זכות המילה האחרונה לרופאי השיניים?

הקווים המנחים המכתיבים את הפרקטיקה בתחום רפואת השיניים מקנים תחושת ביטחון הן למטופל והן לרופא השיניים. אבל מה קורה כששני אירגונים שונים מציעים כל אחד סט קווים מנחים משלו?

 

פציינט מגיע פעם ראשונה אל רופא השיניים החדש שלו. הרופא מייד מציע להחליף מספר סתימות. האם זה אומר שהרופא הקודם נהג בהזנחה? האם הרופא החדש מנסה לעשות על הפציינט שלו קופה? אז זהו שאין ממש דרך לדעת.

בתחום טיפולי שיניים ופה הניתנים על ידי רופאי שיניים, שינניות וטכנאי שיניים, אין קווים מנחים ברורים. משום כך קיימים הבדלים ניכרים בפרקטיקה בין מרפאות. כך קבעה מועצת הבריאות (Gezondheidsraad) בדו"ח "רפואת השיניים של המחר" שהוזמן על ידי שרת הבריאות אדית סכיפרס ופורסם בשנת 2012. מועצת הבריאות המליצה באותו דו"ח לקבוע קווים מנחים מבוססים מדעית, אשר יכתיבו פעילות בתחום רפואת השיניים, כמו שקורה מזה 20 שנה בתחומים אחרים ברפואה. באופן כזה לכל הצדדים יהיה ברור האם טיפול מסויים הוא נחוץ או מיותר, טוב או לא טוב. לכאורה, זה מצויין עבור הפציינט ההולנדי הממוצע, שמשלם בעצמו את עלויות טיפולי השיניים שלו, ושברוב המקרים בכלל לא יודע האם באמת הטיפול שהוא צריך לעבור אכן נדרש, או שהרופא סתם רוצה להרוויח עליו.

לאחר שלוש שנות דיונים, הוקמה עמותה בשם KiMo  במסגרת NVT
(Nederlandse Vereniging Tandartsen, איגוד רופאי השיניים ההולנדי)  שאמורה לנסח את הקווים המנחים הללו בעזרתם של נציגים מתחום מדע רפואת השיניים. כנפיהם של האיגודים המקצועיים האחראים על רפואת השיניים במדינה, KNMT ו-ANT, קוצצו.
KNMT מקים עתה איגוד משלו, NVPM, שאמור גם הוא לנסח קווים מנחים משלו, ושעל הקמתו הצביעו חברי הארגון ב-11 בדצמבר 2015.

"זה די מביך ששני ארגונים שונים "מאיימים" כל אחד לנסח מסמך משלו", אומר יוהן קיפט, יועץ ברפואת שיניים ואחד מכותבי הדו"ח ב-2012. פרנק אבאס, מנהל המרכז לרפואת שיניים ובריאות הפה בכרונינגן אומר: "הקונפליקט הזה בתחום רפואת השיניים הופך את ניסוח הקווים המנחים למורכב אף יותר ממה שהוא בין כה וכה".

תחום בריאות הפה הוא גם ככה תחום מפוצל. בהולנד יש 8500 רופאי שיניים, כמחצית מהם עצמאיים. בנוסף יש במדינה כ-3000 שינניות ו-500 טכנאי שיניים. כל אחד מהם חבר באחד מעשרים איגודים מקצועיים מדעיים. "כמעט כמו מספר השיניים שיש בפה", אומר אלברט פיילצר, דיקן "המרכז האקדמי לרפואת שיניים באמסטרדם" בציניות.

וכך קורה שההתפתחות הטכנולוגית מביאה איתה אפשרויות בחירה: סתימה מעופרת או משרף סינתטי? שתל או כלום? אלה בחירות שעל הפציינט לעשות, אומר פיילצר, שגם הוא נמנה על כותבי הדו"ח מ-2012. "לכן זה עניין בעל חשיבות קריטית שהפציינט יידע מהו הטיפול הטוב ביותר עבורו במקרה ספציפי". תפקידם של הקווים המנחים הוא להכתיב את איכות רפואת השיניים, אומרים השרה סכיפרס ומועצת הבריאות ההולנדית (Zorginstituut Nederland – ZIN). הקווים המנחים הללו צריכים להיות מבוססים על מחקרים מדעיים ראייתיים ובכל מקרה על השוואה שיטתית בין שיטות טיפול מקובלות (best practice).

KiMo ינסח קווים מנחים ולצורך כך יקבל מימון למשך שלוש שנים. העמותה נתמכת על ידי כל האיגודים המדעיים ועל ידי מרכזי הכשרה ברפואת שיניים בכרונינגן, אמסטרדם וניימכן.

