בהולנד הוכרזה אתמול, כשלושה חודשים לאחר הבחירות, קואליציה חדשה בראשות D66, מפלגת VVD ו-CDA. הממשלה החדשה מוגדרת כממשלת מיעוט. ריכזנו את עיקרי ההסכם ואת התגובות במערכת הפוליטית.
בהולנד הוכרזה אתמול (יום שישי) קואליציה חדשה בראשות D66 (דמוקרטים 66), VVD (מפלגת העם לחירות ולדמוקרטיה) ו-CDA (הקריאה הנוצרית-דמוקרטי).
שלוש המפלגות הודיעו על חתימה על הסכם קואליציוני תחת הכותרת “Aan de slag – Bouwen aan een better Nederland” (“להתחיל לעבוד – לבנות הולנד טובה יותר”). ההסכם נחתם בין שלושת המפלגות לאחר כ-93 ימים של משא ומתן קואליציוני מאז הבחירות באוקטובר 2025.
הקואליציה החדשה היא ממשלת מיעוט (ראו מסגרת להסבר נוסף) עם 66 מושבים בלבד מתוך 150 בפרלמנט. המשמעות: הממשלה תצטרך לחפש תמיכה רחבה של מפלגות נוספות בכדי להעביר חקיקה.
המנהיג מפלגת D66 רוב יֶטֶן (Rob Jetten), צפוי להיות ראש הממשלה, והוא בן 38 בלבד, מה שהופך אותו למיועד לכהן כראש הממשלה הצעיר ביותר בהולנד.
מהי ממשלת מיעוט?
ממשלת מיעוט היא ממשלה הנשענת על קואליציה שאין לה רוב מוחלט בפרלמנט. בהולנד מדובר בפחות משבעים ושישה מושבים מתוך מאה וחמישים. במצב כזה, הממשלה אינה יכולה להעביר חקיקה באופן עצמאי, והיא נדרשת לגייס תמיכה נקודתית ממפלגות אופוזיציה לכל חוק ותקציב.
ההיסטוריה הפוליטית בהולנד מראה שממשלות מיעוט הן נדירות אך אינן חסרות תקדים. הממשלה האחרונה מסוג זה כיהנה בשנות העשרה של המאה העשרים ואחת, וגם היא התקשתה לשרוד זמן רב. ממשלות מיעוט נחשבות שבריריות יותר, אך לעיתים הן מאפשרות גמישות פוליטית ושיתופי פעולה רחבים. עם זאת, הן חשופות למשברים תכופים ולסיכון מוגבר להפלת הממשלה בהצבעת אי אמון.
עיקרי ההסכם: התקציב, ביטחון, דיור ושירותים ציבוריים
הגנה וביטחון
הממשלה הנכנסת מתכננת הגדלת תקציב הביטחון לרמה של 2.8%-3.5% מהתמ”ג בשנים הקרובות, כדי תעמוד ביעדי נאט״ו. לצורך מימון התוספת יוגדר מס חדש על הכנסות ותאגידים, שיקרא “תשלום חירות" (freedom tax). באמצעותו צפוי גיוס של כחמישה מיליארד אירו בשנה.
בסך הכל הקואליציה מתכננת הגדלה של תקציב הביטחון בכ-19 מיליארד אירו בשנים הקרובות דרך מסים וקיצוצים בתקציבי רווחה ובריאות.
בריאות ורווחה
הממשלה תעלה את ההשתתפות העצמית השנתית בביטוח הבריאות (Eigen risico) בשנים הבאות מ-385 ל-460 אירו. תוכניות קיצוץ קודמות להפחתת ההשתתפות העצמית נדחו.
חינוך והשכלה
בעוד החינוך היסודי והעל-יסודי חוו קיצוצים בתקציב בממשלות קודמות, הממשלה החדשה מחזירה 1.5 מיליארד אירו לתחום החינוך והמחקר, כולל תכנית למלא משרות פדגוגיות, ולהתמודד עם מחסור במורים.
רפורמות בשוק העבודה ורווחה
הסכם הקואליציוני כולל רפורמות ברווחה ובשוק העבודה, כגון קיצור תקופת דמי אבטלה לשנה אחת, העלאת גיל פרישה בהתאם לתוחלת החיים, וכן שילוב סוגי קצבאות ילדים לתוך מערכת אחת.
