בבחירות שיתקיימו ב-22 בנובמבר 2023 יתמודדו 26 מפלגות על 150 המושבים בפרלמנט. הסקרים מראים שינויים גדולים בהרכב בית הנבחרים, מפלגות חדשות שיכנסו וכאלה שאולי לא יצליחו להכנס שוב. לאחר שהבנו איך עובדת השיטה הפוליטית ההולנדית, הגיע הזמן להעמיק מעט במפלגות הבולטות במירוץ. הכתבה השנייה בסדרה סוקרת בקצרה את המפלגות המובילות.
NSC - Nieuw social contract
הסכם סוציאלי חדש
מנהיג: פיטר אומטזיכט (Pieter Omtzigt)
מספר מושבים נוכחי: 0
מספר מושבים על פי הסקרים האחרונים: 28-31
קצת היסטוריה: מפלגה חדשה בראשות פיטר אומטזיכט, מנהיג פוליטי וותיק, יוצא מפלגת CDA. אומטזיכט ידוע בעיקר בתרומתו לחשיפת פרשת הסובסידיות למעונות ילדים (toeslagaffeire).
אומטזיכט כתב את המניפסט A New Social Contract בתחילת 2021, עבור מפלגתו דאז. לאחר סכסוך עם מפלגתו על מינויו של וופקה הואקסטרה למנהיג המפלגה והדלפה לגבי אופן פעולתו במהלך כינון הקבינט הרביעי של רוטה, הוא פרש מהמפלגה וכיהן כסיעת יחיד. אומטזיכט הקים את מפלגת החוזה החברתי החדש (NSC) באוגוסט 2023 על בסיס המניפסט שכתב בשנת 2021. נכון להיום המפלגה מובילה בסקרים כמפלגה הגדולה ביותר. בשנים האחרונות מתמקד אומטזיכט בבקרה על הממשלה ובטיפול באי-צדק. הוא הגיש יוזמות והצעות שונות לשיפור המשילות ושואף למערכת יחסים חדשה בין האזרחים לממשלה.
עמדות מרכזיות: למפלגה החדשה יש מספר הצעות שנוגעות לשיפור תהליכים בין האזרח לרשות. בנושאים אחרים המפלגה בעד הגבלת מספר הפליטים ל-50 אלף לשנה. הפרדה בין פליטים ששוהים בהולנד זמן ארוך וזמן קצר, יעד גבוה יותר של התחלות בנייה מזה של הפרלמנט הנוכחי ופישוט מערכת וחוקי המס.
VVD – Volkspartij voor Vrijheid en Democratie
מפלגת העם למען חירות ודמוקרטיה
מנהיגה: דילן יסילגוז-זגריוס (Dilan Yeşilgöz-Zegerius)
מספר מושבים נוכחי: 34
מספר מושבים על פי הסקרים האחרונים: 26-27
קצת היסטוריה: המפלגה נוסדה בשנת 1948, כהמשך למפלגות דומות שפעלו לפני כן, בשילוב עם פורשים ליברלים ממפלגת העבודה ההולנדית. רק בשנות ה-70 התחילה המפלגה לצבור תאוצה בפרלמנט. בשנים 2002 ו-2006 ספגה המפלגה מפלות בבחירות לפרלמנט. בשנת 2006 התעורר משבר מנהיגות פנימי כאשר התברר שמספר שניים ברשימה, ריטה ורדונק (Rita Verdonk), זכתה למספר רב יותר של קולות מאשר המנהיג החדש מארק רוטה. היא קראה תיגר על מנהיגותו של רוטה אבל בסופו של דבר היא סולקה מהסיעה, הקימה מפלגה חדשה, והוא יצא וידו על העליונה. תחת מנהיגותו של רוטה, כוחה של VVD עלה באופן ניכר. בשנת 2010 היא הפכה לראשונה למפלגה הגדולה בפרלמנט, ורוטה הפך לראש הממשלה הראשון מטעמה. היה זה "קבינט רוטה הראשון". הקואליציה הזו נפלה כעבור שנתיים, כשחירט וילדרס (PvV) הפסיק לתמוך בה, אבל הבחירות שבאו בעקבות זאת רק חיזקו את כוחה. אז הוקם "קבינט רוטה השני", שהיה אחת הממשלות הבודדות מאז מלחמת העולם השנייה שפעלה במשך קדנציה שלמה. בבחירות 2017 איבדה המפלגה שמונה מושבים, אך נותרה המפלגה הגדולה ביותר עם 33 מושבים. רוטה הפך שוב לראש ממשלה, והקים קבינט יחד עם המפלגה הליברל-דמוקרטית D66, מפלגת הנוצרים הדמוקרטים CDA ומפלגת האיחוד הנוצרי CU. בבחירות2021 שוה זכתה המפלגה למספר המושבים הגדול ביותר (34), ולאחר תשעה חודשים עלה בידי רוטה להכריז על הקמת ממשלתו. ממשלת רוטה הרביעית נפלה שנה וחצי לאחר הקמתה, בגלל שחברות הקואליציה לא הצליחו להגיע להסכמה על מדיניות הפליטים של הולנד.
