דאצ'ניוז: מהנאום של חנין זועבי ועד לבונוסים לעובדים

האם חנין זועבי מקבלת כותרות בקהילה היהודית בלבד? ועוד: הבנקים זוכים להטבות מס – במשרד האוצר חוששים מתגובת הועדה האירופאית, וגם: חברות מצ'פרות עובדים טובים במענקים שווים בהשראת חברות מצליחות בחו"ל. לסיום: על ידידות מופלאה בין סוס לגור לברדור

חנין זועבי בראיון: "כל מתיחת ביקורת כנגד דיכוי מכונה אנטישמיות"

הפדרציה היהודית ההולנדית (Federatief Joods Nederland (FJN) הגישה תלונה במשטרה נגד חברת הכנסת חנין זועבי שנאמה באמסטרדם במהלך סוף השבוע האחרון. לטענת FJN, זועבי מסיתה לטרור. ביום ראשון הוזמנה זועבי על ידי התנועה ה"פלטפורמה להפסקת גזענות ונידוי" (Platform Stop Racisme & Uitsluiting) לנאום במהלך טקס אזכרה לליל הבדולח שהתקיים באמסטרדם ביום ראשון. במהלך נאומה היא דיברה על 'האפליה הישראלית נגד הפלסטינים'. היום, יום שני, היא צפויה לנאום במפגש של CREA, מרכז התרבות של אוניברסיטת אמסטרדם (UvA). FJN פנה למשרד התובע הכללי בבקשה לנקוט צעדי ענישה גם כלפי מארגני האירוע.

לפני כחודש אמר יו"ר הארגון המייעץ היהודי הראשי (Centraal Joods Overleg (CJO), מר רון ואן דר וויקן, כי נעשה שימוש לרעה באירועי ליל הבדולח על מנת להשחיר את שמה של ישראל ולזרוע כלפיה שנאה. מארטן יאן היימנס מהפלטפורמה להפסקת גזענות ונידוי מצר על כך שהמפגש מתפרש כפרובוקציה: "אנחנו חושבים שהגיע הזמן לתת יותר תשומת לב לפלסטינים", אמר.

בראיון שהעניקה חנין זועבי ל-NRC אמרה את הדברים הבאים:

האם את מבינה למה ישראלים חושבים שאת חותרת תחת המדינה?

זועבי: "ישראל טוענת כי לפלסטינים אין זכות להתנגדות. ישראל אינה מחזיקה בשטחים פלסטיניים כבושים. בעיניהם הפלסטינים אינם סובלים מדיכוי, מעצרים בלתי חוקיים והשתלטות על שטחים. ישראל מתכחשת לחלוטין לכיבוש, להתעמרות נגד הפלסטינים ולפשעים שהיא מבצעת נגד האנושות. אם רק תעז להתנגד, מיד יקראו לך מסית. יש להם אפילו בעיה עם אירופאים שמביעים תמיכה בפלסטינים. הם מנסים להציב בפניהם מכשולים בכניסה למדינה. ישראל היא זו שמעוררת פרובוקציה, נגד האמת ונגד כל קול אירופאי התומך בפלסטינים ע"י תיוגו כאנטישמי".

מה דעתך על כך שאת מואשמת בהיותך אנטישמית?

"זה טרור פוליטי, על מנת להשתיק ביקורת. כל ביקורת נגד הדיכוי מכונה "אנטישמיות". אבל אני לא זו שיוצרת את הדיכוי. אני לא יצרתי את המציאות הזו, אז איך רוצים שאגיב? האם הם מצפים שאתמוך בכך? הישראלים חושבים כנראה שאין לנו זכות להביע את התנגדותנו".

איזו משמעות יש לליל הבדולח עבורך באופן אישי?

"חשוב מאוד לציין את אירועי ליל הבדולח. אני באה לכאן בשם החירות, הצדק וזכויות האדם. ליל הבדולח היה תאריך מכונן בתהליך הדמוניזציה של היהודים. אם רוב הגרמנים ושאר מדינות אירופה לא היו עושים דמוניזציה ליהודים, לא הייתה מתחוללת השואה. עבורי משחקת שתיקת הרוב תפקיד חשוב. לא כל אחד הסכים עם מה שהתרחש אז, אבל כולם שתקו".

