מה יודעים, ומה חושבים הצעירים בהולנד על המצב בישראל?

מאת: שלום צוקרמן, לילך צדיק וייס, והגר וונק-שפריר

בני נוער וצעירים בשנות העשרים לחייהם כבר כמעט שאינם קוראים עיתונים או צופים בחדשות. את האינפורמציה שלהם הם מקבלים באמצעות הרשתות החברתיות. סרטונים וכתבות מועברים באינסטגרם ובטיקטוק, ואתרי חדשות רבים מפרסמים בעצמם כתבות קצרות ומפיצים אותם לעוקבים שלהם ברשתות. סרטונים אלה זוכים לחשיפה עצומה וגם לשיתופים ותגובות רבות. מה לומדים הצעירים ההולנדים ממקורות אלה על המצב בישראל בימים האחרונים? בהמשך לכתבת הסקירה שלנו של אתרי חדשות בהולנד – בדקנו עבורכם גם את המקורות המיועדים לצעירים.

NOS-Stories

אתר זה, השייך לרשת NOS הוא הפופולרי ביותר בקרב צעירים ויש לו עוקבים רבים באינסטגרם (890,000), יוטיוב, ועוד. מאז תחילת האירועים האחרונים בישראל, פרסם האתר ארבעה סרטונים, וכל אחד מהם זכה לתגובות רבות.

NOS Jeugdjournaal

חדשות הנוער של רשת NOS הן מוסד מיתולוגי בהולנד שכל הולנדי צפה בו בטלוויזיה כשהיה צעיר. אלה הן חדשות יומיות המיועדות לצעירים. כיום מופצות חדשות אלה גם דרך הרשתות החברתיות באמצעות סרטונים קצרים. מאחר שגם אתר זה שייך ל-NOS, יש חפיפה בין הסרטונים.

הכתבות באתר קצרות מאוד ומסקרות את העניינים באופן מאוזן ועובדתי מבחינת תוכן הטקסט, אולם יש משמעות רבה גם לתמונות אשר נראות ברקע. באחת הכתבות לדוגמה, הקריינית אמנם מקריאה את תוכן הכתבה כפי שהוא מופיע באתר, אבל התמונות הסרטון מציג את האוכלוסיה הפלסטינית כקורבן; אמהות פלסטיניות מתארות את מצוקת ילדיהן ומוקרנות תמונות של מטופלים בבית החולים הפלסטיני מול טקסט על נפגעים משני הצדדים. הצד הישראלי מתואר בתמונות של צבא וטנקים, ולפיכך מצייר את הצד הישראלי כצד התוקפני. מן התגובות לכתבה ניתן לראות שרוב התגובות מתייחסות לסרטונים, ולא לטקסט.

ביום כתיבת המאמר ירד סיקור הנושא לחלק התחתון של האתר. הנושא הראשי היה כתבה על נמר שנמלט לתוך שכונת מגורים בארה"ב וסוף סוף נתפס.

אולי יעניין אותך גם:

דאצ'ניוז: מה אומרים אתרי החדשות ההולנדים על המצב בארץ?
רוטה: יש להפסיק את הלחימה ולפעול להפסקת אש
איך להתחסן ללא הזמנה בהולנד?

אתרי החדשות הרגילים ברשתות

לכל אתרי החדשות שסקרנו בכתבה הקודמת (Telegraaf, NRC, NU.nl, RTL 4 ועוד) יש גם דפי אינסטגרם, פייסבוק, ואחרים, אשר בהם מופצים סרטונים קצרים שגם הם נצפים על ידי צעירים רבים וגם זוכים לשיתופים ולתגובות.

גם בסרטונים המצורפים למטה, מתאר הטקסט המצורף לסרטון עמדה יחסית מאוזנת. לדוגמה לצד התמונות של הפצצת הבניין בו שכנו משרדי אל ג'זירה, נאמר כי ישראל הזהירה את בעל הבניין מבעוד מועד, וכי ישראל טוענת שההפצצה מוצדקת כיוון שהחמאס פעל מן הבניין. אולם תגובות הגולשים הצעירים לצד הסרטון הן כמעט באופן מוחלט פרו פלסטיניות.

