ביום חמישי הקרוב תחל ההצבעה לבחירות לפרלמנט האירופי, המתקיימות מדי חמש שנים. מליוני בעלי זכות הצבעה יבחרו 705 נציגים אשר ירכיבו את הפרלמנט האירופי הבא. ההצבעה תארך שלושה ימים, בין הימים חמישי לשבת. בהולנד ההצבעה מתבצעת ביום חמישי בלבד.
לעוד כתבות בנושא הבחירות לפרלמנט האירופי:
כחודש לפני הבחירות יצא האיחוד האירופי בקמפיין תחת הסיסמה "השתמש בקול שלך, או שאחרים יחליטו בשבילך", הקורא לבעלי זכות הצבעה לבוא ולממש את זכותם. בסרטון מרגש מספרים סבים וסבתות לנכדיהם על זמנים אחרים באירופה, על חשיבות השמירה על הדמוקרטיה ועל המחיר האישי שנאלצו הם לשלם, כדי שנכדיהם יוכלו לחיות בעולם חופשי.
בחירות היסטוריות
בראיון לאלעד שמחיוף בפודקאסט ״אחד ביום״, מגדיר רוני לשנו יער, לשעבר שגריר ישראל באיחוד האירופי, את הבחירות הנוכחיות כהיסטוריות. לדבריו שילוב של מספר גורמים הביאו לכך – המלחמה באוקראינה והצורך של מדינות אירופאיות להתחזק מבחינה בטחונית, האבטלה הגבוהה בקרב צעירים באירופה, עתיד החקלאות שתופסת פחות מקום והגירת האוכלוסייה הצעירה אל הערים הגדולות, הן חלק מן הבעיות הבוערות על שולחן האיחוד. אולם, לדברי לשנו יער, נושא אחד מטריד במיוחד את האזרח האירופי והוא סוגיית ההגירה והבטחון האישי.
לדברי לשנו יער החשש הקמאי מגלי הגירה לאירופה, הגירה שמביאה גם פשיעה, אלימות וטרור ותחושת הבטחון האישי שנפגמה, גורמים לאזרח האירופי לחוש פחות בטוח במדינה שלו בעיר שלו ובכפר שלו וקיימת ציפיה לנקיטת צעדים שירסנו את ההגירה. להסתה ברשתות החברתיות כמובן חלק ניכר בהשפעה על דעת הקהל.
גם במסרי הקמפיין לא ניתן לטעות – החשש מהתחזקות הימין הקיצוני באירופה, מגמה רווחת של השנים האחרונות, מקבל התייחסות ברורה בקמפיין של מוסדות האיחוד.
אולי יעניין אותך גם:
אך בלילה, בלילה אני חולם עוד בעברית
מועמד חדש לראשות ממשלת הולנדֿ
המדריך לקמפינג בהולנד
בימין הבינו את הכוח של הפרלמנט
לדברי אלעד שמחיוף, כתב N12 בלונדון, הזירה האירופית חשובה למפלגות הימין, מתוך הכרה בחשיבותו של האיחוד ומשם נובע הרצון להשפיע ולשנות את ערכיו ולהתאימם אידיאולוגית. בשיחה שקיימנו עמו מוסיף שמחיוף כי הימין הפופוליסטי, יורו-סקפטי באירופה אינו שותף לערכים הליברלים והפרוגרסיביים שהאיחוד מייצג, וגם ברמה הפרקטית – לאן הולכים הכספים, כיצד עובד שיתוף הפעולה בין המדינות, כמה לוקחת או נותנת כל מדינה מהאיחוד – קיימות אי-הסכמות.
בצד הימני הבינו, הבנה פורצת דרך, כמה כוח יש לפרלמנט האירופי ומשקיעים שם הרבה מאד מאמץ. צריך לזכור שההצלחה הראשונית של נייג'ל פרג' והתקציבים שאפשרו לו לנהל את קמפיין ברקזיט היתה בפרלמנט האירופי, כך גם העליה המשמעותית של AfD הגרמנית. היום ניתן לראות את המאמץ שמשקיעות מרין לה פן וג'ורג'יה מלוני באיחוד. קיימת היום ההבנה שאת איטליה מנהלים גם מרומא וגם מבריסל.
בסופו של דבר, מסכם שמחיוף, לאנשים האלה יש אג'נדה מאד ברורה לגבי האיחוד האירופי. מלוני, לה פן, ואורבן לא רוצים שהאיחוד האירופי יתפרק. אנחנו לא רואים את הסחף שדיברו עליו של יציאת מדינות נוספות אחרי הברקזיט. יש הבנה שיש איחוד והוא טוב והוא עושה טוב למדינות שבלעדיו יהיו במצב יותר גרוע, אבל שהוא צריך להשתנות ולכן הם משקיעים כל כך הרבה מאמצים כי הם מבינים שמבפנים הם יכולים באמת לשנות.
