מהומות בהולנד: מה שחשוב לדעת

לאחר 4 ימים של מהומות ברחבי המדינה והרבה דיווחים שזורמים מכל עבר, אספנו עבורכם את כל המידע הרלוונטי, ובעיקר ניסינו לענות על השאלה שכולם שואלים – מי הם הפורעים ומהם הגורמים להתפרעויות.

ביום שבת בתשע בערב החל העוצר הלילי הראשון בהולנד במסגרת המאבק בקורונה. מאז מתרחשות מדי ערב במוקדים רבים בהולנד מהומות אלימות הכוללות השלכת אבנים וזיקוקים, הצתת רכבים, ניפוץ חלונות ראווה ומעשי ביזה. המשטרה מגיבה לאירועים האלימים בשימוש במכתזיות ובמעצרים רבים.

במהלך סוף השבוע הראשון של העוצר הלילי נרשמו מהומות לפחות ב-15 רשויות מקומיות. באנסחדה, כמאה מפירי סדר ניפצו זגוגיות של חנויות ואף פגעו במרכז רפואי. בשכונת  Schilderswijk שבהאג יצאו צעירים רבים לרחובות והציתו אש, באיינדהובן היו אלימות ומעשי ביזה, וברורמונד ניסו לפרוץ לקניון. ביום שבת הוצתה באורק (Urk) תחנת בדיקות קורונה ובסטיין שבלימבורח תקפו צעירים את המשטרה. במקומות השונים מדובר במהומות שנגרמו על ידי קבוצות שונות לחלוטין. 

איפה התרחשו האירועים?

ביום שני בלילה נעצרו כ-151 אנשים. בכל המקומות דובר על אלימות שכללה השלכת אבנים וזיקוקים, השחתת רכוש שכללה ניפוץ חלונות חנויות, שריפת רכבים ומעשי ביזה, המשטרה נאלצה להפעיל כוח כדי לעצור את ההתפרעויות. ברוטרדם נבזזו חנויות ושוטרים הותקפו, בדן-בוס המצב יצא משליטה כאשר כמאה צעירים השתוללו, כבישים בעיר נחסמו ותנועת הרכבות נעצרה כדי למנוע ממפירי סדר נוספים להגיע לאזור. בהארלם השתתפו בהפרות הסדר מאות אנשים והמשטרה פיזרה אותם בעזרת גז מדמיע. גם צלם העיתונות לורנס בוש נפגע במהומות כאשר הושלכו לעברו אבנים. הוא שיתף את הסיפור בטוויטר:

https://twitter.com/BoschLaurens/status/1353793981277155328

המהומות התקיימו ביום שני בערב בעוד מוקדים רבים בהולנד – חליין (Geleen), וייננדאל שבפרובינציית אוטרכט (Veenendaal), אלמלו ( Almelo), זוולה (Zwolle), אמרספורט, האג, אמסטרדם, הלמונד ואיינדהובן (בה לאחר מהומות קשות ביום ראשון בלילה נקטה המשטרה פעולות מנע ביום שני). 

במהלך הימים הכריזו עיריות במוקדי המהומות על מצב חירום שאפשר למשטרה לנקוט פעולות מנע כנגד המהומות לזמן ממושך. ערים שבחרו בצעד זה הן: דן בוס, הארלם, ליידן, איינדהובן, מאסטריכט, בייק, Echt-Susteren,  Capelle aan den IJssel. בנוסף, ראשי ערים הכריזו על אזורים מסויימים בעיר כאזורים בסיכון, שם המשטרה יכולה לערוך חיפוש מניעתי – בדן בוס כמעט כל העיר היא אזור סיכון, ובהארלם המרכז ומספר שכונות נוספות הוכרזו כאזורי סיכון.

אולי יעניין אותך גם:

הישראלי שמנהל תזמורת מרוקאית בהולנד
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
לכל סקירת החדשות באתר

צעדי חירום העומדים לרשות ראשי הערים 

מצב חירום (Noodverordening) חל לזמן מוגבל, חובה לפרסמו ויש לאשרו במועצת העיר (דבר שקורה לרוב בדיעבד), והיא חלה על כל מי שנמצא באזור בו היא הוכרזה. היא יכולה להגביל זכויות יסוד כמו חופש הביטוי או הזכות להפגין. בפועל זה מאפשר למשטרה לשלוח אנשים לביתם עוד בטרם עשו משהו. הפרת הוראות אלה מהווה עבירה מסוג overtreding.

