דאצ׳ניוז: H&M נכנסת לשוק הבגדים המשומשים עם הפלטפורמה סלפי (Sellpy)

הפעם ניקח אתנחתא קלה מענייני הקורונה ונעסוק בנושאים כלכליים. סיכום חדשות השבוע לפניכם:

 

תעשיית האירוח: מפת הדרכים החדשה מובילה לשום מקום

ארגון חברות האירוח וההסעדה ההולנדי (Koninlijke Horeca Nederland) אינו מרוצה ממפת הדרכים החדשה שהוכרזה ביום שלישי על ידי הקבינט. לדברי מנהל הארגון, דירק בליארטס המפה היא "כביש חד סטרי לשום מקום". מועדנים, דיסקוטקים ו-feestcafes (בתי קפה אשר מוכרים גם אלכוהול ויש בהם לעיתים קרובות גם מוזיקה וריקודים) סגורים כבר כמעט שנה וגם לשאר תעשיית ההסעדה אין אופק בריא. מפת הדרכים נראית מרובדת, אבל בפועל היא כוללת רק ״פתוח או סגור״, כך אומר בליארטס בשם הענף. הם אינם רואים במפה נקודות ציון המובילות לכיוון של פתיחה. המועדנים סגורים גם ברמה הבסיסית ביותר, מי יודע עד מתי זה ימשך? והטרסות כלל אינן מוזכרות״. הארגון מוסיף שהקבינט הבטיח להיוועץ בסקטורים השונים אבל זה לא קרה, ״יכולנו לדון באמצעים שיאפשרו פתיחה מחדש. בכל הרמות של המפה, כפופה תעשיית האירוח למגבלות חמורות, אם זה ימשך הרבה מסעדות לא יוכלו לפעול באופן רווחי ב-2021״. בליארטס מופתע שאין זכר לטראסות במפת הדרכים, ״המומחים כבר אמרו מזמן שהסיכון להדבקה בחוץ נמוך, מבחינתינו הטרסות יכלו להפתח״. יש להתייחס למספר האנשים שניתן להכניס פר מטר רבוע ולעבוד עם דרכונים ירוקים של חיסונים או בדיקות בדלת הכניסה. גם לא שמענו דבר על מחקר לגבי איכות האוויר ואנו סבורים שזה יכול להראות שהסיכונים בתעשיית האירוח אינם גבוהים״.

 

מקור: NU

 

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

הממשלה התפטרה, מה עכשיו?
״שכחו אותי בבית״ – המלצות לבילוי בחופשה הביתית
יש לכם אירוע אונליין או אחר? שתפו אותו בלוח הקהילתי של דאצ׳טאון

 

H&M נכנסת לשוק הבגדים המשומשים עם הפלטפורמה סלפי (Sellpy)

חברת H&M השיקה ביום שלישי את הפלטפורמה סלפי (Sellpy) בשוק ההולנדי, בה יכולים הלקוחות למכור ולרכוש בגדים משומשים. החברה השיקה את הפלטפורמה כדי לתרום לקיימות תעשיית האופנה.  סוזאן קארו, מ-H&M הולנד, אומרת ״אנחנו רואים שהמודעות והדרישה של לקוחותינו לתעשיית אופנה בת קיימא הולכת ועולה״. המעבר לשוק מעגלי שבו יש שימוש חוזר במוצרים, הוא אחד מהיעדים המרכזיים של קבוצת H&M. מנהל סלפי, מיכאל ארנור אומר, ״כל פריט ביגוד שנרכש לשימוש חוזר חוסך משאבים לכוכב הלכת שלנו״. המוכרים יכולים יכולים למכור את בגדיהם המשומשים לסלפי ולקבל כמעט 40% מהתמורה. הם מקבלים אחוז גבוה יותר עבור פריטים של מעל 50 אירו. סלפי מציעה מחיר לכל פריט אבל המוכר יכול לשנות את המחיר המוצע. הפלטפורמה דואגת גם לצלם את המוצר ולהציגו בחנות האינטרנטית. H&M משקיעה בסלפי מאז 2015 ולאחרונה הפכה להיות בעלת שליטה בחברה. הפלטפורמה עובדת בהצלחה בשבדיה מאז 2014. סלפי תושק גם באוסטרליה במקביל להשקה בהולנד.l

 

מקור: NU 

 

 

אמסטרדם מעוניינת לרכוש בתים מתאגידי הדיור עבור השכרה ברת השגה

עירית אמסטרדם מעונינת לרכוש בתים מתאגידי הדיור על מנת לשמר אותם כדיור בר השגה. לורנס איוונס, מחזיק תיק הדיור בעירייה, אישר את הדיווח לעיתון  Het Parool. תאגידי הדיור מוכרים בתים לאנשים פרטיים ולמשקיעים מזה זמן מה כדי לאפשר להם השקעה בבינוי. עיריית אמסטרדם בוחנת כעת את האפשרות שהיא תרכוש את הדירות מהתאגידים. ״באופן זה ניתן יהיה למנוע את היעלמות תאגידי הדיור לתוך השוק הפרטי. במקום להפריט את הדיור הציבורי, נעבירו לידי העיריה, שם נוכל לתמוך בקיומו לטווח ארוך״, כך הצהיר חבר המועצה איוונס במכתבו למועצת העיר.  לדבריו אף רשות מקומית אחרת בהולנד לא התאמצה כל כך לשמר דיור בהשכרה בת השגה. ״אני לא מכיר דוגמאות אחרות לעיריות שרוכשות בתים״, כך הוא אמר לHet Parool, ״לא יכולנו לעשות יותר״.

