אני שוכבת על ספה אדומה ומשתעלת. בוהה בתקרה הלבנה ומנסה להבין אם התקרה באמת לבנה או שהיא בצבע קרם ממש
הילדה שלי, הידועה בכינויה "בייבי חן", צוחקת אליי. היא שמחה ומאושרת. אני נוגעת לה בקצה האף ומגלה שהוא קצת קריר.
מעיל. פונצ'ו. צעיף. כובע. גופיה. מטריה. ומשקפי שמש. וכל זה בתיק שכבר אי-אפשר לסגור. וכל זה כפול בשביל בייבי חן.