הוראת השעה (noodbevel) חלה רק על אדם או קבוצת אנשים ויש לידעם ישירות, היא פגה לאחר שההוראה מולאה. הפרתה מהווה עבירה פלילית. 

פעולות מנע וסיוע של אוהדי הכדורגל

בעקבות המהומות הקשות נקטו עסקים רבים צעדי הגנה ביום שלישי – בעלי חנויות חסמו את חלונות ודלתות החנויות בקרשים כדי למנוע מעשי ביזה, ומשרדים נסגרו מוקדם ושלחו את עובדיהם הביתה בטרם התחילו מהומות הערב. משלוחי מזון המשיכו לפעול ביום שלישי בערב, אך עם היד על הדופק כדי שלא לסכן את העובדים. Thuisbezorgd, Deliveroo and Uber Eats מסרו שישקלו בכל עיר בנפרד האם הגיוני לשלוח את העובדים לרחובות.

בהילברסום בוטלו אימוני יום שלישי בערב בשני מועדוני הכדורגל שלהם מאחר והם צויינו ברשתות החברתיות כמקומות מפגש פוטנציאלים למפירי הסדר.

למרות החשש והאווירה המתוחה במקומות רבים, לא היו אירועים אלימים ביום שלישי. אנשים מקבוצות רבות – אוהדי כדורגל, חקלאים ותושבי שכונות פועלים התקבצות כדי לפעול כנגד מפירי הסדר והבוזזים. הדבר יצר בחלק מהמקומות מצבים טעונים לקראת תחילת שעת העוצר הלילי. בברידה למשל, אוהדי מועדון הכדורגל NAC התאספו בעיר, וכאשר התבקשו ללכת לבתיהם לקראת השעה שמונה בערב הם אמרו ״אנחנו פה כדי לעזור״. בדן בוס, אוהדי ה- M side של FC Den Bosch פיטרלו בעיר באפודים כתומים ושרו. המשטרה והעירייה הדגישו שהאפודמים הכתומים אינם מטעמם:

Wij begrijpen dat er berichten circuleren dat wij hesjes verstrekken aan burgers op straat in delen van #shertogenbosch. Dat is nadrukkelijk niet zo. Wij waarderen de steun die zij betuigen met hun wijze van burgerparticipatie, maar voorzien hen niet van hesjes. pic.twitter.com/YkBLUccAY1

— Politie Eenheid Oost-Brabant (@POL_OostBrabant) January 26, 2021

מפקד המשטרה וילם וולרס סיפר ב- Nieuwsuur שהיו אומנם צעירים ברחובות במספר ערים אך ללא תקריות אלימות עם השוטרים. במספר ערים, מסטריכט, דן בוס, ניימיכן, אלקמר, אלמלו, טילבורח וברדה, התפרשו ברחובות אוהדי כדורגל כדי להגן על עירם. הם התפזרו בתשע לבתיהם. דובר משטרת לימבורח אמר שאוהדי  MVV לא יצאו כדי להפר את העוצר הלילי או להפר סדר אלא כדי להביע עמדתם בצורה חיובית. המסר ששלחו אוהדי MVV בפייסבוק למפירי הסדר היה ״תקוו שהמשטרה תמצא אתכם לפנינו״.

בתגובה לכל היוזמות הפרטיות לשמירת הסדר אמר שר המשפטים חרפרהאוס שהוא מעריך את תמיכת האזרחים אבל ״אכיפת החוק היא המשימה של המשטרה ושל הצבא״.

ברוטרדם נעצרו ביום שלישי 81 אנשים בעקבות ונדליזם. משטרת רוטרדם ניתבה כוחות משטרה לאזורים בעייתים ומנעה ממפירי הסדר לפעול וכך נמנעה הסלמת המצב. באמסטרדם ובאוסדורפ הייתה אווירה מתוחה והוצתו זיקוקים, אולם לא הייתה אלימות. אנשי היחידה לטיפול בהפרות סדר סיירו באזור ומרבית האנשים התפזרו. גם בהילברסום התרכזו אנשים בכיכר השוק אולם הם עזבו את המקום בשקט והמשטרה לא נאלצה להשתמש בכוח כדי לפזרם.

