מאז כניסת האיסור לתוקף התרבו הדיווחים על בדיקות כבודה של נוסעים המגיעים מישראל. מה באמת קורה בסכיפהול, אילו מוצרים אסור להכניס גם לשימוש אישי, מתי צריך לעבור במסלול האדום ומה עדיין לא ידוע על היקף האכיפה? דאצ'טאון פנה למכס ההולנדי וקיבל תשובות.
מאז שנכנס לתוקף בהולנד האיסור על הכנסת מוצרים שמקורם בהתנחלויות ישראליות בשטחים הכבושים, התרבו דיווחים על בדיקות של נוסעים המגיעים מישראל בנמל התעופה סכיפהול. משרד החוץ הישראלי אף פרסם אזהרה לנוסעים, שלפיה הם עלולים להיתקל ב"בדיקות כבודה ארוכות ופוגעניות".
אבל מה באמת השתנה ב־22 בספטמבר? האם נוסעים מישראל עוברים כעת בדיקות מיוחדות? האם אסור להכניס להולנד בקבוק יין או מזכרת שנרכשו לשימוש אישי? ומה צריך לעשות אם לא יודעים היכן בדיוק יוצר המוצר?
דאצ'טאון פנה ישירות למכס ההולנדי כדי לקבל תשובות.
קודם כל: מה בדיוק אסור?
חשוב להדגיש: לא מדובר באיסור על הכנסת מוצרים מישראל באופן כללי. המכס ההולנדי מבהיר שהאיסור מתייחס למוצרים שהופקו או יוצרו, באופן מלא או חלקי, במקומות שעליהם חל הצו. ממשלת הולנד מציינת במפורש שהצעד אינו משנה את יחסי הסחר עם ישראל בתחומי הקווים המוכרים על ידה כגבולות 1967.
לצורך קביעת המקור משתמשות הרשויות ברשימת מיקודים שמפרסמת הנציבות האירופית. הרשימה כוללת גם מיקודים הדורשים בדיקה נוספת ולא מאפשרים לקבוע את מקור המוצר על סמך המיקוד בלבד.
לא רק יבוא מסחרי: גם המזוודה הפרטית
אחת השאלות המרכזיות שעלו מאז כניסת הצו לתוקף היא האם הוא חל רק על יבוא מסחרי, או גם על קניות פרטיות.
בתשובה לפניית דאצ'טאון הבהיר דובר המכס ההולנדי באופן חד-משמעי כי האיסור חל גם על מוצרים המיועדים לשימוש אישי.
לדברי המכס:
"האיסור חל על כל הסחורות שהופקו או יוצרו, באופן מלא או חלקי, בהתנחלות ישראלית בלתי חוקית. גם סחורות המיועדות לשימוש אישי נכללות בצעד הסנקציות."
כששאלנו במפורש האם הדבר אומר שגם הכנסת מוצר כזה במטען האישי אסורה, תשובת המכס הייתה: כן.
הדבר תואם גם את ההסבר המשפטי הרשמי לצו, שבו נאמר במפורש שאיסור הכנסת המוצרים חל גם על אנשים פרטיים המכניסים אותם לשטח הולנד.
כלומר, העובדה שבקבוק יין, מוצר קוסמטיקה, בגד, מזכרת או מוצר מזון נרכשו לשימוש אישי ולא לצורך מכירה אינה מוציאה אותם מתחולת האיסור.
ומה קורה בסכיפהול?
כאן התמונה מורכבת יותר.
בימים שלאחר כניסת הצו לתוקף פורסמו בישראל ובהולנד עדויות של נוסעים על בדיקות כבודה לאחר טיסות מתל אביב. בחלק מהפרסומים נוצר הרושם כי נוסעים בטיסות מישראל עוברים בדיקה גורפת.
משרד החוץ הישראלי פרסם בעקבות הדיווחים אזהרה לנוסעים להולנד, שבה כתב כי התקבלו דיווחים על בדיקות מכס של כבודת נוסעים שהגיעו בטיסות מישראל. המשרד הוסיף כי הוא בודק את היקף הבדיקות ואת אופן יישום הצו, והזהיר כי נוסעים עלולים להיתקל בבדיקות כבודה ארוכות ופוגעניות.
אלא שהמידע שהצטבר מאז אינו מאשר בשלב זה קיומה של בדיקה גורפת לכל הנוסעים המגיעים מישראל.
ה־Centraal Joods Overleg, ארגון הגג של הקהילה היהודית בהולנד, מסר לאחר שבדק את הדיווחים כי באחת הטיסות מתל אביב נבדקה קבוצה של כ־15 נוסעים. לדבריו, נוסעים אחרים מאותה טיסה לא נבדקו. הארגון שוחח גם עם נוסעים מטיסות נוספות ולא מצא אינדיקציה לכך שכל הנוסעים מישראל עוברים בדיקה שיטתית. גם נוסעים ששוחחו עם Times of Israel מסרו שלא כל נוסעי הטיסה נבדקו.
שאלנו את המכס: האם הונהגו בדיקות מיוחדות לישראלים?
דאצ'טאון שאל את המכס ההולנדי במפורש האם מאז 22 בספטמבר הונהגו בדיקות מיוחדות או נוספות לנוסעים המגיעים מישראל.
בתשובתו מסר המכס כי בדיקות הכבודה בנמלי התעופה בהולנד נערכות על בסיס הערכת סיכונים ונתונים אובייקטיביים, וכן באופן אקראי.