היכן נמצא הקשר בעינייך בין אירועי ליל הבדולח למצב בין ישראל לפלסטינים?

"רוב העם בישראל תומך בדיכוי ובדמוניזציה של הפלסטינים. המסר של ליל הבדולח הוא ברור: אסור לשתוק. כמובן שאין לנו בעיה עם היהודים עצמם. הבעיה היא עם המדינה שמחלקת זכויות והטבות לקבוצות אוכלוסיה ספציפיות, במקרה הזה ליהודים. לא ניתן להשתיק גזענות ודיכוי ע"י מתן זכויות לקבוצות מסויימות. גזענות ניתן לעצור רק ע"י מתן שוויון, צדק וזכויות אדם."

מהנאום של זועבי, צולם על ידי נוכח באירוע: https://www.youtube.com/watch?v=3udWqzZibWY

מקור: NRC ו-Het Parool


השתתפותה של חנין זועבי בטקס היא "הרבה יותר מטעם רע"

ברית ערים טעונות: תל אביב, אמסטרדם, רמאללה


עובד מצטיין? הרווחת!

יותר ויותר חברות במשק מעניקות הטבות ותנאים על מנת לשמר עובדים טובים: מספר בלתי מוגבל של ימי חופשה, החזר הוצאות רכישת ביגוד ממותגים, 1,000 יורו מענק לידה. החברות הללו שואבות השראה מחברות מצליחות אחרות בחו"ל, כגון גוגל. במקום להציע שכר גבוה יותר, מעניקות חברות תנאים נלווים המשתלבים היטב בחייו הפרטיים של העובד, למשל הסעה לבית הספר לילד. בארה"ב קיים ה-school bus, כאן מקבל העובד החזר הוצאות. עוד הטבות מעניינות שנראות יותר ויותר בתלושי השכר כוללים רכב שני מטעם העבודה, בונוס על גמילה מעישון, החזר חלק מהוצאות המשכנתא, חופשת הורים (ouderschapsverlof/parental leave) של עד שנה ועוד. אמנם מדובר בתנאים מפליגים, אולם ניתן גם להבחין כי העובדים שזוכים לתנאים אלו אינם עושה בהם שימוש לרעה. ברוב המקרים נוטלים העובדים הללו פחות ימי חופשה בהשוואה לעמיתיהם לעבודה.

תוך גילוי אמפתיה כלפי העובד, והענקת תנאים נלווים, יכולות חברות לעמוד על מידת נאמנותו של העובד לחברה. יש למשל חברות שלאחר תום תקופת הניסיון מציעות לעובד מענק של 2,000 יורו נטו או חוזה חדש. אנשים שבוחרים לקחת את הכסף לא מספיק "מחוברים" לחברה.

הענקת תנאים שכאלו מעוררת תהיות בקרב עמיתים לעבודה. לכן חשוב להסביר באופן שקוף וברור מדוע הם ניתנים, על מנת למנוע חיכוכים וקנאה בין עמיתים. תנאים אלו מסייעים להביא לחברה ידע וניסיון שקיים מחוץ למדינה, ואשר קשה למצאו בהולנד.

מקור: Metro

עוד על הקלות מס

פטור ממס לבנקים – חברות הענק בהמתנה

בשנה שעברה ניסח בנק ING חלקים מרכזיים בחוק המאפשר לבנקים פטור ממס בגובה 350 מליון יורו בשנה בזכות מה שכונה coco’s) contingent convertibles באנגלית/אג"ח המירה תלויה בעברית) , סוג חדש של אגרות חוב. למרות שהוזהר על ידי אנשי משרדו בחר שר האוצר, ירון דייסלבלום, לאפשר את מתן הפטור ממס אך ורק לבנקים. כך עולה ממסמכים של משרד האוצר שהגיעו לידי NRC אחרי שדרש מהמשרד לחשפם בשם חוק השקיפות השלטונית.

