דאצ'ניוז: הולנדי, כך תעבוד עם ישראלים

Intel presentation "working )with Israelis"(Facebook

מאמר ב-NRC בוחן את סביבת העבודה הרב-לאומית ומביא דוגמאות מסין, קוריאה וישראל. וגם: פתרון יצירתי לדיור סטודנטים באמסטרדם, יום עבודה של 6 שעות וטייס שהציל את חייו של כלב

 

ישיבה באמסטרדם, ישיבה בת"א

האם כדאי להתחיל מו"מ עסקי במהלך ארוחת הצהריים? האם לתכנן פגישה לעשר דקות, או אולי לשעה שלמה? תשובות לשאלות כגון אלו תלויות במדינה ובתרבות שמהן מגיעים העובדים, ולתשומת הלב לסוגיות אלה נודעת חשיבות גוברת בשוק העבודה ההולנדי.

מנתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה בהולנד (CBS), בעשרים השנים האחרונות תורמות חברות רב-לאומיות שיש להן סניפים מקומיים ל-20% מסך המשרות בהולנד. מרבית החברות הרב-לאומיות מרוכזות באיזור ה-Ranstad, מרובע הערים אמסטרדם-אוטרכט-האג-רוטרדם. הפעילות הבינלאומית המרובה בחברות אלו מפגישה בין עובדים מתרבויות שונות. הרעיון לכשעצמו נשמע יפה: שוני תרבותי מגביר את היצרנות ופתרונות יצירתיים, אך האם כדאי לחברה לגייס עובדים רבים ממדינות שונות? האם הם באמת לומדים זה מזה?

אתר החדשות nrc.nl מספק כמה תובנות. מייטה אוטס (35) ומוחמד אלמריני (39), שניהם הולנדים, עובדים הרבה עם קולגות זרים. הם אמנם נהנים לעבוד עם אנשים מלאומים אחרים, אך מציינים כי יש כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון, למשל הבדלים בתקשורת הבין-אישית. אלמריני, עו"ד שותף בחברת עורכי הדין האמריקאית Baker & McKenzie למד למשל כי בריטים נטים להיות פחות ישירים לעומת הולנדים. "כאשר קולגה בריטי מעיר במהלך ישיבה כי זהו 'רעיון מעניין', הוא בעצם מתכוון לומר כי יש לפתור את הבעיה בדרך אחרת". מי שלא מכיר את הניואנס הזה מפרש את התקשורת באופן לא נכון. "פעם אחת עבדתי עם קולגה הולנדי שלא הבין שהוא לא היה אמור לקחת את הזמן כשהקולגה הבריטי ביקש ממנו לשלוח את הטפסים 'at your earliest convenience' ושבעצם הבריטי התכוון לכך שהוא ציפה שהטפסים יישלחו עוד אתמול".

גם אוטס הבחינה בהבדלים הקטנים אך המשמעותיים הללו במהלך פגישות. היא עובדת בחברת ICL, חברת כימיקלים ישראלית במקור, המשווקת חומרי גלם לדישון חקלאי. היא הגיעה לתל-אביב לצורך פגישת עבודה. בדרך כלל בהולנד, פגישות הן יעילות ומתנהלות בנושא מוגדר ובדיוק על פי הזמן שהוקצב להן. ואילו במהלך הפגישה בתל-אביב נידונו סביב השולחן כל ההיבטים של הנושא וכל אחד מהמשתתפים לקח לעצמו את הזמן כדי להביע את דעתו. "כהולנדית, כשדבר כזה קורה במהלך פגישה, את די מהר מוצאת את עצמך חושבת 'אוקיי, הבנתי את הנקודה, אפשר להתקדם', כך שבהתחלה היה נראה כי הפגישה כלל אינה ממוקדת". אך אוטס הבחינה כי היו לכך גם יתרונות: נוצר בסיס של ממש שאפשר את קבלת ההחלטה הטובה ביותר.

"יכולת התפקוד של קבוצת עמיתים רב-לאומית תלויה בגורמים רבים ושונים", אומרת פלור רינק, העובדת בפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת חרונינגן וחוקרת תהליכים קבוצתיים ושונות. "מחקרים רבים נעשו בתחום הזה, אולם כל אחד מהם הגיע למסקנות אחרות". ממרבית המחקרים עולה התמונה הכללית הבאה: מצד אחד, שונות מביאה ליותר חדשנות, יצירתיות ויצרנות, אך מצד שני מתקשים העמיתים להבין זה את זה.

