איפה הכסף שלנו?

בבריטניה, בגרמניה, בהולנד וגם בישראל מתחילים יותר ויותר אנשים לשאול שאלות על ה"קסם" של ייצור הכסף. בהולנד הם הכריחו גם את הפרלמנט להתייצב מול הסחרור שמאיים על כולנו.

אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי, מהיר, טכנולוגי, שמתחדש במהירות מסחררת, לא עובר יום ושכלול חדש מחליף את השכלול שרק אתמול חשבנו אותו למילה האחרונה בהחלט. התפיסה הקפיטליסטית הקלאסית נסמכת על כמה עמודי תמך: היד הנעלמה, השוק החופשי, תחרות וראיית האדם כיצור המעוניין קודם כל ברווחתו האישית. אט אט מתערערות אמונות היסוד הללו, היד הנעלמה אינה נעלמה כלל וכלל (היא יותר ויותר ידם המתערבת בכל של הבנקים והמדינות), השוק אף פעם אינו חופשי לחלוטין והאינטרס האישי מוביל להשתלטות מוחלטת על כמעט כל ענף, בערך 400 אנשים שולטים היום בחצי מההון העולמי…..חזרנו לפאודליזם כלכלי.

ישנו תחום אחד שאינו משתכלל, לא משתנה, אינו תחרותי, הוא שמור כסוד ונוגע לחיים של כולנו. שיטת ייצור הכסף שלנו!

פעם חשבנו שהכסף מגיע אלינו מן המדפסה הממשלתית ושהמדינה מייצרת אותו אך היום רבים יודעים שלא כך הוא הדבר. איך, אם כן, מיוצר כסף? פשוט מאוד, הבנקים המסחריים מייצרים אותו יש מאין. אני אתחמק בחוסר אלגנטיות מלהסביר איך הבנקים עושים זאת בדיוק אבל ההסבר שלי ייגע במהות. כאשר אדם נכנס לבנק לקחת הלוואה הבנק מצדו יוצר באותו הרגע פיקדון בחשבון הלקוח והתחייבות לבנק פלוס הריבית.

זהו. הוא לא לוקח את הכסף משום מקום. קסם אמיתי.

ישנם כל מיני חוקים שאמורים להגביל את הבנק ולשמר יחס רזרבה ויחס הלימות הון אבל נגיד זאת כך, המינוף (היחס בין הרזרבה שיש לבנק וסכום ההלוואות) יכול להגיע לפי עשרה, פי מאה, ואף יותר בהתאם ללהטוטים הפיננסיים.

בפעם הראשונה ששמעתי על כך שהבנק אינו מתווך פיננסי בין החוסך למלווה אלא קוסם היוצר כסף השתוממתי. וגם היום הדבר קצת קשה לעיכול. אז הבנק בעצם ממציא כסף, נותן אותו לנו, ומרוויח את הריבית – הלוואי ולכל אחד היה עסק כזה.

מעבר ליכולת הזו יש כאן את הריבית. אם הסכמנו (אני הסכמתי, לא יודע מה איתכם) שכל הכסף שלנו מיוצר על ידי הבנקים (חלק קטן מיוצר על ידי הבנקים המרכזיים אבל אני נמנע מלהתעסק בנושא זה למען קדושתה של הפשטות) אז מאין אמור להגיע ההחזר על הריבית? כלומר אם אני צריך להחזיר מחר את הריבית שלי על ההלוואה זה אומר שמישהו אחר חייב לקחת הלוואה נוספת שתכלול את הריבית שלי! אם נחשוב על זה עוד קצת, הרי שמדובר כאן על מבנה קלאסי של פירמידה שחייבת לצמוח ולצמוח ולצמוח… עד ש… כך גדל לו החוב הפרטי לבנקים.

embarassement of debt1

הולנד הקטנה מובילה בגאון מבחינת רמת המינוף של אזרחיה, בעיקר מכיוון שההולנדים נהגו לקחת משכנתאות של יותר מ100% ומינפו את עצמם ללא הכרה, מה שמסביר את חלק מהליך ההיתקעות של הנדל"ן ההולנדי (כתבתי על כך בעבר).

graf2

הנה כאן חובות משקי הבית של ישראל שלנו. למי שתוהה, נכון לשנת 2014 סך החוב של משקי הבית עמד על 430 מיליארד שקלים! יותר מכל תקציב המדינה….(ציר הy- הוא סכום החוב של משקי הבית במיארדי שקלים, מתוך אתר בנק ישראל)

מה שנכון למשקי הבית נכון גם לחובות העסקיים והממשלתיים. הנה כמה גרפים נחמדים להנעים את הזמן שלנו עד הקריסה הכלכלית הבלתי נמנעת:

graf3

כך נראה היחס בין החוב לתוצר במספר מדינות . ארה"ב הגדולה מפלסת את הדרך לשאר.

