מדד החדשנות: הולנד במקום 4 – וישראל?

הולנד שוב יכולה להתגאות במיקום גבוה במדד עולמי. מיהן המצטיינות, מה זה אומר לגבי אי שוויון, איך לומדים לרקוד את "ריקוד המכונה" ומה משותף לישראל ולאיראן?

הולנד היא המדינה הרביעית הכי חדשנית ומחדשת בעולם, בהפרש לא רב משוויץ, בריטניה ושבדיה. כך קובע מדד החדשנות העולמי לשנת 2015*, שהעניק להולנד תוצאה של 61.58 (מתוך 100). המדד בודק אלמנטים כלכליים וחברתיים במדינה שנחשבים כמעודדים חדשנות, או "מאפשרים" (enablers), ואת התוצרים של פעילות חדשנית בכלכלת המדינה. השנה שם המדד דגש מיוחד על קבוצת מדינות מיוחדת במינה: קבוצת "מצטיינות החדשנות" (outperformers). אלו הן אותן המדינות שהגיעו לתוצאות גבוהות במיוחד באינדיקטורים שונים במדד ביחס למדינות האחרות באותה רמת הכנסה ובאותה רמת פיתוח. מה אנחנו יכולים ללמוד מהן, האם החדשנות טובה לכולם ואיפה ממוקמות הולנד וישראל?

ואיפה אנחנו במדד האושר העולמי?

האדם שבטנק

בבחינת קבוצת המדינות נמוכות-ההכנסה ניכר כי מצטיינות החדשנות מביניהן אמנם משיגות תוצאות טובות במיוחד במשתנים הקשורים ברמת תחכום השוק ורמת התחכום העסקי, אולם הקושי העיקרי שלהן הוא בשיפור רמת ההון האנושי והמחקר וביצירת סביבה מוסדית תומכת חדשנות (אם כי ישנם יוצאי דופן). ואילו בקבוצת ההכנסה הגבוהה נראה כי דווקא משתנה ההון האנושי והמחקר הוא זה שמבחין את המצטיינות מהאחרות.

נראה אם כן כי אולי יותר מכל דבר אחר, אחוז גבוה של אוכלוסייה לא משכילה, מהווה חסם לשיפור יכולות החדשנות של מדינה. ולראיה כי גם במדד השנה, המשותף ל"מצטיינות החדשנות" המוגדרות (בינתיים…) כמדינות מתפתחות, הוא שכולן (למעט גיאורגיה) שיפרו במידה ניכרת את אחוז הנרשמים להשכלה גבוהה (בין המדינות הללו נכללו מלזיה, סין, מונגוליה, וייטנאם, ארמניה, גיאורגיה, ירדן, קניה, אוגנדה, הודו ומולדובה). שיפור יכולות של ספיגת מידע, השקעה בחינוך והשקעה במחקר ופיתוח הם דברים שלוקחים זמן והם כשלעצמם קשים להשגה, אולם בסופו של תהליך גורמים אלה משפרים את יכולתן של מדינות לתרגם את המאמצים המושקעים לתוצרים של ידע, טכנולוגיה, פיתוח וצמיחה.

gii_2015_infographic1-page-001

חדשנות ואי-שוויון חברתי

בינתיים הכל נשמע נפלא, אז מה הבעיה? הבעיה היא שמה שנחשב כדאי ברמת החברה העסקית, עלול להיות הרסני ברמת המדינה. כדי להבין זאת בואו נבין תחילה כמה מושגים מתחום הכלכלה והחדשנות.

קלייטון כריסטנסן מהרווארד טבע עוד בשנת 1997 את המונח חדשנות משבשת (disruptive innovation) בספרו הידוע The Innovator's Dilemma. מדובר בחדשנות המובילה ליצירת שוק חדש וגורמת במשך הזמן לשיבושו של השוק הקיים (המסורתי), עד להפיכת הקטגוריה החדשה, החדשנית, לדומיננטית תוך דחיקת והחלפת הקטגוריה המסורתית. המונח הזה הפך שגור בפי רבים (אם כי לא תמיד במשמעות הנכונה שלו), אבל כריסטנסן מגדיר עוד קטגוריה של חדשנות שקצת נשכחה ושיכולה לעזור לנו להבין מה קורה בשוק ואיפה עלולים להיות טמונים מוקשים חברתיים. זוהי החדשנות המייעלת (efficiency innovation) המאפשרת אמנם את הפחתת עלות הייצור וההפצה של מוצרים ושירותים, אך במקביל מצמצמת את מספר מקומות העבודה בתעשייה בכך שמאפשרת להגיע לאותה כמות (או יותר) של תוצר סופי עם מספר מועט יותר של עובדים. חדשנות מייעלת ידועה כמשחררת הון לשימושים אחרים בתהליך הייצור.

הבה נקשור זאת לתהליכים נוספים.

בספרם The Second Machine Age: Work, Progress, and Prosperity in a Time of Brilliant Technologies, דנים בריניולפסון ומק'אפי מ-MIT, בין היתר, בשתי ההשפעות הבולטות ביותר של טכנולוגיה דיגיטלית: הגדלת הפריון והשפע למול הקצנת אי השוויון (הפערים). הסיבות מגוונות, החל משינויים בתהליך הייצור שאפשרו העברת חלקים ממנו למקומות מרוחקים, ועד לכלכלה המאופיינת כ"winner takes all", בה הלקוח לא יסתפק במוצר באיכות פחותה (גם אם מספקת) אם יש ביכולתו לקבל את המוצר הטוב ביותר באותה עלות (מה שמאפשרת בקלות טכנולוגיה דיגיטלית: אם אפשר ליהנות מפייסבוק בחינם, למה שנבחר במתחרה שנמצא במקום השני – מישהו בכלל יודע מה בא אחרי פייסבוק?).