חלק מזה קשור להבדלים בסביבת העבודה: בגרמניה, צרפת ובלגיה יש משקל רב יותר להיררכיה במקום העבודה לעומת הולנד. לפיכך התקשורת צריכה להיות פונקציונלית. בהולנד יש מקום רב יותר להביע רגשות ותחושות, כך העלה מחקר שנערך באוניברסיטת Radboud בניימכן. "בהולנד, חשוב לנו ליצור תחושת הזדהות", אומרת רינק.

כמו בכל התנסות חדשה, דרוש זמן הסתגלות שלאחריו נותרים ההבדלים התרבותיים מרוחקים ברקע כך ש"הקולגה האמריקאי שלי" יהפוך פשוט ל"ג'ון, הקולגה שלי".

Intel presentation "working )with Israelis"(Facebook
מתוך פרזנטציה של אינטל ארה"ב בנושא "עבודה עם ישראלים" שהוצגה בכנס Herzliya Accelerator Center. התמונה הפכה ויראלית בפייסבוק. מסכימים?

עבור אלמריני ואוטס העבודה עם עמיתים זרים היא בעיקר תהליך מפרה ומלמד. לא מזמן, בעת ביקור בסין, למד אלמריני כי לא מנומס לתחוב את כרטיס הביקור שהושט אליו מיד לכיס. "אם מישהו מושיט לך כרטיס ביקור, יש לאחוז בו בצורה מסוימת ולבחון אותו בתשומת לב". הולנדים רוצים "להגיע מהר אל הנקודה", אבל הלקוחות הקוריאנים שלנו קודם כל שותים משהו יחד לפני שהם מתחילים את הדיון. אם תתחיל לשוחח על נושאים עסקיים תוך כדי השתייה, יש סיכוי גדול שאיבדת את הלקוח". אלמריני טוען שבדיוק בגין מצבים כאלו ניכר היתרון שבעבודה עם עמיתים ממקומות שונים. "לפני שאני נוסע ללקוחות סינים, אני מתייעץ עם עמית סיני במשרד שלי". מצד שני, גם הקולגות הזרים צריכים להסתגל לדרך חיים ועבודה שונים. "בדרך כלל לוקח להם זמן להבין שהרבה יותר קל ופשוט להגיע לעבודה באופניים. זה משהו שלקולגה ההולנדי שלי מעולם לא הייתי צריך להסביר", מציין אלמריני.

ואילו אוטס מציינת כי ב-ICL  מושם דגש רב על המשפחתיות, "כי בישראל למשפחה יש חשיבות רבה, והדבר ניכר במיוחד בתחושת הנאמנות כלפי החברה. עובדים רבים מועסקים בחברה שנים רבות".

(מקור: NRC)

ונסיים באתגר לקוראינו: אם אתם מכירים או עובדים בסביבה דומה, נשמח אם תשתפו אותנו בתגובות במקרים משעשעים שקרו לכם.

 

סטודנט, בוא לגור עם אסיר

על פי נתוני אגודת הסטודנטים הארצית בהולנד, נדרשים עוד כ-10,000 חדרים באמסטרדם בלבד כדי להיענות לביקוש לדיור לסטודנטים בעיר. לפיכך הם מקדמים בברכה פתרונות יצירתיים.

מפלגת D66 באמסטרדם מציעה רעיון יצירתי שכזה – מגורים תמורת תרומה לחברה. סטודנטים יוכלו להתגורר עם  אסירים לשעבר, קשישים ופליטים. חבר מועצת העיר מטעם מפלגת D66, רייניר ואן דנציג, סבור כי כך כולם ייצאו נשכרים: שיתוף הפעולה בין קבוצות שונות באוכלוסיה רק יילך ויגדל, סטודנטים יזכו לא רק במגורים אלא גם בהתנסות מקצועית במסגרת לימודיהם.

