מומחים מזהירים מפני הסיכונים שבמערכות ההאזנה המשטרתיות, בהן משתמשת המשטרה ההולנדית, כדי להאזין לפושעים. המערכות שבשימוש פותחו על ידי חברות ישראליות. מדובר במערכת הישנה, שעדיין בשימוש, ובמערכת החדשה שנרכשה. נמצא כי ישנו כשל בפיקוח על כך.
מומחי אבטחת מידע ישראלים והולנדים מכנים את הגישה ההולנדית תמימה ולא אחראית. ״אתה הופך תלוי במדינה אחרת, בטכנולוגיה שלה ובאמינות שלה. זה לא רצוי במצב שבו מלחמות הופכות לדיגיטליות״. אלו דבריו של מומחה אבטחת המידע אריק פלוכמאקרס. הוא פיתח מערכת האזנות, ואינו מבין מדוע ממשלת הולנד אינה רוכשת מערכות מקומיות.
בשנים האחרונות התגלו יותר שערוריות של ריגול סייבר ישראלי וזה מטריד את המשטרה ההולנדית המשתמשת במערכת הישראליות. השערוריה הידועה ביותר היא פרשת פגסוס, שעסקה בתוכנה ישראלית, שאפשרה לממשלות לפרוץ לטלפונים של פעילים פוליטיים, עורכי-דין, עיתונאים ופוליטיקאים.
ישראל התגוננה מפני ההאשמות בטענה שאינה אחראית לניצול לרעה של התוכנה בידי ממשלות אחרות, אך לאחרונה התגלה שגם בממשל הישראלי נעשה שימוש לרעה בתוכנות הללו כנגד פוליטיקאים ואזרחים ישראלים.
אראלה גרסיאני מאוניברסיטת אמסטרדם חוקרת שנים את תעשיית אבטחת המידע הישראלית. היא הסיקה ש״להולנד יש נטיה לתת לישראל להנות מהספק. אבל אני חושבת שהם טועים.״
האלוף במילואים יצחק בן ישראל, פרופסור לסייבר באוניברסיטת תל-אביב, מבין את הדאגה ההולנדית, ואמר שזה יכול להיות חכם להשתמש במערכות מקומיות.
בשנת 2019 זכתה חברת בת של אלביט הישראלית במכרז למערכות האזנה למשטרה ההולנדית. שר המשפטים דאז נאלץ להתמודד עם העובדה שחברת האם, אלביט, ייצרה פצצות מצרר אסורות.
ממשרד המשפטים נמסר שאינם יכולים להגיב, אך המכרז נערך בהתאם לכללים. שרת המשפטים אמרה שהיא מבינה את הדאגה ובוחנת את הנושא בתוך המשרד. בשבוע הבא היא תחזור לבית הנבחרים עם תשובות.
אולי יעניין אותך גם:
דאצ׳ניוז: אוניברסיטאות נדרשו לדווח על קשרים עם ישראל
הולנד חוזרת לשגרה בשלושה שלבים
כבר מזמן לא רק עומד על הרגליים