני מרגישה שבאמסטרדם אני יכולה פשוט ליצור ללא המטען הזה על הכתפיים ולעסוק בעיצוב שעושה נעים בעין ובלב ומקווה שגם מצליח לגעת באנשים. בשנים האחרונות אני יוצרת קרמיקה שעוסקת בביטוי עצמי ושאנשים יכולים להתחבר אליה מהמקום האישי שלהם. בעבודה im not brokem.
יצרתי פרשנות משלי לקינצוגי היפני, אך כאן אני בוחרת להכניס שלל צבעים לתוך השברים במקום זהב. הרבה שנים אני יוצרת ועוסקת עם שברי קרמיקה, העבודה החדשה הזאת מיועדת לכל מי שאי פעם הרגיש ״שבור״ או לא שלם. זוהי תזכורת שהיופי והריפוי יכולים לצמוח מתוך הסדקים והאתגרים שלנו ולייצר חוסן, טרנספורמציה וצמיחה אישית. בעיצוב הזה אני הופכת את הפגמים של הצלחת לעיצוב ייחודי, צבעוני ומשמח. הרעיון של מציאת יופי וריפוי בסדקים שלנו הוא עיקרון מנחה בעבודה שלי עם אנשים. כמלווה אנשים באמצעות תרפיה בחימר אני עדה לכוח שיש בעבודה עם חומר. בסשן, דרך המגע בחמר אנשים יכולים לבטא את הרגשות, זיכרונות וטראומות המאוחסנים בגוף ולמצוא שיחרור. הידיים פועלות בחומר עד שהן מרגישות חופשיות ומשוחררות, הן יכולות להשלים מהלכים ותנועות בחימר ולייצר ״סגירה״ closer לחוויות עבר. אנשים לומדים להתבונן בדפוסים שמלווים אותם, לשנות את הלך הרוח והראייה שלהם לחיים, ולנוע לכיוון חדש ומיטיב.
מה חסר לך / את מתגעגעת אליו בעולם האמנות והתרבות הישראלית?
מהם לדעתך ההבדלים בין עולם התרבות של ישראל לזה של הולנד?
ההולנדים מאוד מנומסים, קורקטיים ומאורגנים בעיצוב שלהם, ואני מתחברת לזה כי גם העיצוב שלי בדרך כלל מוקפד ומינימליסטי. אני מעריכה את האסתטיקה הנקייה שלהם ויכולה להזדהות עם זה אבל לפעמים העיצוב שלהם מנומס מדיי.
בישראל לעומת זאת, אפשר לראות עיצוב מעט יותר חצוף, אקלקטי ולעיתים ישיר וזה עיצוב שמפרה ויכול לעורר רגשות. זה תמיד מדהים אותי ומעורר השראה כמה מעצבים מוכשרים יש בארץ. אני מניחה שבמקום יחסית קטן כמו ישראל יש לאנשים מוטיבציה גדולה יותר להצליח. למרות כל הקשיים בארץ נראה שליוצרים ישראלים יש מנוע פנימי חזק שדוחף אותם קדימה עם הרבה תשוקה.
האם ואיך השנה האחרונה (אסון השבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת) השפיעה על היצירה שלך?
בשנה האחרונה התכנסתי פנימה לעצמי וליצירה שלי. עסקתי בפרויקטים של קראפט וחקירה יצירתית שעודדו האטה והתבוננות פנימה. הכל היה גדול ומטורף מדי והדרך שלי להתמודד עם זה היתה להתכנס פנימה וליצור. התמקדתי בפרויקטים של אריגה בחומר, חימר עם שילוב של עשבים וטקסטילים. אריגה בחימר דוחפת את החומר לקצה גבול האפשרויות תוך גילוי דרכים יצירתיות חדשות, זהו משחק מרתק בין חוזק לרכות, סדר ובלגן. זה תהליך במלאכת יד שדורש סבלנות ומיומנות.
האריגה בחימר היא מדיטטיבית ואינטואטיבית ומאפשרת קצב אחר. בשנה האחרונה הייתי בשהות אמן בצרפת והתמקדתי בפרוייקט האריגה בשילוב חומרים. הייתי באזור כפרי ירוק, שקט ומקסים. כל בוקר הייתי מתחילה בטיול בשדות, הייתי קוטפת ואוספת עשבים בטבע שישמשו אותי לאריגה במהלך היום. אחר כך בסטודיו הייתי מתנסה באריגה של עשבים וטקסטילים על קונסטרוקציות של קרמיקה. בזמן הזה יצרתי קולקציה של אובייקטים שאני מאוד אוהבת וצלחת אריגה של ״עשי זאת בעצמך״ המאפשרת לכל אחד ואחת לארוג עשבים וטקסטילים על הצלחת כפי שהם רוצים. זוהי צלחת המעודדת יצירתיות והאטה.
מקום בהולנד שמעורר בך השראה ?
אין לי מקום מסויים. הטבע והמרחבים מעוררים בי השראה וכמובן מוזיאונים ותערוכות עיצוב שאני מאוד אוהבת. ממליצה על פסטיבל הקראפט באמסטרדם שמתקיים כל שנה בסביבות ספטמבר ובו מגוון סדנאות קראפט מיוחדות.
מה היחסים שלך עם השפה ההולנדית ?
יחסים מורכבים. אני מתקשרת בהולנדית אבל ברגע שאני צריכה ממש לבטא את עצמי אני עוברת לאנגלית. השפה קשה לי ולפעמים חבל לי שלא השקעתי בה יותר במהלך השנים. בשנה האחרונה אני משתדלת לדבר יותר ואני אופטימית לגבי העתיד מהבחינה זאת. בבית אני מתעקשת לדבר עברית , חשוב לי שהבת שלי תספוג את השפה והתרבות הישראלית שמגיעה איתה. חשוב לי שהיא תרגיש חלק מהישראליות של ההורים שלה.