בראש המפלגה עומדת דילן יסילגוז-זגריוס (Dilan Yeşilgöz-Zegerius), ילידת טורקיה (1977), בת להורים טורקיים, לוחמים למען זכויות אנוש, שקיבלו מקלט בהולנד לאחר שנמלטו מטורקיה. היא חברה בממשלה החל משנת 2017 ובממשלה הנוכחית היא שרת הבטחון והמשפטים (Justitie en Veiligheid).
עמדות מרכזיות: VVD היא מפלגה ליברלית מבחינה כלכלית, שדוגלת בחיזוק כוחו של השוק החופשי לעומת רגולציה ממשלתית. המפלגה תומכת בהפחתת מס הכנסה, שינוי דרסטי במדיניות של מעונות יום (פחות סובסידיות להורים עובדים, והקמת מערך מעונות כמעט בחינם) והפחתה במס על אנרגיה.
בשוק הדיור המפלגה מתכננת בין היתר לשמר את הזכות לנקות את הריבית על המשכנתאות ולהגביל את היכולת להעלות שכר דירה.
בתחום ההגירה והפליטים המפלגה מצהירה במצעה שמערכת ההגירה לא מתפקדת כיום ומיצרת עומס הן על שוק הדיור המקומי והן על מרכזי הפליטים. המפלגה מציעה בין היתר מציאת פתרונות לפליטים מחוץ לאירופה, והגבלות על מהגרי עבודה
PvdA – Partij van de Arbeid & Groen Links
מפלגת העבודה והשמאל ירוק
מנהיג: פרנס טימרמנס (Frans Timmermans)
מספר מושבים נוכחי: 17 (9 – מפלגת העבודה, 8 Grone Links)
מספר מושבים על פי הסקרים האחרונים: 24-25
קצת היסטוריה: PvdA–GroenLinks, היא איחוד של מפלגת העבודה (PvdA) ומפלגת השמאל הירוק (GroenLinks). הברית הפוליטית ברמה הלאומית נוסדה בזמן המגעים להקמת הקואליציה לאחר הבחירות בשנת 2021 על-ידי מנהיגי המפלגה ליליאן פלומן (Lilianne Ploumen) וג'סי קלבר (Jesse Klaver). המפלגות יצרו בריתות מקומיות בחלק מהעיריות; בבחירות המוניציפליות בשנת 2022. שתי המפלגות רצו ברשימה משותפת ב-50 רשויות מקומיות. בנוסף, הם יצרו רשימות משותפות (lijstverbindingen) במספר בחירות לאומיות, כגון הבחירות לפרלמנט האירופי בשנת 2009 והבחירות הכלליות בשנת 2010.
לאחר נפילת הקבינט הרביעי של רוטה ביולי 2023, מנהיגי המפלגות אטייה קויקן (Attje Kuiken) ממפלגת העבודה וגקסי קלבר מהשמאל הירוק, הודיעו על כוונתם להתמודד בבחירות הכלליות בשנת 2023 ביחד. חברי שתי המפלגות הצביעו בעד ההצעה ואישרו בחודש אוגוסט את פרנס טימרמנס (Frans Timmermans), ממפלגת PvdA, כמנהיג הרשימה המשותפת.
עמדות מרכזיות: התוכנית שמציעה המפלגה במצע שלה מורכבת מהעקרונות הבאים: השבת אמון, צדק אקלים, ביטחון סוציאלי ואירופה חזקה. מדיניות אקלים הוגנת: השקעה באנרגיה נקייה. שמירה על כלכלה בריאה נקייה. בטחון סוציאלי: יצירת אפשרויות דיור בר-השגה ומערכת בריאות שתיתן מענה לכולם. החזרת האמון של האזרחים בממשלה. שיתוף פעולה אירופאי. בתחום האקלים. תמיכה כלכלית, הומניטרית וצבאית לאוקראינה. מדיניות פליטים צודקת, הומאנית ומציאותית.
