רבים מאיתנו הגיעו להולנד בזכות האהבה. צעירים ויפים, מאוהבים עד הגג, הראש בעננים, ואנחנו מרגישים שכל העולם מונח לרגלינו. מיד עם הגיענו, אנחנו עוברים לגור עם האהוב/ה וכל האנרגיה שלנו מוקדשת לתהליך הקליטה במדינה החדשה, להסתגלות למערכת היחסים ולחיים המשותפים תחת קורת גג אחת.
המעבר הזה ממדינה אחת לאחרת, לתרבות שונה, ולשפה משונה הוא לא פשוט בכלל, ובמקרים רבים אנחנו לא מודעים למשמעות של חיים תחת קורת גג אחת עם בן זוג במדינה זרה ולהשלכות ארוכות הטווח, לזכויות ולחובות שהמעבר הזה טומן בחובו, ובעיקר למה קורה אם לאחד מבני הזוג קורה משהו, מסוג הדברים הפחות טובים שקורים לפעמים בחיים…
הסדרת נושא הירושה במסגרת החיים בהולנד חשוב במיוחד אם מביאים בחשבון את אחד הפערים התרבותיים המשמעותיים ביותר בין שתי המדינות: בישראל מסלול החיים (והמשפחות הפולניות הכי טובות…) מוביל אותנו אחרי השירות הצבאי, הטיול הגדול בחו"ל והלימודים האקדמיים לנישואין ולהקמת משפחה. להולנדים רבים, לעומת זאת, לא ממש דחוף להתחתן. על פי נתוני איגוד הנוטריונים ההולנדי, כ-900,000 תושבים חיים יחד תחת קורת גג אחת (samenwonen) שנים על גבי שנים, מבלי למסד את מערכת יחסיהם בחתונה או בחוזה חיים משותפים (samenlevenscontract). למה זה חשוב? מפני שאם, חלילה, אחד מבני הזוג נפטר באופן בלתי צפוי, בן הזוג הנותר עלול למצוא את עצמו מתמודד לא רק עם האובדן העצום אלא גם עם מצבים פיננסיים מורכבים ולא נעימים.
עוד דברים שחשוב לדעת:
- חוקים חדשים בתחומי הבריאות והמשפחה
- חוקים חדשים בתחומי התעסוקה והדיור
- בחירות בהולנד: איך עובדת השיטה ההולנדית?
דאצ'טאון מגיש לכם מורה נבוכים קצר לחוקי ירושה בהולנד שיסביר למה חשוב לא לדחות את הסדרת הירושה. קראו, החכימו, וקבעו פגישה עם נוטריון בהקדם האפשרי.
חיים משותפים תחת אותה קורת גג אין משמעותם שבני הזוג הופכים אוטומטית להיות היורשים החוקיים במקרה של מוות של אחד מהם. אם לא הוסדר העניין במסגרת של חוזה לחיים משותפים, נישואין, או תצהיר בפני נוטריון, אזי הילדים, ההורים, וכן אחיו ואחיותיו הביולוגיים ו/או החורגים של הנפטר הם היורשים החוקיים של מחצית הבית, הרכוש והעסק שהיו ברשותו של הנפטר.
הנה מספר סיטואציות:
- זוג לא נשוי בשנות החמישים לחייהם ולהם ילדים משותפים. הזוג מתגורר בבית הרשום על שם שניהם. הגבר נפטר. לו היו נשואים, הייתה האשה זכאית לקבל את מחצית הבית הרשום על שמו, אלא אם הבית היה רשום כולו על שמה. מכיוון שלא היו נשואים, היא רשאית להחזיק רק במחצית הבית. הילדים המשותפים יורשים את חלקו של בן הזוג שנפטר. במקרה שבו מערכת היחסים בין הילדים לאמם טובה, סביר להניח כי הילדים יאפשרו לאמם להמשיך להתגורר בבית ללא הפרעה.
לכאורה, זו נראית סיטואציה פשוטה למדי, אך מסתבר שלא כך הדבר. מבחינת חוקי המס בהולנד, אם הילדים מאפשרים לאמם להישאר בבית בו היא התגוררה עם האב, הרי שהם מוסרים לה את מחצית הבית ששייכת להם כמתנה, ועל מתנה בסדר גודל כזה צריך לשלם מס הכנסה. אם נניח כי מחצית הבית שווה 200,000 יורו, האישה תצטרך לשלם עליו 67,000 יורו למס ההכנסה. זה במקרה של מערכת יחסים הרמונית בין הילדים לאמם.
ונניח כי ברבות הימים מצאה האישה בן זוג חדש והוא עבר להתגורר איתה בביתה. אם הם חתמו על תצהיר חיים משותפים או מיסדו את מערכת היחסים ביניהם, במקרה שהיא נפטרת, עובר הבית כולו לידיו ואם ילדיה רוצים לקבל את חלקם בחזרה, עליהם לנהל מו"מ עם בן הזוג. אם לא ערכה האישה הסכם עם בן זוגה החדש, במקרה שהיא נפטרת, חייב בן הזוג לעזוב את הבית והבית עובר כולו לידיהם של הילדים. לכן זוהי אזהרה חשובה עבור אלמנים ואלמנות שעוברים להתגורר עם בני זוג חדשים בבית קנוי, לפנות מיד לנוטריון כדי להסדיר את הירושה.