תהליך מסוכן לאירופה
ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו ממכון מיתווים (המכון הישראלי למדיניות חוץ איזורית) גורסת כי ההתחזקות שאנו רואים עכשיו, הייתה צפויה כבר בבחירות הקודמות לפני חמש שנים, אולם אחוזי הצבעה גבוהים בקרב צעירים שתמכו באג׳נדת ה״גרין-דיל״ האטו מעט את המגמה. הימין הקיצוני החל לעלות ולצבור כוח בסביבות 2004, מוסיפה שיאון-צדקיהו, והתחזק עם המשבר הכלכלי באירופה בשנים 2008-2009 .
משבר ההגירה בשנת 2019 מביא להתחזקות המגמה. באותו זמן נכנסת לאיחוד המפלגה הגרמנית AfD (מפלגת ימין קיצוני) ומגבשת קבוצת מפלגה. חוקי הפרלמנט האירופי מאפשרים הקמת קבוצה/מפלגה בתוך האיחוד, בעלת לפחות 25 אנשים משבע מדינות שונות. הקבוצה יכולה לקבל מימון ולבצע מהלכים, אפילו כאלה החותרים תחת היסודות עליהם הוקם האיחוד האירופי. כך נוצר מצב אבסורדי, בו לפרלמנט נכנסות מפלגות המתנגדות הלכה למעשה לאיחוד האירופי וחלקן אף קורא לביטולו, כל זה תוך שהן פועלות במימונו. האיחוד האירופאי הולך למקום מאד שונה מהערכים עליו הוא הוקם.
לדברי שיאון-צדקיהו מדובר בתנועת ״ספירלה״ המייצרת דה-לגיטימציה לאיחוד במדינות הבית ומהווה השפעה בהמשך. זהו תהליך שמסוכן לאירופה, ולא ברור כרגע כיצד יסתיים, אולם ההשפעה המצטברת שלו עלולה להיות הרסנית.
איך זה עובד
כדי להעביר החלטה בפרלמנט האירופי דרוש רוב, כיום לאחר הברקזיט, עומד רוב זה על 353 נבחרים (מתוך 705). מבנה הפרלמנט לא מאפשר מצב בו מפלגה אחת תצבור מספיק כוח כדי לפעול באופן עצמאי, לכן העבודה נעשית בקואלציות. עד שנת 2019 שתי המפלגת הוותיקות בפרלמנט מפלגת העם האירופי (EPP) והברית הפרוגרסיבית של סוציאליסטים ודמוקרטים (S&D) שיתפו פעולה וייצרו את קואליציית הבסיס. בבחירות האחרונות כבר היה צורך בקואליציה רחבה יותר שאליה נכנסו הירוקים והליברלים. לצד קואליציית הבסיס בדומה לקונגרס האמריקני, נוצרות קואליציות אד-הוק לטובת העברת חוק מסויים.
היום לפי הסקרים כבר ניתן לראות שהתמיכה במפלגות ECR ו-ID – מפלגות ימין קיצוני ויורו-סקפטי, הקוראות לרפורמות מרחיקות לכת באיחוד ואף שוללות את קיומו, עולה בהתמדה.
ערב הבחירות לאיחוד, השאלות העיקריות הן מי ירכיב את קואליציית הבסיס והאם תהיה בכלל כזאת. נשיאת האיחוד אורסולה פון דר ליין (Ursula von der Leyen), צריכה לחזר אחרי מי שחזק, ומאחר והיא ממילא מהמפלגה המתונה, הדרך פתוחה בפניה ללכת ימינה. היא עצמה אמרה את הדברים בדיון שנערך במאסטריכט, ולא פסלה את ECR, מפלגתה של ג'ורג'יה מלוני (Giorgia Meloni). פון דר ליין ענתה על השאלה בעמימות המתבקשת אבל עצם התשובה ולא פסילה מיידית של האפשרות לא הפיגה את החששות המקננים בליבות רבים.
הקשר לישראל
לפרלמנט האירופאי אין כמעט סמכות במדיניות חוץ כך שהשפעתו על ישראל ברמת המדינית, מצומצמת. בשנת 2012, בסדרה של שאילתות ניתנה לנציבות האירופית לגיטימציה לנקוט בצעדים נגד ישראל. בשתי החלטות מועצת שרי החוץ נקבע כי הסכמים הנחתמים מול ישראל, לא יחולו על השטחים מעבר לקווי 67׳ ואף פרסמו הנחיות המונעות תקציבים לגופים ממשלתיים הפועלים מעבר לקו הירוק. ישראל הרשמית אינה מכירה בקביעה זו, ללא קשר לממשלה המכהנת בזמן נתון.
עיקר הכוח בהחלטות שמקבל הפרלמנט הוא הצהרתי. ב-19 באוקטובר 2023 אימץ הפרלמנט את ההחלטה הכי פרו ישראלית אי פעם, הקוראת לזכותה של ישראל להגן על עצמה, להשבת החטופים, ולהשמדת החמאס. ההחלטה התקבלה ברוב גדול, חוצה מפלגות וגושים.
ההחלטה לא שונתה עד עד מרץ 2024 אז נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין אמרה כי עזה נמצאת על סף רעב וסובלת ממצב הומניטרי קטסטרופלי.