PVV – Partij voor de Vrijheid
המפלגה למען החירות
מנהיג: חירט וילדרס (Geert Wilders)
מספר מושבים נוכחי: 16
מספר מושבים על פי הסקרים האחרונים: 19-21
:
קצת היסטוריה: וילדרס הוא אחד הפוליטיקאים הוותיקים בהולנד. בשנת 1998 נבחר לפרלמנט מטעם מפלגת VVD, כיום יריבתו הגדולה. הוא פרש ממנה בשנת 2004 על רקע תמיכתה בהצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי, ונשאר בפרלמנט כסיעת יחיד. שנתיים לאחר מכן הקים את המפלגה למען החירות, שזכתה בתשעה מושבים בבחירות. בבחירות 2010 עלתה המפלגה ל-24 מושבים והפכה לשלישית בגודלה בפרלמנט. היא לא הצטרפה לקואליציה בראשות רוטה, אך סיפקה לה רשת ביטחון חיצונית. המפלגה הפסיקה את תמיכתה בשנת 2012, כשווילדרס לא הסכים לקיצוצים המתוכננים בתקציב. הדבר הביא לנפילת ממשלת רוטה הראשונה. בבחירות 2017 המפלגה זכתה ב-20 מושבים על פי התוצאות הראשוניות, שהם חמישה מושבים יותר מאשר בבחירות הקודמות בשנת 2012, והיא הפכה למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט. בבחירות המחוזיות בשנת 2019, איבדה המפלגה 26 מושבים, כאשר רבים ממצביעיה עברו לפורום לדמוקרטיה. בבחירות 2021 המפלגה סיימה במקום השלישי אך נותרה מחוץ לקואליציה.
עמדות מרכזיות: וילדרס ידוע בעיקר כמתנגד חריף לאיסלאם ולמה שהוא מכנה "האיסלאמיזציה של הולנד". בין היתר דוגלת המפלגה באיסור על הקוראן, סגירת מסגדים ובתי ספר איסלאמיים, והפסקת הגירה ממדינות מוסלמיות. מבחינה חברתית-כלכלית משלבת המפלגה שמאל וימין: הורדת מסים וממשלה קטנה יותר, לצד הורדת גיל קבלת קצבת הזקנה, הורדת שכר הדירה וביטול ההשתתפות העצמית בביטוח הבריאות. המפלגה גם מתנגדת נחרצת לאיחוד האירופי, שאותו כינו אנשיה "דיקטטורה", ומצדדת בפרישה של הולנד ממנו.
BBB Boer BurgerTweet
תנועת האזרח החקלאי
מנהיגה: קרוליין ואן דר פלאס (Caroline van der Plas)
מספר מושבים נוכחי: 0
מספר מושבים על פי סקרים אחרונים: 9
:
קצת היסטוריה: המפלגה היא כוכבת עולה בשמי הפוליטיקה ההולנדית וצפויה לחזק את כוחה.
המפלגה החלה את דרכה בפלטפורמת המדיה החברתית ונוסדה ב-1 בנובמבר 2019, זמן קצר לאחר תחילת מחאת החקלאים נגד תוכנית הממשלה לצמצום פליטות החנקן ופגיעה בענף החקלאות ומשק החי. המפלגה טוענת לייצג את האינטרסים של תושבי האזורים הכפריים, המגזר החקלאי, דייגים וציידים. בבחירות הכלליות בשנת 2021 מיקדה את הקמפיין שלה בנושאים החשובים לבוחרים כפריים וחקלאיים. המפגה קראה לקדם את "חוק הזכות לחקלאות". חוק שייתן לחקלאים השפעה גדולה יותר בענייני הרחבת חקלאות. כל זאת בתגובה להתנגדות מקומיות לחוות חזירים ועיזים על רקע דאגה לבריאות הציבור, לסביבה ולחקלאות. את עיקר כוחה צברה על רקע אי הסכמה עם מדיניותו של רוטה בזכויות חקלאים ונושא ההגירה.
עמדות מרכזיות: המפלגה תומכת בהישארות באיחוד האירופי למטרות מסחר, אך רוצה לצמצם את כוחו של האיחוד האירופי ומתנגדת לפדרליזציה של האיחוד האירופי. המפלגה טוענת שיש לאפשר לכל מדינה ואזור באיחוד האירופי לשמור על זהותה ותרבותה ללא הפרעה. המפלגה גם תומכת בחברות הולנד בנאט"ו. המפלגה מתוארת כשמרנית, מרכז-ימין ובענייני מדיניות מסוימים כמרכז-שמאל.