- זוג לא נשוי חי תחת קורת גג אחת ולהם שני ילדים משותפים. הם מיסדו את מערכת היחסים בהסכם מסודר, לפיו הם היורשים החוקיים זה של זו. ברבות הימים והשנים הם נפרדו ושכחו לפתוח את ההסכם שלהם מחדש. בינתיים, הגבר מצא לעצמו בת זוג חדשה והתחתן איתה, אך לא חתם איתה על תצהיר ירושה, מתוך מחשבה שהיא נחשבת יורשת טבעית מכוח נישואיהם. הוא נפטר והתצהיר שחתם עם בת הזוג הקודמת, לפיו היא וילדיהם המשותפים הם היורשים החוקיים, נותר תקף. לו היה חותם עם אשתו החדשה על תצהיר חדש, הייתה היא הופכת להיות היורשת החוקית.
הפתרון במקרה הזה לא היה פשוט: האקסית חתמה לאחר פגישות מרובות אצל הנוטריון על ויתור על חלקה בירושה. הילדים מבת הזוג הראשונה והאישה השנייה חילקו ביניהם את הירושה וסידרו את העניינים מול מס ההכנסה. לו היה הבעל חותם על תצהיר חדש עם בת הזוג החדשה, הייתה היא הופכת להיות היורשת החוקית המלאה.
- גם אם אין ילדים חשוב למסד את מערכת היחסים. קחו לדוגמא בני זוג, שניהם עובדים ומרוויחים משכורות נאות וחיים יחד כבר שנים, מבלי שחתמו על הסכם כלשהו. האישה נפטרה, ולפיכך עובר כל רכושה לידי משפחתה שלה: הוריה, אחיה, דודיה וכו'. בני משפחתה דחו את הירושה מתוך תקווה שזו תחזור חזרה לידיו של בן זוגה שאהוד עליהם. אולם בפועל, לא כך מאפשר החוק. במקרה כזה, עוברת הירושה שלה לילדים ולנכדים של הוריה אחיה ודודיה. במציאות, על היורשים לקבל את הירושה לידיהם ולסדר את העניינים מול מס ההכנסה.
- גם בעניינים הקטנים חשוב למסד את מערכת היחסים, למשל כאשר לשני בני הזוג חשבון בנק משותף: במקרה של פטירת אחד מבעלי החשבון, רשאי היורש החוקי לחסום את בן הזוג שנותר בחיים מלגשת לחשבון הבנק המשותף שהיה לו/לה עם הנפטר. גם נושאים כגון חובת תשלום וזכות לקבלת דמי מזונות, זכויות בן הזוג לקבל את הפנסיה של הנפטר, ביטוח חיים והזכות להמשיך להתגורר בדירה שכורה השייכת לדיור הציבורי, חייבים להיו מוסדרים מול נוטריון במקרה שהזוג לא מיסד את יחסיו בהסכם רשמי.
מה חשוב להסדיר?
- חתמו על תצהיר או עדכנו תצהיר קיים במקרה שחל שינוי כלשהו בנסיבות חייכם: נולד ילד, עברתם להתגורר יחד, התגרשתם, פתחתם חברה משלכם. התייעצו עם נוטריון על מנת לבדוק האם העניין שאתם מבקשים להסדיר מכוסה בחוק או אם אתם נדרשים לשם כך לחתום על הסכם.
- רישום מגורים של שני בני זוג תחת אותה כתובת לא הופך אתכם לשותפים לחיים עם זכויות וחובות. לצורך כך נדרשת תעודת נישואין, או חוזה לחיים משותפים ותצהיר בפני נוטריון. חוזה חיים משותפים לבדו אינו מקנה בעלות או זכות על ירושה.
- האם בכוונתכם להינשא בשנית? חתמו תחילה על חוזה חיים משותפים עם תצהיר נוטריוני.
לטיפים נוספים בנושא: www.notaris.nl
alony
12/03/2017 at 23:45אתר מעניין . פעם ראשונה נתקל בו. יש לי הערת יעול: אנא, את השורה הבהירה שמתחת לכותרות (קרדיט וכ') צבעו בצבע יותר כהה. פשוט קשה לקרוא אפור בהיר. הרי אתם לא מעוניינים להקשות על הקריאה אלא להקל עליה.
תודה.סליחה.בבקשה
שלומי לוי
11/01/2020 at 15:58יש לאשתי בעיה בנושא צוואה שהייתה רשומה בה אך לפני שהנפטר מת הוא שינה את הצוואה אך הוא היה חולה סופני לא צלול בגלל טיפולי כימו ותרופות ולדעתנו הושפע ממטיף ששהה לידו לאחרונה ועל ידי קרוב משפחתו שעד לאותו זמן לא היו בקשר
איך ניתן לפרסם ולהתנגד לצוואה
אולי יעניין אותך גם...
למה (נדמה לנו ש)כולם נגדנו?
משבר בהאג: הקואליציה בפגישת חירום
פגישה בין הממשלה לנציגי הקהילה היהודית בנושא האנטישמיות בהולנד