כהרגלם, מועמדים ופעילי מפלגות דוברי שפת עבר התנחלו בכל רחבי המערכת הפוליטית בהולנד. למעשה, ניתן למצוא כבר עכשיו חבר פרלמנט ממוצא ישראלי במפלגה השנייה בגודלה בהולנד. לקראת הבחירות הכלליות שיחולו השבוע ביקשנו לשוחח עם כמה מהם.
שמאל,מרכז וימין
בקצה השמאלי של הזירה ניתן למצוא את יובל גל*, ישראלי-לשעבר שיש המכנים "אנטי-ציוני", ממקימי החומוסיה Love & Peas בהאג. כיום הוא עושה נפשות ל-BIJ1, המפלגה שהקימה אשת התקשורת סילבנה סימונס, ששואפת לייצג מיעוטים שונים בהולנד ולהיאבק נגד גזענות ואפליה במדינה. בראיון ל"הארץ" הבהירה סימונס כי יש חשיבות גדולה לעובדת היותו של גל מהגר. המפלגה תומכת בחרם על ישראל במסגרת מה שראשיה מגדירים כאג'נדה החותרת ל"דה קולוניזציה" ותגובה ל"מדינת האפרטהייד". כפי שהם קוראים לה. גל, בן 41, ממוקם במקום לא ריאלי (11) במפלגה, שכרגע נעה בין 0 לשני מושבים על פי הסקרים. אולם הוא אמר בעבר כי בכוונתו להמשיך ולהיות פעיל בפוליטיקה המקומית גם אם לא ייבחר לפרלמנט.
בחירות בהולנד: מה צריך לדעת על השיטה הפוליטית
בחירות בהולנד: סקירת המפלגות המובילות
לכל החדשות מהולנד
ומצדו השני של המתרס נמצא גידי מרקוסובר*, פוליטיקאי מאמסטלפיין שנולד בתל אביב, ונמצא עמוק בימין. מרקוסובר, סנטור לשעבר וחבר פרלמנט מזה ארבע שנים, מאכלס את מספר שלוש ברשימת PvV בראשותו של חירט וילדרס. המפלגה הימנית ידועה בהתנגדותה לאיסלאם, שאותו היא רואה לא כדת אלא כ"אידיאולוגיה פוליטית טוטליטרית", ובתמיכה ב"דה-איסלאמיזציה" של הולנד, בין היתר על ידי "איסור על האיסלאם" והפסקת הגירה ממדינות מוסלמיות. כמו כן, על פי מצע המפלגה, יש לשלול מבעלי אזרחות כפולה את הזכות לבחור ולהיבחר בהולנד. המפלגה גם מתנגדת לאיחוד האירופי. PvV, המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט ההולנדי, מחזיקה כעת ב-20 מושבים, והסוקרים צופים לה בין 17 ל-25 מושבים לאחר הבחירות.
אבל לאיש מהם אין תפקיד מרכזי יותר במפלגתם בבחירות מאשר לאיתי גרמי בן ה-27, מנהל הקמפיין של Volt, מפלגת מרכז-שמאל צעירה וחדשה, שהוקמה כתגובה למשאל העם על הברקזיט בבריטניה ולה סניפים ברחבי האיחוד האירופי. אלו לה הבחירות הראשונות שבה היא מתחרה עבור מושבים בבית מחוקקים לאומי.
"זה סוג של פיילוט, וזאת צומת קריטית למפלגה,", גרמי, בן לאב ישראלי ולאם יהודיה ברזילאית, אמר לדאצ'טאון.
עד כה, העניינים מתנהלים טוב מהמצופה.
המפלגה דוגלת ברעיון של האיחוד האירופי אך היא ביקורתית כלפי המנגנון הנוכחי מבקשת להתאימו למאה ה-21 לשיטתה, בעיקר בתחומי המאבק בקורונה, שינוי האקלים, הגירה וביטחון. היא דוגלת באזרוח מבקשי מקלט במחנות זמניים אבל גם בעמדות ימין כמו הגדלת תקציב הביטחון והידוק המעורבות של הולנד בנאט"ו. היא עלתה בתוך חודשיים בסקרים מאפס מושבים בבחירות לשלושה. מספר החברים ב-Volt היה 1,700 בנובמבר. הוא צמח לכ-5,000.
