בחודש שעבר הגיעה לביקור באמסטרדם אישה שהרשימה אותי רבות. רונית לב ארי היא קרימינולוגית, מחלוצות המחקר על אלימות כלפי נשים. היא הקימה את המרכז הראשון בישראל לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה ועמדה בראש הרשות לקידום מעמד האישה. כיום היא מקדישה את עצמה לנערות בסיכון והקימה את "בית רות" – בית חם לנערות בסיכון בעפולה. להולנד הגיעה רונית לביקור משפחתי פרטי, אך גם כאן היא לא נחה וניצלה את ההזדמנות לספר על הנושא המורכב הזה, שקשה לעתים לגעת בו, אך הוא נוגע בכולנו כנשים, כאנשים וכחברה. ב-25 בנובמבר, היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים, רציתי להעלות כמה נקודות ממה שחלקה איתנו בהרצאה שנערכה בבית חב"ד בארגון נשים מהקהילה הישראלנדית שלנו (תודות בסוף). בנוסף לדברים החשובים שהעלתה רונית, אספתי חומרים מכמה מקורות כדי לתת תמונה מלאה יותר של הנושא.
ארגוני סיוע וייעוץ שאליהם ניתן לפנות בהולנד
ארגוני סיוע וייעוץ שאליהם ניתן לפנות בארץ
זה אף פעם לא בסדר
אלימות במשפחה לא צריכה לקרות לאף אחד. לעולם. אבל היא מתרחשת. הן נשים והן גברים עלולים להימצא במערכת יחסים שבה הם חווים התעללות ואלימות. אך הרוב הגדול הן נפגעות (90 אחוזים). הנושא מורכב ביותר וארגונים רבים עוסקים בו בהיבטים שונים, כיוון שהוא קשור בחברה ומוסדותיה: בבתי המשפט, ברשויות הרווחה והבריאות, בארגוני זכויות אדם ועוד. אך מעל הכל זה קשור במשפחה, בזוגיות, בקשר הקרוב שיש לך בביתך. הכל מתחיל בבניית הקשר הכי חשוב שיש לך בחיים – הקשר שלך עם עצמך. הכרה בצרכים שלך כאדם, צרכים שווים לצרכים של כל אדם.
סימני אזהרה
לרוב הקשר עם בן הזוג האלים מתחיל בצורה שנראית רומנטית, אולם קיימים סימנים רבים שמרמזים על בעייתיות שניתן לזהות עוד בתחילת הקשר הזוגי. להלן סימני אזהרה שבמקרים רבים מעידים על פוטנציאל לאלימות:
- חשדנות רבה של בן הזוג כלפייך.
- קנאה מופרזת המובילה להתנהגות אובססיבית כגון מעקב אחרייך, שיחות טלפון מרובות שנועדו לבדוק איפה את, מה את עושה, עם מי את נמצאת.
- ניסיונות להטיל עלייך מגבלות שונות.
- מצבי רוח קיצוניים.
- ניסיונות לבודד אותך ולהרחיק אותך מבני המשפחה שלך, מחברות וחברים, ממעגלי התמיכה והחברה שלך.
- ביקורת מתמדת ואי הערכה של רגשותייך ומחשבותייך, הקטנה של הישגייך ותחושותייך.
- התקפות מילוליות כלפייך וכלפי אנשים אחרים בחברתך.
- האשמתך בכל דבר שלא מסתדר בזוגיות ובחיים המשותפים.
- איומים באלימות ובפגיעה עצמית.
יש לזכור שהתעללות היא לעולם לא חד פעמית – יש רצף. האלימות הפיזית הקשה שלעיתים מסתיימת ברצח, היא קצה קצהו של הרצף, אך ההתעללות התחילה הרבה לפני כן.
בן הזוג עלול לנסות לגרום לבלבול בין אהבה להתעללות, למשל להסביר את האלימות שהוא משתמש בה כנגד בני המשפחה האחרים כאילו היו ביטוי לאהבה עמוקה.
מאפייני הקשר ובן הזוג המתעלל*
אנשים רבים שעוברים התעללות לא רואים בעצמם כקורבנות. מתעללים לא רואים את עצמם כמתעללים. אין מאפיין קטגורי לקשר אלים. כלומר, בני הזוג יכולים להיות מכל גיל, גזע, תרבות, דת, השכלה, תעסוקה, מעמד או מצב משפחתי.
עם זאת, לרוב בן הזוג האלים חווה בעבר אלימות ישירה כלפיו או שהיה עד לאלימות קשה בביתו במהלך שנות ילדותו. לעתים קרובות הוא חווה הזנחה רגשית קשה ונטישה. הוא סובל מחרדת נטישה ומדימוי עצמי נמוך. הוא נוטה להתחבר בזוגיות לאישה "גבוהה" ממנו (בסטטוס, השכלה, מעמד וכו'). בת הזוג לרוב מרגישה עמוק בפנים ובצורה לא מודעת שהיא לא שווה, שהצרכים שלה כאדם שווים פחות, ושיש אמת מסוימת בדברי בן הזוג כלפיה. הדבר קשור כמובן בדימוי עצמי נמוך, ובכך שהיא ראתה או חוותה בעצמה התעללות ואלימות בשנות ילדותה. מחקרים מראים שכ-80% מהגברים האלימים היו עדים לאלימות בביתם או חוו אלימות. כ-60% מהנשים שחוות אלימות גדלו בבתים שבהם הייתה אלימות.