סרטון בעמוד האינסטגרם של RTL

סרטון בעמוד האינסטגרם של NU.NL

לצד האתרים ודפי המדיה הרשמיים, הצעירים בעיקר ניזונים מסרטים שחבריהם שולחים להם ברשתות השונות. מקורם של סרטונים אלה הוא לכן לא בהכרח באתר אחריו הצעיר 'עוקב', ויכול להגיע ממקורות רבים ושונים.

"תגובות הגולשים 90% נגד ישראל"

נועה (23) היא סטודנטית בעיר ליידן. היא נולדה וגדלה בהולנד לאב ישראלי ואם הולנדית ויש לה משפחה ענפה בישראל, בה היא מבקרת לעיתים תכופות. שאלנו את נועה מאין היא וחבריה ההולנדים מקבלים את האינפורמציה שלהם לגבי המצב, וכיצד היא חווה את האירועים האחרונים:

"אני עוקבת אחרי NOS Stories, NOS app, Nu.nl, ו-NOS op 3, הכל דרך האינסטגרם. רוב הסרטונים הרשמיים הם בעיני פחות או יותר מאוזנים, או לפחות עושים כמיטב יכולתם להציג את המצב מכל הזוויות. אבל התגובות של הגולשים לכל התמונות והסרטונים הן 90% נגד ישראל ומאד בוטות בדרך כלל. הרבה מהתגובות מופנות גם נגד הסרטונים עצמם שהם כאילו לא אובייקטיביים. זה מרגיז ולא נעים לראות את זה כי אנשים מתלהמים ו'צועקים' דברים לא נכונים ושקריים. אם מישהו מנסה להתווכח או להציג דעה מנוגדת, הוא מיד חוטף מבול של עלבונות. אפשר אולי להסביר את הכמות של התגובות האנטי ישראליות בכך שתמיד אלה שלא מסכימים מגיבים הכי הרבה, ולכן נוצר מצב של 90% תגובות נגד. וגם אני חושבת שמוסלמים בהולנד, שמרגישים מופלים כאן, מזדהים מאד ולכן מגיבים בצורה אמוציונלית כזו"

איך את מרגישה כמישהי שקשורה לישראל לגבי כל הדיווחים והוויכוחים האלה?

"זה מאד קשה ולא נעים. אני מבינה את התגובות והזעזוע של האנשים לתמונות והדיווחים מעזה, אבל הם אומרים וצועקים בלי שהם יודעים את העובדות ומכירים את כל הסיפור. לפני כמה ימים חברה טובה שלי שיתפה פוסט של בלה חדיד שאומר – 'איך אנשים יכולים להילחם עבור זכויות של נשים ולהט"ב, ולא עבור הפלסטינים', ואני מאד פעילה בענייני זכויות נשים ולהט"ב. בחרתי לא להגיב לפוסט הזה.

אבל כשאני נתקלת בזה אצל אנשים בסביבה שלי, לא ברשת, אז אני בדרך כלל כן אומרת משהו. במסעדה שבה אני עובדת, היינו בהפסקה ואחת המלצריות הראתה סרטון מעזה ואמרה תראו כמה נורא, ויש שם גם מישהו שהחברה שלו חיה בעזה. אמרתי להם שזה באמת נורא ואיום מה שקורה ושאני גם לא תמיד מסכימה עם מה שישראל עושה, אבל הראתי להם סרטון שקיבלתי מחברים בישראל שרואים מתל אביב את השמים מלאים טילים שמיורטים על ידי כיפת ברזל. וגם סיפרתי להם שהפלסטינים כבר ירו יותר מ-1,400 טילים אל ישראל. הם לא ידעו את זה והזדעזעו לשמוע – ונראה לי שהם מבינים יותר טוב עכשיו. אז ברשת אני לא מגיבה, אבל אם זה בסביבה שלי אז אני אומרת משהו ומנסה להסביר."

