בשבוע האחרון הרשת סערה בשל הצעות לחקיקת חוקים חדשים בהתאם לרוח תקופת הקורונה מצד ממשלת הולנד. שר המשפטים, פרדיננד גרפרהאוס (Ferdinand Grapperhaus) הוביל מהלך ובו ביקש יחד עם שרים נוספים בממשלה, להעביר חוקים תחת ההסדר של תקנות לשעת חירום אשר יהיו תקפים מה- 1 ביולי, ויבטיחו את פעילות הציבור בהתאם למצב חיים לו נקרא ״הנורמלי החדש״. נציין כי כרגע נראה שהצעות אלו לא יתקדמו לפני ה- 1 באוקטובר, בהמשך להצהרתו של שר הבריאות, דה יונג, כמו כן, ההצעות טרם קיבלו את אישור בתי הפרלמנט.
בתחילת המשבר ממשלת הולנד הכריזה על ״נעילה אינטיליגנטית״ של החיים במשק ובכלל, וראש הממשלה, מארק רוטה, (Marc Rutte) ציין כי ״לא ינקטו צעדים קיצוניים כמו סגר מוחלט״. אך נראה כי המצב עלול להשתנות ואף להחריף בעקבות הצעות החוק שעלו לדיון.
הצעות החוק החדשות שעלו לכותרות
- למשטרה תינתן סמכות להיכנס לבתים פרטיים במטרה להרחיק אנשים שאינם תושבי הבית
- אנשים שאינם בני משפחה אחת וחולקים מגורים, צריכים לשמור 1.5 מטר מרחק בתוך הבית
- מגע פיזי בין הורים וילדים שאינם גרים באותו בית אינו אפשרי
- בני זוג במערכות יחסים שאינם חולקים את אותה כתובת מגורים צריכים לשמור ביניהם מרחק של 1.5 מטר
- חובת שמירת מרחק של 1.5 בין כולם בכל מקום
- אירועים לא יתקיימו
- הפגנות יאסרו
חוקים אלו יאכפו על ידי מתן קנסות בגובה של 435 ועד 4000 יורו כמו כן, במקרים מסוימים יכול יהיה להנתן עונש של מאסר ויחשב כעברה פלילית.
קורונה בהולנד – סיקור מלא בדאצ'טאון:
- ידיעה מתעדכנת: עדכונים שוטפים על התפשטות וירוס הקורונה בהולנד
- שאלות ותשובות על הקורונה בהולנד
- בדיקות קורונה – לכל מי שמבקש
גרפרהאוס כתב במכתב רשמי בשם שרי ממשלת הולנד כי ״נגיף הקורונה דרש סדרה של צעדים דרסטיים בששת השבועות האחרונים.״ במכתבו מסביר השר כי על הממשלה לחוקק חוקים זמניים לטווח הרחוק יותר בכדי להלחם במגפת COVID-19. הוא מפרט כי הצעדים הנוכחיים הכרחיים והם תקפים גם להולנד הקריבית.
עוד במכתבו כתב כי ״בשלטון חוק, תקנות חירום אינן יכולות להימשך זמן רב מדי, גם לאור ההשלכות המתמשכות על חירויותיהם ועל זכויות היסוד של כולם. אנשי מקצוע עובדים עם כוחות מאוחדים בכדי להילחם בהתפשטות הנגיף, לשפר את מצבם הבריאותי של החולים ולהגן על הפגיעים. כולם בהולנד עושים זאת על ידי הקפדה על האמצעים הנדרשים שננקטו מאז פרוץ המשבר. התוצאות של כל המאמצים הללו נראות כעת בזהירות. אולם לרוע המזל המגיפה רחוקה מלהסתיים וסוף המשבר בו אנו חיים עדיין לא נראה באופק.״
הסיבה שהממשלה מתכוונת לחוקק חוקים זמניים שיהיו תקפים יחד עם חוק בריאות הציבור וחוקים אחרים הקיימים, היא שיש לעבור לשלב הבא, לייצר תגובה משמעותית למשבר הקיים שלדברי השר נמצא כאן וישאר לתקופה ארוכה. אומנם החוק נועד להיות כחוק זמני. אך אין צפי להגדרה זו. נראה שזה תלוי במהלך התפתחותו של משבר הקורונה. מדובר במצב חירום וביצירת תקנות לשעת חירום. פקודת חירום היא הכוח האולטימטיבי של ראש עיר לשמור על הסדר הציבורי. עם זאת, תקנות חירום הינן זמניות. הן מיועדות לתקופות קצרות, כמו למשל: להפגנות או, במהלך מהומות. הגיוני שהפרלמנט או מועצת העיר יתבטאו בהנהגת תקנת לשעת חירום. אולם עד כה, התקיימה התייעצות רק בין הממשלה לראשי הערים. בעוד שאלו מסכימים שפקודות החירום הינן זמניות, ניתן לראות התנגדות מאוד גדולה מצד לשכת עורכי הדין, מפלגות האופוזיציה בבית הנבחרים ונציב תלונות הציבור, שכבר מתחו ביקורת על החוק. הביקורת הקשה נעה סביב העניין שהצעת החוק מאפשרת הגבלות מרחיקות לכת של זכויות יסוד וחירויות לתקופה בלתי מוגבלת. מגבלות כה מרחיקות לכת על חופש התנועה והפרטיות אינן תקינות, והן אינן צריכות להיות בחברה דמוקרטית.
מפגינים בהאג
הפגנות בעניין זה שתוכננו להתקיים ביום ראשון האחרון בהאג ובראשון הבא באמסטרדם נאסרו בהתחלה. ראש עיריית האג, יוהאן רמקס, בסופו של דבר איפשר לזה להתקדם בצורה אחרת וכמה מאות של מפגינים הגיעו לליבלאנד, שליד תחנת הרכבת הראשית של האג. כ – 400 איש נעצרו וכיום כ – 15 איש עדיין שוהים במעצר על עבירות של הסדר הציבורי. מארק רוטה ציין כי חשוב לעשות הבחנה בין אנשים שהגיעו להפגין בשלום לבין אנשים שחיפשו צרות. "אבל אם לשפוט על פי הווידיאו בטלוויזיה, היו ביניהם חוליגנים מכורים לסמים", שניצלו לרעה את המצב. עוד אמר רוטה, כי הוא מבין שאנשים רוצים שהכללים יהיו נינוחים עוד יותר, אך אמר ״אם לא נשמור על הכללים, הנגיף עוד מעט יחזור״.