באמסטלויין ציפו ביום שלישי בערב למהומות אלימות, בעקבות קריאות ברשתות החברתיות. העיתון המקומי המתין למהומות שלא הגיעו בשידור לייב:

Het bleef rustig in Amstelveen, dus sluiten we ons liveblog af. Lees alles nog een keer rustig door. Morgen (woensdag) een aparte video online en op tv 👇https://t.co/f2PZLvtsaB #rellen #avondklok

— 1Amstelveen (@1Amstelveen_) January 26, 2021

מי הם מפירי הסדר?

לאחר מספר ימים של אירועים אלימים השאלה ששואלים עצמם רבים היא מי הם מפירי הסדר שפרקו כך כל עול, וכיצד החמיר המצב כל כך? להלן סקירה של פרסומים שונים שניסו לתת מענה לשאלות אלה.

בעוד שבאמסטרדם ובאיינדהובן התחילו הפרות הסדר בסוף השבוע מהפגנות, בשאר במקומות נראה היה שהפרות הסדר היו תגובה ספונטנית לעוצר הלילי.

באמסטרדם ובאיינדהובן, הגיעו מפירי סדר והשתלטו על ההפגנות. נראה היה שמדובר באנשים שונים מהמפגינים, ושהמפגינים, הגם שהתעלמו מהאיסור להפגין, הגיעו ללא כוונות אלימות. הגיעו קבוצות אנשים שתפסו טרמפ על האירוע והיו מצויידים באלות, סכינים, אבנים וכדורי גולף. ראש עיריית איינדהובן כינה אותם מסטולים ואנרכיסטים. דובר המשטרה התייחס אליהם כאוהדי כדורגל, חוליגנים, ואנשים שמחפשים דרך לביטוי כעסים מסיבות שונות. נראה שיש מגוון גדול של מפירי סדר החל מצעירים משועממים שמחפשים ריגושים וכלה במפגינים מקצועיים. צריך לבחון בזהירות אילו קבוצות נמצאות ברחוב ולפעול בהתאם. 

נראה שהרבה מהאירועים האלימים מרוכזים בפרובינציות הדרומיות של הולנד אם כי, כאמור, נצפו אירועים אלימים גם באמסטרדם ובהאג. 

בערים היה לאירועים אופי מאורגן יותר והם אורגנו באמצעות הרשתות החברתיות שגם, בחלק מהמקרים, עודדו את הגברת האלימות ויצרו מהפרות הסדר משחק תחרותי שרק עודד את החמרתן. המהומות מאורגנות באמצעות הרשתות החברתיות – אנשים נקראים להגיע ולמחות באמצעות פייסבוק, טלגרם וסנאפצ׳אט. אנשים מוצאים אנשים שחושבים כמוהם ברשתות החברתיות. מארק דאוזה, פרופ׳ לחקר מדיה באוניברסיטת אמסטרדם מסביר: ״לכולנו יש צורך להראות ולהשתייך לקבוצה. במיוחד עכשיו כשיש סגר ועוצר לילי הרגשות הללו מדוכאים. הרבה אנשים מתוסכלים, מפחדים וזועמים בגלל הוירוס וזה נורמאלי. אבל כאשר אנשים שמבטאים את עצמם באמצעות אלימות מתכנסים, הם מעודדים אחד את השני לפעול״.

הסוציולוג דון וייניק, גם הוא מאוניברסיטת אמסטרדם מסביר שהמהומות בימים האחרונים אינן בהכרח מונעות על ידי אידיאולוגיה. ״מה שראינו במהומות שיצאו משליטה באמסטרדם הוא שיש בהולנד קבוצה גדולה של אנשים שרואה במגבלות הקורונה החמרה של השליטה על ידי המדיה. הם מאמינים שהקורונה מנוצלת כדי לשלוט על האנשים. מבחינתם של הפורעים, יתכן והם חשים שזה לגיטימי להשתמש בכוח, היות והממשלה בכל מקרה אינה מקשיבה״. וייניק מוסיף, ״למרות שיש כעס ופחד אמיתיים בקרב המפגינים. אצל מפירי הסדר גם ריגוש משחק תפקיד. תמיד יש קבוצות שחושבות שזה מגניב להפר סדר. יש בזה משהו מושך שיוצר תחושת שייכות חזקה  בעת הפעולה״.

בנוסף, הבוזזים משדרים בלייב את אירועי מעשי הביזה והפרות הסדר ובתגובות ניתן לראות שהצופים נותנים להם הוראות וגם ציונים, החוקרים קוראים לזה gamification. 