עיריית אמסטרדם צופה שהתאגידים באמסטרדם ימכרו בעתיד הקרוב כאלף בתים בשנה. אם העירייה תרכוש את הבתים הללו, יהיה מדובר בהשקעה שנתית של כ-340 מיליון אירו, ובמחיר ממוצע של 340,000 אירו ליחידה. לפיכך העירייה סבורה שזהו אינו עניין פשוט ומעוניינת ראשית לבחון ביסודיות את היתרונות והחסרונות של המהלך. לדוגמא, מהן ההשלכות הכלכליות של עסקאות הרכישה על העירייה כאשר הרכישה מבוצעת במחיר השוק והשכרת הנכסים תהיה בשכירות בינונית. בנוסף יש לבחון האם רצוי שהרשות תתפקד כבעל בית וכעירייה בו זמנית. חלק מהגורמים המאלצים את תאגידי הדיור למכור בתים הם מס על משכירי בתים שהתאגידים נאלצים לשלם החל משנת 2013. סך הגביה הלאומי ממס זה הינו כ- 1.7 מיליארד אירו. לפי העירייה, אם המס יבוטל, לא יהיה צורך לרכוש בתים מתאגידי הדיור היות ויהיה להם מספיק כסף להשקיע בבינוי מבלי למכור בתים.

מקור: NOS

 

 

הכנסות החנויות ב-2020 עלו על מכירותיהן ב-2019

 

ההכנסות הכוללות של כלל החנויות בהולנד עלו בשנת הקורונה והיו גבוהות ב-5.9 אחוזים ביחס ל-2019. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זו השנה השביעית ברצף, שבה הכנסות החנויות במדינה עולות. זה נשמע מאד חיובי אולם כשיורדים לפרטים רואים כי למעשה חנויות הרחוב שאינן מוכרות מזון נפגעו, כאשר הכנסותיהן במשך שנה שלמה נשארו זהות לאלו של 2019 על אף שהן מכרו כמעט 3 אחוזים יותר. בשלושת החודשים האחרונים, שהם בדרך כלל חודשי שיא הודות לחגים, הכנסות החנויות שאינן מוכרות מזון ירדו בכמעט 6 אחוזים. חנויות הבגדים והנעליים נפגעו עוד יותר והכנסותיהן צנחו בכמעט 27 אחוזים. הסיבה שההכנסות הכוללות היו גבוהות מב-2019 היא בעיקר בשל המכירות הגבוהות בענף המזון שההכנסות בו עלו ב-6.9 אחוזים. לסופרמרקטים היו ביצועים טובים במיוחד. בשלושת החודשים האחרונים של 2020 הכנסותיהם היו גבוהות ב-7.3 אחוזים לעומת השנה הקודמת. הכנסותיהן של חנויות מזון מיוחדות כגון קצבים, ירקנים, חנויות גבינה וחנויות יין עלו בכ-6 אחוזים. שיאני ההכנסות בשנת 2020 היו חנויות ה״עשה זאת בעצמך״, המטבחים ועיצוב הבית, שהכנסותיהם עלו בכמעט 17 אחוזים לעומת סוף 2019. מעט קמעונאים, באופן יחסי, פשטו את הרגל ברבעון האחרון של 2020 – 48 פשיטות רגל הוכרזו בתקופה זו, שהן כמחצית מהתקופה המקבילה בשנה הקודמת. יחסית לכל שנת 2020, מספר פשיטות הרגל באוקטובר, בנובמבר ובדצמבר גם היה נמוך יחסית. במחצית השנה הראשונה כ-100 עסקים נסגרו כל רבעון. ברבעון השלישי 67 נסגרו עסקים.