משפיענים (influencers) מתערבים גם בסכסוך הישראלי-פלסטיני

כוכבים הוליוודים, ספורטאים, אומנים וסלבריטאים נוספים מתייחסים, בימים האחרונים, ברשתות החברתיות למצב בישראל וברשות הפלסטינית. כאן בהולנד, משפיענים רבים שיתפו סרטונים, הצהרות תמיכה, והודעות המסבירות את הקונפליקט עם מיליוני עוקביהם שהם לעיתים מאד צעירים. גם התגובות סוערות. נשאלת השאלה מדוע הקונפליקט הזה מעורר כל כך הרבה תגובות בקרב צעירים הולנדיים?

הראפר ההולנדי פרסקו, המגישים דפנו (Defano) הולויין וטים הופמן, השחקנית ג׳ורג׳ינה ורבאן ורבים אחרים פירסמו פוסטים על הסכסוך. משפיענים רבים תומכים בפלסטינים, אבל יש כמה חשבונות אינסטגרם פופולארים, כמו של ערן זהבי, המשתפים תוכן פרו-ישראלי בסטורי.

המשפיענים הפרו-פלסטינים לא רק מעבירים ביקורת על ישראל, אלא גם על הפוליטיקאים המערביים ועל המדיה. למשל, לדעתם המדיה מדווחת יותר מהזווית הישראלית ולא נותנת מספיק דגש לזווית הפלסטינית. הם משתפים דיווחים של ארגוני זכויות אדם כדוגמת אמנסטי, הביקורתיים כלפי ממשלת ישראל, ומאשימים את ארגוני החדשות שלא מעבירים את המסר הזה מספיק.

עמדת הצעירים כלפי הסכסוך משתנה

ההיסטוריון פטר מלקונטנט, שחקר את גישת הולנד וההולנדים לסכסוך אומר ש״בהחלט רואים שינוי בעמדת הדור הצעיר לסכסוך הישראלי-פלסטיני. באופן מסורתי הולנד הייתה אחת הארצות הכי פרו-ישראליות באירופה. זה נבע בעיקר מרגשות אשמה סביב השואה ומספרם הגבוה של היהודים ההולנדים שנרצחו במהלכה. אבל הדור הצעיר פחות שותף לתחושת האשמה הזו״. לדבריו ניכר שהחברה נוטה יותר לכיוון פרו-פלסטיני, ״ההולנדי הממוצע לא מחבב במיוחד את הפלסטינים, אך סבור שהאלימות כלפיהם אינה מוצדקת. ניתן לראות בסקרים שיש, בקרב ההולנדים, עליה בביקורת כלפי ישראל. על אף שהגרעין הקשה של פרו-פלסטינים הוא קטן״.

צעירים עם רקע מוסלמי, חשים את הקונפליקט אחרת מאשר פוליטיקאים הולנדים. לדוגמא, היוטיובר איסמעיל אילגון, סיפר ל- NOS Stories שהעובדה שהוא גם מוסלמי היא אחת הסיבות שהוא חש חיבור לפלסטינים. הוא משתף בכל יום סרטוני יוטיוב עם מאות אלפי עוקביו. ״האנשים אשר מופיעים שם הם גם מוסלמים, אז אני יכול להזדהות איתם ולדמיין שזה היה קורה לי או למשפחתי״.

העובדה שהאלימות ניצתה במהלך הרמדאן, הקדוש למוסלמים, ושמסגד אל-אקצא, אחד המקומות הכי קדושים למוסלמים קשור אליה, גם משמעותית.

ההיסטוריון מאלקונטנט סבור שהרבה צעירים עם רקע מוסלמי רואים בפלסטינים גיבורים, שכמו דוד נלחמים בגוליית. ״זה קשור גם לזה שהצעירים האלה מרגישים כמו אזרחים סוג ב׳ בהולנד, ומאמינים שהפלסטינים גם מקבלים יחס של אזרחים סוג ב׳״.

רגישות לזכויות אדם

אבל זה רק חלק מההסבר. המשפיענית סלמה עומארי, סיפרה ל- NOS Stories שעבורה האמונה אינה החלק העיקרי בסכסוך, ״אצלי זה נוגע לזכויות אדם, אני רואה ילדים קטנים בעזה שנורו בראשם, בתים ובתי ספר מופצצים. זה כואב״. מסיבה זו היא משתפת מסרים חדשים מדי יום בחשבון האינסטגרם שלה לכמעט חצי מיליון עוקביה.