ביאטריס דה חראף, חוקרת באוניברסיטת אוטרכט אומרת ״המהומות מתחילות לדמות למשחק מחשב, כמו פורטנייט, בו השחקן ועוד משתתפים מחליטים מה יקרה״. לדברי דה חראף ״אתגרים הם חלק מהמהומות. אנשים מצטרפים לקבוצה דרך הרשתות החברתיות והקבוצות מתחרות זו בזו. כשמפירי סדר מאיינדהובן רואים מה קורה באורק הם אומרים, ״אנחנו יכולים לעשות מה שהם עושים״. וייניק מדבר גם על כך שמפירי הסדר נוטלים ״חופשה מוסרית״, ״מצב שבו קבוצה, על ידי תחושת שייכות חזקה, מפתחת נורמות אחרות סותרות את הנורמות המקובלות. השהייה זמנית של הנורמות היא חופשה מוסרית. זה נותן להם ריגוש ותחושת שליטה״.

Dutch protestors being mad at corona measures. #urk #rellen #coronarellen #corona #covid19 #protest pic.twitter.com/sBmhBkeMmg

— Christian Müller (@ChrMll) January 25, 2021

לעומת האופי המאורגן והדיגיטלי של המהומות בערים, נראה שבכפר הדייגים הדתי אורק המהומות בעלות אופי אחר ובעלות רקע אחר. כפר זה חוזר לכותרות כמקום עם הפרות סדר, ושווה להתעכב על ההיסטוריה שלו כדי להבין את הרקע להפרות. מדובר בכפר שהיה אי דייגים ובניגוד לרצון תושביו חובר להולנד על ידי ייבוש הים. כשהיה אורק אי מקור הפרנסה העיקרי של תושביו היה הדייג. עם חיבור האי ליבשה, לא נלקחו בחשבון צרכי התושבים בתכנון האזורי. התושבים איבדו את מקור פרנסתם ולא התקבלו לעבודות אחרות באזור. רק שנים רבות לאחר ייבוש הים נסלל כביש לכפר. תושבי המקום חשו שצרכיהם ורצונותיהם לא נלקחו בחשבון ואמונם בממשלה ובגורמים רשמיים נמוך. בפועל ראש העיר, הכמרים, השוטרים והרופאים בכפר כולם אנשים מבחוץ ואנשי הכפר מעדיפים לדאוג לעצמם ולא לסמוך על הגורמים החיצוניים. הקהילה המקומית היא קהילה צעירה (כמחציתם בגיל 24 ומטה) סגורה ומגובשת והצעירים רגילים לעבוד קשה באמצע השבוע, ולפרוק כל עול בסופי השבוע כאשר שאר הקהילה מעלימה עין. מגבלות הקורונה הפרו קשות את מרקם חייהם, והעוצר הלילי היה הקש ששבר את גב הגמל. הנמל הוא מקום הבילוי של הצעירים וכפי הנראה מיקום תחנת הבדיקות שם היה טעות, שכן הצעירים המתוסכלים היו מציתים כל מה שהיו מוצאים באזור. גם צוות צילום של NOS הותקף במהומות באורק. מנהגי צעירי הכפר מושרשים כבר שנים רבות, ולמרות הזעזוע מהקיצוניות אליה הגיעו יקח זמן לשנותם.

מה שנראה משותף למפירי סדר רבים, בכל רחבי הולנד הוא גילם הצעיר. מרבית העצורים הם בני עשרה שעדיין גרים בבית הוריהם, וההורים נקראו על ידי המשטרה והפרקליטות לרסן את ילדיהם ולשוחח עימם על הסכנות שבפעילויות אלה. התובעת המחוזית במזרח בראבנט הליין רוטגרס אומרת ״באחריות ההורים לרסן את הילדים. דעו איפה ילדכם נמצאים ושוחחו עימם. אם הילד שלכם יבצע עבירה פלילית יש סיכוי טוב שיהיה לו רישום פלילי. ההשלכות קשות״. 

המשטרה והפרקליטות קראו להורים להשגיח על השימוש של הילדים ברשתות החברתיות. מפקדת המשטרה של צפון הולנד ומחזיקת תיק הצעירים במשטרה הארצית, אניה סחאוטן אומרת, ״ההורים לא תמיד רואים מה קורה אונליין, אבל דברו על זה כדי למנוע בעיות קשות״.

לכל הכתבות של לילך 

הצטרפות לרשימת הדיוור של דאצ'טאון 

רוצים לקבל את כל העדכונים שלנו? לחצו ״לייק״ בעמוד של דאצ׳טאון וסמנו לקבלת התראות

הדפסה