,שינויי האקלים מהווים איום ממשי על הולנד, פני הים צפויים לעלות מהר משסברו בעבר. צפויות בצורות מצד אחד וגשמים חזקים בקיץ מצד שני. כך עולה מדו״ח של KNMI.
השירות המטרולוגי ההולנדי (KNMI) פרסם, ביום שני, דיווח לגבי שינוי מזג האויר בהולנד. בדו״ח נכתב: ״הדו״ח מבהיר את חומרת שינויי האקלים המתרחשים במהירות״. מנגד, מבקרי השירות המטרולוגי אומרים שהוא מבוסס על תרחישים אקלימיים קיצוניים, ולא מציאותיים.
מזכיר המדינה לתשתיות וניהול מים אמר בתגובה, ״משבר האקלים כבר כאן, זה קוד אדום. זוהי קריאה לכולנו למנוע שינויים נוספים בעתיד ולהשתנות.״
Het #Klimaatsignaal’21 toont verschillende scenario’s, waaronder het hoogste SSP5-8.5. Waarschijnlijk zal de door de mens veroorzaakte uitstoot lager zijn dan de getallen waarop dit scenario is gebaseerd. Waarom gebruikt het KNMI dan toch ook dit scenario?https://t.co/qAxvIHsAMI pic.twitter.com/61TI8MsgVu
— KNMI (@KNMI) October 27, 2021
גובה פני הים
אם פליטת גזי החממה העולמית לא תפחת, צפוי גובה פני הים, בין השנים 2090 ו-2140, לעלות במטר לעומת תחילת המאה הנוכחית. אם גם הקרח באנטרטיקה ימס גובה פני הים עלול לעלות אף ב-2 מטרים.
התחזיות מבוססות על תרחישים אקלימיים קיצוניים, מתוך הדו״ח האחרון של ה- IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים). תרחישים אלה מניחים שלא יעשה שום שינוי מדיניות בנושא האקלים. ההנחה היא ששריפת פחם תמשיך להיות מקור האנרגיה העיקרי למשך כל המאה. הכותב הראשי של הפרק העוסק בפני הים בדו״ח השירות המטאורולוגי מסביר: ״הולנד לא יכולה להרשות לעצמה שום טעות בתחום הזה, ולכן חשוב שנדע מה המקסימום שמצפה לנו.״
תרחישים קיצוניים
כבר שנים נשמעת ביקורת כנגד השימוש בתרחישים הכי קיצוניים. התרחישים מבוססים על ההנחה שכלום לא ישתנה ברמת הפליטות, בעוד שברחבי העולם נעשים מאמצים לצמצומן. מומחה מזג האויר האמריקאי רוג׳ר פילקה כתב ברשתות חברתיות בתגובה ל- KNMI, ״אף אחד כבר לא מאמין בתרחיש הקיצוני הזה״. בלוגר האקלים רוב דה פוס גם מצא את הבחירה ׳מאד מעניינת׳ ואמר ש״זה נהיה מעייף.״
מכון דלתארס ציין בניטור גובה פני הים משנת 2018 שלא חל שינוי בגובה פני הים. גם המכון המטארולוגי מכיר בנתון זה.
הבהרות מהשירות המטארולוגי
השירות המטארולוגי ההולנדי סיפק הסבר לעובדה שתחזיותיו לגובה פני הים בשנת 2020 היו גבוהות מדי. ״בגלל שהים הצפוני הוא ים רדוד, לסופות שבו יש השפעה גדולה מאד. ההבדל בגובה פני הים בו משתנה משמעותית משנה לשנה, וזה מקשה על זיהוי מגמות״. המכון הבהיר, שקצב עליית פני הים בחוף ההולנדי הואט בגלל תנודתיות מתמשכת בגובה פני הים הצפוני והתחממות איטית יותר של הים הצפוני והאוקינוס האטלנטי. ״אבל סביר להניח שנראה את ההאצה בקרוב.״
במכון המחקר דלתארס הביעו הבנה לשימוש בתרחישים קיצוניים. ״IPCC, במקביל לטווח הסביר, ציין שלא ניתן לשלול שרמת פני הים תעלה בשני מטרים. חשוב להסתכל על תרחישים בעלי השלכות חמורות, גם אם הסבירות שיתרחשו נמוכה.״
ממטרים ובצורות
השירות המטארולוגי חוזה בנוסף, שגשמי הקיץ החזקים, ״יהפכו קיצוניים יותר״ , עם סיכוי רב יותר למשבי רוח חזקים, מה שיכול לגרום לסופות ברקים חזקות.