הפוסט של המשפיענית סלמה עומארי

 

העיתונאית והסופרת נטשה ואן וייזל גם נחשפה לסרטוני וידאו רבים. למרות שהיא בעצמה יהודיה ויש לה משפחה ליד תל-אביב, הפיד שלה מלא בתוכן פרו-פלסטיני ופרו-ישראלי בשל פעילותה, ארוכת השנים, לקדם שיח בין מוסלמים ליהודים ובין פלסטינים לישראלים. ״אלו כמובן תמונות קשות. מהזווית הפרו-פלסטינית, נגע לליבי סרטון של פלסטיני שהוצא ממכוניתו בלוד, על ידי קבוצה גדולה של ישראלים. בסרטון נאמר, ׳ככה זה ישראלים׳. אני רואה תמונות של מקלטים וטילים מעל תל-אביב״. תמונות אלו שותפו גם על ידי שחקן הכדורגל ערן זהבי שיש לו מעל 300,000 עוקבים, רבים מהם צעירים הולנדים.

ואן וייזל מוטרדת לגבי שטף הסרטונים. ״אם רואים למשל תמונות של ילדים מתים או פצועים, או של טיל בבית, אז חושבים שהצד השני הוא מפלצת. אני חוששת שכך אנשים יתייחסו אחד לשני״.

ואן וייזל סבורה שצעירים רבים, יהודים ונוצרים קונסרבטיבים חשים קשר חזק לסכסוך. ״יהודים רבים תומכים בישראל, ללא קשר למה שקורה. מאחר והם רואים בישראל כמקלט לאנשים ללא מולדת. יהודים, מניסיוני האישי, תמיד חוששים שאף אחד לא יתמוך בהם ולכן רבים ממשיכים לתמוך בישראל״.

ואן וייזל חוששת ממה שיקרה אם תהיה התלהטות נוספת על ידי כניסת כוחות קרקעיים לעזה, למשל וגם מההפגנות בהולנד שמובילות ליותר קיטוב. ״אני לא מרגישה במקום באף הפגנה. בזמן מלחמת עזה ב-2014, הראפר אפא צעק  'Fuck the Talmud' זה ממש כאב. אבל גם בהפגנות הפרו-ישראליות נאמרים דברים לא נעימים כמו שהפלסטינים לא קיימים״. היא עצמה מנסה להמשיך ולשתף תכנים למשל היא שיתפה תמונות שלה עם חברים פלסטינים או את המסר ״Stop the war״. ״אני דואגת לכולם, לחברי הפלסטינים ולישראלים שמהם אני מקבלת סרטונים מהמקלט״.

הציוץ של רוטה

ביום שישי זכתה ישראל לרוח גבית מצידו של ראש הממשלה מארק רוטה שצייץ בטוויטר בתמיכה לזכותה של ישראל להגן על עצמה.

 

תרגום הציוץ: ״ אני מאד מודאג מהאלימות המתמשכת בישראל ובעזה. לא מקובל שהחמאס יורה רקטות על אוכלוסייה אזרחית. הולנד תומכת בזכותה של ישראל להגן על עצמה באופן פרופורציונלי ובמסגרת החוק הבינלאומי״.

הציוץ הזה זכה לתגובות זועמות רבות. אחת מהן של השחקן והמשורר ההולנדי רמזי נאצר (שמוצאו בין היתר פלסטיני) שכתב בחשבון הפייסבוק שלו: ״הי מארק! רק הודעה קצרה כדי לומר לך שאתה ׳בן ז…ה׳ – אם זה כל מה שיש לך לומר על ההרס והטבח שמתרחשים בעזה. זכותך להיות חבר של ישראל אבל אין לך זכות לתמוך בטיהור אתני: זה נקרא שיתוף פעולה. בברכה, רמזי״.

 

Avatar photo

מאמר מערכת

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.