מתוך כך הדגשים של מצעה הם: הממשלה פועלת עבור האזרח ולא להיפך. לכל אזרח מגיעה קורת גג, ביטחון אישי, ביטוח רפואי ושכר הוגן על עמלו. מי שאינו יכול לעבוד יזכה לתמיכת הממשלה. במקמות בהם יש צורך בכך, יש לדאוג לנושא האקלימי, ייצור מזון מקומי לצרכי האזרחים.
למרות שאינה מפלגת ימין קיצוני, חלק מהעליה בתמיכה בה נבע מהצבעת מחאה נגד ממשלתו של רוטה, ותסכול מהמדיניות שלה כלפי מהגרים. ישנם אקדמאים ועיתונאים שתיארו את המפלגה כמי שנתמכת על ידי הימין הקיצוני. בנושאי הגירה ומקלט, המפלגה תומכת בקבלת פליטים הנמלטים ממלחמות אך מעדיפה לעזור להם קרוב לאזור ממנו הם מגיעים במקום לעודד הגירה להולנד, מתוך כוונה שרוב הפליטים יחזרו לארצם לאחר שהסכסוך במדינתם יסתיים. היא בעד שמהגרים יהיו מועסקים ועצמאים כלכלית לפני המעבר להולנד, והם חייבים ללמוד הולנדית, לעבוד ולשלם מס בהולנד לפחות חמש שנים לפני שיהיו זכאים לתושבות קבע. המפלגה תומכת בגירוש מהגרים בלתי חוקיים.
דמוקרטים 66
D66 – Democraten 66
מנהיג: רוברט ייטן (Rob Jetten)
מספר מושבים נוכחי: 24
מספר מושבים על פי סקרים אחרונים: 7
קצת היסטוריה: המפלגה נוסדה בשנת 1966 על ידי קבוצת אינטלקטואלים, חלקם הגדול לא פוליטיקאים, שביקשה לקדם רפורמות דמוקרטיות במערכת הפוליטית ההולנדית. המפלגה זכתה למספר שיא של מושבים עבור מפלגה חדשה, כשהשתתפה לראשונה בבחירות (7), ומאז ידעה מורדות ועליות (24 מושבים בשיא ושלושה מושבים בשפל). היא הייתה שותפה בכמה קואליציות, והצליחה לשבור את ההגמוניה של CDA, כשנכנסה לממשלה בשנת 1994. המפלגה נמצאה בעלייה מתמדת. עם הזמן המפלגה החלה להדגיש נושאים אחרים בנוסף לרפורמה הדמוקרטית, ויצרה תוכנית פוליטית ליברלית חברתית רחבה יותר. המפלגה הצטרפה לאחר בחירות 2021 לקבינט רוטה הרביעי. ארבעה מחבריה מכהנים כשרים בממשלה.
עמדות מרכזיות: D66 היא מפלגה ליברלית חברתית. היא דוגלת בכלכלה מעורבת המשלבת כלכלת שוק והתערבות ממשלתית. המפלגה מאמינה בגמישות מוגברת בשוק העבודה והפחתת מיסים למעמד הנמוך והבינוני. D66 מציעה להגדיל את הוצאות הממשלה על חינוך וחדשנות, למשל העלאות שכר המורים. המפלגה רוצה שתוסר הרגולציה על תחום החינוך ותעודד תחרות במגזר.
נושא איכות הסביבה למפלגה, שמעדיפה השקעה רבה יותר באנרגיה בת קיימא כדי להילחם בהתחממות הגלובלית. היא מתנגדת לזכות הציד ורואה בציד רק מוצא אחרון לבקרת נזקי חיות בר.
Forum voor Democratie – FvD
הפורום לדמוקרטיה
מנהיג: טיירי בודט (Thierry Baudet)
מספר מושבים נוכחי: 5
מספר מושבים על פי סקרים אחרונים: 5
קצת היסטוריה: המפלגה הוקמה כמכלול חשיבה שעיקרו היה קמפיין במשאל העם ההולנדי על אוקראינה – האיחוד האירופי בשנת 2016 נגד האיחוד האירופי בכלל. בספטמבר 2016 היא המירה את עצמה למפלגה פוליטית והודיעה על כוונתה להשתתף בבחירות הכלליות בשנת 2017, שם בסופו של דבר מפלגת FvD זכתה ב-1.8% מהקולות ושני מושבים, ונכנסה לראשונה לפרלמנט. בפברואר 2019 היו במפלגה כמעט 31,000 חברים. בתור פופוליסטים, עיקר המועמדים לפרלמנט של המפלגה היו חסרי ניסיון פעיל קודם במפלגות פוליטיות אחרות. בפברואר 2018 סבלה המפלגה מבעיות פנימיות כשמספר חברים בולטים עזבו את המפלגה, מכיוון שהם חשו שבמפלגה לא מנוהלת דמוקרטיה פנימית. במהלך הבחירות המחוזיות בשנת 2019, זכתה המפלגה ב-86 מושבים, על פני שתים עשרה המחוזות של הולנד. בדרום הולנד, צפון הולנד ופלבולנד, FvD הפכה למפלגה הגדולה ביותר וזכתה ב -11, 9 ו -8 מושבים בהתאמה. בכל שאר הפרובינציות, המפלגה הגיעה למקום השני או השלישי מבחינת מספר הקולות.