פרופ' סביידר ואן ויינברגן מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטת אמסטרדם, אומר כי מהמסמכים עולה כי ירון דייסלבלום, שבנוסף להיותו שר האוצר, משמש גם כיו"ר הקבוצה האירופית של שרי האוצר של מדינות גוש היורו, "נמנע באופן מודע מלדווח לפרלמנט האירופי על שיתוף הפעולה עם הבנקים, ועל כך ששיתוף הפעולה הזה הוליד את החוק שאופן ניסוחו נועד להטעות במכוון את חברי הועידה האירופית".

הוא השווה זאת לפרשה שכונתה De Securitel-Affaire בסוף שנות התשעים, אז נעשה ניסיון בידיעת פקידים במשרד הכלכלה להטעות את הועידה האירופית בכך שלא מסרו מידע על הנחיות טכניות שהופיעו בהוראות החוק וברגולציה, ובאופן זה מנעו אפשרות לתחרות מול חברות אחרות באיחוד האירופי.

מתוך המסמכים עולה כי מאז 2011 הפעילו בנקים לוביסטים, בהנהגת ING, במשרד האוצר על מנת להפוך את ה-coco’s לפטורים ממס. לטענתם, אם לא יקבלו פטור ממס, יאלצו הבנקים להפחית את האשראי שהם מעניקים. הלובי הצליח והפטור ממס אושר במסגרת תיקון לחוק בקיץ 2014. ING קיבל לידיו את טיוטת הנוסח המתוקן של החוק ושלח את הערותיו. גם מנכ"ל בנק ABN-AMRO, חריט זאלם היה מעורב בתהליך. הוא טילפן בשנה שעברה לדייסלבלום וביקש ממנו להסיר מטיוטת החוק איזכורים מפורשים של בנקים.

בחוגים האקדמיים מובעת ביקורת על כך שה-coco’s מסובכים ועלולים לגרום להחלשת המערכת הבנקאית. המפקח על הבנקים פסק עוד בחודש מרץ כי ה-coco’s אינם מתאימים למרבית המשקיעים הפרטיים.

עוד עולה מן המסמכים כי הן בקרב הבנקים והן במשרד האוצר, עלו חששות כבדים כי הועידה האירופית תאשים את ממשלת הולנד בתיעדוף של הבנקים, משום שהם היחידים הזוכים להטבת המס. פקידים במשרד הזהירו כי אם מוסדות פיננסיים שאינם בנקים יפנו לבית המשפט על מנת להחיל את חוק השיוויון עליהן, יכול הדבר לגרום לנזק של מאות מליונים לקופת המדינה. במזכרים פנימיים כותב דייסלבלום כי היה מעדיף להעניק את ההטבה הזו לכל החברות, אך ורק אם יש למדינה כסף לכך. ואין לה.

ממשרד האוצר נמסר שלא כל ההערות ששלח ING התקבלו. מפלגות שונות בפרלמנט הביעו ביקורת חריפה וחלקן אף ביקשו ישיבת פרלמנט עם דייסלבלום. דייסלבלום אף קיבל לידיו מסמך מפורט ובו הערות ושאלות מצד המפלגות השונות, עליהן הוא נדרש להשיב עד יום שלישי הקרוב. הנק נייבור, עמיתו של דייסלבלום למפלגת העבודה, ביקש לקבל הבהרות על אופן פעילות הלוביסטים במשרד האוצר.

ובפינת החי שלנו השבוע…

Coeur dessiné dans la neigeנתקלתי השבוע לראשונה, אולי חלקכם כבר מכיר:

אמנם סופרבול זה טירוף ששייך לאמריקאים, אבל שמען של הפרסומות המוקרנות במהלך המשחק הגיע לכל העולם. הנה שתי פרסומות מחממות לב (לבירה באדווייזר) על ידידות מופלאה בין סוס לגור לברדור על משקל Best Buds….

סופרבול 2014

סופרבול 2015

גרה בהולנד מאז 2005. נוסעת קבועה ברכבת על קו אוטרכט-מאאסטריכט. חובבת כלבים מושבעת, ותולעת ספרים בלתי נלאית. אוהבת להיות יצירתית במטבח, לגלות את הולנד דרך האופניים, וחוטאת בכתיבה לעת מצוא. 

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.