 

מקור: NOS

 

 

Hema תחזור לאפות עוגות ובלוקר תפסיק את המשלוחים

 

לרגל התרת האיסוף מהחנויות, מאפיית היימה תחזור לאפות עוגות ורשת בלוקר תפסיק עם שירות המשלוחים, איקאה מקימה דרייב-אין לאיסוף מוצרים ופרימרה תחזור למכור ספרים. דובר רשת היימה מסר שהמאפיות יכולות להפתח ולאפות עוגות והרשת תוכל גם לספק תוצרת טריה, דבר שהיה מורכב מדי לוגיסטית להזמנות אונליין ומשלוחים. חנויות פרימרה יפתחו דלתותיהן לאיסוף ספרים. מנהל פרימרה, חרט ואן דורן אומר, ״ הרבה יותר הגיוני שהלקוחות יוכלו להזמין ספרים ולאסוף אותם מאיתנו במקום להזמין את אותם ספרים בבול ולאספם מהדואר״. בתחילת הסגר האחרון החלֿו עובדי החנויות של בלוקר לבצע בעצמם משלוחים. דובר החברה מסר שהם יעצרו ברגע שיהיה אפשר לאסוף מהחנויות. רשת חנויות הקוסמטיקה איסי פריז תציע איסוף סחורה מהחנויות במקביל למשלוחים, ״זה מאפשר לנו לתת שירות אישי יותר, למשל על ידי מתן דוגמיות״. איקאה מקימה דרייב אין המקביל לשירותי מסעדות למזון מהיר, מסר דובר הרשת. הלקוחות יוכלו להזמין מוצרים באתר החברה ולקבל אימייל ובו חלון זמן לאיסוף. בחנות אנשים ינותבו לחניה בה הם ימתינו ויעשו צ׳ק-אין לחנות באמצעות המייל. עובד איקאה יביא אליהם את המוצרים, יניח אותם לידם והלקוח יוכל להעמיסם לרכב. גם רשת אקשן שאין לה חנות אונליין יצרה אפשרות ליצור רשימת קניות אונליין לאיסוף מהחנות, אם כי התשלום יתבצע בחנות בעת האיסוף. ״אנחנו מוכנים לכל תרחיש ולא צופים שום בעיה של התקהלות. היה לנו מספיק זמן להתכונן, למדנו המון בשנה אחת״, כך אמר דובר היימה.

 

מקור: NU

 

 

הטלת פיקדון על פחיות – הקבינט היוצא במחווה ירוקה אחרונה 

בניגוד להבטחות לסקטור העסקי, הקבינט היוצא דוחף להטלת פיקדון על פחיות. איסוף הפחיות יחל ב-31 לדצמבר 2022.  המשמעות לצרכנים היא תוספת של לפחות 15 סנט לפחית אשר מי שמחזיר את הפחית לסופר יכול לקבל בחזרה. הטלת הפיקדון היא סיוט לוגיסטי ליצרני המשקאות הקלים ולסופרים. מערכת איסוף לבקבוקי פלסטיק קיימת כבר שנים אבל לפחיות יש צורך במתקנים חדשים וגם עלויות ההעסקה יעלו. חוקרים חישבו שהעלויות יגולגלו לצרכנים אלא אם היצרנים ונקודות המכירה יסתפקו ברווחים נמוכים יותר. באוקטובר האחרון החליט הקבינט, בינתיים, שלא להטיל פיקדון על פחיות. ליצרנים ניתנה שנה נוספת לוודא ש-70 אחוזים מחומרי האריזה יוסרו מהאשפה הכללית. אבל ביום שני שעבר, שרת התשתיות, סטיינצ׳יה ואן פלדהובן ביטלה את ההסכם הזה באופן חד צדדי. לדבריה, מספר הפחיות באשפה עלה בשנת 2020 והיא מסיקה מכך כי המטרה שהוצבה לשנה זו לא תושג. לדבריה, ״ אין פעילויות ממשיות שישיגו את הירידה הנדרשת. הטלת הפיקדון הפכה לבלתי נמנעת״. ואן פלדהובן הצהירה שהיא פנתה לקהילה העסקית לגבי הטלת פיקדון בסוף 2022. בחירת היום האחרון בשנה מיועדת לתת לסופרים ולמפעלים את משך הזמן המירבי להערכות וליישום המערכת היקרה. ואן פלדהובן יכולה לבנות על תמיכה רחבה בבית הנבחרים. רק VvD, PvV, FvD התנגדו להטלת הפיקדון. מפתיע ש- VvD כמפלגה הגדולה בממשלה, לא הצליחה לחסום את העליה הגדולה הזו במעמסה על העסקים. מפלגות השמאל חלמו על הטלת פיקדון על אריזות משקאות נוספות במשך שנים. ניסיונות רבים כשלו. לואן פלדהובן זה הישג פוליטי אדיר. הקיץ הזה יוטל פיקדון על בקבוקי פלסטיק קטנים ובסוף 2022 על פחיות. שתי התוכניות לא היו בהסכמים הקואליציונים. היא הצליחה להשיג זאת בעזרת הסכמים לגבי מגבלות על האשפה הכללית.

 

מקור: De Telegraaf

 

 

לילך צדיק-וייס

עורכת דין ורופאה וטרינרית מומחית לבריאות הציבור. נהנית מהשלווה והיופי של הולנד. בזמני הפנוי אוהבת לצייר, לקרוא, להתאמן וללמוד הולנדית.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.