בבחירות 2021, המפלגה ניהלה קמפיין נגד מדיניות הקורונה בהולנד והצליחה לזכות בשמונה חברי פרלמנט. במאי 2021, שלושה מחברי הפרלמנט של המפלגה (ואן האגה, הנס סמולדרס ואולף אפרים) עזבו את המפלגה כדי לשבת כעצמאיים בתגובה לכרזה שפרסמה המפלגה המשווה את הסגר לכיבוש הנאצי של הולנד.
עמדות מרכזיות: FvD היא מפלגה ליברלית שמרנית וככזו תומכת בליברליזם כלכלי. המפלגה תומכת בהנהגת מדרגת פטור ממס גבוהה לכולם, ביטול מיסים על מתנות וירושה ופישוט רדיקלי של מדרגות המס. המפלגה תומכת בשינויים דרסטיים בחינוך היסודי והתיכון, ומתמקדת בהערכות ביצועים עבור מורים. היא רוצה להרחיב את הכוחות המזוינים, להרחיב את חיל המילואים הלאומי ולהחזיר את הקיצוץ בתקציב הביטחון. אחד הנושאים המרכזיים בהם נלחמת המפלגה הוא קיומו הנתפס של "קרטל מפלגתי" בו מפלגות השלטון העיקריות במדינה מחלקות ביניהן את השלטון ופועלות למען אותן מטרות למרות שהן טוענות כי הן מתחרות. המפלגה מבטיחה דמוקרטיה ישירה באמצעות משאלי עם מחייבים, ראשי ערים שיבחרו ישירות וראש ממשלה שיבחר ישירות. המפלגה תומכת גם בכך שהממשלה תורכב ממומחים א-פוליטיים בתחומיהם ("טכנוקרטיה"), ועובדי צמרת בכירים יצטרכו להגיש מועמדות מחדש לתפקידם בכל פעם שיוקם קבינט חדש.
המפלגה מצהירה כי היא תומכת בהגנה על הציוויליזציה האירופית ורוצה סחר חופשי בין מדינות אירופה, אך היא מתנגדת לאיחוד האירופי וגוש האירו.
CDA – Christen Democratisch Appèl
הקריאה הנוצרית-דמוקרטי
מנהיג: הנרי בונטנבאל (Henri Bontenbal)
מספר מושבים נוכחי: 14
מספר מושבים על פי סקרים אחרונים: 4-5
קצת היסטוריה: המפלגה נוצרה דה-פקטו בשנת 1977, כאשר שלוש המפלגות הנוצריות-דמוקרטיות איחדו כוחות ברשימה משותפת פרוטסטנטית-קתולית. מאז לקחה המפלגה חלק בכל קואליציה למעט שלוש. שלושה מראשיה שימשו כראשי ממשלה. בבחירות בשנת 2017, CDA זכתה בשישה מנדטים והפכה למפלגה השלישית בגודלה. היא הצטרפה לממשלה כחלק מקבינט רוטה השלישי. בבחירות 2021, המפלגה נראתה שאיבדה ארבעה מתוך 19 מושבים, יושב ראש המפלגה דאז רוטגר פלום (Rutger Ploum) התפטר בעקבות כך.
עמדות מרכזיות: על אף היותה מפלגה נוצרית, התנ"ך נחשב רק למקור השראה לחברים, ולא כתוכנית פעולה פוליטית. זוהי מפלגת מרכז מוצהרת, או כפי שהגדיר אחד מחבריה, "מרכז רדיקלי". בהתאם לעקרונות פוליטיים פרוטסטנטיים וקתוליים כאחד, היא דוגלת באחריות משותפת של כלל המוסדות החברתיים על הנעשה בחברה ומתנגדת לריכוז כוח רב בידי מוסד בודד או שכבה פוליטית אחת. כמפלגה דתית היא מצדדת בצמצום הפלות, המתת חסד, מיסוד הזנות ולגליזציה של סמים.
