מופע רוק ישראלי, עם להקת live הפופולארית שמגיעה מישראל! המופע כולל "קאברים" למיטב השירים של להקות ישראליות:כוורת, משינה, עברי לידר, פורטיס-סחרוף,היהודים,איפה הילד,מוניקה סקס, החברים של נטאשה, שלום חנוך,מוש בן ארי, תמוז ועוד...המופע בהפקת לימור לוי ומיכל רדמקר-נמדר בשיתוף עם הבית הישראלי.לפרטים נוספים נא ליצור קשר: [email protected]המקום מאובטח!אולי יעניין אותך גם:תערוכות אומנות ועד הופעות רוק -
ההצגה "חמש שאלות שתמיד רצית לשאול טרוריסט" (Five questions you always wanted to ask a terrorist) היא חקירתם האישית והמשותפת של שני שחקנים, רפאל רודן הישראלי וסופיאן מוסולי ההולנדי ממוצא מרוקאי, לגבי השאלה מה מניע מחבל. ההצגה מופקת על ידי Stichting Storytelling Centre. אמסטרדם, Podium Mozaiekמחיר: 14-8 יורולפרטים נוספים
לרגל סגירת התערוכה "המלחמה שמעבר" (De Oorlog Voorbij) המוצגת במוזיאון היהודי, תסייר האוצרת ברנדטה ואן וורקום עם המבקרים. התערוכה מציגה צילומים של הצלם האמריקני לאונרד פריד (Leonard Freed) שתיעד את חיי היהודים באמסטרדם בשנות ה-50. היא כוללת 150 תצלומים ומציגה דיוקן ייחודי של התחדשות החיים היהודיים בשנים שאחרי השואה. האוצרת תספר על מאחורי הקלעים של התערוכה ועל
הרצאה ראשונה במסגרת הרצאות בעברית בספריה העברית בהאג. המרצה: גיא שפק, נוירופיזיולוג במחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי ארסמוס ברוטרדם. חקר מחלות הנפש מורכב מאד ומוגבל בעיקר מהעובדה שכיום לא ניתן לבדוק את הפיזיולוגיה של מחלות נפש שונות כשהחולה עדיין בחיים, ולאחר המוות התמונה שמתקבלת אינה מייצגת את המצב במוח החי. ההבנה של הפיזיולוגיה הינה הכרחית לצורך
במהלך פברואר 1941 פשטו הגרמנים על השכונה היהודית באמסטרדם ושילחו מאות גברים למחנות. שביתת פברואר (Februaristaking) אורגנה על ידי פועלים בעיר במחאה על כך השביתה התפשטה גם לאזורים אחרים, כגון הילברסום ואוטרכט, אך דוכאה במהרה על ידי המשטר הנאצי. הייתה זו פעולת המחאה הישירה הראשונה נגד המדיניות הנאצית כלפי היהודים באירופה הכבושה.במלאות 75 שנה לשביתה מוצגת ב-Jonas
הערב יעסוק במאבקים העכשוויים של מזרחים ובתרבות מזרחית עכשווית בישראל, בהקשר של המאבק בכיבוש ובמלחמה באזור. בתוכנית: השקת ספרה של האנתרופולוגית והאקטיביסטית ד"ר סמדר לביא, "עטופה בדגל ישראל", שעוסק בחוויות של אימהות חד-הוריות מזרחיות בישראל; דברים מפי ד"ר לביא; הקרנת קטעי וידאו ומוזיקה. בתחילת הערב יוגש מרק פרסי.אמסטרדם, Mezrab cultural centerלפרטים נוספים (מתוך אתר Gate48)
היוצר הישראלי המצליח עידן רייכל מגיע לקונצרט אינטימי באמסטרדם. הוא יציג את אלבומו החדש "ד חמה" (At the Edge of the Beginning). את רייכל ילוו על הבמה גלעד שמואלי (תופים), יוגב גלוזמן (כינור), מאיה אברהם (שירה) ואבי ווגדרס (שירה). Melkweg, אמסטרדםמחיר: 22.70 יורולפרטים נוספים https://www.youtube.com/watch?v=HjmHvzrmnzc
הסרט מציג פרק מחייו של יצחק בשביס זינגר אשר מעולם לא זכה לחשיפה: באמצע שנות השישים הקים בשביס זינגר צבא של נשים מתרגמות שעזרו לו להפיץ את יצירתו. בסרט יספרו נשים אלה, שליוו אותו עד ימיו האחרונים, על צדדיו הרבים והמנוגדים ועל אישיותו הצבעונית של אחד מהסופרים היהודים הגדולים במאה העשרים. בימוי ותסריט: שאול בצר,
שביתת פברואר 1941 (Februaristaking) הייתה שביתה כללית שאורגנה על ידי פועלים באמסטרדם במחאה על הצעדים שנקטו הכובשים הגרמנים נגד היהודים, בעיקר שילוחם למחנות של יהודים באמסטרדם. השביתה התפשטה גם לאזורים אחרים, כגון הילברסום ואוטרכט, אך דוכאה במהרה על ידי המשטר הנאצי. הייתה זו פעולת המחאה הישירה הראשונה נגד המדיניות הנאצית כלפי היהודים באירופה הכבושה. מדי
מדי חודש נערך בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם קונצרט לאור מאות נרות. החודש ינגן ההרכב "תלתן" הכולל את דוד גולק (ישראל) אולג פטיב (מולדובה) דניאל מסטר (הונגריה) ובלה הורבט (ארה"ב). המוזיקה היא עירוב של מוזיקת עולם, ג'אז, אימפרוביזציה ויצירות עכשוויות לגחטרה, ויולה, ביאן (אקורדיון) וקלרינט. ההרכב משלב מוזיקה משורשים משפחתיים והשפעה של ניגונים יהודיים, מישראל, המזרח
חב"ד אמסטרדם עורכים ערב נשים בנושא חינוך. מתוך ההזמנה:חברה יקרה, הנך מוזמנת לשיעור מרתק בנושא "חנוך לנער על פי דרכו" מאת הגברת גילה עווערס, מחנכת ומרצה. כולנו יודעות כי כל ילד הינו יחיד ומיוחד. כולנו מאמינות כי לכל ילד צרכים משלו. כולנו חוות אתגרים חינוכיים יומיומיים ורוצות להצליח בהם. אז איך עושים את זה? מה נכון לעשות ומה אסור? בואי לשמוע ולהחכים בהרצאה שתתן לכולנו
הרצאה ודיון פתוח עם פרופ' אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מתוך אתר האירוע: "ההרצאה תנתח את הגאוגרפיה הפוליטית של ישראל/פלסטין ואת כשלונם המתמשך של מאמצי השלום. היא תבחן את המשמעות הכפולה של הציונות, כתנועת שחרור וכתנועה קולוניאלית, ואת האופי המשתנה של הלאומיות וההתארגנות הפלסטיניות. המאבק על אותה מולדת, לצד תאוריות פוסט-קולוניאליות על דמוקרטיזציה והכרה, מובילים
