בבריטניה נפרדים מהמלכה אליזבת השנייה ומחבקים את המלך צ׳ארלס. בין ההמון שפוקד מדי יום את ארמון בקינגהאם נצפו גם בני ישיבה שנשאו תפילה והדליקו לה נר. ״היא המלכה של כולם וזה חלק מה DNA הבריטי, כולם מרגישים חלק מהאבל הלאומי.״
זה מה שסיפרה לנו עיתונאית Ynet, שירית קדר, על הימים האחרונים בממלכה הכי מדוברת בעולם.
אולי יעניין אותך גם:
הסתיימה שביתת הרכבות
זוכה מרצח לאחר 22 שנים
נפש במנוחה – טיפול בדיקור להפרעות שינה
מות המלכה אליזבת הוא רגע היסטורי אנו עדים לדגלים שהורדו לחצי התורן ברחבי העולם, למחוות של כבוד והערכה לממלכה הבריטית, איך את כעיתונאית ישראלית חווה את הימים האחרונים?
״הממלכה אבלה, אין דרך אחרת להגדיר את זה אלו לא ימים רגילים. אלו ימים מאוד עמוסים מבחינת עבודה. מדהים כמה שבישראל הדבר הזה הוא גדול. יש נון סטופ דיווחים שוטפים וזה לא שיש בכל יום מה לספר אבל הם רוצים להיות עם האצבע על הדופק ועוקבים בשקיקה אחר כל מה שנעשה פה.
אני חושבת שמתקשים להבין בארץ את גודל המאורע הזה. לאנשים כבר נמאס גם לשמוע כל יום על המלכה, אבל זה לא המקרה פה. יש פה שבר מאוד גדול, אלו 70 שנות מלוכה, הרבה מהאנשים שחיים פה כרגע לא מכירים שום דבר אחר, אז אלו ימים של שינוי.״
המעבר היה די מהיר, המלך החדש – צ'ארלס הוכתר, מחבקים אותו באנגליה?
״אתמול ביליתי כל הבוקר בקרבת הארמון עם העבודה ובערב לקחתי את הילדים לשם להניח זרים ולכבד.
ראיתי שהדגל בעצם הורם בארמון שוב. יש מלך והמלך נמצא בבית. כשהמלך בבית – הדגל מורם לראש התורן, זה מראה איך המערכת פועלת, יש פרוטוקולים מסודרים, זה יום שחיכו לו וידעו כיצד להיערך אליו.
המלך צ'ארלס מחובק מאוד מאוד על ידי העם הבריטי שזה גם מפתיע. אני חשבתי שיהיו כאלו שיצאו נגד ויהיה להם מה להגיד, אבל לא. יש חיבוק מאוד חם, מאוד אוהב. הוא היה 70 שנה לצד המלכה והוא באמת ממשיך דרכה בדרך הכי טבעית שיש.״
ההיררכיה ברורה לכולם?
״כן, אני ניסיתי להתחכם אתמול ולשאול כמה אנשים אם הם חושבים שהמלוכה הייתה צריכה לעבור דווקא לוויליאם או אם צ׳ארלס היה צריך לוותר. הם ענו לי באופן חד משמעי שלא, שצ'רלס צריך להיות המלך.
אין משחקים פה, זה בית מלוכה וזה דבר מאוד מיוחד וברור מה קורה.
הכל מאוד מסודר ומאורגן.״
ולמרות כל זה ברור לנו שהאנגלים עצובים וכואבים את מות המלכה – איך הישראלים מגיבים לזה?
״יש את הישראלים התיירים שמגיעים לפה ומוצאים את עצמם בדבר הכי גדול שקרה בבריטניה ויש את הישראלים שחיים פה. כמוני, אני חיה פה 16 שנים ואני מרגישה שאיבדתי מישהו קרוב, איבדתי חברה. כשהיא הופיעה (בטלוויזיה) בקוביד כולנו ישבנו דרוכים, כולנו האמנו לה, זה חלק מה DNA הבריטי. אז כשחיים פה הרבה שנים זה לא משנה מאיפה אתה נמצא ואם זה ישראלים או אמריקאים או יפנים שהניחו שם פרחים. כולם מרגישים שהם חלק מהאבל הלאומי.
אתמול בשש בבוקר עשיתי את דרכי לארמון וראיתי חבורה של בני ישיבה, בני 19, עצרתי לדבר איתם. הם לא דיברו איתי אלא עם הצלם שלי. שאלנו אותם שאלות והם אמרו שהם בדרך הביתה אבל הם באו להתפלל למלכה. הם הדליקו לה נר ונשאו תפילה וזה היה דבר מאוד מרגש לראות. זה לא פוסח גם על הישראלים וגם על היהודים. היא היתה ראש הכנסיה האנגליקנית אבל היא הייתה המלכה של כולם.״
ומה עם התיירים?
״פגשתי הרבה ישראלים בקרבת הארמון. היו שיחות עם ישראלים התיירים נדהמו מהאווירה, הם אמרו שהם לא חוו שום דבר כזה בארץ. יש פה איזו שהיא סולידריות מאוד מאוד גדולה עם משפחות המלוכה ועם האבל. הם נדהמו מהכמויות של האנשים שזורמים לארמון עם פרחים, מקטן ועד גדול. הדבר היחיד שזה מזכיר טיפה את הרצח של רבין בהרגשה. אבל ההבדל הוא ששם היה רצח והייתה את הדרמה של הרצח ופה זה שהוא הרבה יותר מחבק ואוהב ואין בו שבר יש דווקא איחוד. זה דבר שמאוד מאוד מורגש הם אמרו שזה לא מפריע להם בטיול פה כי מקומות לא סגורים. מה שכן נדחה זה משחק הכדורגל, הדבר היחיד שהתבטל זה משחקי הספורט והכדורגל. זה ימשיך רק אחרי ההלוויה תתקיים.״
תקופת האבל הרשמית היא עד להלוויה?
״יום אחרי הלוויה. אבל החנויות פתוחות והתיאטראות ובתי הקפה פותחים ובכל מקום יש מזכרות של המלכה. לא נשכח מזה זה פשוט שם.
חשוב לציין שמי שמגיע ללונדון יום לפני הלוויה, יום שני ה-19 בספטמבר, צפויים שיבושים מאוד גדולים ועדיף לא להגיע. הכל יהיה סגור באותו יום, הרחובות יהיו חסומים. צפויה רכבת אווירית של גדולי המנהיגים בעולם אז הולך להיות מאוד קשה להסתובב בעיר. וגם הרחובות יהיו מלאים בבני אדם (בריטים) שרוצים לקחת חלק או לרכוש כבוד אחרון למלכה.״