Partij voor de Dieren – PvdD
המפלגה למען בעלי החיים
מנהיג: אסתר אווהנד (Esther Ouwehand)
מספר מושבים נוכחי: 6
מספר מושבים על פי סקרים אחרונים: 4-5
קצת היסטוריה: המפלגה למען בעלי החיים הוקמה בשנת 2002. תחילה נחשבה כמפלגת נישה, מפלגה שלא מבקשת להשיג כוח פוליטי אלא לפעול לפי אמונותיה ולהשפיע בכך על מפלגות אחרות. בשנת 2021 המפלגה אותתה על נכונותה להיכנס לממשלה קואליציונית. המפלגה טרם הייתה חלק מקואליציה שלטונית ברמה הארצית, המחוזית או המקומית.
פריצת הדרך של המפלגה התרחשה בבחירות האירופיות בשנת 2004. המפלגה זכתה ב-3.22% מהקולות (153.432 קולות), לא די בכדי לזכות במושב, שיפור חד בהשוואה לתוצאת 2003. בשנת 2006 זכתה המפלגה במושביה הראשונים בבית הנבחרים, כאשר מריאן ת'ימה ואסתר אואוהאנד נבחרו לפרלמנט. המפלגה זכתה לתשומת לב רבה בשל מספר אנשי רשימה בולטים, כמו פול קלייטור, מארטן טארט, קיס ואן קוטן, רודי קוסברוק, ג'ורג'ינה ורבאן ויאן וולקרס. בשנת 2021 קיבלה המפלגה את התוצאה הטובה ביותר שלה עד כה, וזכתה בשישה מושבים.
עמדות מרכזיות: המפלגה פועלת בעיקר בתחומי זכויות ורווחת בעלי-חיים, איכות סביבה וקיימות.
SP Socialistische Partij
המפלגה הסוציאליסטית
מנהיג: ליליאן מריינסאן (Lilian Marijnissen)
מספר מושבים נוכחי: 9
מספר מושבים על פי סקרים אחרונים: 4
קצת היסטוריה: קבוצת פעילים שפרשה מהמפלגה הקומוניסטית ההולנדית (מרקסיסטית-לניניסטית) הקימה את המפלגה בשנת 1971. במרוצת השנים התרחקה המפלגה מהאידיאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית עד שמחקה את המונח כליל משמה כעבור 20 שנה. רק בשנת 1994 הצליחה להיכנס לראשונה לפרלמנט ההולנדי. בינתיים היא השכילה לפעול בשטח וליצור רשת של פעילים בארגונים מקומיים שמספקים ייעוץ וסיוע לאזרחים למשל. כך עלה כוחה בבחירות המקומיות וכך גם זכתה ב-25 מושבים בבחירות בשנת 2006, הישג שלא הצליחה לשחזר מאז. היא מעולם לא היתה חלק מהקואליציה. בבחירות 2021 היתה המפלגה השישית בגודלה בבית הנבחרים.
עמדות מרכזיות: המפלגה מתייגת את עצמה כמפלגה סוציאליסטית, אך היא תוארה גם כסוציאל-דמוקרטית. במניפסט העקרונות שלה, היא קוראת לחברה שבה כבוד האדם, שוויון וסולידריות הם החשובים ביותר. נושאי הליבה שלה הם תעסוקה, רווחה חברתית והשקעה בבריאות, חינוך ציבורי וביטחון הציבור. המפלגה מתנגדת להפרטת השירותים הציבוריים והיא ביקורתית כלפי הגלובליזציה.
Volt Netherlands
וולט הולנד
מנהיג: לורן דאסן (Laurens Dassen)
מספר מושבים נוכחי: 2
מספר מושבים על פי סקרים אחרונים: 4
קצת הסטוריה: מפלגה פוליטית חברתית-ליברלית. זוהי השלוחה ההולנדית של תנועת וולט אירופה, מפלגה פאן אירופים עם סניפים במדינות רבות. השלוחה ההולנדית נוסדה באוטרכט ב-23 ביוני 2018, עם ריינייר ואן לנסחוט (Reinier van Lanschot) כיושב-ראש. המפלגה חייבת את הקמתה לתרומות באמצעות מימון המונים. בשנת 2021, המפלגה השתתפה בבחירות הכלליות בהולנד בפעם הראשונה וזכתה בשלושה מושבים. במהלך שנת 2022 הנציגים המכהנים עלו לכותרות בעיקר בעקבות סקנדלים והדחות.
