מספר שיא של 81 מפלגות הביעו עניין בהשתתפות בבחירות בהולנד, שיתקיימו בעוד כשבועיים. מתוכן רק 28 עמדו בהצלחה בתנאים הדרושים והן אלו שיתמודדו על 150 המושבים בפרלמנט ב-15 במרץ. לאחר שהבנו איך השיטה הפוליטית ההולנדית עובדת, הגיע הזמן להעמיק מעט במפלגות הבולטות במירוץ. הכתבה השנייה בסדרה סוקרת בקצרה את שבע המפלגות המובילות על פי הסקרים*, כלומר אלו שצפויות לזכות ביותר מעשרה מושבים. בפעם הבאה נעסוק במפלגות הקטנות יותר, ובכמה מפלגות מעניינות במיוחד.
לפני הכל: מה צריך לדעת על שיטת הבחירות בהולנד
VVD – Volkspartij voor Vrijheid en Democratie, מפלגת העם למען חירות ודמוקרטיה
מנהיג: מרק רוטה (Mark Rutte)
מספר מושבים נוכחי: 40
מספר מושבים על פי הסקרים האחרונים: 27-23
קצת היסטוריה: המפלגה נוסדה ב-1948, כהמשך למפלגות דומות שפעלו לפני כן, בשילוב עם פורשים ליברלים ממפלגת העבודה ההולנדית. רק בשנות ה-70 התחילה המפלגה לצבור תאוצה בפרלמנט. ב-2002 וב-2006 ספגה המפלגה מפלות בבחירות לפרלמנט. ב-2006 התעורר משבר מנהיגות פנימי כאשר התברר שמספר 2 ברשימה, ריטה ורדונק (Rita Verdonk) זכתה למספר רב יותר של קולות מאשר המנהיג החדש מרק רוטה. היא קראה תיגר על מנהיגותו של רוטה אבל בסופו של דבר היא סולקה מהסיעה, הקימה מפלגה חדשה, והוא יצא וידו על העליונה. מאז, תחת מנהיגותו של רוטה, כוחה של ה-VVD עלה באופן ניכר. ב-2010 היא הפכה לראשונה למפלגה הגדולה בפרלמנט ורוטה הפך לראש הממשלה הראשון מטעמה. היה זה "קבינט רוטה הראשון". הקואליציה הזו נפלה כעבור שנתיים, כשחירט וילדרס (PVV) הפסיק לתמוך בה, אבל הבחירות שבאו בעקבות זאת רק חיזקו את כוחה של ה-VVD). כעת מכהן "קבינט רוטה השני", אחת הממשלות הבודדות מאז מלחמת העולם השנייה ששימשה במשך קדנציה שלמה.
עמדות מרכזיות: ה-VVD היא מפלגה ליברלית מבחינה כלכלית, שדוגלת בחיזוק כוחו של השוק החופשי לעומת רגולציה ממשלתית. עם זאת, היא אינה שוללת את עיקרון מדינת הרווחה ההולנדי. המפלגה מתיימרת לייצג את ההולנדי שעובד קשה למחייתו, ולכן תומכת למשל במסים נמוכים. בבחירות הנוכחיות מנסה רוטה לפנות גם למצביעים שנוטים ל-PVV, מפלגתו של חירט וילדרס, באמצעות הסיסמה "normaal doen" (ביטוי הולנדי שמשמעו "להתנהג נורמלי", להתנהג בסדר, בצורה נאותה ומקובלת בחברה). במכתב פומבי "לכל ההולנדים" דחה רוטה את אלו שלא "מתנהגים נורמלי" – זורקים זבל ברחוב, לא מכבדים את המשטרה וכו'. זוהי כמובן רמיזה ברורה לקבוצות מהגרים. ההתנהגות ה"נורמלית" כוללת סיוע לשכן, האפשרות ללכת יד ביד ברחוב ללא פחד, הנחלת כבוד כלפי שוטרים וכו'.
PVV – Partij voor de Vrijheid, המפלגה למען החירות
מנהיג: חירט וילדרס (Geert Wilders)
מספר מושבים נוכחי: 12
הסקרים האחרונים: 27-23
קצת היסטוריה: וילדרס הוא אחד הפוליטיקאים הוותיקים בהולנד. ב-1998 נבחר לפרלמנט מטעם מפלגת ה-VVD, כיום יריבתו הגדולה. הוא פרש ממנה ב-2004 על רקע תמיכתה בהצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי, ונשאר בפרלמנט כסיעת יחיד. שנתיים לאחר מכן הקים את המפלגה למען החירות, שזכתה בתשעה מושבים בבחירות. בבחירות 2010 עלתה המפלגה ל-24 מושבים והפכה לשלישית בגודלה בפרלמנט. היא לא הצטרפה לקואליציה בראשות רוטה, אך סיפקה לה רשת ביטחון חיצונית. התמיכה הזו הופסקה ב-2012, כשווילדרס לא הסכים לקיצוצים המתוכננים בתקציב, והדבר הביא לנפילת ממשלת רוטה הראשונה.
