דאצ'ניוז: אירופה צריכה ללמוד מישראל? לא בטוח

שתי כתבות ב- NRC ההולנדי עסקו לאחרונה בהשוואה בין השיטות הישראליות להתמודדות עם טרור, לבין ההתמודדות הנדרשת באירופה. האם ה"אמרנו לכם" הישראלי מוצדק? 

לאחר מתקפת הטרור בשדה התעופה בבריסל, שיגר בנימין נתניהו את תנחומיו, אך שלח מסר נוסף עבור אירופה: "בכל יום מגיעות משלחות מרחבי אירופה לנמל התעופה בן גוריון, על מנת ללמוד מאיתנו איך ניתן להילחם בטרור. מספר המשלחות גדל מיום ליום".

מומחי אבטחה בישראל משוכנעים כי ישראל יכולה לשמש מודל מוצלח עבור האירופים, משום שבישראל נצבר ניסיון רב בהבנת דרכי פעולה, תכנון והתנהגות של אויבים, והניסיון הזה, יחד עם שיתוף פעולה בין מודיעין ופיתוחים טכנולוגיים, מאפשר להתכונן לכך בהתאם. 

File:Nitsan-Nuriel DSC0005.jpg
נוריאל (ויקיפדיה)

תא"ל במיל' ניצן נוריאל, לשעבר מפקד היחידה ללוחמה בטרור והיום חוקר טרור במרכז הבינתחומי הרצליה, סיפר בראיון שערך איתו העיתון ההולנדי NRC כי ישראל מוכרת לאירופה אמצעי אבטחה מזה זמן רב. בשלב הבא תשתף ישראל עם אירופה ידע וטכניקות מעקב, אולם לכך יש השלכות שאירופה תצטרך לגייס תעוזה על מנת ליישמן בשטח. מכיוון שעל זכויות הפרט מושם דגש רב מאוד, אמצעי אבטחה מסוימים קשים ליישום במציאות האירופית. אחד האמצעים השנויים במחלוקת הללו הוא המעצר המנהלי: חשודים בפעילות טרור יכולים להיות מוחזקים במעצר לפעמים חודשים, גם ללא כתב אישום. אמצעי נוסף הוא הריסת בתיהם של מבצעי פיגועים.

אולם כאן הופך העניין למסובך יותר. סארי באשי, מנהלת אגף ישראל-פלסטין בארגון זכויות האדם Human Rights Watch, אומרת כי אין להם בעיה עם אמצעי אבטחה שניתן להחיל על כולם באופן שווה, כגון גלאי מתכות או בדיקת תיקים. יש להם בעיה עם הפרופיל הגזעני לדבריה שעליו מבוססים אמצעי האבטחה בנמל התעופה בן גוריון. 

באשי מסכימה כי איום הטרור על אירופה הוא איום ממשי. היא מסכימה כי לאירופה יש הרבה מאוד מה ללמוד מישראל כשזה מגיע לרתימת טכנולוגיות לצורכי פעילות מודיעינית, אך היא אינה ממליצה על גיוס אמצעי אבטחה אשר עלולים להפר את השיוויון בין התושבים. היא מציינת כי על אף העובדה שישראל משתמשת באמצעים הללו, ולמרות שבתים רבים נהרסו, עדיין מתמודדת המדינה, בחודשים האחרונים במיוחד, עם מתקפות טרור עיקשות. על ידי הריסת בתיהם של מבצעי פיגועים, נפגעות בעיקר המשפחות וכך יוצא שנעשה שימוש בענישה קולקטיבית, במקום ענישה ממוקדת.

בעקבות מתקפת הטרור בבריסל, נשמעו בממשלת ישראל גם כמה וכמה קולות פחות ידידותיים שניצלו את ההזדמנות כדי לומר שהבלגים היו "עסוקים מדי בזלילת שוקולדים" (השר ישראל כץ) ובעניינים נוספים לא חשובים כגון סימון מוצרים מהתנחלויות. זוהי גישת ה"אמרנו לכם" שמאפיינת קולות רבים בהוויה הישראלית אחרי אירועים כאלה.

נמל התעופה בן גוריון (אתר הנמל)

נתניהו מצביע על קווי דמיון בין הטרור הפלסטיני לטרור המתרחש באירופה, אולם מבקרים טוענים כי בניגוד לטרוריסטים באירופה, הפלסטינים אינם מונעים מאמונה דתית פנאטית, אלא מייאוש בשל תנאי חייהם תחת הכיבוש הישראלי. עוד טוענים המבקרים כי לנתניהו נוח להציג את ישראל כקורבן של האיסלאם הקיצוני ולהשוות אותה למדינות כגון בלגיה וצרפת כדי לזכות באהדת העולם. אולם יונתן ספיר, עמיתו של נוריאל במרכז הבינתחומי טוען כי הדבר חסר טעם משום שבמערב אירופה "איש לא מאמין למילה שיוצאת מהפה של נתניהו".

ומה בינתיים? בינתיים ימשיכו להגיע משלחות לבן גוריון כדי לבחון מקרוב איך ישראל מזהה טרור. האם גם בהולנד נצטרך בעתיד הקרוב לעבור דרך גלאי מתכות בדרכנו לקניון או לתחנת הרכבת, או לפתוח את תיקינו בפני מאבטחים בפתחי מסעדות וחנויות? אולי כן ואולי לא. נצטרך לחיות ולראות. מה שבטוח זה שאם וכאשר זה יקרה, אנחנו כישראלים, נהיה האחרונים להתרגש מכך…

מקור: NRC

הגר שפריר

גרה בהולנד מאז 2005. נוסעת קבועה ברכבת על קו אוטרכט-מאאסטריכט. חובבת כלבים מושבעת, ותולעת ספרים בלתי נלאית. אוהבת להיות יצירתית במטבח, לגלות את הולנד דרך האופניים, וחוטאת בכתיבה לעת מצוא. 

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.