עמדות מרכזיות: תמיכה וקידום האיחוד האירופי כדי לקדם פוליטיקה טרנס-לאומית על פני פוליטיקה לאומית פופוליסטית בתוך האיחוד האירופי. המפלגה פונה למצביעים צעירים בקריאה לתמוך בחזון של "ארצות הברית של אירופה". המפלגה שמה דגש על נושאים סביבתיים ופעילות לקידומם. חתירה לשיוויון חברתי ושוויון הזדמנויות. תמיכה ופיתוח של כלכלה ירוקה. לפתח ולקדם את הדמוקרטיה כך שתתאים למאה ה-21. להתמודד עם האתגרים שהעולם הדיגיטלי מציב שמירה על מאגרי מידע, מיסוי רווחים.
Denk
מנהיג: סטפן ואן ברלה (Stephan van Baarle)
מספר מושבים נוכחי: 3
מספר מושבים על פי סקרים אחרונים: 3-4
קצת היסטוריה: מפלגת Denk (משמעות השם בהולנדית לחשוב ובטורקית שיוויון או מאוזן) נוסדה בשנת 2014 על ידי Tunahan Kuzu ו- Selçuk Öztürk שעזבו את מפלגת העבודה (PvDA). בשנת 2017 היא הפכה למפלגת המהגרים הראשונה בעלת מושבים בפרלמנט ההולנדי.
עמדות מרכזיות: מצע המפלגה מורכב מחמש נקודות עיקריות: חברה סובלנית בה נקבל אחד את השני, חברה אכפתית בה דואגים אחד לשני, חברה לומדת בה משתמשים בכישורים של כולם, חברה בת קיימא בה חושבים על הסביבה, חברה צודקת המקדמת צדק בינלאומי. הם קוראים להחליף את האינטגריציה ההולנדית בקבלה ולבטל את המונח מהגר. לדבריהם מהגרים מרקע לא מערבי מתקשים יותר למצוא עבודה או התמחות, ושהגזענות בהולנד ממסדית. לכן הם רוצים להקים פה מרשם גזענות. הם סבורים שיש צורך ברפרומה באומות המאוחדות ובמועצת הביטחון ושהאיחוד האירופי צריך מדיניות חוץ עצמאית. הם סבורים שהולנד צריכה להכיר במדינה פלסטינית.
CU – ChristenUnie
האיחוד הנוצרי
מנהיג: מרים ביקר (Mirjam Bikker)
מספר מושבים נוכחי: 5
מספר מושבים על פי סקרים אחרונים: 3-4
קצת היסטוריה: האיחוד הנוצרי, שנוסדה בשנת 2000 כמיזוג של הברית הפוליטית הרפורמית (GPV) והפדרציה הפוליטית הרפורמית (RPF), מחזיקה היום חמישה מושבים בבית הנבחרים ושלושה בסנאט. המפלגה הכפילה את מספר המושבים שלה בבחירות 2006 אז הצטרפה כמפלגה הקטנה ביותר לקבינט הרביעי של בלקננדה. בחלק ממערכות מהבחירות היא יוצרת ברית עם המפלגה הפוליטית הרפורמית של קלוויניזם (SGP), שבניגוד למפלגת CU, היא מפלגת עדות.
עמדות מרכזיות: CU היא מפלגה מרכז, השומרת על עמדות מתקדמות יותר בנושאי כלכלה, הגירה וסביבה תוך שהיא מחזיקה בעמדות שמרניות יותר חברתית בנושאים כמו הפלות והמתת חסד. המפלגה מתארת את עצמה כ"נוצרית חברתית". בעיקרה המפלגה פרוטסטנטית, ומבססת את מדיניותה על המקרא, ולוקחת את העקרונות התיאולוגיים של צדקה וניהול כבסיס לתמיכתה בהוצאות הציבור והסביבה. המפלגה מבקשת לקיים את המוסר הנוצרי, אך תומכת בחופש הדת תחת תורת הריבונות בתחום. המפלגה היא אירוספטית מתונה.
JA21
תשובה נכונה 2021/ תשובה מוצדקת 2021
מנהיג: יוסט ארדמנס (Bernard Johannes "Joost" Eerdmans)
מספר מושבים נוכחי: 1
מספר מושבים על פי סקרים אחרונים: 1-2
קצת הסטוריה: JA21 נוסדה ב-18 בדצמבר 2020 על ידי יוסט ארדמנס ואנאבל ננינגה (Annabel Nanninga), לאחר שעזבו את הפורום הימני הפופוליסטי לדמוקרטיה, בעקבות מחלוקת פנימית על תגובת הנהגת המפלגה להאשמות על גזענות, אנטישמיות והומופוביה נגד אגף הצעירים שלה. המפלגה מתארת את עצמה כמפלגת ימין "ראויה" ומטרתה למלא את הפער בין מפלגת VVD ובין מפלגת PVV. מנהיג המפלגה יוסט ארדמנס היה בעבר חבר פרלמנט עבור רשימת פים פורטוין (Pim Fortuyn, פוליטיקאי שנרצח) וכיהן כסגן ראש עיריית רוטרדם.