כאשר הוקמה KiMo בסוף שנת 2014, היה שותף לכך גם האיגוד המקצועי KNMT. באביב האחרון הודיע האיגוד כי הוא מפסיק את השתתפותו והכריז בספטמבר על הקמת ארגון לניסוח קווים מנחים משלו. "אנו סבורים כי לקולו של רופא השיניים יש חשיבות מרכזית בקביעת הקווים המנחים", אומרת דוברת KNMT, דיאן פאארהאויס (Dianne Paarhuis).

"רופאי השיניים יקבלו זכות ביטוי", אומרים ב-KiMo, משום שיישומו של כל קו מנחה ייבחן בשטח על ידי יועצי שטח. "זה לא מספיק בעינינו", אומרים רופאי השיניים, זאת מכיוון שב-KiMo הם אינם מקבלים את זכות המילה האחרונה. "ב-NVPM כן, שם מצביעים רופאי השיניים בסופו של התהליך על סט אחד של קווים מנחים", אומרת פאארהאויס.

אולם פיילצר אומר כי דרך זו מנוגדת לעיקרון לפיו קווים מנחים צריכים להיות מבוססים מדעית. "זה כמו לתת לכירורגים להצביע על קווים מנחים שיחייבו גישה ניתוחית, בעוד הראיות המדעיות מצביעות על כך שמתן טיפול אנטיביוטי עדיף".

הדירקטור הזמני של KiMo , Rob Burgersdijk

הדירקטור הזמני של KiMo, רוב בורחרסדייק (Rob Burgersdijk) סבור שזה לא רעיון מוצלח לתת לרופאי השיניים את את זכות המילה האחרונה באופן גורף, בייחוד לאור חשיבותם ההולכת וגוברת של השינניות וטכנאי השיניים. "גם הם זכאים להיות שותפים בקבלת החלטות. זה יהיה מאוד מוזר אם גם אלה יפציעו פתאום עם קווים מנחים משלהם הנוגעים לנושא המניעה למשל".

"שינניות שותפות בתהליכי קבלת החלטות רפואיות", אומרת פאארהאויס, "אולם לרופאי השיניים הסמכות הסופית, משום שהם אלו המרכיבים את תוכנית הטיפול".

"זוהי גישה שאבד עליה הכלח", אומר פיילצר, "בעבר רופא השיניים היה המחליט הסופי בכל הקשור לבריאות הפה. היום התפקיד שמור לפציינט".

מועצת הבריאות ההולנדית, המפקחת על איכות הטיפול, קיימה דיונים דחופים עם KNMT. "אנו מקווים כי ב-KNMT ישנו בקרוב את עמדתם ויצטרפו מחדש ל-KiMo, אומר דובר מועצת הבריאות ההולנדית, קייס חרוטהאויס (Kees Groothuis). "לצורך פיתוח נורמות איכות טיפול, אנו נפעל בשיתוף פעולה עם האיגודים המדעיים, ולא עם KNMT, זהו בסופו של דבר איגוד מקצועי בעל אינטרסים".

אם KNMT יתמיד בהתעקשותו לא להצטרף ל-KiMo, יימנע מ-KiMo תקצוב משמעותי מטעם איגוד רופאי השיניים. "חבל מאוד", סבור בורחרסדייק, "ככה ייקח לנו הרבה יותר זמן לפתח את הקווים המנחים".

וכך, ייקח גם הרבה יותר זמן עד שהפציינט יידע בפני מה הוא ניצב בבואו לדרוש טיפול שיניים", אומר קיפט. "אנחנו נמצאים בפיגור של עשרים שנה לעומת שאר ענפי הרפואה, עכשיו הפער הזה יגדל אף יותר".

 

הערת המתרגמת (ה.ש.):

המסקנה המתבקשת מהכתבה היא שעד שהמחלוקת חסרת הטעם הזו תיפתר, אנחנו צריכים לקחת את האחריות על הטיפול הרפואי שאנחנו מקבלים ולעשות את שיעורי הבית שלנו כמו שצריך…

 

חומר לכתבה מתוך NRC

גרה בהולנד מאז 2005. נוסעת קבועה ברכבת על קו אוטרכט-מאאסטריכט. חובבת כלבים מושבעת, ותולעת ספרים בלתי נלאית. אוהבת להיות יצירתית במטבח, לגלות את הולנד דרך האופניים, וחוטאת בכתיבה לעת מצוא. 

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.