יום הדמוקרטיה הבינלאומי, המצויין ב-15 בספטמבר מדי שנה, הוא הזדמנות לבחון את ההישגים של הדמוקרטיה לצד האיומים ההולכים ומתחזקים על הדמוקרטיה. אלי ספיר בטור מיוחד.
יום הדמוקרטיה הבינלאומי, המצויין ב-15 בספטמבר מדי שנה, נקבע על ידי האו"ם במטרה לקדם ערכים כמו ייצוג פוליטי, השתתפות, אחריותיות ושקיפות. הוא נועד לסייע לדמוקרטיות הניצבות בפני אתגרים כמו עלייה של כוחות פוליטיים רודניים ושחיתות פוליטית, לצד שחיקה במעורבות האזרחית. חשוב לחגוג ביום זה את ההישגים אליהם הגיעה החברה האנושית בזכות הדמוקרטיה, כמו ההגנה על זכויות האדם, הצדק החברתי והצמיחה הכלכלית חסרת התקדים בהיסטוריה האנושית. אבל לצד החגיגות, יש לזכור גם את האיומים ההולכים ומתחזקים על הדמוקרטיה.
האיום הגלובלי המרכזי על הדמוקרטיה הוא התחזקותם של משטרים אוטוריטריים הפועלים לערער את חירויות האזרח ולדכא התנגדות מבית. הם נוהגים בתוקפנות כלפי מדינות אחרות. כך למשל, יצרו רוסיה, איראן, סין, וצפון קוריאה "ציר רשע" חדש, המאיים על שלום העולם ומערער את היציבות באזורים שלמים באמצעות אלימות, דיכוי והפצת מידע כוזב. ישראל ואוקראינה, המייצגות בעיני הציר את המערב, הן המטרות הראשונות אליהן הוא מפנה את מאמציו, ומציב אתגרים להשרדות הדמוקרטיה הליברלית שלא נראו מזה עשורים.
אדישות פוליטית – אויבת הדמוקרטיה
לצד האתגרים העצומים שמציבים משטרים אלה, העולם הדמוקרטי מתמודד גם עם משברים פנימיים, ביניהם תחושת אדישות פוליטית ושביעות רצון נמוכה מתפקוד המוסדות הדמוקרטיים. אזרחים רבים, במיוחד צעירים, מרגישים שהזירה הציבורית לא רלוונטית לגביהם, ובמילא אין להם השפעה על תהליך קבלת ההחלטות הפוליטי. הסיבות לתחושה זאת מגוונות, ונעות בין אבדן אמון במבנים הפוליטיים המסורתיים, ועד ניתוק גובר בשל השפעות המדיה החברתית. כך או כך, תחושת חוסר יכולת ההשפעה מחלישה את הלגיטימיות של תהליך קבלת ההחלטות הדמוקרטי ונותנת רוח גבית לקולות קיצוניים.
פופוליזם – מימין ומשמאל
בהולנד, כמו במדינות אחרות במערב אירופה, האיומים על יציבות הדמוקרטיה נבחנים לרוב בפרספקטיבה של עליית הפופוליזם, לרוב בשל חוסר שביעות רצון חברתי עמוק. הפופוליזם יכול לצמוח מימין, תוך פנייה לרגשות לאומיים וקריאה להדרת הגורמים החברתיים שאינם חלק מה"עם", או משמאל, לרוב בשל אי ודאות כלכלית, או כתגובת נגד לגלובליזציה. הוא יכול גם ללבוש צורה אנטי ממסדית ולהתמקד בתקיפת האליטה אותה הוא מציג כמושחתת וכמנצלת את העם לרווחתה האישית. בכל צורותיו, הפופוליזם מחליש את האמון במוסדות פוליטיים המסורתיים ומציב אתגרים בפני בתי המחוקקים ובתי המשפט, וכשמשולבים בו יסודות אנארכיסטיים הוא מקשה על הדמוקרטיות לפעול בצורה יעילה.
כולנו היינו עדים לדוגמא מוחשית לסכנות שעלול לגרום האנרכיזם לדמוקרטיה, גם במערב. התגברות ההפגנות נגד ישראל, שמאז השבעה באוקטובר 2023, חרגו מעבר לביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל ומלחמתה בחמאס, והתדרדרו לכדי קריאות אנטישמיות, להרס מדינת ישראל ולאלימות כנגד ישראלים ויהודים. בכך, קראו המוחים תגר הן על יחסי החוץ של הממשלות השונות, והן על תמיכת דעת הקהל במערב בזכותה של ישראל להגן על עצמה. חמור מכך, מוחים רדיקלים בהולנד ומקומות רבים אחרים באירופה הביעו תמיכה גלויה בארגוני טרור כמו חמאס, המקדמים אלימות וטרור, במטרה לאיים באופן ישיר על הערכים הדמוקרטיים.
רטוריקה אנטישמית
לצד המחאות, זינק שיעור ההתקפות האנטישמיות ברחבי אירופה. התופעה מדאיגה גורמים רבים מחוץ לקהילה היהודית, לא רק בגלל הצורך להלחם בפניה המכוערות של השנאה שכמעט והחריבה את אירופה, אלא גם בגלל שהלקח ההיסטורי מההתמודדות עם אנטישמיות הוא שהיא מבשרת על תסכולים חברתיים עמוקים יותר שרק בשלב הראשון מופנים כלפי היהודים. הנורמליזציה של רטוריקה אנטישמית בשיח המרכזי לא מסכנת רק את היהודים אלא גם פוגעת בערכים הדמוקרטיים הבסיסיים של שוויון, סובלנות ואחדות חברתית, המאפשרים לחברות חופשיות לשגשג.
יום הדמוקרטיה הבינלאומי הוא רגע של התבוננות – אבל גם של פעולה. ברחבי העולם, הדמוקרטיה נתונה לאתגרים חסרי תקדים – משלטון אוטוריטרי לפופוליזם, ממידע כוזב לטרור. במערב, האדישות הפוליטית וההקצנה הגוברת מחלישות עוד יותר את העקרונות שעליהם בנויה הדמוקרטיה. ישראלים בארץ ובחו"ל קיבלו תזכורת כואבת בשנה החולפת עד כמה המאבק על הדמוקרטיה הוא אישי ודחוף. על ידי יצירת קהילות תומכות ועמידה כנגד השנאה, נוכל לסייע בהגנה על עצמנו ועל ישראל, כמו גם על ערכי היסוד שמחזקים חברות דמוקרטיות.