עמדות מרכזיות: המפלגה מתארת את עצמה כליברלית ושמרנית עם דגש על חופש אישי, שקיפות פוליטית וממשל אמין. המפלגה בעד "הפחתת נטל רגולטורי, הקלות מס, מדיניות הגירה קפדנית ותמיכה ביזמים שהופכים את המדינה שלנו לגדולה.רוצה לחזק את האוטונומיה של הולנד על ידי סיום ההשפעה של האיחוד האירופי על ענייני פנים, על ידי הצבת "האינטרסים ההולנדיים במקום הראשון" ותמיכה בזכות להגדרה עצמית לאומית. המפלגה תומכת במשאל עם על חברות הולנדית בגוש האירו ,תיקון חברות הולנדית באמנות האיחוד האירופי ובהסכם שנגן ,ובמשא ומתן מחודש על חברות הולנדית באיחוד האירופי.
המפלגה רוצה לבטל את הסכם המקלט של האיחוד האירופי, להחזיר למדינה את השליטה המלאה על גבולותיה ולגרש מהגרים לא חוקיים. הם מתנגדים לקיצוץ בתקציב המשטרה וקוראים להחמיר בעונשי מאסר נגד מי שתוקפים עובדי חירום. הם גם קוראים לחייב מהגרים ללמוד הולנדית, רוצים להפסיק את המימון הזר של מסגדים ובתי ספר איסלאמיים, וקובעים שיש לשלול מאנשים בעלי אזרחות כפולה את אזרחותם ההולנדית אם הם מצטרפים לקבוצת טרור זרה.
המפלגה תומכת גם בהשקעות זרות ובשמירה על הסכמי סחר חופשי עם מדינות אחרות על מנת לבלום את זרמי ההגירה ורוצה לשמר יחסים טובים עם בריטניה אחרי הברקזיט. הם תומכים בחופש באינטרנט ורוצים להגן על הזכות לפרטיות מקוונת על ידי מניעת מהממשלה ומחברות טכנולוגיה גדולות לכרות נתונים אישיים או להפר את חוקי הפרטיות. מבחינת תרבות. המפלגה הביעה התנגדות לארכיטקטורה מודרנית ותומכת בהחזרת מבנים היסטוריים למפרטיהם המקוריים. בשנת 2022 הם פעלו נגד "דה-קולוניזציה" של ההיסטוריה ההולנדית. במקום זאת הם טענו להגנה על המורשת התרבותית הלאומית ועבור כניסה חינם למוזיאון לאזרחים הולנדים.
BlJ1
מנהיג: אדיסון אולף (Edson Olf)
מספר מושבים נוכחי: 1
מספר מושבים על פי סקרים אחרונים: 0-1
קצת היסטוריה: המפלגה נוסדה באמסטרדם בשנת 2016, אז היא נקראה סעיף 1 (Artikel 1). השם "סעיף 1" התייחס לסעיף הראשון בחוקה ההולנדית האוסר אפליה וגזענות. המפלגה נאלצה לשנות את שמה לאחר תביעה משפטית והחל משנת 2017 היא נקראת BIJ1 שמקורו מהמילה ההולנדית Bijeen, שמשמעותה יחד. מייסדת המפלגה הייתה אושית הטלוויזיה סילבנה סימונס (Sylvana Simons) שהייתה קשורה לזמן קצר למפלגת Denk. סימונס הודיעה שלא תעמוד בראשות המפלגה בבחירות 2023 מסיבות בריאותיות.
עמדות מרכזיות: המפלגה מכנה את עצמה מפלגת שמאל רדיקלית הדוגלת בשוויון זכויות והזדמנויות לכולם בהולנד. לדבריהם הם מכבדים את השונה ומתמקדים במשותף לכולנו. הם מצהירים על עצמם כמפלגה פרוגרסיבית ואנטי קפיטליסטית. הם דוגלים בשוויון רדיקלי ובצדק כלכלי. המפלגה תומכת בקהילה הגאה, קוראת לחקיקה מחמירה יותר כנגד דיבור שטנה, נגד סיווג אנשים על בסיס אתני. המפלגה קוראת לעצמאות והכרה במדינה ״פלסטין״. הם דוגלים בצמצום פערי שכר מגדריים והחלפת מדד התוצר הגולמי במדד האושר הלאומי כסמן כלכלי.