"אני חושב שזה מראה שיש שוק לנקודת המוצא של Volt, ושהמון מצביעים, הרבה מהם צעירים אבל לא רק, מאסו בדוגמות הישנות של שמאל מול ימין", אמר גרמי בראיון לדאצ'טאון. Volt לדבריו "משחקת על הניואנסים שבין הגושים האלה, שהרבה לא יכולים להזדהות איתם". אחד מהדגשים המרכזיים של Volt הושם על קיימות – נושא שנוטה לאחד מצביעים מכל הגוונים הפוליטיים, לפחות באירופה.
"יהודי, ישראלי, חילוני, פעיל, הולנדי"
אבל נטישת הדוגמות הישנות עלולה להיות גם מייגעת. במיוחד ליהודי מאמסטלפיין שהעביר את ילדותו בתנועת נוער ציונית ('הבונים הולנד', שגרמי עמד בראשה לתקופת מה). העובדה שכשהיה בן 18 הגיע ארצה כדי להשתתף בתכנית צה"לית לנוער מהתפוצות לא מחבבת את גרמי יתר על המידה בחוגי השמאל האנטי-ישראליים.
"לפני שבועיים היה דיון סוער עליי בטוויטר, בעיקר", גרמי אמר. "אנשים מהשמאל הקיצוני השתמשו בראיון איתי בג'רוזלם פוסט ובעבר שלי ב'הבונים' כדי לטעון שאני ציוני שתומך במדיניות הממשלה הישראלית ורוצה לחסל פלסטינים ומה שאתה לא רוצה".
כתגובה, גרמי כתב באתר המפלגה פוסט על עצמו בו תיאר את עצמו כ"צעיר, יהודי, ישראלי, חילוני, פעיל פוליטית והולנדי" ודחה את הניסיון לסווג אותו על פי מרכיב יחיד כלשהו בזהותו. אגב, בריאיון לדאצ'טאון הגדיר את עצמו גם כ"אירופי" ואמר שהוא לא מעוניין לדרג את מרכיבי זהותו לפי רלבנטיות, ושהסדר שבו מנה אותם בפוסט אינו מעיד על חשיבותם.
למרות שהפוסט היה תגובה לקיצונים בשמאל, הוא ניצל את המעמד לבקר בעיקר את מפלגות הימין העמוק, PvV ו-FvD. "מפלגות מסוימות בפרלמנט שלנו הופכות אנשים בעלי אזרחות כפולה לחשודים. בוגדים בכוח. זה מצב עגום, שמרדד כל אפשרות לניואנס", כתב גרמי.
הוריו של גרמי נפגשו בארץ: אביו יליד ירושלים ממוצא תימני ואמו עלתה בגיל צעיר מברזיל. הם עברו להולנד, שם נולד. יש לו אח ואחות. בגיל 18 הוא גר שנה בארץ בקיבוץ שובל בנגב. הוא דובר עברית שרמתה "בסדר", כדבריו, אבל את הראיון העדיף לערוך בהולנדית.
הסכסוך, בכל זאת
כישראלי בפוליטיקה ההולנדית, גרמי נשאל לעתים קרובות לדעתו על הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, הוא אומר. יש לו תשובות מוכנות, כולל שהוא מקווה לשלום בר-קיימא עבור שני העמים ושעל ישראל לעשות יותר מאמצים כדי להגשים את החזון הזה. הוא לא תומך במדיניות הימין של רה"מ בנימין נתניהו, גרמי מדגיש. אבל הוא לא מעוניין להפוך את העניין לנושא של ממש בקמפיין של Volt.
"אני לא נמנע מלהתייחס לנושא, כמו שאתה רואה. אבל אני לא רוצה להיגרר לשם כי זה פשוט כל כך לא רלבנטי ל-Volt", אמר גרמי.