אני כמובן מציג הכל בפשטות מזעזעת. תקציבי המדינות משתנים ויש מדינות יצרניות מאוד שיכולות בתאוריה להחזיר את החוב או לפחות את הריבית על החוב.

ניקח נשימה מסחרור החובות ונתמקד שוב בריבית. הריבית היא יסוד הצמיחה של החובות, היא למעשה מחייבת גדילה של חוב על מנת שנוכל להחזיר את החובות הישנים. אז למה בעצם מדינה צריכה לשלם ריבית על החוב? למה היא לא יכולה לייצר את הכסף שלה בעצמה? ולמה היא מלווה אותו מהבנקים שלה? או אוספת אותו כמס?

אלו הן שאלות מעניינות שעד לא מזמן היו נדחות על הסף. אבל היום, בעולם שקוע עד צוואר בחובות שלא יוכל להחזיר, הדיון על שיטת ייצור הכסף הופך למרכזי.

מטיבי הלכת ששרדו עד כאן בסבלנות רבה תוהים בוודאי "גדי, מה אתה רוצה מהחיים שלנו, כוּלה נכנסנו לקרוא כתבה קלילה בדאצ'טאון, ומה הקשר להולנד בכלל?"

נכון, חפרתי קשות, אבל זה לטובת כולנו, המשיכו להיות סבלניים עוד מעט ולא תצטערו.

בקיצור ולעניין – בבריטניה, בגרמניה, בהולנד וגם בישראל מתחילים יותר ויותר אנשים לשאול את השאלות הללו, לנסות להבין את המונופול של הבנקים על ייצור הכסף ואת הסחרור שהוא גורם לכלכלה העולמית, לקיימוּת בעולם מוגבל מבחינת משאבים, ולאיכות החיים של כולנו.

תנועת "כסף חיובי" (Positive Money) הבריטית שמה לעצמה למטרה להעלות את המודעות לנושא ייצור הכסף ולהשפעותיו, ומציעה דרכים חדשות ויצירתיות לייצר כסף. בישראל פועלת התנועה לשינוי מוניטרי ובהולנד יש תנועה שנקראת "הכסף שלנו" (Ons Geld). בבריטניה התנועה כבר הובילה דיון בפרלמנט הבריטי על שיטת ייצור הכסף, ועכשיו הדבר הולך לקרות גם בהולנד. תנועת ה"הכסף שלנו" גייסה די חתימות כדי לכפות על הפרלמנט לנהל דיון בשיטה זו. במקביל קמות שלל תנועות חדשות שמאמצות מסחר בכסף אלקטרוני (למשל "שפע" הישראלית) או במטבע מקומי (בריקסטון פאונד) שמייצג נאמנה את המסחר והשירותים המקומיים ולא מנוהל ומנותב לרווח בנקאי.

קבוצת "הכסף שלנו" ההולנדית גם מקדמת הצגה סאטירית שתפקידה להסביר את הנושא ולקדם אותו , ואני אומר – יישר כוח.

הנה קישור לקטע מהמופע: " Door de Bank Genomen"

המאמר הזה רק נתן רישא קטנה על הנושא הסוּפּר-חשוב הזה, אולי החשוב ביותר העומד כיום בינינו ובין עולם מתפקד ומקיים.

לכל המתעניינים הלאה, פקחו עיניכם:

אירגון "כסף חיובי" הבריטי

התנועה הישראלית לשינוי מוניטרי וכלכלה מקיימת

"הכסף שלנו" ההולנדית

מטבע "אושר" הישראלי

הבריקסטון פאונד

ההצגה הסאטירית

 

Leave a Reply