דאצ'ניוז: הרעלת אלכוהול – בני הנוער שותים עד אובדן הכרה

בני נוער שותים עד אובדן הכרה, האם זה בשליטתם? וגם הפינגווין ששוחה 8000 ק"מ כדי לפגוש את מצילו בברזיל, סיכום חדשות השבוע לפניכם.

עליה במספר בני הנוער הנפגעים משתיה מופרזת

מספר בני הנוער שנזקקו לטיפול רפואי באשפוז לאחר ששתו עד אובדן הכרה, עלה משמעותית בשנת 2015. בעוד שב-2014, נרשמו 783 מקרים של שתיה מופרזת בקרב בני נוער מתחת לגיל 18, בשנת 2015 נרשמו 930 מקרים. זוהי עליה של כמעט 20 אחוזים. חלקם הגדול של הנפגעים, בנים ובנות ביחס שווה, אושפזו בעקבות הרעלת אלכוהול. כך עולה ממספרים שנאספו על ידי בית החולים Reinier de Graaf בדלפט, אוניברסיטת טוונטה (Twente) ו-STAP, המכון ההולנדי לפיקוח על צריכת אלכוהול ופורסמו ביום שלישי האחרון.

ד"ר ניקו ואן דר ליילי (Nico van der Lely), רופא ילדים בבית החולים Reinier de Graaf, אשר הקים שם את המרפאה לטיפול בבני נוער נפגעי אלכוהול, סבור כי הנתונים האמיתיים גבוהים בהרבה. לטענתו, הגורם המרכזי לעלייה הזו הם המשקאות הממותקים המכילים אלכוהול: גולדסטרייק, למשל, ליקר קינמון המכיל פירורי זהב ויש לו טעם של סוכריית קינמון – הנוער משוגע על המשקה הזה. הם שותים אותו על קיבה ריקה ומתמוטטים אחרי שני "שוטים".

גילם הממוצע של בני הנוער המגיעים לטיפול במרפאה עומד על 15.4. ואן דר ליילי אומר כי לשתייה מופרזת בגיל כזה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת נוספות: בגיל ההתבגרות המוח נמצא בתהליך התפתחותי מואץ. בקרב בני נוער ששותים עד אובדן הכרה (ובהולנדית מכנים זאת: comazuipers) ונזקקים לטיפול בבית חולים, עולה הסיכון להתפתחות תסמונת קורסקוף הנובעת ממחסור בויטמין B1 עקב אכילה לא מאוזנת וצריכת אלכוהול מופרזת ומאופיינת בפגיעה בזיכרון לטווח קצר והתמצאות בזמן ובמרחב, וכן לסוגים שונים של סרטן.

הנתונים האלה מפורסמים שנתיים לאחר שנאסרה מכירת אלכוהול בהולנד מתחת לגיל 18. "זו מכה מתחת לחגורה" אומר ואן דר ליילי. "לפעמים זה מרגיש כאילו אני שופך מים לים. אני עושה כמיטב יכולתי כדי להפחית את צריכת האלכוהול בקרב הנוער. אני נושא את המסר הזה איתי לכל מקום במדינה אליו אני מגיע, אבל כשג'יימס בונד עומד בסרט Spectre במשך שעה עם בקבוק הייניקן ביד, קצרו ידי מלהושיע".

על מנת להפחית את צריכת האלכוהול בקרב הנוער נדרשת אכיפה משמעותית של מגבלת הגיל ועל העיריות להגביר את הפיקוח.

אך הנתונים האלו מציגים גם מגמה חיובית: הורים נוקטים בצעדים קשוחים יותר עם ילדיהם המתבגרים. בשנים קודמות 75% מההורים אמרו כי מבחינתם אין בעיה שהילדים שלהם שותים. עכשיו 66% מההורים אומרים כי אינם מרוצים מכך. "בעתיד הורים ייצרו קשר עם הורים נוספים על מנת לברר האם וכמה אלכוהול יוגש במסיבת יום ההולדת של הבת", אומר ואן דר ליילי.

מזכיר המדינה לענייני בריאות הציבור, מרטין ואן ריין אומר כי העלייה הזו של 20% במספר המקרים "ממש לא טובה. עלינו לטפל בבעיה הזו מכל החזיתות האפשריות: עיריות צריכות להגביר את הפיקוח והאכיפה, חנויות צריכות לאכוף את החוק. ואן ריין מתכנן להציג את הנתונים האלה בפני הפרלמנט בקרוב ולהכריז על צעדים לפתרון.

(הערת המתרגמת: עד שזה יקרה, אם יש לכם ילדים בגיל ההתבגרות, פקחו עליהם עין היטב: אולי בחנויות לא ימכרו להם אלכוהול, אבל הם יעשו הרבה כדי להשיג אותו, כולל לשלוח מישהו בן 18 שהם מכירים, כדי שיעשה עבורם קניות…)

(מקור: NRC)

הפינגווין שב הביתה

כש-Joao Pereira de Souza נתקל יום אחד ב-2011 בחוף ריו דה ז'נירו, לא רחוק מביתו, בפינגווין קטן שהיה מכוסה כולו בנפט, הוא לא היסס לרגע ויצא לעזרתו. הוא ניקה אותו, סידר לו מחסה מוצל והגיש לו מדי יום דגיגים קטנים שדג במיוחד עבורו. קשר אמיץ נקשר בין השניים. הוא קרא לפינגווין בשם " ג'ינג'ינג".

ג'ינג'ינג, אסיר תודה למצילו, סירב לעזוב אותו. בסופו של דבר, לאחר 11 חודשים, הוא אכן עזב, אך כעבור שנה הופתע דה סוזה כאשר גילה שג'ינג'ינג קפץ לבקר. וכך, מדי כמה חודשים, נעלם ג'ינג'ינג לים ושוחה אלפי קילומטרים אל הקולוניה שלו בדרום ארגנטינה, אך בתום תקופת הרבייה הוא שב תמיד לחוף ריו דה ז'נירו, כדי לפגוש את "אביו" המאמץ.

"אני אוהב אותו כאילו היה בני ונראה לי שגם ג'ינג'ינג חש אלי חיבה רבה. לאף אחד אחר אסור לגעת בו. הוא מנקר את מי שמעז לגעת בו. הוא ישן על ברכי, ואני רוחץ אותו ומאכיל אותו".

מקור: Metro ו- Wall Street Journal

הגר שפריר

גרה בהולנד מאז 2005. נוסעת קבועה ברכבת על קו אוטרכט-מאאסטריכט. חובבת כלבים מושבעת, ותולעת ספרים בלתי נלאית. אוהבת להיות יצירתית במטבח, לגלות את הולנד דרך האופניים, וחוטאת בכתיבה לעת מצוא. 

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.