עמדות מרכזיות: וילדרס ידוע בעיקר כמתנגד חריף לאיסלאם ולמה שהוא מכנה "האיסלאמיזציה של הולנד". לקראת הבחירות הנוכחיות פרסמה המפלגה מצע באורך עמוד אחד בלבד (לשם השוואה, המצע של ה-VVD משתרע על כמאה עמודים). בין היתר דוגלת המפלגה באיסור על הקוראן, סגירת מסגדים ובתי ספר איסלאמיים והפסקת הגירה ממדינות מוסלמיות. מבחינה חברתית-כלכלית משלבת המפלגה שמאל וימין: הורדת מסים וממשלה קטנה יותר, לצד הורדת גיל קבלת קצבת הזקנה, הורדת שכר הדירה וביטול ההשתתפות העצמית בביטוח הבריאות. המפלגה גם מתנגדת נחרצת לאיחוד האירופי, שאותו כינו אנשיה "דיקטטורה", ומצדדת בפרישה של הולנד ממנו.
CDA – Christen Democratisch Appèl, הקריאה הנוצרית-דמוקרטית
מנהיג: סיברנד ואן הרסמה בוּמה (Sybrand Buma)
מספר מושבים נוכחי: 13
הסקרים האחרונים: 19-17
קצת היסטוריה: המפלגה נוצרה דה-פקטו ב-1977, כאשר שלוש המפלגות הנוצריות-דמוקרטיות איחדו כוחות ברשימה משותפת פרוטסטנטית-קתולית. מאז לקחה המפלגה חלק בכל קואליציה למעט שלוש, ושלושה מראשיה שימשו כראשי ממשלה. היא אינה חברה בממשלה הנוכחית אולם הייתה השותפה הקואליציונית המרכזית של ה-VVD בממשלת רוטה הראשונה.
עמדות מרכזיות: על אף היותה מפלגה נוצרית, התנ"ך נחשב רק למקור השראה לחברים ולא כתוכנית פעולה פוליטית. זוהי מפלגת מרכז מוצהרת, או כפי שהגדיר אחד מחבריה, "מרכז רדיקלי". בהתאם לעקרונות פוליטיים פרוטסטנטיים וקתוליים כאחד, היא דוגלת באחריות משותפת של כלל המוסדות החברתיים על הנעשה בחברה ומתנגדת לריכוז כוח רב בידי מוסד בודד או שכבה פוליטית אחת. כמפלגה דתית היא מצדדת בצמצום הפלות, המתת חסד, מיסוד הזנות ולגליזציה של סמים.
D66 – Democraten 66, דמוקרטים 66
מנהיג: אלכסנדר פכטולד (Alexander Pechtold)
מספר מושבים נוכחי: 12
הסקרים האחרונים: 18-16
קצת היסטוריה: המפלגה נוסדה ב-1966 על ידי קבוצת אינטלקטואלים, חלקם הגדול לא פוליטיקאים, שביקשה לקדם רפורמות דמוקרטיות במערכת הפוליטית ההולנדית. היא זכתה למספר שיא של מושבים עבור מפלגה חדשה כשהשתתפה לראשונה בבחירות (7), ומאז ידעה מורדות ועליות (24 מושבים בשיא ו-3 מושבים בשפל). היא הייתה שותפה בכמה קואליציות והצליחה לשבור את ההגמוניה של ה-CDA כשנכנסה לממשלה ב-1994. תחת מנהיגותו של פכטולד המפלגה נמצאת בעלייה מתמדת.
עמדות מרכזיות: D66 היא מפלגה ליברלית פרוגרסיבית. היא בעד שילוב של כלכלת השוק החופשי עם מידה מסוימת של התערבות ממשלתית. בין היתר היא דוגלת בקיצוץ במסים, גמישות רבה יותר בשוק העבודה, השקעה גדולה בחינוך לצד הגברת התחרות בתחום והשקעה באנרגיה בת-קיימא.