עם זאת, יש שינוי אחד ברור: מאז 22 בספטמבר, בדיקת הציות לצו החדש היא חלק מפעילות האכיפה של המכס.
המכס הוסיף כי "יכולות להיות סיבות שונות לכך שהמכס יבצע בדיקה בטיסה המגיעה מתל אביב", וכי בבדיקות אלה נבדקים נושאים רבים ולא רק מוצרים שעליהם חל הצו.
לכן, נכון לעכשיו אין בסיס לקביעה שכל הנוסעים מישראל נבדקים, או שהונהג בסכיפהול נוהל של בדיקת כל טיסה מתל אביב. מצד שני, הצו החדש אכן נאכף במסגרת בדיקות המכס, ולכן נוסע שנבחר לבדיקה עשוי להישאל גם על מקורם של מוצרים שהוא נושא.
כמה נוסעים כבר נבדקו?
את זה עדיין לא ניתן לדעת.
שאלנו את המכס כמה נוסעים נבדקו מאז 22 בספטמבר בקשר לצו, בכמה מקרים נמצאו מוצרים אסורים, אילו מוצרים נמצאו ובכמה מקרים נרשם דו"ח רשמי.
המכס השיב כי הוא אינו יכול למסור את הנתונים בשלב זה. לדבריו, משרד החוץ ההולנדי הוא הגורם האחראי על הצעד והוא יפרסם את התוצאות בהמשך.
גם בהולנד עצמה הנושא עדיין נמצא בבירור. ב־29 בספטמבר הוגשו לממשלה שאלות פרלמנטריות, ובהן בקשה לברר מה בדיוק אירע לנוסעי טיסת אל על שהגיעה מתל אביב ב־23 בספטמבר, כמה נוסעים נבדקו ומה היה הבסיס לבדיקתם. נכון למועד פרסום הכתבה, טרם פורסמו תשובות הממשלה לשאלות אלה.
מוצר מישראל? זה לא אומר שצריך לעבור במסלול האדום
זו אולי ההבהרה המעשית החשובה ביותר שקיבלנו מהמכס.
שאלנו האם נוסע צריך להצהיר על מוצר רק משום שהוא מגיע מישראל. תשובת המכס הייתה שלילית: האיסור אינו חל על כל המוצרים שמקורם בישראל.
לדברי המכס, אם ידוע שמוצר מקורו במקום שעליו חל האיסור, אין להכניס אותו להולנד. לעומת זאת, אם הנוסע אינו בטוח אם המוצר נכלל באיסור, עליו לעבור במסלול Goods to Declare, המסלול האדום, ולדווח עליו למכס.
במילים אחרות: עצם העובדה שעל המוצר כתוב "Made in Israel" אינה הופכת אותו למוצר אסור ואינה, כשלעצמה, מחייבת הצהרה.
ומה קורה אם המכס מוצא מוצר אסור?
גם כאן כדאי להבחין בין עצם האיסור לבין העונש שיוטל בפועל.
המכס מפרסם כי אם הוא מוצא מוצר שעליו חל הצו, הוא תופס את המוצר ועורך proces-verbaal, דו"ח רשמי. לאחר מכן התביעה הציבורית ההולנדית (Openbaar Ministerie) היא שמחליטה אם לנקוט צעדים פליליים נוספים. גם מסירה מרצון של המוצר למכס אינה מונעת כשלעצמה עריכת proces-verbaal.
הפרת הצו היא עבירה כלכלית. המקורות הרשמיים מציינים כי במקרה של עבירה מכוונת החוק מאפשר ענישה חמורה, לרבות קנס ובנסיבות מסוימות עד שש שנות מאסר. אין פירוש הדבר שזהו העונש האוטומטי לנוסע שבמזוודתו נמצא מוצר אסור; ההחלטה על המשך ההליך והענישה תלויה בנסיבות ובטיפול של רשויות האכיפה והתביעה.
אז מה כדאי לבדוק לפני שטסים?
לנוסעים מישראל כדאי לבדוק את מקורם של מוצרים שהם מתכוונים להביא להולנד, במיוחד כאשר מדובר במוצר שמקום הייצור שלו אינו ברור.
הרשויות ההולנדיות משתמשות ברשימת המיקודים של האיחוד האירופי כדי לזהות את המקומות שעליהם חל הצו. הרשימה אינה רק "רשימת יישובים": בחלק מהמקרים מופיעים טווחי מיקוד, ובחלק השני של הרשימה מופיעים מיקודים שמחייבים בירור נוסף.
אם ברור שמוצר נכלל באיסור, אין להכניסו להולנד. אם המקור אינו ברור ויש ספק אם המוצר נכלל בצו, ההנחיה שקיבלנו מהמכס היא לעבור במסלול האדום ולהצהיר עליו.
השורה התחתונה: מאז 22 בספטמבר האיסור נאכף גם כלפי נוסעים פרטיים וגם לגבי מוצרים לשימוש אישי. עם זאת, אין איסור כללי על הכנסת מוצרים מישראל, והמידע הקיים כרגע אינו מבסס טענה שכל הנוסעים או כל הטיסות מישראל עוברים בדיקות מיוחדות. מה שכן השתנה הוא שבמסגרת בדיקות המכס הקיימות, הרשויות בודקות מעתה גם עמידה בצו החדש.
עדכון אחרון: 30 בספטמבר 2026. המידע על היקף הבדיקות בסכיפהול עדיין מתפתח, ומשרד החוץ ההולנדי צפוי לפרסם בהמשך נתונים על יישום הצעד.
קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!
תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.