כלומר, חדשנות מסוגים מסוימים עלולה גם להביא לאבטלה ולהגדלת הפערים בחברה. אך האם זהו כורח המציאות?

לשנות כיוון

כבר ב-1930 התריע קיינס על Technological Unemployment ועל אוטומציה שמביאה לאבטלה. מנגד יש הטוענים שבסופו של דבר כוחות השוק יאזנו את הכול, ובינתיים אנחנו פשוט לא לוקחים בחשבון את האפשרויות שנפתחות. אין ספק שיתרונות הטכנולוגיה רבים ומגוונים, אך על מנת למנוע חזרה לאחור ותנועה שכנגד, חייבים לענות על השאלה איך מתמודדים עם המציאות החדשה.

     עשוי לעניין אותך:

ראשית, לפחות אליבא דה כריסטנסן, חייבים לשנות את התפיסה העסקית המושרשת כל כך בחשיבה. מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת שולטות בכיפה אסכולות כלכליות שמאמינות שמטרתה של חברה עסקית צריכה להיות מיקסום החזרים ורווחים לבעלי המניות. לפי גישות אלה, זו אחריותה העיקרית של הנהלה. על כן צמצום עלויות ושמירה על מאזן תשלומים חיובי הוא הנורמה המקובלת ברמה הפרטנית של כל חברה.

אבל כפי שציינתי, מה שנחשב כדאי ברמת החברה, הפך הרסני ברמת המדינה. חדשנות מייעלת, טוען כריסטנסן, היא סוג ההשקעה המושך ביותר עבור מנהלים המבקשים להגדיל את ההחזר למשקיעים במהירות. חדשנות מייעלת יוצרת מעגל של רווחיות גוברת, בו רווחי ההתייעלות משחררים הון להשקעה בפרויקטים נוספים שמטרתם חדשנות מייעלת, שבתמורה משחררים הון נוסף להשקעה נוספת בעוד חדשנות מייעלת, וכן הלאה. אולם השקעה בחדשנות מייעלת מצמצמת את רמות ההשקעה במחקר ופיתוח מסוגים שונים. דווקא אלה הם החשובים ביותר בטווח הארוך שכן הם מהווים את הבסיס ליצירתה של חדשנות משבשת (שיוצרת שווקים חדשים ובמקרים רבים גם מגדילה את הביקוש לכוח עבודה). בכך מפחית מעגל הרווחיות של חברה את אחוזי הצמיחה ומגדיל את הפערים ואי-השוויון במדינה.

שנית, ואולי החשוב ביותר, הוא שינוי כיוון כללי בחברה (במובן society הפעם): כלומר, במקום להתחרות במכונות, פשוט ללמוד את ריקוד המכונה. הניסיון להתמודד עם המצב המתהווה קורא לפתרונות במגוון סוגים וצבעים. מהגברת תמיכה בסטארטאפים, דרך הצעות לשינוי מבני של מערכות המס, ועד לרעיונות גלובליים בדבר הכנסה מינימלית לכל אזרח. אולם דבר אחד חייב להיות ברור – סדרי העדיפויות משתנים. שינוי יסודי ומבני של מערכות החינוך, דגש על לימודי מדעים וכישורים טכנולוגיים, בשילוב עם השקעה בתשתיות מתאימות והקצאת משאבים למחקר וחוקרים – כל אלה הם צעדי מדיניות ראשונים מהותיים. חשיבה מחוץ לקופסה, זיהוי דפוסים רחבי היקף, כישורים של תקשורת מורכבת וכישורים קוגניטיביים נוספים, ובכלל – פיתוח יכולת חשיבה עצמאית ויצירתית (ideation) במקום שינון עובדות וחשיבה תבניתית, כל אלה יהיו נכסים חשובים ביותר עבור הדור הבא.

gii_2015_infographic2-page-001

מגמות חיוביות וקריצה לעתיד…

אז כרגיל בנימה אופטימית לסיום. גם כאן נראה שהולנד צועדת בכיוון הנכון עם ראש מורם ובגאווה. על פי המדד נראה כי השיפור העיקרי של הולנד משנה שעברה הוא ברמת ההשקעה בהון האנושי והמחקר במדינה, כאן שיפרה את מעמדה בחמישה מקומות(!) לעומת השנה שעברה (ונמצאת כעת במקום ה-17). בהתאם, עלתה הולנד שלושה מקומות (בהשוואה לשנה שעברה) גם ברמת תוצר הידע והטכנולוגיה (ונמצאת השנה במקום ה-6 בעולם). רק לשם השוואה, ישראל, שהשיגה תוצאות טובות בשני משתנים אלה גם השנה (מקום 11 ברמת ההון האנושי והמחקר, ומקום 9 בתוצרי הידע והטכנולוגיה), ממוקמת במקום ה-22 הכללי במדד.

 

* המדד מתפרסם מידי שנה על ידי אוניברסיטת קורנל, בשיתוף עם INSEAD, והארגון העולמי להגנה על קניין רוחני (WIPO).

מאסטרנטית באוניברסיטת אמסטרדם, חוקרת סטארטאפים ואקוסיסטמס באפריקה. בעלת רקע במשפט בין-לאומי ובתחומי מדיניות וחקיקה (בכנסת, במשרד המשפטים, באו"ם ובצלב האדום). חובבת עולמות ורעיונות חדשים וחדשניים, אבל לא מוכנה לוותר עדיין על ספרים יד שנייה - בעיקר ביוגרפיות פוליטיות וספרי ריגול ובלשים.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.