הקשר האלים מושתת על שליטה וכוח. אלימות במשפחה והתעללות פסיכולוגית הן התנהגויות המשמשות אדם אחד בתוך מערכת היחסים כדי לשלוט באדם אחר. ההתעללות אינה תאונה. היא אינה מתרחשת כי מישהו היה מתוח, או בהשפעת סמים ואלכוהול. התעללות ואלימות הינן פעולות מודעות, שאדם אחד מבצע בתוך מערכת היחסים כדי להגיע לשליטה.
המתעלל מתאפיין לרוב באנוכיות וממוקד בעצמו. מחזיק בגישת "מגיע לי" ומתייחס לאחרים כאל מי שאמורים לספק את צרכיו. הוא מאמין שיש לו זכויות יתר ושחיי המשפחה צריכים לסוב סביבו וסביב צרכיו. הוא ירגיש שנעשה לו עוול אם צרכיו לא מתמלאים וכי מצב זה מצדיק שימוש באלימות נגד בת הזוג שלא עמדה בציפיות הלא סבירות הללו.
הוא חש עליונות על פני בת הזוג ותופש אותה כטיפשה, כנחותה ממנו, כאובייקט לסיפוק צרכיו המיניים או הכספיים, או לביצוע עבודות בית. הוא רואה אותה ואת הילדים כרכושו הפרטי.
הוא מניפולטיבי ונוקט טקטיקה של בלבול, עיוותי דברים ושקרים. לעתים הוא מסוגל אפילו להפוך את היוצרות ולהציג את עצמו כמושלם ואת בת הזוג כמטורפת או מתעללת. הוא עלול להגיד דבר אחד ולעשות משהו אחר, כמו למשל לגנות אלימות בפני אחרים, בנסיבות חברתיות או בשיחות בתוך המשפחה, ובמקביל לנקוט אלימות כלפי בת זוגו.
הוא מתנער מאחריות, מטיל את האשמה למעשיו על אחרים, בעיקר על בת הזוג, ולא רואה בעצמו אחראי להתפרצויות האלימות שלו עצמו. הוא מסרב להכיר בהתנהגות המתעללת, מנסה להפחית בחומרתה או להאשים את הקורבן (היא גרמה לזה, היא המציאה את זה כדי לקבל תשומת לב ואמפתיה).
*מאפיינים אלה נכונים גם לגבי בת זוג מתעללת.
האלימות ומאפייניה
אנשים חושבים על אלימות במשפחה במונחים של אלימות פיזית, כגון הכאה. אולם לאלימות במשפחה צורות רבות, כמו התעללות פסיכולוגית, רגשית, כלכלית ומינית, וכיום גם אלימות והתעללות אלקטרונית. לעיתים, אנשים רבים שעוברים התעללות לא רואים בעצמם כקורבנות. מתעלים לא רואים את עצמם כמתעללים.
אלימות פיזית כוללת הכאה, דחיפה, הדיפה, השלכת חפצים. היא לרוב רק חלק ממערך ההתנהגויות המתעללות. אלימות מינית היא כל אקט מיני שנכפה עליך בידי בן הזוג שלך. התעללות פסיכולוגית, רגשית ונפשית כוללת עלבונות, איומים, מניפולציות כלפייך וניסיונות לשלוט בך. התעללות כלכלית משמעה שבן הזוג מחזיק בכל המשאבים הכלכליים של המשפחה או הזוג וכל שימוש בהם מצריך את אישורו. אלימות אלקטרונית היא שימוש לרעה בכלים טכנולוגיים, באופן שמפקיע את פרטיותך ואת זכותך הבסיסית לחופש.
אפשר לצאת מזה
המסר הברור מהמפגש הוא שאפשר לצאת ממערכת יחסים מתעללת. גם בהולנד וגם בארץ יש ארגונים שניתן לפנות אליהם לסיוע. צריך לדבר, לספר למישהי או למישהו. גם אנחנו, הנשים הישראליות שחיות כאן, יכולות לסייע זו לזו ולמי שרוצה לפנות ולשוחח. הרגשנו זאת היטב במפגש. מי שרוצה וצריכה לשוחח, להתייעץ, מוזמנת לפנות גם אליי, את לא לבד.
תודות
תודה לרונית לב ארי על פועלה הרב, על ההרצאה והעלאת המודעות לנושא. לעדה קוייר-הררי, ידידתה של רונית, אשר יזמה את ההרצאה במסגרת פעילותה למען נשים באמסטרדם והסביבה. לאיילת ואן קאמפן על פרסום וקידום הנושא בדף הפייסבוק "ישראליות בהולנד", ועל הירתמותה למען גיוס תרומות ל"בית רות", בית לנערות בסיכון. לטייבי קמיסר המקסימה על האפשרות להתארח בהרצאה בבית חב"ד. לויקי מולה שהקדימה וסידרה לפני כולן שיהיה נעים. לתמר בורגר-סטאר עבור השיחה המשותפת והרעיונות בתקווה שישאו פרי. תודה רבה לכל הנשים אשר השתתפו במפגש שהיתה בו אווירה של אכפתיות, רצון ועשיית טוב.
אני מזמינה אתכן לקרוא עוד על "בית רות" שהקימה רונית לב ארי ולתרום לו בקישור הזה.
