החיים בלי תשלומים

כפי שרובכם יודעים, קיימים הבדלי תרבות גדולים בין ישראל לארצות אירופה בכלל והולנד בפרט. כך לדוגמא בהולנד נהוג לאכול בדיוק בשעה שש בערב, מזדהים בשם במקום לענות ב"הלו" לטלפון, יש לוח שנה מיוחד לימי הולדת שנתלה בחדר השירותים ועוד…
למרות כל ההבדלים, העניין שהכי מדהים את הישראלים שמגיעים לכאן הוא חוסר השימוש בכרטיס אשראי.
בזמן שבישראל כל ילד בן 16 כבר יכול לקבל כרטיס כזה המצב בהולנד הינו הפוך. על פי רוב, בעלי עסקים הנוהגים לבלות זמן ניכר בחו"ל יסתובבו עם כרטיס אשראי בכיס בזמן ששאר האנשים פשוט מסתדרים בלי.
תרבות הצריכה בהולנד היא שונה. תרבות האינסטנט (כאן ועכשיו) כמעט ואינה קיימת. מגיל צעיר הילדים מקבלים חינוך כלכלי נכון עם עצות לחיסכון, דחיית סיפוקים, השוואת מחירים ועוד.
אחת הסיבות העיקריות שאנשים בהולנד לא צריכים כרטיס אשראי הינה האפשרות לשלם בכל מקום באמצעות הכספומט הרגיל. תשלום באמצעות הכספומט שווה ערך לתשלום במזומן. הסכום ששולם יורד באופן מיידי מחשבון הבנק שלכם.
שיטת ה"קנה בראש השנה, שלם בשנה הבאה" אינה קיימת. פריסה לתשלומים נעשית אך ורק במקרים חריגים ועל סכומים גדולים. הוצאות שוטפות וקניות לבית נעשות לאחר חישוב כלכלי מראש.

גם שימוש בצ'קים כבר יצא מהאופנה בהולנד. כשאני הגעתי לכאן לפני 14 שנים צ'קים כבר לא היו קיימים ועם בוא עידן האינטרנט וניהול חשבון הבנק אונליין השתנו דברים נוספים. למרות ששיטת ה- Acceptgiro (סוג של שובר לתשלום) עדיין קיימת אצל חברות מסוימות רוב התשלומים להוצאות השוטפות נעשות בצורה מקוונת דרך חשבון הבנק או דרך הוראת קבע. במקרים של רכישת מוצרים דרך האינטרנט נעשה התשלום במקרים רבים דרך צורת התשלום iDeal – התחברות לחשבון הבנק והעברת הסכום לתשלום באופן מיידי.

creditאז איך אנחנו כישראלים יכולים להתמודד עם החיים ללא כרטיס אשראי?
הדבר הראשון שעלינו להבין הוא שתרבות הצריכה כאן היא שונה ושעלינו מוטלת האחריות להשתנות. הרי תרבות הצריכה בהולנד לא תשתנה בשבילנו.
הדבר מצריך עבודה ומשמעת עצמית חזקה. לא קל לשנות הרגלים של שנים אך הדבר בהחלט אפשרי ברגע שמחליטים על כך.
אז איך מתחילים?
בדיוק כמו בדיאטה בריאה, לוקחים את הזמן. יש להציב יעדים קטנים ולצ'פר את עצמנו כשמגיעים אליהם. לא להציב רף גבוה מדי שייקח הרבה זמן להגיע אליו כי אז מתייאשים מהר ונוטשים בדרך.
מתחילים עם מעקב אחרי סך ההוצאות וההכנסות. ניתן לקחת חודש שלם בו שומרים את כל הקבלות של ההוצאות. למשקיעים באמת ניתן לקחת טווח של שלושה חודשים על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת יותר.
מכינים רשימה של סך ההוצאות השוטפות, כגון שכר דירה, גז, מים, חשמל, ביטוחים, הוצאות רכב שוטפות וכו'. את הסכום הכולל של ההוצאות השוטפות מורידים מסך ההכנסות החודשי. כך נשארים עם סכום כסף שאותו צריך לחלק בין קטגוריות שונות.
הקטגוריה הראשונה היא כמובן קניות לבית – בקטגוריה זו אנו רושמים את כל ההוצאות הביתיות:
– אוכל ושתייה;
– דברי מתיקה וחטיפים;
– חומרי ניקוי;
– כלי רחצה;
הקטגוריה השנייה היא הוצאות על הילדים, (במידה ויש)
– בתי ספר;
– חוגים;
– דמי כיס;
קטגוריה שלישית יכולה להיות:
ביגוד והנעלה
קטגוריה רביעית יכולה להיות:
הוצאות לא צפויות
וקטגוריה אחרונה, חיסכון.
כמובן שמספר הקטגוריות תלוי מאוד במצב המשפחתי. ניתן להוסיף או להוריד קטגוריות שונות.
הדבר החשוב ביותר הוא משמעת עצמית והתמדה. צריך גם לזכור שהוצאות לא קבועות לבית הינן דבר משתנה וגמיש ושתכנון התקציב המשפחתי גם צריך להיות גמיש. כמובן שניתן לפנות ליועץ כלכלי מוסמך שיכול לסייע במתן כלים להתמודדות עם מצבים כלכליים שונים.

One Response

  1. Avatar
    Avi Tzafrir at |

    עוד דבר שכדאי להזכיר שרוב ההוצאות כמו חשמל ומים הם הוצאות קבועות לכל שנה כך שניתן לדעת מראש כמה גד, חשמל ומים משלמים בכל חודש( בסוף שנה עושים חישוב כדי לדעת עם הצריכה עלתה לעומת שנה שעברה ובהתאם לזה מקבלים כסף חזרה או צריכים לשלם). כך אפשר לתכנן את הצריכה החודשית. הולנד היא מדינה שלפי דעתי ונסיוני הכל מוסבר מראש לפרטים ואין הרבה הפתעות.. מלבד האוכל וshopping ניתן לדעת כמה כסף ישאר בסוף החודש.
    אין צורך בתשלומים ועם האפליקציות של הסמרטפון ניתן לדעת תמיד כמה יש בבנק ולשלוט על תזרים המזומנים

    Reply

Leave a Reply