אנרגיה ותשתיות
הממשלה מתכננת התמקדות בתשתיות אנרגיה, פתרון בעיית עומסי רשת (Netcongestie) וקידום ייצור אנרגיה מקומית, כולל הסרת מס CO2 מגידולי חקלאות ותעשייה.
מה קורה עכשיו?
המפלגות אישרו את ההסכם בתוך סיעותיהן והכינו את הצגת התוכנית לציבור הרחב. ההסכם עצמו כולל פרקים רבים אך מאפשר עדיין משא ומתן פתוח עם מפלגות נוספות על נקודות אישור ספציפיות בהמשך. הקואליציה תוצג רשמית ביום שישי, והדיון בפרלמנט יחל בשבוע הקרוב.
חלוקת תפקידים בקואליציה החדשה
בעת הצגת ההסכם, הודיעו המפלגות כי חלוקת התיקים טרם הושלמה. עם זאת, הובהרו קווי מתאר ראשוניים.
מנהיג D66, רוב ייטן, הוא המועמד לכהן כראש הממשלה. המפלגה צפויה לקבל גם תיקים כלכליים ואקלימיים מרכזיים. זאת, בהתאם להובלתה את המהלך הקואליציוני.
מנהיגת VVD, דילן יֵסילגוז־זֶגֶריוּס (Dilan Yeşilgöz-Zegerius), צפויה לקבל תפקיד בכיר בממשלה המתהווה. בין האפשרויות שנדונו נמצאים תיק המשפטים או ביטחון הפנים.
יושב ראש מפלגת CDA, הנרי בונטנבאל (Henri Bontenbal), צפוי לכהן כשר בממשלה. לפי דיווחים, מפלגתו מכוונת לתיק חברתי או כלכלי מרכזי. ההחלטה הסופית תתקבל בימים הקרובים.
הזווית הישראלית
מה אומר ההסכם בקשר למדינת ישראל? בהסכם מצויין המשך התמיכה בפתרון שתי המדינות, תוך הדגשה כי ההסכם אינו כולל הכרה מיידית במדינה פלסטינית, אלא קובע שהכרה כזו תגיע רק בסיום הסדר מוסכם בין ישראל לפלסטינים.
הקואליציה מציגה עמדה ברורה שלפיה חמאס לא יוכל למלא כל תפקיד בניהול השטחים הפלסטיניים. מנגד צויין כי תחודש התמיכה בארגון אונר״א.
ההסכם מציג טון נוקשה יותר כלפי ישראל, לא נמצאת התייחסות לשחקנים אזוריים נוספים, דבר שעלול להוביל לביקורת חד־צדדית כלפי ישראל בזירה הפוליטית ההולנדית.
התגובות במערכת הפוליטית
מפלגות האופוזיציה הגיבו בזהירות להסכם. ממפלגת PVV (המפלגה למען החירות) בראשותו של חירט וילדרס (Geert Wilders) נמסר כי מדובר בממשלה “חלשה וחסרת מנדט ציבורי ברור”. לדבריהם, כל החלטה תלווה בלחץ פוליטי מתמשך.
במפלגת PvdA (מפלגת העבודה והשמאל ירוק) בירכו על סעיפים חברתיים מסוימים. עם זאת, הביעו הסתייגות מהקיצוצים המתוכננים ברווחה ובבריאות. המפלגה לא התחייבה לתמוך בממשלה.
מפלגת NSC (החוזה החברתי החדש) מסרה כי תבחן כל הצעה לגופה. לדבריה, אין התחייבות אוטומטית לשיתוף פעולה. הדגש יהיה על אחריות תקציבית ושקיפות.
גם בסנאט הושמעו ספקות, פרשנים ציינו כי השגת רוב בכל חוק תהיה מאתגרת. במיוחד בנושאי ביטחון, תקציב ורפורמות חברתיות.
השלב הבא
הקואליציה החדשה מציגה הנהגה מתגבשת אך לא סגורה. חלוקת התפקידים תושלם רק לאחר דיון פרלמנטרי. התגובות הפוליטיות משקפות זהירות, ולא התנגדות גורפת. המבחן המרכזי של הממשלה יהיה ביכולתה לגייס רוב משתנה לכל יוזמה.
קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!
תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.