בעיה נוספת היא בצורות באביב ובקיץ, שתדירותן עלולה לעלות עקב עליית הטמפרטורות. תקופות של חום ויובש עלולות להיות ממושכות יותר עקב החלשות זרם הסילון כתוצאה משינוי האקלים. זרם הסילון הוא רוח חזקה בגובה של 9-10 קילומטר. כאשר הפרש הטמפרטורה בין הקטבים והאזורים הטרופים יורד, מאבד זרם הסילון מכוחו וכתוצאה מכך אותו סוג מזג אויר נמשך זמן רב יותר.
אולי יעניין אותך גם:
למפגש הבא עם המשפטן רועי בנט: ״דיני משמורת ילדים״ – לחצו לרכישת כרטיס למפגש (אונלייף)
הכיף הכי גדול בטיפול היה לגלות שאני לא משוגע
תעלול או ממתק? הלוואין בהולנד
סופות הוריקן
גם באיים הקריביים ההולנדים צפוי מזג אויר קיצוני יותר, למשל יותר הוריקנים עם יותר משקעים בממוצע. שיירי הסופות האלה יכולים להגיע לים הצפוני ולגרום לרוחות עזות ומשקעים גם באזורינו.
השירות המטארולוגי מזכיר ש-IPCC הסיק שבני האדם גרמו להתחממות כדור הארץ ושאנו קרובים לחציית הגבול של התחממות ב1.5 מעלות בהשוואה לזמנים הטרום-תעשייתיים. בקצב הפליטות הנוכחי של פחמן דו חמצני וגזי חממה נוספים, עליה זו יכולה להפוך לעובדה בתוך 10 שנים. בהסכמי פריז הסכימו מנהיגי העולם לעשות כל מאמץ כדי למנוע זאת. הם הסכימו שהמקסימום שניתן לסבול הוא 2 מעלות צלזויס.
הגבהת הסכרים
מומחה האקלים ופרופסור לשעבר באוניברסיטת ואחנינגן פרופסור פייר ולינגה, קורא לשנות את תוכנית הדלתא שמטרתה להתמודד עם הצפות. התוכנית הוכנה ב-2011 וכוללת מטרות לביצוע עד 2050, אך לדבריו צריך לבחון – עכשיו – אם יש צורך לשנותה כי אנו כבר חווים מזג אוויר קיצוני. דוגמא לכך, היא ההצפות שהיו בקיץ האחרון בלימבורח שלדבריו, ״המודלים לא חזו שיכול לרדת שם כל כך הרבה גשם.״
האזורים בסיכון המירבי הם לאורך החופים והנהרות. ווילנגה קורא לדאוג ראשית למקומות בהם אנשים נמצאים בסיכון הכי גבוה. שם הוא מציע לבנות סוללות גבוהות וחזקות יותר שלא יקרסו בקלות, מה שיביא להצפות. בנוסף, לאזורים הנמוכים כמו רוטרדם וחאודה צריך לבנות סוללות כפולות, מה שיוסיף כמה מאות שנים בהן עדיין ניתן יהיה לחיות בהן, לפני שיוצפו, ״לקנות זמן.״ אם כי בסופו של דבר יותר אנשים יצטרכו לעבור מזרחה, לאזורים הגבוהים יותר של הולנד.
פרופסור וולינגה מודאג מאד, ״חשבנו שהגבהת וחיזוק בסוללות יספיקו לנו, אבל זה כבר מיושן.״ לדעתו החישובים עליהם מבוסס גובה הסוללות אינם נכונים יותר כי, ״המודלים הניחו ששינוי האקלים הדרגתי אבל האקלים לא מתנהג בצורה לינארית, יש קפיצות ושינויים פתאומיים.״
בסוף החודש תתקיים בגלזגו ועידת האקלים של האו״ם, ה- COP26. ראש ממשלת הולנד ומנהיגים נוספים יפגשו שם כדי לדון בפתרונות למשבר האקלים.
