מאת: פרי בידרמן, עורך מגזין Benjamin (כתבה מתורגמת מתוך: Benjamin Magazine)
תרגום: לילך צדיק-וייס
פרנס טימרמנס, בעבר שר החוץ של האיחוד האירופי וכיום סגן נשיא האיחוד, אמר בעבר שישראל היא חברתנו החיצונית הקרובה ביותר. מקורו של הציטוט נעלם עם חלוף הזמן אך הוא מוזכר מדי פעם כשעוסקים במקומה של ישראל בפוליטיקה ההולנדית. בניגוד לאנטישמיות וליחסן של המפלגות ושל הממשלה אליה, נושא המעסיק בעיקר את הבוחרים היהודיים. ישראל ממחישה את העמדות והערכים של המפלגות באופן המושלך על החברה ההולנדית בצורה רחבה יותר ולכן, בין היתר, זה נושא שכל מפלגה מקדישה לו תשומת לב.
היהודי הבוחר – החלק הראשון של הכתבה
בכל מצע מפלגתי
״בשנה שעברה בחנתי את מקומן של ישראל ופלשתין במצעי המפלגות לבחירות ובאופן ראוי לציון מצאתי שבעוד שאזורים אחרים בעולם מקבלים התייחסות כללית, ישראל מקבלת התייחסות ספציפית במצעי כמעט כל המפלגות״, אמר ברט ואלט, היסטוריון המתמחה בהיסטוריה של היהדות מה- Vrij Universiteit באמסטרדם.
למרות שלישראל יש השפעה, במידה כזו או אחרת, על אופן הצבעתם של של יהודים רבים, לא מכך נובעת התייחסותן של המפלגות אליה, אומר ואלט: ״הקהילה היהודית בהולנד זניחה מבחינה אלקטורלית, אף אחד לא יביע עמדות עבור קולותיה. הבעת העמדה על ישראל על ידי המפלגות הגדולות תמיד הייתה חלק מהאידיאולוגיה שלהן״.
ואלט מדגיש את ה״עוצמה של המסר״ הנובע מישראל. ״להרבה פוליטיקאים המטרה אינה ישראל אלא החברה ההולנדית. באמצעות הבעת דעה לגבי ישראל, אתה מסביר את מקומך בפוליטיקה ההולנדית״.
עידו דה האן, מרצה להיסטוריה של הפוליטיקה באוניברסיטת אוטרכט, שם לב לאותה תופעה בעבר, ומשליך את הנושא על המושג ׳התרבות היהודו-נוצרית׳. בעבר בקושי דובר על כך, אך לאחר שהגיעו קבוצות מהגרים גדולות, בעלות רקע מוסלמי, מתייחסים לכך יותר בפוליטיקה.
לכן, לדעתו, ישראל הפכה לסמל להתנגדות לאיסלאם. חלק מהפוליטיקאים מתכוונים בכך: ״אנחנו מגינים על החברה ה׳יהודו-נוצרית׳ ולפיכך דוחים את האיסלם. אנו בעד ישראל ולכן נגד הפלשתינאים וכל הערבים שעומדים לצידם״, כך אמר דה האן.
שינוי פוליטי לגבי ישראל
ואלט ודה האן, מצביעים על שינוי בדעה על ישראל בפוליטיקה ההולנדית ועל השפעתן של ההתפתחויות בפוליטיקה הישראלית על שינוי זה. בעבר אצל מרבית המפלגות הייתה תמיכה כוללת בישראל כחלק מהאידיאולוגיה שלהן, אומר ואלט. ״באופן כזה או אחר, הן כולן תמכו בישראל, זה רק התבטא באופן שונה. לסוציאל-דמוקרטיים ישראל הייתה גן עדן סוציאליסטי. לליברלים, ישראל הייתה מדינה מערבית-קפיטליסטית, ולמפלגות הדתיות הבסיס היה דתי״.
הוא מציין שחל שינוי בעיקר אצל הסוציאל-דמוקרטים. ״ישראל כבר אינה מדינה סוציאליסטית. המפלגות הסוציאליות איבדו את כוחן שם כפי ש- PvdA איבדה את כוחה פה, או אפילו יותר. לאחר שבישראל, במספר ממשלות כבר אין מפלגות שמאל, משתנה גישת מפלגות השמאל״.
ביחד עם השימוש בישראל כסמל לערכים בנושאים כמו היחס לאיסלאם והגירה, המשמעות היא שישראל פחות יכולה לסמוך על התמיכה הפוליטית הרחבה ממנה נהנתה בעבר.
״הבעיה לגבי ישראל בחברה ההולנדית היא שישראל הפכה ליותר ימנית ולשמאל נהיה קשה יותר לתמוך בישראל כמו בעבר״ אומר ואלט. הוא נותן דוגמא מניסיונו האישי, ״הייתי פעם בקבלת הפנים של יום העצמאות בשגרירות הישראלית, ומעניין לראות מי נמצא שם ומי לא. הפוליטיקאים שהיו שם הם מ- VvD, CDA, CU, PvV וכו׳. אבל מי נעדר? הצד השמאלי של המפה הפוליטית״.