אמן.ית מקומי שהיית רוצה לשתף איתו פעולה ולמה?
בשנה האחרונה אני כותבת מאמרים למגזין טקסטורה הישראלי, זהו כתב עת מקוון בתחום הקרמיקה והאמנות של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית. אני מסקרת עיצוב הולנדי ובמסגרת התפקיד אני מבקרת בסטודיואים של מעצבים מוכרים ומוכשרים בהולנד. זוהי חוויה מרתקת עבורי כמעצבת.
ראיינתי את פלוריס וובן, קיקי ואן אייק, ועוד מעצבים שאני עוקבת אחריהם ומעריכה מאוד. זוהי עבודה מעניינת ומספקת לבקר בסטודיואים של מעצבים ולשמוע על תהליך העבודה שלהם. הייתי שמחה לשתף פעולה עם קיקי ואין אייק, אני אוהבת את הגישה המשחקית שלה לעיצוב ומעריכה נשים מעצבות מוכשרות.
שיתוף פעולה משמח נוסף שיצא לאוויר העולם ממש עכשיו היא סדרת הכוסות המשותפת עם דפנה אוודיש גולן המוכשרת. יחד תכננו ועיצבנו סדרה של ארבע כוסות מקרמיקה שמספרות קצת על העונות באמסטרדם דרך החוויה שלנו. היא יצרה את האיורים ואני את הכוסות.
אם לא היית מתעסקת באמנות , מה היית עושה?
אני מניחה שהייתי מתעסקת בתחום הטיפול המשולב בין הקוגניטיבי לסומטי שמציע גישה הוליסטית של גוף ונפש.
זה תחום שמעניין אותי, לפני שלוש שנים למדתי אצל קורנליה אלברכט תרפיה בחומר (קלייפילד), וגיליתי את הכוח של עבודה עם חומר ככלי לריפוי. החימר מציע לא רק אפשרות של ביטוי יצירתי אלא גם נגיעה בתהליכים רגשיים עמוקים. החומר מאפשר לאנשים לגלות דברים חדשים על עצמם, לשחרר מתח רגשי ולהתמודד עם אתגרים. אני מתחברת מאוד לגישה של טיפול משולב, כזה שנותן מקום לחכמת הגוף, לעבוד איתו ולהקשיב לו.
אם לא הולנד, איפה היית גרה ולמה?
אני לא רואה את עצמי חיה במקום אחר, או בישראל או באמסטרדם.
איפה תהיה בעוד עשר שנים?
אני מניחה שכאן באמסטרדם, בנינו לנו חיים נעימים ורגועים אבל אין לדעת מה יוליד יום.
טיפ לאמנים ומעצבים שרק נחתו?
ראשית, סבלנות כי תהליכים לוקחים זמן. שנית, המון עבודת רגליים. להשתתף בירידים, פסטיבלים, תערוכות ואירועים כי רק ככה בונים קשרים וצריך להתחיל מלמטה. בשנים הראשונות שלי באמסטרדם הייתי הולכת להמון ירידים ועומדת שעות בגשם ולא מוכרת כלום. אל תתייאשו!
עוד דבר משמעותי בתהליך היצירה זה לדעת לקבל ולבקש תמיכה רלוונטית. יוצרים זקוקים הרבה פעמים להכוונה, עידוד, מסגרת ומשאבים. בצעירותי כיוצרת לא ידעתי לבקש עזרה ועשיתי הכל בעצמי. כיום כמאמנת אישית, אני מספקת מסגרת תומכת, פרספקטיבה חדשה, הכוונה, ותמיכה בהתמודדות עם אתגרים. מתוך הניסיון האישי שלי, אני מבינה את החשיבות של פעולת היצירה בחייהם ועוזרת להם להגיע להצלחות ולהתמודד עם הקשיים בדרך.
למה את עושה קונצים?
מאז ומתמיד עסקתי ביצירה, זה חלק בלתי נפרד ממני. גדלתי בבית שתמך מאוד בעשייה שלי ומילדות היו סביבי המון אמנים ויוצרים. אני לא רואה את עצמי עושה משהו אחר, זו הדרך שלי לבטא את עצמי, לחקור ולהתנסות. זו השפה בה אני שולטת. שפת החומרים, צבעים, צורות, טקסטורות וקומפוזיציה. אני נעה בין עיצוב לקראפט ואוהבת את כל שלבי התהליך היצירתי, מהרעיון המופשט ועד לסקיצות, אב טיפוס, ייצור, ועד לאובייקט הגמור. לעבודת הידיים חשיבות גדולה, היכולת לקחת חומר גולמי ולהפוך אותו ליצירת אומנות או לאובייקט זה תהליך מאתגר וקסום. ואם אפשר ליצוק לזה משמעות ולגרום לאנשים להתחבר לזה אז בכלל מעולה.
איפה אפשר לראות יצירות שלך ולהשתתף בסדנאות?
ניתן לבקר בסטודיו שלי באמסטרדם בתיאום מראש, ולהצטרף לסדנאות ולסשנים.
אפשר לעקוב ולראות את היצירה שלי באתר וברשתות החברתיות:
עדה
06/12/2024 at 09:32כתוב מדהים וקסם אכן ממש ממש מומלצת
אולי יעניין אותך גם...
״כשליש מהיהודים בהולנד הם ישראלים״, מחקר דמוגרפי חדש
מקיבוץ אפיקים להולנד ובחזרה
סוגרות שנה בדאצ'טאון: אתגרים ועשייה