המחלה ההולנדית וחיבוק הדב הרוסי

המקרה של "המחלה ההולנדית"  הוא סיטואציה שבה ברכה ובצידה קללה.
למי שלא מכיר את המונח , מדובר בסיטואציה בה מוצר מסויים מיוצא בכמות מסחרית, וגורם להתחזקות המטבע המקומי המקשה על הייצוא, והופכת ענפי כלכלה שלמים ללא תחרותיים ואת המדינה כולה לנסמכת על אותו מוצר. במקרה של הולנד היה זה גילוי שדות גז גדולים מאוד באיזור חרונינגן בשנת 1959.

הגילוי, העשיר מאוד את קופתה של הולנד אך בד בבד הוביל לתלות גבוהה בייצוא הגז ולהרס של ענפים אחרים בכלכלה ההולנדית.
החשש מייסוף (התחזקות המטבע המקומי) כאשר מתגלה אוצר טבע כזה נכון, אגב, גם לגבי ישראל בתקופתנו, עם גילויי מרבצי הגז בים התיכון אך במידה מועטה, מפאת גודלם הקטן יותר של מרבצים אלו.
נורבגיה, המדינה העשירה בעולם כנראה הפיקה לקחים מהמקרה ההולנדי ויצרה קרן ממשלתית עצומה מרווחי הנפט שלה. בנורבגיה ישנם רק 5 מליון תושבים אבל ערכה של הקרן הממשלתית הנורבגית עומד על קרוב לטריליון דולר נכסים שהם כאחוז מסך הנכסים הנסחרים בבורסות העולם! במונחים שקליים זה אומר למעשה שגם אחרון ההומלסים בנורבגיה הוא מליונר….

יופי לנורבגים, אבל מה עם הולנד?
אם כן, הגז בשדות בכרונינגן הולך ואוזל!
השדה כשהתגלה,  היה הגדול באירופה ולשם השוואה, גדול פי 6 משדה "ליויתן" הישראלי. הוא היה בין עשרת השדות הגדולים בעולם. כיום , למרות שישנם עוד בערך 40% גז להפקה שיכולים להספיק לצריכה הפרטית ההולנדית לשנים רבות, זה לא מספיק בשביל לייצא את הגז לשאר אירופה, מה שנעשה על ידי ממשלת הולנד עד כה.
בנוסף לירידה בכמות, בעיה נוספת שעומדת בפניה הולנד והיא רעידות האדמה בצפון שנמצאו קשורות ישירות למאגרי הגז. כתוצאה מכך, ממשלת הולנד החליטה לפצות את הנפגעים ולהקטין עוד יותר את כמות הפקת הגז.
כאמור, שדה הגז הצפוני הוא הגדול באירופה עד כה ודעיכתו מכבידה יותר ויותר על הכלכלה של הגוש ולאט לאט דוחפת אותה לזרועותיו של "התמנון הרוסי". למה? כיוון שלרוסיה לבדה יש 32 מרבצי גז הגדולים,שוב למען ההשוואה , מ"לויתן" הישראלי כשהגדול ביותר, "אורנגוי", גדול פי 4! מהשדה ההולנדי בכרונינגן.
אירופה תלויה ברוסיה שמספקת לה גז ורוסיה תלויה באירופה לרכוש את הגז בתמורה ליורו.

 

המפה למטה מציגה את צינורות אספקת הגז המגיעים מרוסיה לאירופה. בעוד העצמאות האנרגטית של כל אירופה נמצאת בסכנה או לכל הפחות בסימן שאלה, רוסיה נמצאת במצב מצוין. לאחרונה פועלת רוסיה במרץ על  הקמת צינור גז שיקשר גם בינה ובין סין ויאפשר לרוסיה לספק לסין גז בתמורה ליואן הסיני.

כשמביטים במפה, בנקל אפשר להבחין כי רוב הגז המגיע לאירופה עובר דרך אוקראינה.
לא במקרה מדינה זו היא כיום מוקד עיקרי לחיכוך בין האיחוד לבין רוסיה ומתקיים בה מאבק שליטה אדיר מימדים ששותפות לו גם ארה"ב ומדינות אחרות.
נוסיף לכך את השמועות העקשניות החדשות המסתובבות בשווקי העולם כי במזרח אוקראינה התגלה מרבץ גז עצום מימדים שיכול להתחרות בגז הרוסי, וכל זה משלים את התמונה המלאה על המאבק הצבאי והפוליטי המתחולל במזרח המדינה.
לסיכום – בפני הולנד וכל אירופה עומדים אתגרים אנרגטיים משמעותיים שעלולים להתדרדר עד כדי משברים פוליטיים וצבאיים כדוגמאת המשבר באוקראינה, אם כי, ייתכן ודווקא משברים אלו יובילו להבנה בחיוניותה של עצמאות אנרגטית אירופית בלתי תלויה בגז הרוסי או בנפט הסעודי.
ניצנים של תקווה בכיוון הזה נבטו השנה מכיוונה של גרמניה, כאשר ב – 9 ליוני השנה גרמניה הפיקה 51% מצריכת החשמל המקומית באמצעות אנרגיה סולארית, שזהו שיא עולם.
נקווה שמגמה זו תמשך ותמשוך אחריה גם מדינות שברוכות יותר בשמש מגרמניה, נניח כאלו שנמצאות במזרח התיכון … אהמ, אהמ…

4 Responses

  1. Avatar
    עמית רבין at |

    כתבה מאירת-עיניים, כולי תקווה שהממשל בישראל יפתח את עיניו ואוזניו בנידון.

    אשמח לקרוא כתבות נוספות בנושא.

    Reply
    1. Avatar
      גדי at |

      תודה עמית.

      Reply
  2. Avatar
    אמיר אביטל at |

    הבעיה ההולנדית העיקרת בנושא הגז, היא שהלנד התחייבה ליצא חלק גדול בחוזה ארוך שנים לאיטליה. היצוא לכן נמשך גם כשהוא פחות כלכלי, משימוש עצמי ( הוזלת עלויות האנרגיה למשק המקומי). וזו בדיוק הטעות שעשתה ישראל.

    Reply
    1. Avatar
      גדי at |

      הבעיה הנוספת של ישראל היא גם הפיכת השליטה בגז למונופול של חברה אחת ולמעשה אדם אחד, תשובה.

      Reply

Leave a Reply