זו גם אחת מהסיבות שחלק מהיהודים מרגישים פחות נוח מאשר בעבר בשמאל, אולם זה לא נחקר מספיק בהולנד כדי לומר זאת בוודאות. ואלט ערך מחקר בינלאומי, שממנו עלה שיהודים במקומות אחרים אינם מצביעים לפי נושא אחד, הם שוקלים גם נושאים נוספים, כללים ולא רק את ישראל. ״זה מבהיר, בין היתר, מה שרואים כבר כמה בחירות: שמפלגות כמו PvV ו- FvD זוכות לאהדת היהודים בגלל עמדתן כלפי ישראל. אך כשבוחנים את אחוזי ההצבעה, פחות מצביעים להן, כך רואים שיש עוד נושאים שמשפיעים״.
אולי יעניין אותך גם:
בחירות בהולנד: מה צריך לדעת על השיטה הפוליטית
בחירות בהולנד: סקירת המפלגות המובילות
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
תזוזה באותו אזור של המפה הפוליטית
ואלט מתכוון שכאשר הבוחרים היהודים משנים את בחירתם בגלל עמדת המפלגות כלפי ישראל, השינוי נשאר באותו אזור של המפה הפוליטית. ״שינוי באותו אזור, קורה הרבה ואז לישראל יש תפקיד. אבל אני חושב שגם אם מפלגה ימנית תצהיר הצהרות פרו-ישראליות, זה לא ימשוך אליה פתאום מישהו מהשמאל. הם ישארו בתוך האזור הפרוגרסיבי שלהם״.
הוא מספר שחברי מפלגות יהודיים פעילים שהוא מכיר, ממפלגות כמו Groen Links, לא חושבים לעזוב מסיבה זו, גם אם חלק מהקהילה מבקר אותם בגלל העמדה כלפי ישראל. לדבריו, מרבית הביקורת לגבי עמדתה של Groen Links כלפי ישראל מגיעה מאנשים שאף פעם לא יצביעו למפלגה.
מה שהופך את הדיון הפוליטי לגבי ישראל למסובך עוד יותר, הוא שהוא מעורב עם הדיון לגבי האנטישמיות. לכן זה לא מוזר שארגון CIDI לקח על עצמו לעסוק בנושא, אומר ואלט. ״ל- CIDI יש שני נושאים עיקריים, ישראל והאנטישמיות, בין היתר בגלל הדעה ששני הנושאים משפיעים אחד על השני״.
ישראל ואנטישמיות
זה נושא רגיש, גם בקהילה היהודית. מבקרי ישראל מאשימים לעיתים את המגינים עליה שהם מנצלים את האנטישמיות כדי להשתיק את הביקורת. חלקם מכחישים שיש בכלל אנטישמיות בהולנד. אנשים שלא מוכנים לקבל ביקורת על ישראל, בוודאי שלא ציבורית, ורואים לעיתים אנטישמיות בכל ביקורת על ישראל. כמובן שיש גוונים של אפור בין שני הקצוות הללו.
האנטישמיות יכולה להגיע מימין או משמאל. ממחקרים עולה שבארצות רבות במרכז ובמזרח אירופה האנטישמיות מגיעה בעיקר מימין, ובמערב אירופה היא מגיעה יותר משמאל. ישראל היא הנושא המרכזי המשפיע על כך בשמאל. ביקורת על ישראל הופכת לאנטישמיות או במקרים מסוימים מהווה מסך עשן לאנטישמיות. הדיון הזה מתנהל כבר שנים רבות, אומר דה האן.
״הרושם שלי הוא שהאנטישמיות מהשמאל קיימת בוודאות אבל שהדיון נעשה מורכב יותר בגלל שאי הנוחות לגבי הפוליטיקה הישראלית התפשטה. ישנם יותר קולות האומרים שלא ניתן לייחס כל דיעה אנטי-ציונות לאנטישמיות. יש להתייחס לביקורת כלפי ישראל מבלי להעלות מיד את הטיעון האנטישמי. זו אחת הסיבות שזה נעשה כה מורכב. הדבר יוצר מחלוקות רבות בתוך הקהילה היהודית״.
לדברי דה האן לחברה היהודית ההולנדית יש קשרים רבים לישראל, דרך בני משפחה שחיים שם, דרך ביקורים בישראל או בדרכים אחרות, הוא מניח שיש גם לכך השפעה מסויימת. הוא נותן דוגמה של בחירות דמה לממשלה ההולנדית בקרב יהודים הולנדים החיים בישראל שבהן זכתה מפלגת PvV. כוונתו היא, שהמגמה בהולנד שונה. יותר אנשים מתרחקים מהנושא של ישראל. ״שמתי לב, גם בשיחותי עם חברים יהודיים, שפחות ופחות אנשים רוצים בכלל לדון בישראל. מצד אחד מפנישזה נעשה מורכב וקשה, אבל ומצד שני, בגלל שזה הפך להיות נושא צדדי בתוך הזירה העולמית. היו שנים שבהן מה שקרה בישראל היה משמעותי לשלום העולמי, אך זה כבר לא כך. אני מאמין שהרבה אנשים חושבים שזה הפך לקונפליקט מקומי, עצוב, אך לא נתעסק בזה יותר״.