GroenLinks, שמאל ירוק
מנהיג: יסה קלאבר (Jesse Klaver)
מספר מושבים נוכחי: 4
הסקרים האחרונים: 17-15
קצת היסטוריה: מפלגת השמאל הירוקה נוסדה ב-1989, כאיחוד של ארבע מפלגות, בהן המפלגה הקומוניסטית והמפלגה האוונגליסטית. היא מעולם לא השתתפה בממשלה, על אף שב-2010 זכתה בעשרה מושבים בפרלמנט. מאז אותה שנה עומד בראשה קלאבר, בן 30, שנחשב לכוכב עולה בשמי הפוליטיקה ההולנדית.
עמדות מרכזיות: הגנת הסביבה ומדיניות כלכלית שמאלית עומדות בלב המצע הפוליטי של המפלגה. היא תומכת בחיזוק מדינת הרווחה ההולנדית, הורדת גיל הפנסיה והגדלת קצבאות, מדיניות הגירה ומקלט ליברלית ושיתוף פעולה בינלאומי להתמודדות עם בעיות סביבתיות כמו שינויי האקלים.
PvdA – Partij van de Arbeid, מפלגת העבודה
מנהיג: לודווייק אשר (Lodewijk Asscher)
מספר מושבים נוכחי: 36
הסקרים האחרונים: 14-12
קצת היסטוריה: רצון לגשר על פערים בחברה ההולנדית המקוטבת הביא להקמת המפלגה ב-1946, כאיחוד של מפלגות סוציאליסטיות, ליברל-דמוקרטיות ונוצריות-פרוגרסיביות. המפלגה הדגימה שוב ושוב את יכולתה לשבת בקואליציה עם מפלגות בעלות אג'נדה שונה, בפרט ה-VVD. ב-1994 וב-1998 עמד מנהיגה הפופולרי וים קוק בראשות שתי ממשלות יציבות. לאחר פרישתו, ולנוכח הרוחות החדשות שהביא עמו הפוליטיקאי הימני הפופוליסטי פים פורטאון בנושאי הגירה ואינטגרציה, ספגה המפלגה מפלה בבחירות 2002. היא התאוששה שנה לאחר מכן אך נותרה באופוזיציה. המפלגה הצטרפה לממשלת רוטה השנייה ב-2012, לאחר שידעה כמה חילופי מנהיגים (שכללו גם את ראש העיר היהודי של אמסטרדם, יוב כהן). בשנה שעברה זכה אשר בהתמודדות על ראשות המפלגה. הוא מכהן כסגן ראש הממשלה וכשר העבודה והרווחה.
עמדות מרכזיות: המפלגה התחילה את דרכה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית מסורתית, המחויבת למדינת הרווחה. בשנות האלפיים היא מיתנה את תוכניתה הפוליטית השמאלית והיא החלה לכלול גם רפורמות בתחום הרווחה וקידום הפרטה. כך הפכה למעשה למפלגת שמאל-מרכז. היא עוסקת הרבה בתחומי עבודה וחינוך, ודוגלת למשל בהעלאת שכר המינימום ובהחלתו מגיל 18.
SP Socialistische Partij, המפלגה הסוציאליסטית
מנהיג: אמילה רומר (Emile Roemer)
מספר מושבים נוכחי: 15
הסקרים האחרונים: 14-12
קצת היסטוריה: קבוצת פעילים שפרשה מהמפלגה הקומוניסטית ההולנדית (מרקסיסטית-לניניסטית) הקימה את המפלגה ב-1971. אולם במרוצת השנים התרחקה המפלגה מהאידיאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית עד שמחקה את המונח כליל משמה כעבור 20 שנה. רק ב-1994 הצליחה להיכנס לראשונה לפרלמנט ההולנדי. בינתיים היא השכילה לפעול בשטח וליצור רשת של פעילים בארגונים מקומיים שמספקים ייעוץ וסיוע לאזרחים למשל. כך עלה כוחה בבחירות המקומיות וכך גם זכתה ב-25 מושבים בבחירות ב-2006, הישג שלא הצליחה לשחזר מאז. היא מעולם לא השתתפה בקואליציה.
עמדות מרכזיות: כשמה כן היא – סוציאליסטית, או סוציאל-דמוקרטית. היא עוסקת בעיקר בנושאי דיור, בריאות ועבודה. בין היתר היא דוגלת בהורדת גיל הפנסיה והגדלתה, הורדת שכר הדירה וביטול ההשתתפות העצמית בביטוח הבריאות.
*ההתייחסות לסקרים על פי "סקר הסקרים" המפורסם באתר של ד"ר טום לוורסה (Tom Louwerse) מאוניברסיטת ליידן. זהו גם מקור המצוטט רבות בתקשורת ההולנדית והעולמית.