את הרעיון הזה שאל ואן דנציג מדנמרק והוא מציע ליישמו במסגרת תוכנית לסיוע לנוער שהידרדר לפשע. זוהי תוכנית המכונה Top1000 וכוללת ענישה קשוחה ובמקביל מתן תמיכה טיפולית, איתור עבריינים ומתן סיוע ותמיכה בתהליך השיקום. "בדרך כלל משוכנים בני נוער אלו בבתים עם שני שותפים, שגם הם מטופלים במסגרת תוכנית Top1000 והם עלולים לגרור אחד את השני כלפי מטה. מגורים עם סטודנטים רק יועילו משום שחיי השיתוף רק יקדמו אותם לצמיחה כלפי מעלה", סבור ואן דנציג.

המועמדים ליטול חלק בתוכנית לשיתוף הפעולה הם אסירים שמרצים את החלק האחרון של עונשם במעצר בית ועונדים על רגלם צמיד מעקב.

(מקור:Metro)

 

יום עבודה של 6 שעות טוב לכולם

מה הייתם אומרים אם היו מציעים לכם לקצר את יום העבודה שלכם לשש שעות מבלי שמשכורתכם תיפגע? אין מצב שלא הייתם מגיבים לכך בחיוב! אבל מה הבוס שלכם היה חושב על כך?

בבית האבות Svartedalens בעיר גטבורג שבשבדיה נעשה ניסוי מאז פברואר, במסגרתו קוצרו שעות העבודה של אנשי הצוות לשש שעות ביום. מטרתה הניסוי היא לבחון האם קיצור שעות העבודה מביא לשיפור יעילות ואיכות הטיפול המוענק לקשישים הדרים במקום. בעקבות הניסוי בבית האבות, אימצו מוסדות נוספים בסקטור הרפואי יום עבודה מקוצר.

אף על פי שבית האבות נדרש לגייס 14 עובדים נוספים, הוגדר הניסוי כהצלחה. אמנם לעירייה זה עולה כסף, אבל על פי מנהלת מחלקת הסיעוד לקשישים בבית האבות, בריאות ואיכות חייהם של אנשי הצוות עלתה: "מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, יש לנו הרבה יותר עבודה, אך פחות אנשים לבצע אותה, וזה מצב בלתי אפשרי. שיעור מקרי הדיכאון בתחום הסיוע הרפואי כתוצאה משחיקה בעבודה הוא גבוה. אף צד אינו יוצא נשכר מחוסר איזון בין עבודה לחיים הפרטיים".

ליסה-לוטה פטרסון, העובדת כאחות-סייעת בבית האבות, מספרת כי כשעבדה במשמרות של שמונה שעות, הייתה מגיעה הביתה ומיד נרדמת על הספה. עתה היא חשה הרבה יותר ערנית ואנרגטית והיא יכולה להקדיש זמן מתאים הן לעבודה והן למשפחה.

בעקבות הניסוי בבית האבות, אימצו מוסדות נוספים בסקטור הרפואי יום עבודה מקוצר.

 (מקור: Metro)

 

הטייס הנחית את המטוס כדי להציל כלב

מערכת חימום מקולקלת בתא המטען של מטוס בואינג 787-8 Dreamliner שעשה את דרכו מתל-אביב לטורונטו, הביאה את הטייס לנחות נחיתת ביניים, למרות שלא נשקפה בשל כך כל סכנה ל-232 נוסעי המטוס. לפחות לא לאלו ההולכים על שתיים. אולם הכלב סימבה, בולדוג צרפתי בן שבע, היה עלול לקפוא למוות במהלך הטיסה מעל האוקיינוס האטלנטי, אז צונחות הטמפרטורות לעשרות מעלות מתחת לאפס. הטייס הנחית את מטוס אייר קנדה לעצירת ביניים בפרנקפורט, שם הועבר הכלב למטוס אחר.

french-bulldog-airport
הכלב סיבמה והבעלים אסיר התודה

(מקור: Metro)

גרה בהולנד מאז 2005. נוסעת קבועה ברכבת על קו אוטרכט-מאאסטריכט. חובבת כלבים מושבעת, ותולעת ספרים בלתי נלאית. אוהבת להיות יצירתית במטבח, לגלות את הולנד דרך האופניים, וחוטאת בכתיבה לעת מצוא. 

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.