הגישה הפרגמטית לנושא ההתעסקות בסכסוך משקפת עקרון רחב יותר ב-Volt: לא להיכנס לדיונים שאינם קונסטרוקטיבים או לא רלבנטיים לחלק הארי של אוכלוסיית היעד של המפלגה: בוחרים צעירים, או לא צעירים, שאיבדו עניין בפוליטיקת הקיטוב והסימבוליזם של ימינו.
"אנחנו נזהרים לא ליפול לשבלונות. לא להטיל רפש במפלגות אחרות, לא להיכנס לדיון על נושאים שוליים, על נושאי קצה רלבנטיים בקושי, כמו הסכסוך. כי בוחרים רבים, בעיקר צעירים, פשוט התעייפו מהדיונים והוויכוחים המעגליים והשבלוניים האלה", גרמי אמר.
בכל זאת, Volt ברמה האירופית ארגנה בחודשים האחרונים דיון בזום על הסכסוך. וגרמי, כמי שמגדיר את עצמו כיהודי אוהד ישראל, הצטרף "כי חשבתי לעצמי שאני מוכרח להשתתף כי חששתי שידברו שם בלי ניואנסים על ידי כל מיני פעילים שמנסים לקדם את האג'נדות שלהם".
עת חש עצמו כמי שנקרא לדגל, גילה גרמי הפתעה נעימה. "ברשימת השמות של המשתתפים ראיתי המון שמות משפחה של יהודים מכל האיחוד, מכל העולם. זה מיד נתן לי הרגשה טובה שכל האנשים האלה, היהודים הצעירים האלה, מתאחדים ב-Volt".
הדדיות בין מבוגרים לצעירים
אחד מהצמתים בהם Volt מסתעף מהבון טון של מפלגות מרכז פרו-אירופיות נוגע לגישת המפלגה לאיחוד האירופי. Volt ביקורתית כלפי האיחוד וכשליו, המתבטאים בגמגומי מדיניות החיסון לקורונה. היא דורשת רפורמה בתחום הבירוקרטיה, וחירויות לאומיות למדינות החברות.
"אנחנו בעד איחוד אירופי, אבל לאו דווקא בעד האיחוד האירופי כפי שהוא היום. צריכים לקרות הרבה שינויים, והם צריכים לבוא מבפנים", הוסיף גרמי.
אחת הבעיות באיחוד הוא שלמרות שהוא נוצר כדי "לקדם פוליטיקה על-לאומית, הוא מדשדש והפך לזירת התגוששות בין פוליטיקות לאומיות. צריך כאן חישוב מחדש של יסודות הפעולה של האיחוד", אמר גרמי.
כמו מפלגת הפנסיונרים השמרנית יחסית 50PLUS, הלא היא תמונת ההופכי של מפלגת Volt לצעירים, גם Volt וגרמי לא נרתעים משיח המפלח את ציבור הבוחרים לפי גיל.
"אחת קלישאות בשיח היא בדבר הצורך בסולידריות בין צעירים למבוגרים בהקשר של קורונה. כי מבוגרים פגיעים יותר לווירוס, מה שדורש קורבנות מצעירים. וזה בסדר אבל זה חייב להיות הדדי. וכרגע אין הדדיות כי מפלגות שנשענות על קול של מצביעים מבוגרים יותר דוחקות את נושא שינוי האקלים מראש סדר העדיפויות. אבל זה הנושא הבוער ביותר לצעירים, ונושא שישפיע פחות על חייהם של המבוגרים יותר", אמר גרמי.
מתוך 150 המחוקקים ב-Tweede Kamer, רק אחד צעיר מגיל 30.
כמועמד ה-11 של המפלגה לפרלמנט, לגרמי עצמו אין תקוות ריאליות לשנות בגופו את הסטטיסטיקה הזאת, לפחות לא בבחירות האלה. הוא עשוי לחזור לעבודתו כיועץ סייבר בתאגיד De Loite, או להמשיך בפוליטיקה כעובד סיעת Volt בפרלמנט ההולנדי אם תיכנס אליו.
"אני משוכנע שהפרדיגמה משתנה. אני רוצה להיות חלק מהשינוי הזה", אמר.
*גידי מרקוסובר ויובל גל לא נענו לפניית דאצ'טאון להתראיין.
