סיכום שלב הבתים, משחק שמינית הגמר והכנה לרבע הגמר

שלב הבתים של המונדיאל הסתיים בשבוע שעבר, הכנו לכם סיכום של מי נגד מי.

הנבחרת שיחקה רע ואז רע יותר

האורניה עלו לשחק כבר ביום השני של המונדיאל, לאחר שקטאר, הנבחרת המארחת הספיקה להפסיד לאקוואדור. הולנד פגשה את סנגל, הנבחרת היחידה בבית שמתקרבת לאיכות הנבחרת ההולנדית. למעשה ההולנדים (אבל גם הסנגלים) יודעים שניצחון במשחק הזה, ייתן להם יתרון משמעותי במאבק על העליה לשלב הבא.

אין דרך יפה לומר את זה, הנבחרת ההולנדית שיחקה רע. אבל בזכות שער נגיחה של קודי גאקפו (Cody Gakpo או חאקפו, הוא אומר שלא ממש משנה לו…) בדקה ה-84, ושער נוסף של דייבי קלאאסן (Davy Klaassen) בדקה ה-99 – כן קראתם נכון, דקה 99, השופטים במונדיאל הזה, הונחו ע״י פיפ״א להוסיף את כל הזמן שמבוזבז במהלך המשחק, ולפתע אנחנו רואים משחקים עם תוספות זמן של בין 8 ל-15 דקות – זכו ההולנדים בניצחון ויתרון עצום להמשך המסע.

המשחק השני של הכתומים היה נגד אקוואדור. ניצחון היה מעלה את ההולנדים לשלב הבא, אבל זוכרים שאמרנו שהנבחרת שיחקה רע? אז הפעם הנבחרת שיחקה עוד יותר רע. המשחק עצמו היה ברמה נמוכה מאוד והסתיים ב-1:1. שוב היה זה קודי גאקפו שהציל את המולדת, כשההולנדים בועטים פעם אחת בלבד לכיוון השער של אקוואדור. שיחקו רע, כבר אמרנו?

המשחק השלישי והמכריע עבור ההולנדים היה נגד קטאר, המארחת וככל הנראה הנבחרת החלשה ביותר בטורניר. ההולנדים ניצחו 2:0 משערים של גאקפו ופרנקי דה יונג (Frenkie De Jong). גם הפעם הם לא הרשימו, בטח כשמשחקים מול נבחרת חלשה כל כך. יחד עם זאת, הניצחון העלה את ההולנדים למקום הראשון בבית ולמפגש בשמינית הגמר עם ארה״ב.

מצד שני, נראה שלמרות התוצאות הסבירות (בטח ביחס לבית הקל שהוגרלו אליו), ותצוגות הכדורגל הלא מרשימות, האווירה בנבחרת מצויינת וחיובית. אפילו המאמן לואי ואן חאל, שתמיד היה ידוע כקפדן ורציני, פתאום נראה משוחרר וקליל.

שמינית הגמר

עם אווירה חיובית במחנה ההולנדי, תוצאות סבירות ומקום ראשון בבית המוקדם, הגיע משחק שמינית הגמר נגד ארה״ב. האמריקאים, שאינם מדינת כדורגל קלאסית, שלחו לטורניר נבחרת צעירה שמשחקת כדורגל מהיר ומהנה. האמריקאים סיימו את הבית המוקדם במקום השני, עם תיקו מרשים מול אנגליה, תיקו פחות מרשים מול וויילס וניצחון יוקרתי על איראן.

לקראת המשחק, התחושות ברחוב ההולנדי היו מעורבות. המסורת והעבר ההולנדיים שמים את הנבחרת כפייבוריטית מול נבחרות שאינן מהדרג הראשון בעולם הכדורגל. מצד שני, כולם ראו איך הנבחרת שיחקה ולכולם היה ברור שהרמה חייבת לעלות.

המשחק נגד ארה״ב נפתח בלחץ אמריקאי מאסיבי. בדקות הראשונות ההולנדים בקושי עוברים את קו מחצית המגרש. ואז, בדקה העשירית, בניגוד גמור למהלך המשחק, התקפה מתפרצת מדויקת של ההולנדים. דנזל דומפריס (Denzel Dumfries) מסר כדור עומק מדויק לממפיס דפאי (Memphis Depay) שהעלה את ההולנדים ליתרון 1:0. האמריקאים המשיכו ללחוץ, ההולנדים התגוננו ונתנו לאמריקאים לשלוט בקצב המשחק, כשמדי פעם יוצאים להתקפה מתפרצת מהירה ומסוכנת. בדקה ה-45+1, בשיחזור של השער הראשון, שוב מסירת עומק מדויקת של דומפריס, הפעם לדיילי בלינד (Daley Blind) שהעלה את הולנד ל-2:0. בדקה ה-76 האמריקאים הצליחו להבקיע, שער מקרי לחלוטין, אבל עדיין שער שהשאיר להם תקווה. האמריקאים יצאו קדימה כדי להשיג את השיוויון. כעבור חמש דקות, דנזל דומפריס הבקיע בכדור מדויק לפינה מהגבהה של בלינד. 3:1, עשר דקות לסיום המשחק, האמריקאים ניסו, אבל הם כבר היו מותשים, ולא איתגרו את ההגנה ההולנדית. בדקה ה-90+7 שרק השופט לסיום ונתן את האות לתחילת החגיגות ההולנדיות. 

מה הלאה?

ההולנדים ייפגשו ברבע הגמר את לאו מסי וארגנטינה, אחת הנבחרות הפייבוריטיות לזכיה. שגם היא, כמו ההולנדים, לא ממש הרשימה בשלב הבתים, אבל התעוררה בשמינית הגמר. המפגשים בין ההולנדים לארגנטינאים מייצרים לאורך ההיסטוריה דרמות ורגעים של קסם: גמר מונדיאל 78, רבע גמר מונדיאל 98 והגול המפורסם של ברחקאמפ, חצי גמר מונדיאל 2014. כשהמורשת של קרויף ומראדונה ברקע, וגם מולדתה של המלכה מקסימה, הרצון של מסי לזכות בגביע המפורסם בפעם הראשונה והמונדיאל האחרון של לואי ואן חאל, צפוי לנו מפגש מרתק, צמוד וטקטי.

לא לבעלי לב חלש…

מקור תמונה ראשית: "Fans Cheer During The Netherlands" by U.S. Department of State is marked with CC0 1.0.